סיקור מקיף

תיאוריה אבולוציונית חדשה מסבירה מדוע בעלי חיים מתכווצים עם הזמן

מחקר: הבנה חדשה של שינויים בגודל בעלי החיים במרוצת הזמן: תחרות, לחצים אקולוגיים וחוק קופ

האבולוציה של הסוסים. איור: Mcy jerry w 
CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=98977446
האבולוציה של הסוסים. איור: Mcy jerry w CC BY-SA 3.0,

מחקר שנערך לאחרונה חשף את הגורמים המשפיעים על שינויים בגודל בעלי החיים לאורך זמן, זיהה שלושה דפוסים אבולוציוניים המבוססים על תחרות ולחצים סביבתיים, וסיפק הבנה לגבי חוסר העקביות ברשומות מאובנים.

המחקר חדש חשף גורמי מפתח לגדלים המשתנים של בעלי חיים מסוימים לאורך זמן, ומאתגר תיאוריות אבולוציוניות מסורתיות עם ממצאיו על שינויים בגודל המינים.

התעלומה שמאחורי הסיבה לכך שסוסים מאלסקה, צבאים קריפטודיראניים ולטאות איים התכווצו עם הזמן נפתרה במחקר חדש. המחקר התיאורטי החדש מציע כי גודל בעלי החיים לאורך זמן תלוי בשני גורמים אקולוגיים מרכזיים: עוצמת התחרות הישירה על משאבים בין מינים, וסכנת הכחדה מהסביבה.

ממצאי המחקר וגורמים אקולוגיים

באמצעות מודלים ממוחשבים המדמים אבולוציה, המחקר, שפורסם בכתב העת Communications Biology, מסביר מדוע מינים מסוימים נעשים קטנים בהדרגה, כפי שעולה מרישומי מאובנים.

ד”ר שובונלל רוי, ממדל מערכות אקולוגיות מאוניברסיטת רדינג שהוביל את המחקר, אמר: “בדיוק באותו האופן שבו אנו מנסים להסתגל למזג אוויר חם או קר בהתאם למקום מגורינו, המחקר שלנו מראה שגודל בעלי החיים יכול לגדול או להצטמק לאורך תקופות ארוכות, תלוי בבית הגידול או בתנאי הסביבה.”

“במקומות ובזמנים שבהם יש תחרות רבה בין מינים שונים על מזון ומחסה, גדלי בעלי החיים לעתים קרובות הולכים וקטנים ככל שהמינים מתפשטים ומתאימים את עצמם לחלוקת המשאבים והמתחרים. לדוגמה, סוסים קטנים שחיו באלסקה במהלך עידן הקרח התכווצו במהירות עקב שינויים באקלים ובצמחייה.”

“במקומות שבהם התחרות הישירה פחותה, הגדלים נוטים לעלות, על אף שהיותם גדולים מאוד ומעטים במספרם יכול להפוך את בעלי החיים לפגיעים יותר להכחדה.”

“שינויים בגורמים אקולוגיים עוזרים להסביר מדוע רשומות מאובנים מראות תערובות כה מבלבלות של דפוסי אבולוציה של גודל, כאשר חלק מהשושלות קטנות עם הזמן ואחרות גדלות”.

חוק קופ

צוות המחקר קרא תיגר על הסתירות שראיות מאובנים הציבו ל”חוק קופ”. הכלל של קופ מתייחס לנטייה של קבוצות בעלי חיים מסוימות לפתח מידות גוף גדולות יותר במשך אלפי ומיליוני שנים. הכלל נקרא על שמו של אדוארד קופ, פליאונטולוג בן המאה ה-19 שהבחין לראשונה בדפוס זה בתיעוד המאובנים. לדוגמה, אבותיהם הקדמונים של הסוסים היו בעלי חיים קטנים בגודל של כלב שגדלו עם הזמן האבולוציוני, ובסופו של דבר התפתחו להיות הסוס המודרני.

עם זאת, עדויות מאובנים של חלק מהשושלות מראות מגמות סותרות להפליא, עם גודל עולה וגדל בקבוצות מסוימות אך הולך וקטן יותר באחרות.

לחץ אבולוציוני

באמצעות מודלים ממוחשבים המדמים אבולוציה, המחקר זיהה שלושה דפוסים שונים של שינוי בגודל הגוף המתרחשים בתנאים שונים:

  • גידול הדרגתי בגודל עם הזמן: זה קורה כאשר התחרות בין המינים נקבעת בעיקר על-ידי גודל הגוף היחסי שלהם ולא על-ידי הבדלי נישה. לדוגמה, כמה סוגים של מיני בעלי חיים ימיים (למשל חסרי חוליות) גדלו בהדרגה במשך מיליוני שנים.
  • גידול בגודל ואחריו הכחדה: כאן בעלי החיים הגדולים ביותר נכחדים שוב ושוב, מה שפותח הזדמנויות למינים אחרים לתפוס את מקומם ולפתח גופים גדולים עוד יותר, ולהמשיך את המחזור. הכחדות המוניות פגעו בצורה הקשה ביותר בטורפי על בעלי גוף גדול. יונקים וציפורים גדולים מאוד פגיעים במיוחד להכחדה – למשל, דינוזאורים וזוחלים מעופפים ענקיים.
  • ירידה הדרגתית בגודל עם הזמן:  הסימולציות ניבאו גם את ההפך מחוק קופ: מינים קטנים עם הזמן. זה קורה כאשר התחרות גדולה ויש מידה מסוימת של חפיפה בבית הגידול ובשימוש במשאבים. כאשר מינים מתפתחים זה מזה לגומחות נפרדות, הם עומדים בפני לחץ אבולוציוני להקטין את גודלם. בעבר דווח על ירידה בגודל עבור בעלי חוליות, דגים גרמיים, צבאים קריפטודיראניים, סוסי פליסטוקן מאלסקה ולטאות איים.

למאמר המדעי: “גורמים אקולוגיים של חוק קופ והחוק ההפוך ממנו” 18 בינואר 2024, ביולוגיה של תקשורת.
DOI: 10.1038/s42003-023-05375-z

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. אם המזון לא מחולק במידה שווה לאורך השנה וגם צריך לנדוד מרחקי ענק בשביל לאכול כל פעם במקום אחר שבו יש התפוצצות אוכלוסין של המזון יש יתרון לגודל ויכולת צבירת שומן כדי לעבור את תקופת הרעב.
    זה קרה גם לדובים הלבנים

  2. אז עכשיו הלחץ וכו’ גורם להתכווצות?! עשרות שנים למדנו הפוך…
    טוב נו, הכוח הכל יכול של הברירה הטבעית עובד בהתאם לאבולוציה
    הכל חלק ממילת הקסם – הישרדות.
    האמת היא שזה הסבר נחמד אבל כמו קודמו הוא רק השערה
    נחכה לממצאים אמיתיים; הייתי רוצה לראות תחזית של התיאוריה
    איזה מאובנים אנו אמורים למצוא בעתיד בהתאם ומה ימצא בפועל
    ואז ניקח בפועל. הניאו-דרוויניזם איבד את זה,
    שכח שדרווין עצמו (במוצא המינים וגם מוצא האדם) השתמש בעובדות
    וכמה שפחות פרשנות ואילו הם בפרשנות וכמה שפחות עובדות – וחבל.

  3. את הפסקה על הדפוס השני של גדילה ולאחריה הכחדה, יש לנסח מחדש, ולהקדים בתוך המשפט את אזכור ה”דינוזאורים וזוחלים מעופפים ענקיים” כך שיצוינו כדוגמה ל”טורפי על בעלי גוף גדול” שנכחדו בעבר (להבנתי זו היתה הכוונה המקורית); ולא לציינם כדוגמה ל”יונקים וציפורים גדולים מאד”, שהרי הם אינם דוגמה לאלה.

  4. מצחיק. יש מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביוכימיה, ביוטכנולוגיה שבהם מנסים להבין את המציאות ודרך כך להתקדם טכנולוגית. ויש מדעים שבהם עוסקים בניחושים פרועים, מבוססי מעט מאוד ראיות והרבה מאוד דמיון, לגבי מה שהיה לפני מיליוני שנים, ללא כל תועלת למעט ניצחון בוויכוח האם העולם מתוכנן או מקרי. ויכוח שאין לו כל משמעות מאז שאירופה םרקה מעליה את עול הכנסיה.

  5. לא קראתי את המאמר המקורי, אבל זה מאוד אינטואיטיבי שבסביבה תחרותית בין מינים יהיה לחץ להקטנת הגוף ולדרישה של פחות משאבים מבלי לפגוע בקצב הפוריות. במקומות בהם הלחץ העיקרי הוא תוך מיני יכול להיות יתרון להגדלת גוף. כל אלו בניגוד לתפיסה של תאוריית ההכבדה של זהבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.