בדרך לטיפול חד פעמי/חיסון למחלת האיידס?

טכנולוגיה חדישה מציעה טיפול לנגיף ה-HIV באמצעות זריקה. במסגרת המחקר החוקרים הצליחו לראשונה בעולם, להנדס תאי דם לבנים מסוג B בתוך גוף החולה, כך שיפרישו נוגדנים לאיידס. המחקר נערך על חיות מודל בהצלחה גדולה. כל חיות המודל שקיבלו את הטיפול הגיבו לזריקה והיו להן כמויות גבוהות של הנוגדן מנטרל האיידס בדם

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מציע טיפול חדש וייחודי למחלת האיידס, אשר יתכן ויפותח לכדי חיסון או טיפול חד פעמי לחולים בנגיף ה-HIV. במסגרת המחקר, נבחנה הנדסה של תאי דם לבנים מסוג B בתוך גוף החולה, כך שיפרישו נוגדנים לאיידס בתגובה לנגיף. את המחקר הובילו ד”ר עדי ברזל והדוקטורנט אלסיו נחמד, שניהם מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים וממכון דותן לתרפיות מתקדמות בשיתוף בית החולים ע”ש סוראסקי (איכילוב). המחקר נערך בשיתוף עם חוקרים נוספים מישראל ומארה”ב. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology.

בשני העשורים האחרונים חייהם של חולי איידס רבים שופרו בעקבות מתן טיפולים ההופכים את המחלה מקטלנית לכרונית. עם זאת, עוד דרך ארוכה לפנינו עד שיימצא טיפול שיביא למזור קבוע עבור החולים. דרך אפשרית לעשות כן, על ידי זריקה חד פעמית, פותחה לראשונה במעבדתו של ד”ר ברזל. הטכניקה שפותחה במעבדתו עושה שימוש בתאי דם לבנים מסוג B, אשר יהונדסו גנטית בתוך גוף החולה ויאפשרו הפרשה של נוגדנים שיפעלו כנגד נגיף ה-HIV  הגורם למחלה, וינטרלו אותו.

תאי B הם סוג של תאי דם לבנים האחראים ליצירת נוגדנים, בין השאר כנגד נגיפים וחיידקים. תאי ה-B נוצרים במוח העצם ועם הבשלתם הם נעים אל הדם ולמערכת הלימפה ומשם לחלקי הגוף השונים.

ד”ר ברזל מסביר: “עד היום מדענים מעטים, ואנחנו ביניהם, הצליחו להנדס תאי B מחוץ לגוף, ובמחקר זה אנו הראשונים שעושים זאת בתוך הגוף וגורמים לתאים הללו לייצר נוגדנים רצויים. ההנדסה הגנטית מתבצעת בעזרת נשאים ויראליים, שמוצאם מווירוסים אשר הונדסו כך שלא יסבו נזק אלא רק ישמשו להבאת הגן המקודד לנוגדן אל תוך תאי ה-B בגוף. בנוסף, במקרה זה, הצלחנו להכניס את הנוגדנים בצורה מדויקת אל תוך אתר רצוי בגנום תאי ה-B. כל חיות המודל שקיבלו את הטיפול הגיבו והיו להן כמויות גבוהות של הנוגדן הרצוי בדם. הפקנו את הנוגדן מהדם ווידאנו שהוא אכן יעיל בנטרול נגיף ה-HIV בצלחת המעבדה.”

העריכה הגנטית, מסביר ד”ר ברזל, נעשתה באמצעות קריספר. זהו אזור ברצף הדנ”א של חיידקים, המשמש כחלק ממערכת החיסון וההתגוננות שלהם מפני וירוסים. החיידקים עושים שימוש במערכות קריספר כמעין “מנוע חיפוש” מולקולרי לאיתור רצפים ויראליים ולחיתוך שלהם לשם השבתתם. שתי ביוכימאיות שפענחו את מנגנון ההתגוננות המתוחכם של הווירוסים באמצעות קריספר, עמנואל שרפנטייה וג’ניפר דאודנה, הצליחו לנתב אותו מחדש על מנת לבצע עריכה גנטית בדנ”א אנושי, לרבות השבתת גנים בלתי-רצויים או תיקון והחלפה של גנים רצויים. דאודנה ושרפנטייה זכו להוקרה עולמית כאשר הוכתרו ככלות פרס נובל לכימיה לשנת 2020.

הדוקטורנט אלסיו נחמד מרחיב לגבי השימוש בקריספר: “אנחנו משלבים את היכולת של קריספר להכווין כניסה לאתרים רצויים יחד עם היכולות של נשאים ויראליים להביא גנים רצויים לתאים רצויים וכך אנחנו מצליחים להנדס את תאי ה-B בתוך גופו של החולה. אנחנו משתמשים בשני נשאים ויראליים ממשפחת AAV, הנשא האחד מקודד את לנוגדן הרצוי והנשא השני מקודד את מערכת הקריספר. כאשר הקריספר חותך באתר הרצוי בגנום של תאי ה-B הוא מכוון אגב כך את הכנסת הגן המקודד לנוגדן כנגד נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס.”

כיום, מסבירים החוקרים, אין שום טיפול גנטי לאיידס, כך שההזדמנויות במחקר רבות. ד”ר ברזל מסכם ואומר: “פיתחנו טיפול חדשני אשר עשוי  לנצח את הנגיף בעקבות זריקה חד פעמית וכך להביא להקלה אדירה במצבם של חולים. כאשר תאי ה-B המהונדסים פוגשים את הנגיף, הם מגורים ומעודדים על ידו להתחלק כך שאנו מנצלים את גורם המחלה עצמו כדי להילחם בו. יתר על כן, אם הנגיף משתנה, גם תאי ה-B ישתנו בהתאם על מנת להילחם בו, כך שיצרנו את התרופה הראשונה אי פעם אשר יכולה לעבור אבולוציה בגוף ולנצח נגיפים ב’מירוץ החימוש’. בהתבסס על המחקר אנו צופים כי בשנים הקרובות יהיה ניתן לייצר באופן הזה תרופה לאיידס, למחלות זיהומיות נוספות ולסוגים מסוימים של סרטן הנגרמים כתוצאה מווירוס, דוגמת סרטן צוואר הרחם, סרטני ראש וצוואר ועוד”.