סיקור מקיף

הומו האביליס (כנראה) היה כאן

לפי תארוך חדש, ייתכן שכלים שנמצאו בעמק הירדן הם העדויות הקדומות ביותר לנוכחות בני אדם מחוץ לאפריקה

מאת תמרה טראובמן

שני גיאולוגים, שהשתמשו בשיטת תארוך מתקדמת, זיהו מהו גילה של שכבת סלע באתר קדום בעמק הירדן, שבתוכה התגלו בעבר כלים שאותם ייצרו בני אדם קדמונים. לפי ממצאי המחקר, הכלים שנמצאו באתר, המכונה “ארק אל אחמר”, סמוך לקיבוץ גשר, נוצרו לפני כמעט שני מיליון שנים, ולדברי החוקרים – חגי רון, פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית והמכון הגיאופיסי, ושאול לוי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מדינת אורגון בארצות הברית – אלה העדויות הקדומות ביותר לנוכחות בני אדם מחוץ לאפריקה, שם התפתח האדם הראשון. החוקרים מתארים את ממצאיהם בגיליון הנוכחי של כתב העת .””Geology

הכלים מארק אל אחמר דומים בצורתם לכלים שייצרו לפני 2.5-2 מיליון שנה באפריקה בני האדם הראשונים. יחד עם גיל השכבה שבה נמצאו הכלים, עולה האפשרות שהאנשים מארק אל אחמר היו מהגרים קדמוניים, שהגיעו מאפריקה למזרח התיכון. דבר זה עומד בסתירה לאמונה הרווחת, שלפיה האדם הראשון שיצא מאפריקה היה צאצאו של ההומו האביליס, ההומו ארקטוס. ואולם הפליאונתולוג החופר באתר, פרופ' איתן צ'רנוב מהאוניברסיטה העברית, אומר, שהממצאים אמנם “מוסיפים משקל” לטענה שההומו האביליס היה הראשון שיצא מאפריקה ושאחת התחנות הראשונות בהתפשטותו היתה המזרח התיכון, אך הוא מתעקש להיות זהיר. לדבריו, עד כה גילה באתר כלי חיתוך מעטים מצור. הוא רוצה למצוא כלים נוספים לפני שייצא ב”הכרזה סנסציונית”, שתשנה את תפישת המדענים על ההומו האביליס.

האזור הצחיח שבו התגלו הכלים היה בעבר אזור פורה ומכוסה אגמים. הכלים ועצמות של בעלי חיים שקעו בקרקעית האגם והשתמרו בשכבת המשקע שנוצרה. רון אומר, שהפעם הראשונה שמדענים ניסו לזהות את הגיל של ארק אל אחמר היתה בשנות השבעים. צ'רנוב, ואחריו פרופ' אהרון הורביץ מאוניברסיטת תל אביב, התבססו אז על מאובני בעלי חיים ואבקני צמחים שהתגלו במקום. מסקנתם היתה, שהאתר הוא בערך בן שני מיליון שנים. אבל לדברי רון, טווח האי-ודאות שהתקבל בשיטת התארוך הזאת היה עצום, והגיל המשוער שנקבע נע בין שלושה מיליון למיליון וחצי שנים.

לפני כעשר שנים תיארך רון, יחד עם ד”ר שמוליק מרקו ודורון בראון, את ארק אל אחמר באותה שיטה שבה השתמשו במחקר הנוכחי, אבל בדרגת רזולוציה פחות גבוהה. תוצאות הבדיקה העלו אז שהכלים הם בני כשני מיליון שנה, עם סטייה אפשרית של עד 400 אלף שנה. “כשמדובר על נדידה של בני אדם, זה עדיין טווח גילים שיכולה להיות לו משמעות עצומה. זה יכול להיות ההבדל בין מין אחד לאחר”, אומר רון.

במחקר הנוכחי השתמשו רון ולוי באותה שיטה, המכונה “מגנטו-סטרטיגרפיה”. שיטה זו מבוססת על העובדה שהשדה המגנטי של כדור הארץ הוא דינמי: אחת לכמה מאות אלפי שנים, באופן אקראי, מתהפך השדה המגנטי של כדור הארץ, והקוטב הדרומי הופך לקוטב הצפוני, ולהיפך.

ההיפוכים הללו נשארים רשומים בסלעים. “כשסלעים נוצרים מוקלטות בהם, כמו בטייפ, תכונות השדה המגנטי של כדור הארץ. זה כאילו שבתוך הסלע יש המון מצפנים קטנים, שקופאים ברגע שהסלע נוצר ומשמרים את כיוון השדה המגנטי. המידע הזה יכול להישמר בסלע במשך מיליארדי שנים”, אומר רון.

היום ידוע מתי התחיל ומתי הסתיים כל היפוך מגנטי שהתרחש בכדור הארץ. הצוות השווה את הנתונים שהתקבלו מארק אל אחמר לתאריכי ההיפוכים המגנטיים המוכרים, וכך הצליח להסיק כי שכבת הסלע שבה התגלו הכלים נע בין 1.96 מיליון שנה ל-1.78 מיליון שנה.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300464133~~~51&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.