סיקור מקיף

תופעה: דוברי רוסית באוקראינה נוטשים את השפה ועוברים לאוקראינית כמחאה נגד הפלישה * האם אוקראינית היא שפה?

הרבה לפני שנורו יריות, מאבק כוח לשוני התנהל באוקראינה, מסביר מומחה לבלשנות

מאת: פיליפ קרטר, פרופסור חבר לבלשנות, האוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה

חרקיב המופגזת. 15/3/2022.  <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
חרקיב המופגזת. 15/3/2022. צילום: depositphotos.com

איך הפלישה הרוסית לאוקראינה קשורה לשפה?

אם תשאלו את מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין, המדיניות הממשלתית האוקראינית המקדמת את השימוש בשפה האוקראינית היא עדות ל"רצח עם" של רוסים אתניים במזרח דובר הרוסית, ובכך מספקת חלק מהרציונל לפלישה.

נשים את התעמולה בצד, אבל משהו אחר מקשר מלחמה לשפה: כוח.

הרבה לפני שנורו יריות, מאבק כוחות התנהל באזור סביב השפה – במיוחד סביב השאלה האם אוקראינית היא שפה או לא. בלשנים מקצועיים ודוברי אוקראינית מסכימים שאוקראינית היא שפה נפרדת, והמרחק בינה לבין רוסית הוא כמו בין ספרדית לפורטוגזית. עם זאת, לאומנים רוסים ביקשו זה זמן רב לסווג אותה כניב של רוסית.

מעמדה של הרוסית כשפה בינלאומית חזקה (שפת כוח)

מתברר כי סיווג של דיאלקט לשוני כ"שפה" פחות ברור ממה שניתן לחשוב. תובנות פופולריות של "שפה" לעומת "ניב" מבוססות בדרך כלל יותר על קריטריונים פוליטיים מאשר על קריטריונים לשוניים. כפי שניסח זאת הסוציולוג מקס ויינרייך בתמציתיות, "שפה היא ניב עם צבא וצי".

רוסית, השפה של טולסטוי ודוסטוייבסקי, היא אחת מקומץ השפות הבינלאומיות המשפיעות בעולם (דבר המכונה שפת כוח). לצד שפות כמו מנדרינית, ספרדית ואנגלית, רוסית שזורה עמוקות בפוליטיקה העולמית, בעסקים  ובתרבות הפופ.

מתוך 260 מיליון דוברי הרוסית, כ-40% – 103 מיליון – דוברים אותה כשפה שנייה, סימן שאנשים רואים ערך בלימודה. הרוסית היא לינגואה פרנקה ברחבי מרכז אסיה והקווקז, והיא מדוברת באופן נרחב במדינות הבלטיות. באוקראינה – השכנה האירופית הגדולה ביותר של רוסיה – הרוסית משמשת שפת אם של כשליש מהאוכלוסייה, כ-13 מיליון בני אדם. "מספר הדוברים" אינו המאפיין המגדיר של  שפה בינלאומית משפיעה;לבנגלית, למשל, יש 265 מיליון דוברים – יותר מרוסית – אבל לרוב אנשים לא רצים ללמוד אותה.

רוסית, לעומת זאת, היא ייחודית בין השפות הסלאביות בכך שהיא נלמדת באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר ברחבי אירופה, אסיה וארצות הברית.

השפות הבינלאומיות שואבות את מעמדן לא משום דבר שטבוע במערכת הלשונית, אלא מסידורי הכוח ההיסטוריים המעניקים לדוברים שלהם – ולתרבות – מעמד וערך נתפסים. הרוסית דחקה שפות אחרות החל מתחילת התפשטות המוסקוביטים, תושבי הדוכסות הגדולה של מוסקבה שקדמה לאימפריה הרוסית, שעברו מזרחה וצפונה, והשתלטו על קאזאן וסיביר במהלך המאה ה-16 . עד סוף המאה ה-19, הרוסים כבשו את מרכז אסיה, כל הדרך עד גבול סין. לאחר מלחמת העולם השנייה הרחיבה ברית המועצות את מרחב השפעתה למזרח אירופה.

אוקראינה הפכה לחלק מברית המועצות בשנת 1922. בשנת 1991 היא קיבלה את עצמאותה, כאשר ברית המועצות התפרקה. למרות שאף אחד לא יודע בוודאות, נראה שפוטין מבקש להפוך את כל אוקראינה, או לפחות חלקים ממנה,  לחלק מרוסיה.

שני מרכיבים של אותו ענף לשוני

אז אם רוסית היא "שפת כוח", מהי אוקראינית?

אם שואלים לאומנים רוסים, אוקראינית היא לא שפה בכלל. בשנת 1863 הצהיר שר הפנים הרוסי פיוטר ואלוייב כי "שפה אוקראינית נפרדת ('רוסית קטנה') מעולם לא הייתה קיימת, אינה קיימת ולא תתקיים". ציטוט נוסף – המיוחס לצאר ניקולאי השני – "אין שפה אוקראינית, רק איכרים אנאלפביתים שמדברים רוסית קטנה".

"אבל לפי ההיסטוריה הלשונית, אוקראינית ורוסית הופיעו כשפות נפרדות משפת מקור משותפת שדוברה סביב שנת 500 לספירה, שפה שהבלשנים מכנים "פרוטו-סלאבית". השפות הסלאביות חולקות יותר מאשר קווי דמיון לשוניים דקדוקיים ופונולוגיים. יש להם גם מולדת משותפת, והמולדת הזו הייתה, ככל הנראה, מערב אוקראינה.

מסיבות שבלשנים, ארכיאולוגים וחוקרים אחרים עדיין דנים בהן, דוברי פרוטו-סלאבית התפרסו ממולדתם ונעו צפונה, מערבה ודרומה.

ככל שעברו, הפרוטו-סלאבית הולידה בהדרגה את זני השפה שבסופו של דבר יהפכו לשפות הסלאביות העכשוויות, הכוללות פולנית, סרבית, רוסית ואוקראינית. עד המאה ה- 9, סלאבים שנשארו באיזור שבו התפתחה השפה הקימו את הפדרציה הסלאבית המזרחית הראשונה המכונה הרוס של קייב  שמרכזה כפי שהשם מרמז, בקייב. הרוס של קייב יכולה להיחשב כקודמתן של האומות האוקראיניות, הבלארוסיות והרוסיות המודרניות.

התנגדות רוסית

מאחר שהשפה הפכה קשורה כל כך לזהות לאומית, אין פלא שהחזרת אוקראינית למעמדה כניב של רוסית היא חלק בלתי נפרד מהקמפיין של פוטין, בדיוק כפי שהיה עבור הצאר ניקולאי השני לפני 200 שנה. חלק מהחזקת השלטון, מתברר, הוא היכולת למסגר את השיח, וכותרת מאמרו של פוטין, "על האחדות ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים", שפורסם ביולי 2021, אינה מותירה ספק רב באשר לעמדתו. אם כל מה שיש באוקראינה– כולל השפה – הן פשוט נגזרות של כל המקבילים הרוסיים, הפלישה נראית פחות כמו מעשה של תוקפנות ויותר כמו שילוב מחדש.

האוקראינים, כמובן, חולקים על איפיון לא בגלל שרוסית לא מדוברת באוקראינה – וולודימיר זלנסקי הוא עצמו דובר רוסית – אלא משום שעבור רבים, הזהות האוקראינית כרוכה בדו לשוניות. אוקראינים רבים מדברים הן אוקראינית והן רוסית ואפילו מערבבים אותם בצורה שאנשים מכנים "surzhyk" – הגרסה הסלאבית המזרחית של "ספנגליש".

בחיים הציבוריים האוקראיניים, חששות לגבי עליונותם של רוסים או אוקראינים הובילו לעימות בעבר. בשנת 2020 התנהלו ויכוחים סוערים ומחאות על הצעת חוק שהייתה מבטלת את התנאי המחייב כי 80% מהלימודים מתרחשים באוקראינית.  בשנת 2012 התחוללה קטטה בפרלמנט האוקראיני בעקבות הצעת חוק שהייתה הופכת את הרוסית לשפה רשמית, לצד אוקראינית, בחלקים מהמדינה.

 לאחרונה, דיווחים מראים כי במזרח אוקראינה, כמה אוקראינים דוברי רוסית נוטשים רוסית כדי להימנע משימוש "השפה של הכובש". כמובן, דוברים בכל רחבי העולם מוותרים על שפת אמם לטובת שפות שהם תופסים כבעלות ערך רב יותר כל הזמן, אך בדרך כלל זה קורה בהדרגה, ובכיוון של שפות חזקות. למעט בנסיבות של לחץ קיצוני – פולש מבחוץ או כניעה כפויה על ידי קבוצה דומיננטית – קצת יוצא דופן עבור דוברים לנטוש את שפת האם שלהם בן לילה.

באל סלבדור, דוברי לנקה וקקפוארה עשו זאת בשנות ה-30 של המאה ה-20 כדי לא להיהרג על ידי חיילים סלבדורים דוברי ספרדית. אבל באוקראינה, דוברים רבים אינם מאמצים את שפתו של הפולש; הם מוותרים עליה.

המתקפה של פוטין כמעט בוודאות תאיץ את המגמה הזו. בעוד מעמדה של רוסית כשפה חזקה כנראה לא יושפע עם כל תשומת הלב על אוקראינה, אולי העולם יעריך את זה שבמולדת הסלאבית אנשים מעדיפים לדבר אוקראינית – לא רוסית.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. המחבר מונה את השפות הסלאביות: "פולנית, סרבית, רוסית ואוקראינית." יש להוסיף לשפות הסלאביות הלאומיות את הבלרוסית, הצ'כית, הסלובקית, הקרואטית, הבוסנית, הסלובנית, הבולגרית והמקדונית. שפות סלאביות שאינן לאומיות (מיעוטים): רוסינית, פומרנית, קאשובית, שלזית, סורבית (עילית ותחתית).

    אני תוהה מה הביא אדם המוצג כפרופסור לבלשנות לשכוח שפות כמו הצ'כית והבולגרית שלא לדבר על היתר. או אולי מומחיותו אין לה קשר לנושא שבחר לכתוב עליו? זה יכול להסביר גם את העובדות והציטוטים האקלקטיים שהוא מביא. לא נראה מאמר רציני.

  2. צריך לבדוק אם המקור אמיתי ולא תעמולה, ובכל מקרה שום דבר לא מצדיק את ההרג וההרס הברוטליים של מדינה דמוקרטית על ידי רודן שכן.

  3. מאז סיפוח קרים באזורים מסויימים באוקראינה היתה אלימות קשה כלפי דוברי רוסית. לכן גם נטשו אותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן