סיקור מקיף

רשימת המשאלות של האסטרונומיה לעשר השנים הבאות: כסף גדול, טלסקופים גדולים יותר והשאלה הכי גדולה במדע

כל עשר שנים מאז שנות השישים האסטרונומים והאסטרופיזיקאים בארה”ב מתכנסים כדי לחבר רשימת עדיפויות לאמצעים ומכשירים. הסקרים האלה מחייבים את המדענים לחשוב על סדר עדיפויות

מחברי הדו"ח מציעים לשגר טלסקופ גדול לחקור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, בדומה לזה שפיתחה נאס"א שישתמש בצל כדי לחסום אור מכוכב מרוחק כדי להקל על חקר כוכבי לכת סביב הכוכב הזה. נאס"א/JPL
מחברי הדו”ח מציעים לשגר טלסקופ גדול לחקור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, בדומה לזה שפיתחה נאס”א שישתמש בצל כדי לחסום אור מכוכב מרוחק כדי להקל על חקר כוכבי לכת סביב הכוכב הזה. נאס”א/JPL

צריך כלים יקרים כדי ללמוד על היקום, אבל פרויקטים כמו המערך המאוד גדול של רדיו אסטרונומיה בניו מכסיקו ומצפה קרני הרנטגן צ’נדרה המקיף את כדור הארץ קידמו את הידע המדעי באופנים שלא היו אפשריים בלי המכשירים האלה. כל עשר שנים אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מתווים סדרי עדיפויות לציוד שהם צריכים בסקר העשור על אסטרונומיה ואסטרופיזיקה. המהדורה האחרונה של הסקר פורסמה על ידי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה בסוף 2021, והדיונים על מימון ינוהלו במלוא הקצב בשנת הכספים הבאה.

אני פרופסור לאסטרונומיה והמחקר שלי תלוי באמצעים וציוד שנוצרו אחרי המלצה באחד מהסקרים העשר שנתיים האלה, והייתי מעורב בסקר הקודם שהתפרסם ב-2010.

רשימת המשאלות האחרונה מלאה בפרויקטים מרתקים, ויהיה מרגש לראות מי יקבל מימון ואיזה מחקרים יגיעו מהם.

כל עשר שנים מאז שנות השישים האסטרונומים והאסטרופיזיקאים בארה”ב מתכנסים כדי לחבר רשימת עדיפויות לאמצעים ומכשירים.

סקר האסטרונומים העשר שנתי משפיע כי הוא מאלץ את כולם להיות מתואמים ולבצע בחירות קשות. הוא צריך למתן את השאיפות באילוצי המציאות, אבל כשהאסטרונומים והאסטרופיזיקאים מהתת תחומים הרבים פועלים כולם ביחד, הם מעלים רעיונות שמקדמים את כל התחום.

הכותרת של הדוח האחרון היא “נתיבים לתגליות באסטרונומיה ואסטרופיזיקה בשנות העשרים”. הוא מופנה לקונגרס ולשלושת הגופים הפדרליים שמממנים את רוב המחקר באסטרונומיה: נאס”א, הקרן הלאומית למדעים ומשרד האנרגיה. מיליארדי דולרים מונחים על הכף.

הפקת הדוח היא משימה גדולה שמעורבים בה 20 אנשים בוועדה המרכזית ויותר מאלף שתורמים לדוח הסופי. הוועדה סקרה 573 ניירות עמדה שטוענים עבור פרויקטים ויכולות אסטרונומיות ספציפיים. הדוח הסופי כולל 615 עמודים והוא לא קריאה קלילה.

הגישה הזאת מצליחה. כמה מהמשימה המדעיות הכי שאפתניות ופרודוקטיביות של נאס”א – כמו טלסקופי החלל ווב והאבל – הוצעו ומומנו דרך סקרים עשר שנתיים.

שיפור הידע על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – וחיפוש אחר סימני חיים בהם – הוא יעד חשוב שקהילת המחקר ציינה בדוח.

הוועדה זיהתה 24 שאלות מדעיות חשובות עבור דור האסטרונומיה הבא. הן מתחלקות לשלושה נושאים עיקריים שהם מדע בקנה המידה הכי גדול, והאמצעים ברשימת המשאלות מיועדים לטפל בנושאים האלה.

הראשון הוא חקר העולמות דמויי הארץ. הודות לגידול העצום בגילוי אקזופלנטות (כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו), מספר הפלנטות הידועות מחוץ למערכת השמש מוכפל כל שנתיים בערך. בין יותר מ-5,000 האקזופלנטות הידועות יש כמה מאות שדומות לארץ ויכולות פוטנציאלית לקיים חיים. יעד עיקרי בעשר השנים הבאות הוא לבנות טלסקופים גדולים חדשים על האדמה ובחלל עם מכשירים שיכולים “לרחרח” את האטמוספרות של פלנטות דמויות ארץ כדי לנסות לגלות גזים כמו חמצן, שבכדור הארץ  מופקים על ידי חיידקים (זו גם אחת מהמשימות של טלסקופ החלל ווב, אבל כדי לבצע אותה הוא יצטרך לאמץ את קצה גבול יכולתו א.ב.).

השני הוא לקדם את את אסטרונומיית השליחים המרובים – תחום חדש יחסית של אסטרופיזיקה שלוקח מידע על גלי כבידה, חלקיקים יסודיים וקרינה מגנטית ומשלב את הכל כדי לקבל תובנות עמוקות יותר על האסטרופיזיקה שביסוד היקום. במקרה הזה, הצורך הוא פחות בכלים מדעיים חדשים ויותר במענקים כדי לאפשר לחוקרים לעבוד ביחד ולשתף נתונים. היעד המדעי הוא לדעת יותר על התפוצצויות קוסמיות ומיזוגים של עצמים קומפקטיים כמו כוכבי ניטרונים וחורים שחורים.

הנושא האחרון הוא חקר מערכות גומלין קוסמיות, במיוחד המקור וההתפתחות של גלקסיות והחוריםהשחורים המסיביים שבמרכזן. על ידי צפייה בגלקסיות מאוד מרוחקות אסטרונומים יכולים להסתכל על העבר, כי לוקח לאור זמן להגיע לכדור הארץ, ולכן כדי להבין את המערכות הגדולות והמורכבות האלה המדענים יצטרכו טלסקופים אופטיים ענקיים כדי למצוא גלקסיות הרחק ביקום הצעיר, וגם רדיו טלסקופים כדי להציץ לתוך הלב המאובק שלהן ולחשוף את החורים השחורים.

למאמר ב-The Conversation

342 תגובות

  1. ישראל
    בספר שקישרתי אליו זה מוסבר יפה. במדידה – אלקטרון יכול להתנהג כמו חלקיק או כמו גל, אבל זה ארטיפקט של המדידה. זה לא האלקטרון עצמו.

    לא הבנתי איך המטבעות יעברו. המקטב לא משנה את הקיטוב.

  2. כמה “דברים כמותיים רציפים” יש בעולם ?

    התפיסה הבדידה של המציאות הפיזיקלית, (חלקיקים) היא חיקוי של התפיסה הגיאומטרית השגויה, שקו בנוי מנקודות.

    המציאות הפיזיקלית רציפה, ואינה בדידה (או חלקיקית)

    הפיזיקה התיאורטית שגויה, והגיע הזמן לתקן.

    יש בעולם 5 “דברים כמותיים רציפים”
    אלה הם האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.

    האורך , השטח, והנפח, יוצרים את העיסוק הגיאומטרי
    הזמן והאנרגיה יוצרים את העיסוק הפיזיקלי.

    חמשת הדברים הכמותיים הרציפים, הם שיוצרים את המדעים המדויקים , ששמם גיאומטריה ופיזיקה.

    לכמות רציפה יש סימן היכר ברור. כל כמות רציפה שנבחר, יש תמיד כמות רציפה גדולה ממנה , ויש גם כמות רציפה קטנה ממנה.
    דבר כמותי רציף, נמצא תמיד בין אפס כמות לאינסוף כמות.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית, הקיימת בכל אדם .

    כל אדם יודע שכמות האורך של מקל המגב, יותר גדולה מכמות האורך של עיפרון. כל אדם יודע שכמות השטח של ריצפת החדר, יותר גדולה מכמות
    וכן הלאה

    א.עצבר

  3. איפה בQED מופיע שפוטון הוא רק חלקיק ולא גל?

    אתה יכול לחשב חישובים כאילו הוא חלקיק, אבל אתה יכול גם לחשב מועדי ליקויים לפי מודל תלמי..

    שלא לדבר על חישובי מסלול לקליעים על פי ההנחה שעל גוף בנפילה חופשית פועל כוח גרביטציה..

    וכמובן שמקסוול הסיק את כל המודל האלקטרומגנטי מתוך ההנחה שיש אתר..

    אז יש אפיצקלים? על גוף בנפילה חופשית פועל כוח כבידה? יש אתר?

  4. “המקטב הראשון אנכי, ולכן כל פוטון שעובר הוא בעל קיטוב אנכי”.

    אין הבדל ממה שכתבתי:
    ״תשתמש במטבעות נעים שכולם בקיטוב אנכי״. אין זה משנה איך הושג הקיטוב האנכי. אם תרצה, תוכל להשתמש במקטב ראשון אנכי, אחריו אחד בזווית, והאחרון אופקי. תראה שבסידור כזה חלק מהמטבעות המעופפים יעבור.

    מה עם קישור לזה שפוטון הוא חלקיק בלבד?

  5. ישראל
    לא ככה עובד ניסוי המקטבים.
    המקטב הראשון אנכי, ולכן כל פוטון שעובר הוא בעל קיטוב אנכי. שים אחרי זה מקטב אופקי – ולא יעבור אף פוטון.
    שים ביניהם מקטב ב-45 מעלות, ועכשיו יעברו חלק מהפוטונים.

    מקטב לא משנה את הקיטוב של הפוטונים. סוכר,לדוגמה, כן יכול לשנות את הקיטוב, אבל עדשה מקטבת הוא בסה”כ מסנן.

  6. ישראל
    “תביא קישור לזה שאור בנוי מחלקיקים בלבד, לא גלים.”
    הבאתי בהערה קודמת שלי (הספר של פיינמן).

  7. תביא קישור לזה שאור בנוי מחלקיקים בלבד, לא גלים.

    אתה יכול אולי לטפל בו כחלקיקים אך אין זה אומר שהוא חלקיקים.

    גם לעצבר יש תכונות מסויימות של אדם אבל כולנו יודעים שהוא בבון.

    מה הבעיה עם חלקיק בסופרפוזיציה? גם מטבע קוביה וסביבון בסופרפוזיציה.

    ״בסופרפוזיציה המצב שונה. חלקיק בסופרפוזיציה מתנהג מהותית שונה מהמטבע. הניסויי של המקטבים מראה את זה, וכמובן גם ניסוי סטרן-גרלך״.

    תשתמש במטבעות נעים שכולם בקיטוב אנכי ותראה שהם ייחסמו עיי מקטב אופקי. אם תשים לפניו מקטב בזווית של 45 מעלות, מטבעות רבות ישנו את קיטובן וחלק תצלחנה לעבור את המקטב, בדיוק כמו בניסוי שהבאת.

    מה הבעיה עם הפחתול? אתה לא מקבל שכל עוד החלקיק לא התפרק הוא חי למרות הסופרפוזיציה?

  8. במקום לבזבז את הזמן בדיונים על מהות האור – חלקיק או גל – נסה להציע מדידה העוסקת באור.
    על פי השקפת עצבר המרחב מלא בזמן פסיבי, ובכל כיוון עלינו למדוד 0.0033 מיקרו שנייה זמן פסיבי.
    האם יש לך רעיון איך לבצע את המדידה הזו ( שאינה מופיעה בוויקיפדיה)

    א.עצבר

  9. ברברת שלא נגמרת, לעולם אינה עוזרת.

    שאלה: מה זה אור ?
    תשובה: אור זה שם של ידיעה טבעית
    הפוקח את העיניים ומביט , באה אליו ידיעה טבעית והוא יודע.
    אפשר לתת כל שם לידיעה טבעית זו, ובמקרה נבחר צירוף האותיות א ו ר
    לידיעה הטבעית שבאה אל האדם העוצם עיניים, נבחר שם אחר, והוא צירוף האותיות ח ו ש ך

    האומר שאור זה חלקיק , צריך להבין שגם צירוף האותיות ח ל ק י ק זה רק שם.
    האומר שאור זה גל, צריך להבין שגם צירוף האותיות ג ל זה רק שם.
    כל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם, ומכאן פורצת לה הברברת שלא נגמרת.

    את הברברת בנושא פאי הפסיק ניסוי מעשי, וגם את הברברת בנושא אור, יפסיק ניסוי מעשי.
    נסים וישראל יש לכם משימה , הציעו ניסוי שיפסיק את הברברת בנושא צירוף האותיות א ו ר

    בהצלחה
    א.עצבר

  10. ישראל
    מטבע שונה מאד מסופרפוזיציה. במטבע – המצב משתנה כל הזמן, ובכל זמן נתון למטבע יש ערך מסויים (נניח – ערך זוויתי).
    בסופרפוזיציה המצב שונה. חלקיק בסופרפוזיציה מתנהג מהותית שונה מהמטבע. הניסויי של המקטבים מראה את זה, וכמובן גם ניסוי סטרן-גרלך.

    בקשר לדואליות – מה שאתה בודק זה תוצאה של מדידה. זה לא מראה מה התכונות של החלקיק לפני המדידה.
    https://www.amazon.com/QED-Strange-Princeton-Science-Library/dp/0691164096/ref=asc_df_0691164096/?tag=hyprod-20&linkCode=df0&hvadid=312168166316&hvpos=&hvnetw=g&hvrand=13559561790960046232&hvpone=&hvptwo=&hvqmt=&hvdev=c&hvdvcmdl=&hvlocint=&hvlocphy=9033391&hvtargid=pla-434636052694&psc=1

  11. https://ephysics.co.il/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8/

    מה זה אומר שהחלקיק בסופרפוזיציה?

    כמו שמטבע מסתחרר נמצא בסופרפוזיציה של עץ ופלי, רק מדידה תקבע את המצב הסופי אליו יקרוס המטבע. אותו כנ״ל החלקיק, הוא גם למטה וגם למעלה, רק המדידה תקבע את מצבו הסופי.

  12. ישראל
    איינשטיין קיבל פרס נובל על זה שהוא הראה שאור בנוי מ”חלקיקים”. לא נראה לי שיש על זה ויכוח.

    אין דואליות – אור הוא “חלקיק”. אני שם את המרכאות כי זה בעצם שדה, אלקטרון אינו חלקיק נקודתי.
    כשאנחנו מודדים אלקטרון בודד, זה נראה כמו חלקיק. כשמודדים כמות גדולה זה נראה כמו גל.
    (אתה יודע את זה יותר טוב ממני….)

    בקשר לפירוק של החלקיק – החלקיק לא התפרק ב”עולם” מסויים ובעולם הזה החתול החי. בעולמות אחרים ייתכן והוא התפרק ושם החתול מת.

    אבל זה לא קשור לעניין. שאלתי אותך מקודם – מה זה אומר שהחלקיק בסופרפוזיציה?

  13. מה יש ? על פי עצבר

    יש 5 “דברים כמותיים רציפים”
    אלה הם האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.

    האורך , השטח, והנפח, יוצרים את העיסוק הגיאומטרי
    הזמן והאנרגיה יוצרים את העיסוק הפיזיקלי.

    לכמות רציפה יש סימן היכר ברור.
    כל כמות רציפה שנבחר, יש תמיד כמות רציפה גדולה ממנה, ויש תמיד כמות רציפה קטנה ממנה.
    דבר כמותי רציף, נמצא תמיד בין אפס כמות לאינסוף כמות.

    חמשת הדברים הכמותיים הרציפים, נמצאים בתחום המדעים המדויקים , ששמם גיאומטריה ופיזיקה.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית, הקיימת בכל אדם .

    כל אדם יודע גם בלי ללמוד, כי כמות השערות בראשו, יותר גדולה מכמות התלמידים בכתה.
    כמות זה שם של ידיעה טבעית , וכולנו פועלים על פיה גם בלי לדעת זאת.

    כל אדם יודע שכמות האורך של מקל המגב, יותר גדולה מכמות האורך של עיפרון. כל אדם יודע שכמות השטח של ריצפת החדר, יותר גדולה מכמות השטח של פני השוחן הנמצא בחדר.

    כל אדם יודע כי כמות הנפח של כדורגל, יותר גדולה מכמות הנפח של כדור טניס. כל אדם גם יודע כי כמות שטח הפנים של כדור טניס, יותר גדולה מכמות שטח הפנים של כדור פינג פונג.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית הקיימת בכל אדם,
    וכל בני האדם עושים שימוש בידיעה טבעית זו של כמות, בלי לדעת שהם משתמשים בה.

    עד כאן הכרנו 3 “דברים כמותיים ” והם האורך, השטח, והנפח.
    אלה הם שלושת הדברים הכמותיים של הגיאומטריה, ועתה יש להציג את שני הדברים הכמותיים של הפיזיקה, זמן ואנרגיה.
    נתחיל בזמן
    המאזין לפעימות ליבו, מזהה כמות של זמן בין כל שתי פעימות.
    התשובה היחידה לשאלה…מה זה זמן ? היא פשוטה מאוד.
    זמן הוא דבר כמותי רציף (דכ”ר) כמו שאורך זה דבר כמותי רציף (דכ”ר)

    זמן הוא דבר אחר לגמרי מאורך, אבל שני הדברים האלה הם דכ”רים..

    העיסוק הפיזיקלי התחיל עם הדבר הכמותי רציף ששמו זמן, והוא ימשך עם הדבר הכמותי רציף השני, ששמו אנרגיה.

    המטפס במדרגות יזהה דבר כמותי רציף אחר ,ששמו אנרגיה.

    בפעולת שרירי הרגליים נטפס מדרגה אחת ונתעייף קצת.
    ואם נטפס 10 מדרגות נתעייף יותר,
    ואם נטפס 100 מדרגות נתעייף הרבה יותר.

    לתחושת העייפות יש מובן כמותי, שנתרגם אותה לכמות של אנרגיה.

    עתה כבר ברור שהמדעים המדויקים נתפסים באופן פשוט ביותר, וזאת
    בעזרת הידיעה הטבעית של כמות הטבועה באדם .

    הגיאומטריה עוסקת בדכ”רים אורך, שטח, ונפח.
    ואילו הפיזיקה עוסקת בדכ”רים זמן ואנרגיה,

    מסקנה: אין הבדל עקרוני בין הגיאומטריה לפיזיקה, והשיטה של חקירת הגיאומטריה, יכולה להתאים לחקירת הפיזיקה.

    עתה אפשר לקבוע, כי כשם שבגיאומטריה יש כל מיני צורות גיאומטריות ,כך לאנרגיה יש כל מיני צורות פיזיקליות.

    בהמשך חקירת הגיאומטריה והפיזיקה יתברר, כי הפיזיקה הרבה יותר מורכבת, ואף על פי כן, יש תפקיד חשוב לגיאומטריה, בהבנת הפיזיקה.

    גיאומטריה ופיזיקה משתקפות זו בזו ,עם חמישה דברים כמותיים רציפים.

    יש בעולם רק 5 דברים כמותיים רציפים – ואין יותר.

    אורך, שטח, ונפח בתחום הגיאומטרי, זמן ואנרגיה בתחום הפיזיקלי.

    לאדם יש ידיעה טבעית של כמות, והמדעים המדויקים עוסקים ב 5 דברים כמותיים רציפים הקיימים בעולם. לכן, אין להתפלא על כך, שהאדם המציא “שפה של כמויות” במיוחד עבור המדעים המדויקים.
    מדובר על שפת המספרים, שבה כל מספר מייצג כמות ערטילאית.

    שפת הכמויות נוצרה כצורך של החיים המעשיים המחייב לספור, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, וכן הלאה, וגם כצורך להציג במדויק, את חמשת
    הדכ”רים שיש בעולם.

    שפה זו מכונה מתמטיקה, והשם העברי המתאים לה הוא כמתנות.

    עתה קיימת במדע יצירה משולשת של גיאומטריה, פיזיקה, מתמטיקה.

    יצירה משולשת זו מובנת באופן טבעי לכל אדם, אבל אין זה אומר שהיא צריכה לעניין כל אדם.
    לכל אדם תחומי עניין משלו, המבטאים את עולמו הפנימי.

    תיאור בסיסי זה מספיק להבנת המדעים המדויקים.
    המעוניין להרחיב יואיל לעקוב אחרי פרסומי עצבר, שיופיעו בעתיד באתר של עצבר.

    א.עצבר

    20/6/2022

  14. נסים וישראל, ליבי ליבי עליכם.
    מתי תפסיקו לדקלם את מה שכתוב בוויקיפדיה.

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C

    מתי תבינו שצריך לזרוק את כל התיאוריות הפיזיקליות המופיעות בוויקיפדיה, ובמקומן יש להציג תיאוריה חדשה בהחלט, המבוססת על רעיון חדש בהחלט, שהאנושות לא מכירה.

    הניסיונות ליצור “תיאוריה של הכל” נכשלו כיוון שמעולם לא נאמר …מה זה ? הכל הזה.

    על פי תפיסת עצבר – הכל הזה הוא 5 דברים כמותיים רציפים , והם האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.
    תפיסת עצבר מבוססת על כך שלאדם יש ידיעה טבעית של כמות.
    תיאוריה עצברית של הכל, כוללת יחד את המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה.
    והיות שמדובר במדעים מדויקים, יופיע בה השימוש במספרים.

    אני מקווה שהידען לא יהסס לפרסם את גישתי, לגבי “תיאוריה של הכל”

    א.עצבר

  15. ״איינשטיין קיבל פרס נובל על זה שהוא הראה שזה לא נכון״.

    שלילי. בקוואנטים יש את עיקרון הדואליות, כל עצם קוואנטי הוא גם גל וגם חלקיק, ״גלקיק״.

    מה הבעיה עם החתול? אינך מקבל את זה שכל עוד החלקיק לא התפרק החתול במצב חי למרות הסופרפוזיציה?

  16. ישראל
    ניתן להסביר את הניסוי בפיסיקה קלאסית רק אם האור הוא גל. איינשטיין קיבל פרס נובל על זה שהוא הראה שזה לא נכון.

    אם החלקיק בסופרפוזיציה אז יש לו את שני הקיטובים נכון? הרי זו המשמעות של סופרפוזיציה.

  17. החלקיק בסופרפוזיציה, החתול לא.

    הוא אינו נופל לקטגוריית או חי או מת בהסתברות שווה, הוא נופל רק לקטגוריית החי כל עוד לא התפרק החלקיק.

    גם את הניסוי שהבאת ליהודה ניתן לדעתי להסביר באופן קלסי.

  18. ישראל
    הנקודה היא שחלקיק מתנהג אחרת כשהוא בסופרפוזיציה. הניסוי שתיארתי ליהודה מדגים את השוני.
    שרודינגר, וגם איינשטיין, לא אהבו את הההסבר של הסופרפוזיציה – אבל עד היום לא מצאו הסבר יותר “פשוט”.

  19. חמשת הדכ”רים של המדעים המדויקים

    המדעים המדויקים הם גיאומטריה ופיזיקה.
    הם נחשבים בטעות כמתאימים לתלמידים מוכשרים במיוחד, כאשר באמת הם ברי השגה לכל מי שמתעניין קצת במדע.
    המאמר הזה יציג למתעניינים במדע את הרעיון המשותף לגיאומטריה ולפיזיקה, והוא יהפוך אותם לעיסוק טבעי המובן מעצמו.

    הרעיון המשותף של המדעים המדויקים, יוצג על ידי המלה …כמות.
    כמות זה שם של ידיעה טבעית, הקיימת בכל אדם .

    כל אדם יודע גם בלי ללמוד, כי כמות השערות בראשו, יותר גדולה מכמות התלמידים בכתה.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית , וכולנו פועלים על פיה גם בלי לדעת זאת.

    כל אדם יודע שכמות האורך של מקל המגב, יותר גדולה מכמות האורך של עיפרון. כל אדם יודע שכמות השטח של ריצפת החדר, יותר גדולה מכמות השטח של פני השוחן הנמצא בחדר.

    כל אדם יודע כי כמות הנפח של כדורגל, יותר גדולה מכמות הנפח של כדור טניס. כל אדם גם יודע כי כמות שטח הפנים של כדור טניס, יותר גדולה מכמות שטח הפנים של כדור פינג פונג.

    כמות זה שם של ידיעה טבעית הקיימת בכל אדם, וכל בני האדם עושים שימוש בידיעה טבעית זו של כמות ,בלי לדעת שהם משתמשים בה.

    עד כאן הכרנו 3 “דברים כמותיים ” והם האורך, השטח, והנפח.

    אלה הם שלושת הדברים הכמותיים של הגיאומטריה, ומודגש בזה
    כי מדובר בדברים כמותיים רציפים.

    לכמות רציפה יש סימן היכר ברור.
    כל כמות שנבחר מדבר כמותי רציף, תמיד קיימת כמות גדולה ממנה – ותמיד קיימת כמות קטנה ממנה.
    דבר כמותי רציף קיים בין כמות אפס לכמות אינסופית.

    והיות שהרעיון המשותף של המדעים המדויקים הוא מושג הכמות
    יש לשאול עתה, מהם הדברים הכמותיים הרציפים של הפיזיקה.
    והתשובה היא כמובן …אנרגיה וזמן.

    נתחיל בזמן
    המאזין לפעימות ליבו, מזהה כמות של זמן בין כל שתי פעימות.
    התשובה היחידה לשאלה…מה זה זמן ? היא פשוטה מאוד.
    זמן הוא דבר כמותי רציף (דכ”ר) כמו שאורך זה דבר כמותי רציף (דכ”ר)

    זמן הוא דבר אחר לגמרי מאורך, אבל שני הדברים האלה הם דכ”רים..

    העיסוק הפיזיקלי מתחיל עם הדבר הכמותי רציף ששמו זמן, ונמשך עם הדבר הכמותי רציף השני, ששמו אנרגיה.

    המטפס במדרגות יזהה דבר כמותי רציף אחר ,ששמו אנרגיה.

    בפעולת שרירי הרגליים נטפס מדרגה אחת ונתעייף קצת.
    ואם נטפס 10 מדרגות נתעייף יותר,
    ואם נטפס 100 מדרגות נתעייף הרבה יותר.

    לתחושת העייפות יש מובן כמותי, שנתרגם אותה לכמות של אנרגיה.

    עתה כבר ברור שהמדעים המדויקים נתפסים באופן פשוט ביותר, וזאת
    בעזרת הידיעה הטבעית של כמות הטבועה באדם .

    הגיאומטריה עוסקת בדכ”רים אורך, שטח, ונפח.
    ואילו הפיזיקה עוסקת בדכ”רים זמן ואנרגיה,

    מסקנה: אין הבדל עקרוני בין הגיאומטריה לפיזיקה, והשיטה של חקירת הגיאומטריה, יכולה להתאים לחקירת הפיזיקה.

    עתה אפשר לקבוע, כי כשם שבגיאומטריה יש כל מיני צורות גיאומטריות ,כך לאנרגיה יש כל מיני צורות פיזיקליות.

    בהמשך חקירת הגיאומטריה והפיזיקה יתברר, כי הפיזיקה הרבה יותר מורכבת, ואף על פי כן, יש תפקיד חשוב לגיאומטריה, בהבנת הפיזיקה.

    גיאומטריה ופיזיקה משתקפות זו בזו ,עם חמישה דברים כמותיים רציפים.

    כלל חמשת הדכ”רים הקיימים בעולם.

    יש בעולם רק 5 דברים כמותיים רציפים – ואין יותר.

    אורך, שטח, ונפח בתחום הגיאומטרי, זמן ואנרגיה בתחום הפיזיקלי.

    לאדם יש ידיעה טבעית של כמות, והמדעים המדויקים עוסקים ב 5 דברים כמותיים רציפים הקיימים בעולם. לכן, אין להתפלא על כך, שהאדם המציא “שפה של כמויות” במיוחד עבור המדעים המדויקים.

    מדובר על שפת המספרים, שבה כל מספר מייצג כמות ערטילאית.

    שפת הכמויות נוצרה כצורך של החיים המעשיים המחייב לספור, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, וכן הלאה, וגם כצורך להציג במדויק, את חמשת הדכ”רים שיש בעולם.

    שפה זו מכונה מתמטיקה, והשם העברי המתאים לה הוא כמתנות.

    עתה הופיעה במדע יצירה משולשת של גיאומטריה, פיזיקה, מתמטיקה.

    יצירה משולשת זו מובנת באופן טבעי לכל אדם, אבל אין זה אומר שהיא צריכה לעניין כל אדם.
    לכל אדם תחומי עניין משלו, המבטאים את עולמו הפנימי.

    היצירה המשולשת , גיאומטריה, פיזיקה , מתמטיקה – היא בהישג של כל אדם, אבל אין זה אומר שכל אדם יתעניין בה.

    תיאור בסיסי זה מספיק להבנת המדעים המדויקים.
    המעוניין להרחיב יואיל לעקוב אחרי פרסומי עצבר, שיופיעו בעתיד באתר של עצבר.

    א.עצבר

  20. שכחת להוציא שורש..

    מה עם החתול? למה אם התיבה שקופה ואנחנו רואים אותו הוא לא בסופרפוזיציה של חי ומת?

    תוכל לראות זאת טוב אם תחשוב על מטבע מסתחרר שהוא בסופרפוזיציה של עץ ופלי. אם הוא נופל על עץ, החתול חי ופלי מת.

    אבל כל עוד המטבע לא נפל, החתול חי למרות הסופרפוזיציה.

    לא?

  21. ליהודה, נסים וישראל
    אפשר לשכוח מכל התיאוריות הפיזיקליות המוכרות, ולהתחיל לשפוט את השקפת עצבר, המתימרת להסביר את כל התופעות במציאות הפיזיקלית.

    השקפת עצבר נפתחת בהצהרה :
    יש בעולם רק 5 דברים כמותיים רציפים, והם: האורך, השטח, הנפח, השייכם לגיאומטריה, ואנרגיה וזמן השייכים לפיזיקה.
    הצהרה זו מעידה על אחדות הקיימת במציאות, וחמשת הדברים הכמותיים תמיד יופיעו יחדיו, ואין להם קיום נפרד.

    לדבר כמותי רציף יש סימן היכר.
    כל כמות שנבחר מהדבר, תמיד יש כמות גדולה יותר, וכמות קטנה יותר.
    דבר כמותי רציף, קיים בין אפס כמות לאינסוף כמות.

    לעומת הדברים הכמותיים הרציפים הפשוטים האורך, השטח והנפח , האנרגיה והזמן הם דברים כמותיים רציפים שאינם פשוטים כלל וכלל, ויש להם פן פסיבי ופן אקטיבי.

    הגיאומטריה הפשוטה והגלויה לעין האדם , מלמדת אותנו איך לגשת אל הפיזיקה המסתורית שאינה גלויה לאדם.
    ראשית יש לזהות את המושג היסודי של הגיאומטריה, וזה זיהוי קל.
    הקו הוא המושג היסודי של הגיאומטריה, ויש לו אורך מילימטרי וצורה.
    גם קל לזהות כי יש קו ישר, יש אינסוף צורות של קווים עגולים סגורים, ויש אינסוף צורות של קווים עקומים.

    עתה יש לחפש את המושג היסודי של הפיזיקה, בדמיון למושג היסודי של הגיאומטריה, ובהכרח נגיע אל האנרגיה כגודל כמותי, עם צורות רבות.
    יש אנרגיה של חום, ושל קור , ואנרגיית שרירים, ואנרגיה של קפיצים, ואנרגיה של גובה , ואנרגיה חשמלית, ואנרגיה כימית, ועוד ועוד

    דמיון גיאומטרי פיזיקלי מדריך את השקפת עצבר בחקר המציאות.
    לקו נבחר יש גודל כמותי מילימטרי, וצורה אחת מבין צורות רבות.
    לאנרגיה צריך להיות גודל כמותי , והרבה צורות.

    שיטה זו של דמיון גיאומטרי פיזיקלי מיד מגלה חוק הקיים במציאות.
    צורות האנרגיה מתחלפות זו בזו, והכמות המתחלפת תמיד נשמרת.

    עתה כבר ברור שיש דמיון בין הגיאומטריה לפיזיקה, אבל הפיזיקה היא הרבה יותר מורכבת, וכבר ראינו שיש בה חוק טבע והוא
    “חוק שימור הכמות המתחלפת של צורות האנרגיה”

    הפיזיקה הרבה יותר מורכבת מהגיאומטריה, מכיוון שפרט לאנרגיה ולחוק הטבע שלה , יש בפיזיקה עוד דבר כמותי מופלא והוא הזמן הפסיבי.
    זמן פסיבי הוא דבר כמותי נמדד, הנמצא במצב של נח מוחלט וקר מוחלט. זמן פסיבי ממלא את המרחב האינסופי והוא לא מפריע לתנועות הכוכבים,
    לזמן הפסיבי יש תפקיד חשוב, והוא התווך ההכרחי להעברת אור השמש , אור השמש עובר בתוך הזמן הפסיבי, בעזרת ” גלי זמן פסיבי”.
    זמן פסיבי הוא חידוש גמור המופיע בהשקפת עצבר, ועד היום היה מוכר לפיזיקאים הזמן האקטיבי , המתגלה “בהאזנה” לפעימות הלב.
    בין כל שתי פעימות לב אנו תופסים כמות של זמן אקטיבי, הנמוג ונעלם ברגע שהצלחנו להבחין בו.

    לעומת הזמן האקטיבי הנעלם מהמציאות ברגע שמבחינים בו, הזמן הפסיבי קיים ונמצא תמיד, והוא התווך שבו נעים גלי אור.

    לזמן הפסיבי יש עוד תפקיד חשוב מאוד בהשקפת עצבר, היות ומצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, נוצר “משהו” ששמו המקובל חומר.

    רעיון זה, של צירוף כמויות נובע מהתחום הגיאומטרי.
    צורה גיאומטרית ששמה ריבוע נתפסת על פי צירוף כמויות של “שני דברים כמותיים אחרים” הדבר הראשון הוא אורך של קו סגור בנוי מ 4 קטעי קו ישר השווים באורכם, והדבר השני הוא כמות של שטח בתוך הקו הסגור.

    ואילו החומר נתפס כצורה פיזיקלית, הנובעת מצירוף כמויות של
    “שני דברים כמותיים אחרים” והם אנרגיה וזמן פסיבי.
    דמיון גיאומטרי – פיזיקלי ילווה תמיד את השקפת עצבר, והסימנים מעידים שמדובר בהשקפה כוללנית, שאולי תתאר את כל התופעות המוכרות למדע.

    בכך עוד לא תמו פלאיה של השקפת עצבר..
    כמו שיש זמן פסיבי, כך גם יש אנרגיה פסיבית שאינה מתחלפת .
    כל גוף ממשי בנוי מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, וכאשר גוף כזה מונח על קפיץ פתוח המונח על פני האדמה, הקפיץ יתכווץ קצת.
    קפיץ מכווץ מציג כמות של אנרגיה פסיבית , והיא נובעת מהגוף המונח על הקפיץ. הסבר זה מבטל את ההסבר הניוטוני של כוח משיכה.

    בהשקפת עצבר אין כוחות, אין כוח משיכה, אין כוח חזק, אין כוח חלש, אין חומר כמותי, אין חלקיקים, אין אלקטרונים, ואין פרוטונים, אין חומר אפל, אין גרוויטציה, אין חורים שחורים, אין מרחב ריק, אין מפץ גדול,

    בהשקפת עצבר יש רק 5 דברים כמותיים רציפים והם . אורך, שטח, נפח, זמן (פסיבי ואקטיבי) ואנרגיה פסיבית ואקטיבית.
    לאנרגיה האקטיבית צורות רבות, ולפסיבית צורה יחידה. .

    ההסברים בהשקפת עצבר יישענו על חוק שימור האנרגיה, ועל קיומו של זמן פסיבי -נח מוחלט וקר מוחלט- הממלא את המרחב, ומעביר את האור.
    הזמן הפסיבי יבאר את תופעות החשמל והמגנטיות, ואת תופעת מוליכות על המופיעה בגבול הקור, ששם נמצא הזמן הפסיבי.

    וכל השאר יסופר במאמר “יקום פלאי הבנוי מאנרגיה וזמן פסיבי”
    א.עצבר

  22. ליהודה,
    לשם מה הומצאה תורת הקוונטים, אם המושג של “פעולה פיזיקלית” קיים.
    כל פעולה פיזיקלית נתפסת על פי הצירוף של כמות אנרגיה וזמן הפקתה.
    פעולת שריר ממחישה באופן ברור את הצירוף ההכרחי של כמות אנרגיה וזמן הפקתה. “הספק הפעולה” מבדיל בין פעולות פיזיקליות.

    פעולת אור היא בעלת כמות אנרגיה קבועה, אבל זמן הפקתה משתנה.
    לכל צבע של אור זמן הפקה אחר, אבל כמות האנרגיה קבועה.

    כל השינויים בטבע מתרחשים בדרך של פעולה פיזיקלית, והמבדיל בין הפעולות זה ההספק שלהם.

    תורת הקוונטים מדברת על פעולות פיזיקליות בעלות זמן הפקה זעיר,
    והשאלה היא אם תורת הקוונטים הבחינה “בהספק של הפעולה”

    א.עצבר

  23. יהודה
    כך 2 עדשות של משקפי שמש מקטבות. הסתכל דרך אחת העדשות על מסך המחשב וסובב את העדשה עד שלא תראה יותר את המסך. האור מהמסך שלך מקוטב, ולא תראה את המסך כשהקיטוב של המשקפיים מאונך לקיטוב המסך.

    עכשיו הכנס את העדשה השנייה בין העדשה הראשונה למסך ותסובב. מה שיקרה הוא שבמצב מסויים תראה שוב את המסך!

    אשמח שתסביר לי את זה בלי תורת הקוונטים.

  24. האם בתורת הקוונטים מופיע מושג “הפעולה הפיזיקלית ”

    כל פעולה פיזיקלית נתפסת על פי הצירוף של כמות אנרגיה וזמן הפקתה.
    פעולת שריר ממחישה באופן ברור את הצירוף ההכרחי של כמות אנרגיה וזמן הפקתה. “הספק הפעולה” מבדיל בין פעולות פיזיקליות.

    בפיזיקה העצברית האנרגיה היא “דבר רציף” וגם הזמן הוא “דבר רציף”
    אין טעם לדבר על זמן לבדו, ואין טעם לדבר על אנרגיה לבדה.
    אנרגיה וזמן תמיד צמודים, והספק הפעולה מביע זאת.

    כל השינויים בטבע מתרחשים בדרך של פעולה פיזיקלית, והמבדיל בין הפעולות זה ההספק שלהם.
    האם בתורת הקוונטים קיים המושג הפיזיקלי “הספק הפעולה” ?

    א.עצבר

  25. מה הבעיה בניסוי שתארת? אם לא עבר הפוטון – חי. עבר – מת ( או להיפך).

    גם בניסוי המקורי אני לא רואה בעיה. זה שאיננו רואים את החתול לא רלוונטי, הוא או חי או מת. כל עוד החלקיק בסופרפוזיציה החתול בפוזיציה של חי.

  26. לניסים
    תודה על תגובתך המלומדה משעה 8:14 14.6.22.
    כשאני כותב את המילים “ניראה לי” אתה רואה בדבריי כוונה נחרצת, אבל כוונתי שאני לא בטוח
    ולעיניינינו
    ניראה לי שפופר זקוק לשידרוג כשהוא ניקרא להחליט בתורת הקוונטים אם הרעיון הוא מדעי, אם לאו. בתורת ניוטון והיחסות אפשר להעמיד את התיאוריה במבחן הפרכה בלי חשש שפעולה זו תשנה את נתוני התיאוריה כמו שזה עלול לקרות בתורת הקוונטים? אני מבין את גישת שרדינגר ואיינשטיין שהתנגדו לתורת הקוונטים, ואולי לא פופר זקוק לשידרוג אלא תורת הקוונטים זקוקה לתיקון!
    אמרת בתגובתך ש “יש אפילו ניסוי ביתי פשוט , ניסוי מדהים שמראה שזה נכון” בבקשה פרט את הניסוי. ניראה לי שיהיה לניסוי הסבר שונה.
    בהמשך, אתה מתלהב (אולי בצדק) מרעיון העולמות המרובים של אברט. אבל לי ניראה שזה לא מדעי לשתף עולם/יקום זר בהסבר כי יש בהצעה עצמה סתירה פופרית לא תוכל להעמיד אותה במבחן כי כל קשר עם יקום מקביל מאחד את שני היקומים בגלל העברת מידע בינהם.
    עד כאן. ממתין לניסוי הפשוט והביתי,
    כל טוב ותודה על תגובה מאתגרת.
    סבדרמיש יהודה.

  27. ישראל
    אם אני מעביר פוטון דרך מקטב ב-45 מעלות – הפוטון לא בסופרפוסיציה? אם אשים אחרי זה מקטב אנכי, רק 50% מהפוטונים יעברו.

  28. לא מקבל, ניסימוב.

    בניסוי המקורי יש משך זמן לחתול להיות בסופרפוזיציה, שעה לדוגמה.

    אצלך הבחירה היא מיידית, עם מעבר הפוטון, ואין כל מדידה שתגרום לפוטון לקרוס למצב קוואנטי מסויים.

    בניסוי המקורי לדעתי כל עוד החלקיק לא התפרק, בידיעתינו או לא, הוא נופל לקטגוריית לא התפרק.

    אפשר לראות זאת יפה אם במקום חתול תשים פצצה. שמעת בום – התפרק החלקיק וברגע מסויים (נאמר דקה 34 מתחילת הניסוי). לא שמעת – לא התפרק.

    הסופרפוזיציה לא משנה.

    גם בניסוי שתארת, אין דבר כזה למעלה חי למטה מת. רק מדידה תקבע, וכל עוד לא התבצעה מדידה, החתול חי למרות הסופרפוזיציה.

  29. יש כמה ניסויים הקשורים בנוסחאות.
    ניסויי גלילי במישורים משופעים, ובנפילה חופשית.
    תצפיות קפלר על השמש ככוכב מרכזי, ועל מקיפי השמש
    ניסוי ההיקפן שקבע כי יחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.

    א.עצבר

  30. יהודה
    אז לא הבנת מה הניסוי אומר…. ובכל זאת יש לך דעה נחרצת 🙂

    אשנה טיפה את הניסוי כדי להסביר מה הבעיה.
    במקום חלקיק רדיו-אקטיבי נניח שיש בקופסה מקטב אור, כמו עדשה של משקפי פולרויד. י
    ש לנו פנס שיורה פוטון בודד בעל קיטוב לא ידוע לעבר הגלאי בקופסה.
    אם הפוטון עובר את המקטב אז החתול מת, אם לא – החתול ממשיך לחיות.
    כלומר – בפיסיקה קלאסית יש 50% סיכויים שהחתול החי.

    אבל – בפיסיקה הקוונטית, המצב שונה! ניסויים רבים לימדו אותנו שעד שאנחנו לא “מודדים” את הפוטון – יש לו גם קיטוב אנכי וגם קיטוב אופקי. זה לא שאנחנו לא יודעים מה הקיטוב – לפוטון באמת יש את שני הקיטובים. יש אפילו ניסוי ביתי פשוט, ניסוי מדהים, שמראה שזה נכון.

    שרדינגר רצה להראות שיש משהו לא תקין בפירוש קופנהגן לתורת הקוונטים’ ואיינשטיין הסכים איתו. פירוש קופנהגן (של בוהר והייזנברג) גורס שתצפית על מערכת קוונטית גורמת לקריסת משוואת שרדינגר.

    לאחר מכן הומצאו פירושים אחרים ע”י בוהם, וון נויימן, אברט ואחרים. היום הפירוש של אברט (עולמות מרובים) מתחיל לתפוס תאוצה. בעיני, בצדק – אני חושב שבעתיד יבינו שאברט פיסקאי לא פחות חשוב מאיינשטיין עצמו.

  31. גיאומטריה פיזיקלית ופיזיקה גיאומטרית שלובות זו בזו.
    גיאומטריה פיזיקלית מכילה רמזים על המציאות הפיזיקלית האמיתית.

    השערה נוספת פרט להשערת 12c
    המספר 1.007 יופיע בגיאומטריה פיזיקלית, וגם בפיזיקה גיאומטרית.

    בגיאומטריה פיזיקלית הוא מביע את היחס בין מספרי פאי קיצוניים
    3.1416 ו 3.164

    בפיזיקה גיאומטרית הוא מביע את קיומו של תחום מהירויות צר , הקשור למבנה היקום.
    היחס בין המהירות הגבוהה של התחום, למהירות הנמוכה של התחום הוא 1.007

    א.עצבר

  32. ליהודה נסים וישראל
    חקירת המציאות בדרך של דמיון גיאומטרי פיזיקלי.

    הגיאומטריה הפשוטה והגלויה לעין האדם , מלמדת אותנו איך לגשת אל הפיזיקה המסתורית שאינה גלויה לאדם.
    ראשית יש לזהות את המושג היסודי של הגיאומטריה, וזה זיהוי קל.
    הקו הוא המושג היסודי של הגיאומטריה, ויש לו אורך מילימטרי וצורה.
    (יש קו ישר, יש אינסוף צורות של קו עגול סגור, ויש אינסוף צורות של קו עקום),

    עתה יש לחפש את המושג היסודי של הפיזיקה, בדמיון למושג היסודי של הגיאומטריה, ובהכרח נגיע אל האנרגיה כגודל כלשהו, עם צורות רבות.
    הגודל שחייב להיות הוא עוד לא ברור, אבל הצורות ברורות לגמרי.
    יש אנרגיה של חום, ושל קור , ואנרגיית שרירים, ואנרגיה של קפיצים, ואנרגיה של גובה , ואנרגיה חשמלית, ואנרגיה כימית, ועוד ועוד

    דמיון גיאומטרי פיזיקלי מדריך את ההשקפה העצברית בחקר המציאות.
    לקו נבחר יש גודל כמותי מילימטרי, וצורה אחת מבין צורות רבות.
    לאנרגיה יש גודל כמותי (עוד לא ברור) והרבה צורות.

    שיטה זו של דמיון גיאומטרי פיזיקלי מיד מניבה חוק הקיים במציאות.
    צורות האנרגיה מתחלפות זו בזו, והכמות המתחלפת תמיד נשמרת.
    עתה כבר ברור שיש דמיון בין הגיאומטריה לפיזיקה, אבל הפיזיקה היא הרבה יותר מורכבת, כיוון שיש בה חוק טבע “חוק שימור הכמות של צורות האנרגיה”

    ואכן, הפיזיקה הרבה יותר מורכבת מהגיאומטריה, מכיוון שפרט לאנרגיה, יש בה עוד דבר כמותי והוא הזמן הפסיבי.
    זמן פסיבי הוא דבר כמותי נמדד , ויש לו מאפיינים של נח מוחלט וקר מוחלט.
    זמן פסיבי ממלא את המרחב האינסופי, הוא לא מפריע לתנועות הכוכבים, והוא התווך ההכרחי להעברת אור השמש , בסגנון של ” גלי זמן פסיבי”.

    זמן פסיבי לא קיים ביקום הניוטוני, וגם לא קיים ביקום של איינשטיין.
    אצל שני החוקרים הדגולים האלה קיים רק הזמן האקטיבי , הקיים רק בתודעת האדם. התפיסה הברורה של זמן אקטיבי היא “בהאזנה” לפעימות הלב.
    בין כל שתי פעימות לב אנו תופסים כמות של זמן אקטיבי, הנמוג ונעלם מיד.

    לעומת הזמן האקטיב הנעלם מהמציאות ברגע שמבחינים בו, הזמן הפסיבי קיים ונמצא תמיד, והוא התווך שבו נעים גלי אור.

    לזמן הפסיבי יש תפקיד חשוב מאוד בהשקפה העצברית, מכיוון שהחומר נתפס כצורה פיזיקלית, הנובעת מצירוף כמויות של “שני דברים כמותיים אחרים” והם
    אנרגיה וזמן פסיבי.
    כך צורת הריבוע נתפסת מצירוף כמויות של “שני דברים כמותיים אחרים” והם
    אורך קו סגור הבנוי מ 4 קטעי קו ישר השווים באורכם, ובתוכו כמות של שטח.

    בכך עוד לא תמו פלאיה של הפיזיקה העצברית.
    כמו שיש זמן פסיבי, כך גם יש אנרגיה פסיבית שאינה מתחלפת .
    כל גוף ממשי בנוי מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, וכאשר גוף כזה מונח על קפיץ פתוח המונח על פני האדמה, הקפיץ יתכווץ קצת.
    קפיץ מכווץ מציג כמות של אנרגיה, והיא נובעת מהגוף המונח על הקפיץ.
    חוק שימור הכמות של אנרגיה מתקיים גם עם האנרגיה הפסיבית.

    הפיזיקה העצברית מציגה מציאות חדשה, בלי חומר כמותי בעל כוח משיכה, וכמובן בלי חומר אפל , בלי גלים אלקטרו מגנטיים אלא עם גלים של זמן פסיבי,
    אין גרוויטצייה, ואין חלקיקים, אלא יש 5 דברים כמותיים רציפים בעולם.
    אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.

    וכל השאר יסופר במאמר “יקום פלאי הבנוי מאנרגיה וזמן פסיבי”

    א.עצבר

  33. לניסים הדר

    (הערה: יש לנו כאן מגיב חדש, נא להתנהג יפה, שאבי חלילה לא יזרוק אותנו מהאתר, עצבר ,ניסים וישראל- לתשומת ליבכם)
    ובכן לעיניינינו- למה ניסוי החתול של שרדינגר הוא מסובך מידי הרי אפשר היה לעשותו פשוט יותר!
    להזכירכם : חתול אלמוני הוכנס לתא סגור ללא חלונות עם מכשיר המתה בעזרת רעל שיופעל ע”י התפרקות אקראית של אטום. במצב נורמלי התא סגור, אנו לא יודעים אם החתול חי או מת למה?, נכון כי התא סגור .נניח הבדיקה היא בשעה 9, אני טוען שהניסוי האכזרי אפשרי גם בלי תא סגור ובשעת הבדיקה היעודה אנחנו לעולם לא נדע את מצבו של החתול כי אנו רחוקים מעט מהחתול וניראה את תוצאות הניסוי של השעה 9 רק אחרי 9 בגלל מהירות האור. במילים אחרות השעון של הצופה מצלצל שעה 9 אבל מצבו של החתול עדיין לא ידוע לצופה גם אם התא פתוח. בקיצור ניראה לי שהתא הסגור לחתול מיותר והניסוי זקוק לשיפור…
    נא להגיב בעדינות
    תנו לחיות לחיות
    החתול

  34. לניסום היקר (עדיין)
    ניראה לי שבויקיפדיה בעיברית קבעו שיש לאלקטרון מסת מנוחה והיא
    9.1094×10^(-31) ק”ג בערך, ולא כדעתך המלומדה 0????????
    אז כן יכולים להיות לחלקיקיי הפושינג מסה????? בערך מיליארדית
    מקווה שעצבריות היא לא מחלה מדבקת
    כל טוב
    יהודה סבדרמיש
    נ.ב. ניסים הדר, ברוך הבא. תגובתי הבאה תוקדש לך

  35. יהודה
    אשמח שתשסביר למה ניסוי החתול של שרדינגר הוא “סתם מסובך”.

    אולי גם תסביר את ניסוי החריץ הכפול ואת ניסוי סטרן-גרלך באותה הזדמנות?

    והודה, אתה חייב מתי שהוא לקלוט שהתיאוריה שלך היא לא טובה כי היא סותרת את התצפיות.

  36. יודה

    ייתכן שדעתך או דעת מישהו היא שעכשיו חודש דצמבר בישראל.

    אני טוען שיוני.

    אין לי זמן לבזבז או להתווכח עם אדםשקובע קטגורית ללא נימוק שעכשיו חודש דצמבר, או שהיקום נע במהירות 12c. בעיני הוא דביל, ואם הוא מוסיף ״השערת 12C אינה זקוקה להסבר, היא קיימת מעצמה בכוח עצמה, ואפשר רק לנסות להפריך אותה״ אז הוא דביל מוחלט.

    אם הוא אינו מוכן לחזור בצורה נאותה על הניסוי המצ׳וקמק שלו הוא שקרן, אם הוא מכריז השכם והערב שהפיזיקה שלו צריכה להחליף את הפיזיקה של ניוטון ואיינשטיין בלי שלמד אותם הוא שחצן ללא גבול.

    עצבר הוא ללא ספק מטורף. כפי שכבר כתבתי, יש לו רק שימוש אחד: ילד כאפות לאימוני כאסח, בלי להרגיש רגשות אשמה על שפוגעים בחסר ישע.

    מה עם החלקיקים? נרגיש או לא?

  37. ניסים היקר (עדיין…)
    לא אשתמש במילים בוטות כמוך, כי אני למדתי להעריך אנשים. אולי זה נובע מכך שאני למדתי ניהול תעשייתי ולא מדע וסיימתי בהצטיינות. פשוט, בנהול תעשייתי לומדים להתייחס לבני האדם בצורה מכובדת. אני בטוח שביקום שלנו פאיי הוא אחד ויחיד אבל לעולם לא אקרא לעצבר דביל, האדם רחוק מלהיות דביל ואף בנה מכונה מדוייקת שלדעתו מוכיחה את דבריו, והוא טועה, אבל לא דביל.
    אני גם לא אקרא דביל לאדם שחושב שיכולה להיות הוכחה לקיום של יקום מקביל ולא מבין שההוכחה תהפוך את היקום המקביל ליקום שלנו. ולא מבין שפתרון של יקום מקביל הוא שווה בערכו לחומר ואנרגיה אפלים., כולם הזויים
    ואם אני נידמה לי או ניראה לי שהניסוי של החתול של שרדינגר הוא סתם מסובך אז זה כבר יראה שאני דביל ?
    אני גם לא דביל אם ניראה לי שחלקיקיי הפושינג מתנגשים בינהם והם קטנים מאלקטרונים או מנטרינים. לכל היותר אני (אולי) טועה.
    בכלל, למה אני צריך להתבייש, לומר את דעתי?
    כשארגע, אני הוכיח לך למה, ניראה לי, ש “החתול של שרדינגר” הוא סתם ניסוי מסובך
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  38. יהודה
    לשניכם יש דעות מוצקות על דברים שאין לכם מושג בהם. הדביל הרבה, הרבה יותר דביל ….. אבל גם אתה בטוח במשהו שאתה לא מבין.

    לי יש דעות בנושא הפיסיקה, בעיקר בפילוסופיה של הפיסיקה. יש לי תואר שני בתחום, אבל כל פעם שאני לומד משהו חדש – הדעות שלי משתנות…..
    למשל – אני מאמין ב”עולמות המרובים” של אברט ובמיוחד ב”יקום המתמטי” של תגמארק. ולכן – אני לומד כמה שיותר על המתנגדים למודלים האלה, ופחות מתעמק בתומכים.

    חבל שאתה לא רוצה ללמוד.
    להבדיל ממך – הדביל לא מסוגל ללמוד….

    אה – וגם, לעולם לא תשמע ממני “לא נראה לי”….

  39. ליהודה ונסים המנסים לעסוק בפיזיקה.
    בגיאומטריה ברור שהמושג היסודי הוא הקו הרציף שיש לו אורך מילימטרי וצורה,
    ומהו המושג היסודי של הפיזיקה ? ברור שזה אנרגיה.
    כמו שלקו יש 3 צורות יסודיות (ישר, עגולות רבות, ועקומות רבות” ) , כך לאנרגיה יש צורות אקטיביות רבות
    ( שלמרבה הפלא הן מתחלפות זו בזו, אבל מקיימות את חוק שמירת הכמות, עבור החלפה נוספת).
    המנסה לעסוק בגיאומטריה חייב לעסוק בקווים ובצורה שלהם ,והמנסה לעסוק בפיזיקה חייב לעסוק באנרגיה ובצורותיה המתחלפות, המקיימות שימור כמותי
    העיסוק הפיזיקלי חייב לגלות את האנרגיה הפסיבית ואת הזמן הפסיבי הקיימים ממש במציאות.
    המתמיד בחקר הגיאומטריה והפיזיקה, יגלה אותם במבנה היקום.
    הזמן האקטיבי הקיים רק בתודעת האדם, לא תמיד מתגלה לו.

    עיינו במאמר הקיים ברשת….יקום פלאי הבנוי מאנרגיה וזמן פסיבי.

    א.עצבר

  40. ניסים ידידי
    יש לי הרבה מה להגיב אבל, הויכוח הלגיטימי ביננו מתדרדר. אתה משווה אותי לדביל (כניראה לעצבר) וזה מיותר, אז הבה ניפרד כידידים.
    שבוע טוב ניסים, כל טוב
    סבדרמיש יהודה

  41. ניסים היקר
    יש לי הרבה מה להגיד לגבי תגובתך האחרונה. לדוגמא, זה ששני כוכבים קרובים, התנגשו ויצרו גלי כבידה, זה לא הוכחה שהכבידה פועלת למרחקים ארוכים אלא שהיא פועלת באזורים רחוקים.
    אין טעם שאני אכנס איתך לויכוחים, אז ניפרד וימים יגידו מה יהיה.
    שבוע טוב
    כל טוב,
    סבדרמיש יהודה

  42. יהודה
    איינשטיין לא אהב משהו מאד מסויים בתורת הקוונטים – ויותר ויותר פיסיקאים מתחילים לראות שהוא צודק. לא רק שהוא כן אהב את תורת הקוונטים – הו אחד מאלה שהמציא אותה!

    התורה שלך לא יכולה להיות במקביל לתורת הקוונטים…. צר לי, אבל הרקע שלך כל כך חסר שאני לא יודע מאיפה להתחיל להסביר לך את זה…… נתחיל בזה שאם החלקיקים שלך לא חלק מתורת הקוונטים אזי הם לא יכולים להשפיע על חלקיקים שכן בתורת הקוונטים…

    והנה שוה חוסר ההבנה שלך 🙂 פיסיקאים טוענים שלחלקיקים אין גודל, כי הם מבצעים מאות טריליונים של ניסויים כל שנה – וזה מה שהניסויים מראים! אתה טוען שאתה אמפיריציסט, אבל אתה מתעלם מכל תצפית ש”לא נראית לך”….

    יהודה …. אנחנו לא צריכים להתנתק מהכבידה בגלקסיות, כי אנחנו עדים לכבידה בקרינת הרקע הקוסמית.

    אתה דומה לדביל בדבר אחד – אתם פוסלים את המדע הכי טוב שאי פעם היה כי “לא נראה לכם”.
    אתם חושבם שגדולי הפיסיקה טוענים שהעולם לא פשוט כי הם מטומטמים, או שקרנים, או רוצים לעשות כסף, או …. פיספסתי משהו??
    אבל אתם – בלי קודם ללמוד מה פיסיקאים כן אומרים – אתם יודעים יותר טוב…

    דנינג וקרוגר היה גאים בכם. היום ופופר היו מתביישים.

  43. ניסים היקר
    תודה על תגובתך!
    תגובתך אינה סותרת את הגישה שלי שבה אני טוען שחלקיקיי הפושינג חיים בעולם משלהם, ואין להסיק מתורות קודמות (קוונטים , יחסות ועוד ) לגביהם. ודע לך שאני נימצא בחברה טובה, עם איינשטיין ואחרים, שלא אהבו ( בלשון המעטה) את תורת הקוונטים!
    אינני רוצה להעביר את נושא תגובתי לתורת הקוונטים ותורות היחסות , אבל אני ניזהר מלהסכים עם תיאוריות בהן, חוסר היגיון מהווה את הבסיס לקיומן. כגון, חלקיקים בגודל אפס, שאין קטן מהם?, בהיגיון שלי לכל מסה יש קטן ממנה וגדול ממנה.
    ולגבי תורת הייחסות ש”עובדת יפה” על כל הייקום הניראה כבר אמרתי לך שאצלי הוכחות מטובלות בחומר ואנרגיה אפלים לא מקובלות עלי. אם הגרביטציה לא עובדת בגלקסיות אז בבקשה אל תשנה לי את נתוניי המסה שלה ותגיד הנה זה עובד!
    אז אני , בצדק, הייתי זהיר בזעירים, ואמרתי שאיני בטוח שהתיאוריות הקיימות מתאימות להם ואמרתי זאת בהשתמשי בכללי יסוד במדע , שכולנו מסכימים עימם כגון פופר, דיוויד יום, ועוד.
    ניסים היקר,ברגע שאנו נהיה אמיצים מספיק כדי להנתק מהגרביטציה בגלקסיות ובחלקים הגדולים שביקום, אז פתאום הכל נעשה פשוט, הגלקסיות הספיראליות סובבות בלי חומר אפל, והיקום מתפשט בתאוצה בלי אנרגיה אפלה. פרטים באתר שלי יקום פשוט.
    כל טוב ושבת שלום
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  44. מודל החלקיקים של החומר, הוא מלל חסר פשר.
    צירוף האותיות ח ו מ ר יכול להיות רק שם של “משהו לא ידוע ”
    צירוף האותיות ח ל ק י ק יכול להיות רק שם של “משהו לא ידוע”

    שאלה: צירוף האותיות “חומר” זה שם של מה ????
    שאלה: צירוף האותיות “חלקיק” זה שם של מה ????
    מכיוון שאין מענה של השאלות האלה, מודל החלקיקים של החומר הוא מלל חסר פשר.

    המודל של חומר רציף הוא מלל כמותי מובן.
    החומר בנוי מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    יש 5 דברים כמותיים בעולם – האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.
    כל כמות שנבחר “מדבר כמותי” תמיד יש כמות גדולה ממנה, וכמות קטנה ממנה.
    “דבר כמותי” תמיד מופיע בין אפס כמות, לכמות אינסופית.

    א.עצבר

  45. יהודה
    החלקיקים שלך לא יכולים להיות קטנים מאלקטרונים או פוטונים – כי הגודל של החלקיקים האלה הוא – אפס.
    בכלל – החלקיקים האלה אינם “חלקיקים” במובן הקלאסי. החלקיקים האלה – כל החלקיקים בתורת הקוונטים – הם שדות.

    אין התנגשויות בתורת הקוונטים. יש אינטרקציות. למשל: שני אלקטרונים לא מתנגשים, הם “מעבירים” ביניהם פוטון וכך משתנה התנע שלהם.

    תורת היחסות הפרטית עובדת יפה מאד עם החלקיקים האלה. תורת היחסות הכללית לא כל כך ….. אבל תורת היחסות הכללית כן עובדת בכל הטווח בין אטומים לכל היקום הנראה.

    התורה שלך פוסלת את כל זה, יהודה….

  46. לניסים היקר!
    לתגובתך מ7.6.2022 שעה 07:51
    איכזבתי אותך אז תן לי בבקשה להסביר.,
    כתבת לי:-” במחי יד זרקת לפח את תורת הייחסות ואת תורת הקוונטים וכו” סוף ציטוט.
    צר לי ניסים אבל אני לא זרקתי כלום!, כבודם של כל התורות האלה במקומם מונח והדגש הוא במילה “במקומם”כבר אמר דיוויד יום שתיאוריה היא נכונה במקום עליו היא הוגדרה וניבדקה. כאשר אנו מדברים על חלקיקיי הפושינג הם זעירים מאוד שום תיאוריה לא הוגדרה ו/או אוששה בגדלים זעירום כאלה .להגיד בביטחון גמור שתורת היחסות או תורת הקוונטים מוגדרת גם בפעולתם של חלקיקים זעירים בכמה סידרי גודל מהלקיקים הזעירים ביותר הידועים זה נוגד את דיוויד יום וזה לא מדעי להניח זאת לכן איני יכול לומר בביטחון שהיחסות או תורת הקוונטים מייצגים גם חלקיקים זעירים כאלה. הבעייה צצה לי גם במפץ הגדול כאשר מדענים מיחסים את התיאוריות הידועות להתפתחות המפץ בזמנים הצפופים והזעירים בהתפתחותו, בנגוד לדיוויד יום. וזה מביא לכמה דברים מוזרים כגון הצורך ביקום אינפלציוני מוזר בהתפתחות המפץ.
    דוגמא דומה נוספת היא קיצונית דווקא מהכיוון הנגדי:- אם מערכת השמש סובבת בגלל הגרביטציה זה לחלוטין לא אומר שגם הגלקסיות, שהן פי מיליונים ומיליארדים גדולה ממערכת השמש, גם הן סובבות מאותה סיבה, הצורך בחומר ואנרגיה אפלים לתחזק את זה , אומר דרשני, אבל זה לוויכוח אחר.
    ואתה מוסיף ואומר: “אתה מדבר על פיזיקה קלסית בעולם של פיזיקה קוונטית…. וכו’ ” סוף ציטוט.אז צר לי ניסים בסביבה של חלקיקיי פושינג זעירים איננו יכולים להיות בטוחים בתורת הקוונטים, או ביחסות או במשהוא אחר זה מהות הפילוסופיה של דיוויד יום.
    ולסיום אתה כותב שזה מראה כמה אני לא מבין” אז אני מצטער אך זה מראה כמה אני זהיר בכבודם של חלקיקיי הפושינג הזעירים האלה (אם הם קיימים כמובן)
    ניסים היקר, הידע שלך במדעים, הוא בוודאי גדול משלי, ואולי אני עדיין טועה, אשמח לקבל את דעתך..
    אז…. אנחנו חברים עדיין?
    ותודה שהגבת בעדינות!
    סבדרמיש יהודה

  47. אף אחד לא התייחס מתייחס או יתייחס אליך ברצינות עצבריקו כי אתה לא מתייחס אל ההיקפן שלך ברצינות.

    אתה יודע בדיוק כמו כולם שהניסוי שהצגת בוידאו הוא חרטה ברטה. סירובך לערוך ניסוי נאות בגלל שיקולי דרמה ולהראות וידאו שלו, מראה שאו שכבר ערכת אותו ונוכחת באיוולתך, או את המובן מאיליו: שאתה שרלטן חרטטן בלי ידע או הבנה מינימליים באף תחום, שהעיסוק היחיד שלו בחיים הוא לקשקש ולהתעלק על אנשים.

    12c עלק.. מאיפה הקרצת את זה, דבילון?

  48. כדי להראות ליודה, לניסים ולישראל את החשיבות הגדולה שאני מייחס לניסוי ההיקפן, מצורף בזה העתק מבקשתי לבית המלאכה של הטכניון, לייצר היקפן ולהודיע לי על תוצאת המדידה שהתקבלה, כמובן בחתימתו של מהנדס מכונות.

    לכבוד מר דוד כהן-אחראי בית המלאכה בטכניון..

    קיים אצלי מכשיר מכני המציג מדידה מדויקת לא מוכרת , ואני מבקש לייצר העתק ממנו בבית המלאכה של הטכניון.
    הטעם לבקשתי, אישור על תוצאת המדידה , ממהנדס מכונות בטכניון.

    מבנה המכשיר הוא רגיל, פרט לציר פלדה שקוטרו 2 מ”מ, עם סטייה
    מקסימלית של מחצית אלפית המ”מ.
    שם המכשיר – היקפן.

    מצורף בזה סרטון המציג את פעולת ההיקפן,
    ראיתי את המחירון שלכם, ואני מבקש הצעת מחיר.

    עברו כבר יומיים , והם לא ענו לי מדוע ? את מי מפחיד הרעיון שמכשיר מכני פשוט ומדויק, יוכיח כי המתמטיקאים טועים בתפיסתם שפאי קבוע ?
    ישראל, ניסים ויודה, אולי תארגנו קבוצת תמיכה שתפנה לטכניון, ותבקשו שהטכניון יחזור על ניסוי ההיקפן.
    ברור לכם שבמקרה של כישלון, הבושה והכלימה כולה שלי.

    אולי תרתמו את הידען למשימה זו, זהו הניסוי המדעי הגיאומטרי , שיזעזע את המדעים המדויקים מתמטיקה וגיאומטריה. אחרי זה נדבר על היקום העצברי.

    א.עצבר

  49. חידושי עצבר העיקריים על רגל אחת.

    1: חקירת המעגלים בשיטה של פיזיקאי מודד, מכיוון שהמתמטיקה העורכת חישובים, לא מתאימה לחקור את המעגלים.

    2: הופעת מכשיר ההיקפן וגיאומטריה חדשה של מעגלים, שיש בה נוסחה המפיקה את ערך פאי (בין 3.1416 ל 3.164) לכל קוטר מילימטרי.

    3: החלפת המספרים האי רציונליים במספרפרים, וההבחנה בחשבון ריבו”זי.
    זיהוי הקו שיש לו אורך מילימטר וצורה – כמושג היסודי של הגיאומטריה

    4: הבדלה בין זמן אקטיבי הקיים רק בתודעת האדם, לבין זמן פסיבי הקיים ממש במציאות הפיזיקלית, והוא נמצא בכל מקום.
    זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא התווך המעביר את אור השמש

    5: נטישה של התפיסה החלקיקית של חומר, ומעבר לחומר רציף.
    החומר הוא צורה פיזיקלית, הנובעת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    החומר רציף ואינו חלקיקי, ואין לו כוח משיכה.
    לחומר אין חוק שימור כמותי, מכיוון שהחומר אינו מושג כמותי.

    6: לעומת החומר שאין לו חוק שימור כמותי, , לאנרגיה וכל הצורות שלה המתחלפות זו בזו יש חוק שימור כמותי, אבל חוק זה אינו חל על האנרגיה הפסיבית.
    אנרגיה פסיבית ניתנת למדידה עם קפיץ נמתח או מתכווץ, ולכל “משהו ממשי” כמו תפוז, אבן, אדם, דלי מלא מים, יש כמות אנרגיה פסיבית שלו.
    אל הקפיץ הפשוט אפשר לצרף את פעימות הלב, ואז אפשר למדוד זמן.

    7: אבל יש עוד מכשיר מדידה לתחום הפיזיקלי, והוא קורת המאזניים.
    עם קורת מאזניים מודדים הספק של פעולה פיזיקלית, הניכרת בכמות אנרגיה וזמן הפקתה. המעבר בין צורות אנרגיה מתרחש בדרך של פעולה פיזיקלית.

    8: היקום הוא מצבור סופי של כוכבים הנראה בצורת דיסקוס. יקום זה נע לנצח בתוך זמן פסיבי – בכיוון ציר הדיסקוס, בקו ישר, במהירות C12 (השערה)
    כל כוכב ביקום הוא כוכב מרכזי וכוכב מלווה בעת ובעונה אחת, וצורת המסלול של כוכבי היקום היא בורגית מרחבית. צורת מסלול זו מאגדת את כל הכוכבים לחטיבה דינמית יחידה – והיא היקום.

    9: יש יקום יחיד במרחב אינסופי המלא בזמן פסיבי.
    שני מושגי היסוד ביקום הניוטוני הם חומר וכוח
    שני מושגי היסוד ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה
    שני מושגי היסוד ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה

    10: יש ביקום 5 דברים כמותיים רציפים , והם אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה .
    כל כמות שנבחר מדבר רציף, תמיד יש כמות גדולה ממנה, ותמיד יש כמות קטנה ממנה. גבולות דבר כמותי רציף, הם אפס ואינסוף.

    א.עצבר

  50. יהודה
    התיאור שלך כל כך רחוק מפיסיקה אמיתית שאין לי איך להמשיך איתך את הדיון.
    במחי יד זרקת לפח את תורת היחסות ואת תורת הקוונטים. אל תצפה מאף אחד לקחת אותך ברצינות.

    עצם זה שאתה מדבר על פיסיקה קלאסית בעולם של פיסיקה קוונטית רק מראה כמה אתה לא מבין.

  51. יודה, קץ הגרוויטציה הגיע

    אי אפשר להסביר את מבנה היקום, כמו שמסבירים מבנה של מכונת כביסה
    בכל מכונת כביסה יש שלד נח, וכל תנועות מכונת הכביסה מובנות ביחס לשלד הנח.
    אבל ליקום אין שלד , ולכן אי אפשר להחיל עליו הסבר של מכונה.
    בהסבר הניוטוני צריך לדמיין קפיץ מתוח בין כדור הארץ לירח, ומתיחות הקפיץ אמורה להציג את “כוח המשיכה בין הארץ והשמש” שמונע מהירח ל”לברוח” אל החלל.

    הסבר היקום חייב להיות פלאי , ואפשר לנסח הסברים פלאיים רבים.
    כל כוכב ביקום הוא כוכב מרכזי וכוכב מקיף בעת ובעונה אחת.
    השמש היא כוכב מרכזי עבור כדור הארץ המקיף את השמש, וכדור הארץ הוא כוכב מרכזי עבור הירח המקיף אותו.
    כל כוכב ביקום הוא מרכזי ומקיף בעת ובעונה אחת, האם אפשר לתת הסבר מכני לתנועה מורכבת זו ?
    האם אפשר לתת הסבר מכני שכל כוכב תמיד נע, וכוכב נח לא קיים במציאות ?
    ומה עכשיו ? נחבר את כל כוכבי היקום בקפיצים דמיוניים מתוחים, שהם ייצגו את כוח המשיכה שבין הכוכבים.
    מדוע שהכוכבים לא ינועו בהרמוניה מופלאה בלי לחצים של קפיצים ?
    אסור לתת הסבר מכני למנה היקום, מכיוון שההסבר חייב להיות מבוסס על הגשמת רעיונות מופלאים, כמו חוק שימור הכמות של אנרגיה, או חוק התנועה של כוכבים, במסלולים בורגיים מרחביים.

    ומה פתאום להסביר את תנועות הכוכבים בעזרת חלקיקים זעירים ?
    האם לא עדיף להסביר שהכוכבים נעים, מכיוון שטבעם לנוע תמיד
    נשאר רק לתאר את מסלול התנועה הטבעי של כוכבים, והיקום הפלאי נמצא וקיים לנצח. הרבה פעמים צירפתי את המאמר יקום פלאי….. אבל כנראה אין לו קוראים ,

    יודה, קץ הגויטציה הגיע ואין כוח משיכה, ואין הסברים מכניים,
    יש חוקי טבע והיקום מגשים אותם .
    חוק שימור האנרגיה חל על סוגי האנרגיה, פרט לאנרגיה הפסיבית.
    לכל גוף ממשי ביקום יש את כמות האנרגיה הפסיבית המשתנה שלו.
    גוף ממשי בנוי מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, והוא בעל
    אנרגיה פסיבית משתנה.
    א.עצבר

  52. ״ויחס ההיקפים של הגלילים נתגלה על ידי ההיקפן ( כלא שווה) ליחס הקטרים.
    מדובר באי שוויון זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק״.

    אם היחס לא שווה ״ללא צל של ספק״, ז״א הניסוי מדוייק ב100%, אז מדוע כתבת מאוחר יותר:

    “בפיזיקה העצברית אמור להיערך ניסוי לא מוכר למדע , הרבה יותר מדויק מניסוי ההיקפן”.

    יותר מדוייק מניסוי שהצליח ללא צל של ספק?

    שקרן דביל.

  53. מעולם לא מדדתי את היחס בין היקף המעגל לקוטרו, המכונה בשם פאי.
    אני שאלתי באמצעות ההיקפן שאלה פשוטה.
    האם יחס הקטרים של הגלילים שבמכשיר (שווה ) ליחס ההיקפים של הגלילים.
    יחס הקטרים ידוע על פי מדידות יצרני הגלילים ,
    ויחס ההיקפים של הגלילים נתגלה על ידי ההיקפן ( כלא שווה) ליחס הקטרים.
    מדובר באי שוויון זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק.
    המסקנה – לכל מעגל יש ערך פאי מיוחד משלו, והמתמטיקאים טעו כאשר הם קבעו שלכל המעגלים יש ערך יחד של פאי, והוא טיפה יותר גדול מ 3.14
    אחרי ניסוי ההיקפן אפשר לדבר על אינסוף מעגלים שקוטרם בין אפס מ”מ ל אינסוף מ”מ, ולכל מעגל יש
    מספר פאי מיוחד שלו.
    אינסוף מספרי פאי אלה נמצאים בתחום צר, בין 3.1416 ל 3.164, והם מקיימים את הכלל הבא.
    ככל שהמעגל קטן יותר, פאי של גדול יותר.
    זה כל הסיפור שיצר מהפכה בגיאומטריה, והמתמטיקאים לא מוכנים לקבלו .
    אם המתמטיקאים יקבלו את הסיםור הזה, הם יהיו חייבים להודות שכל פעילות המתמטיקה בנושא מעגלים,
    מאז ימי ארכימדס ועד היום, היא בגדר טעות.
    לכן יש התנגדות עצומה לניסוי ההיקפן, ומבלי לחזור עליו , הם קובעים שאינו מדויק ויש בו טעות.
    אני לא מתרגש מקביעתם, ואפילו מבין אותם.

    א.עצבר

    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

  54. יודה
    ״פשוט מאוד , ניקפוץ, אם אני אתרומם למסע רחפני כבלון אזי כוכב הלכת הוא כוכב דמה ואם נמשיך ונשב אז זה כוכב לכת אמיתי!״

    אין שום הבדל, בגלל זה העיקרון נקרא עיקרון השקילות. אם אתה נמצא בחלל על קרש מאיץ בתאוצת g ואתה קופץ, תתרומם לגובה מועט בדיוק כמה שתתרומם בארץ ותחזור ותיחבט בקרש.

    אם אתה נופל חופשי מגובה רב לכיוון כוכב נייטרונים מרוכז בתאוצה של נאמר 20g, תרגיש בדיוק כמו כאשר אתה נופל לכיוון הארץ או השמש: כלום.

    ואמרתי לך שהדביל לא יסביר מדוע צריך פחות אנרגיה כדי להעלות את אותו הגוף לאותו הגובה על הירח אלא יצא בהכרזות שחצניות קישורים וציטוטים..

  55. לעצבר

    אני שומר לך את הכבוד להגיב לך באופן אישי, מיוחד ובניפרד.
    ולעיניינינו.
    אני עוסק בעבודתי ביעול מפעלים ולמדתי שלא לזלזל באף רעיון שאני שומע או שאני מעלה בראשי. ניתוח הרעיונות, ואפילו אלה המוטעים, יהיה הבסיס להתפתחות חדשה ומקורית. לך ידידי תעשה את המשך ניסוי ההיקפן, כפי שביקש ממך ישראל או הצעתי לניסוי המשך עם גלגלים זהים ותוכל להסיק מסקנות על ה”סטייה” הקיימת, אם, בכלל, במערך הניסוי שלך.
    זכור, פאי כיום, נימדד עד למיליון ספרות לאחר הנקודה, ולא ניראה לי שמכונה מכנית (ההיקפן) תגיע לדרגת דיוק גדולה יותר.
    אבל , אתה אומר עוד דברים, ובניגוד לידידי “המחמיאים”, אני רואה בגישה שלך למדע, מקור לפניני חוכמה. לדוגמא , כולם מדברים על משיכת הגרביטציה של הכוכבים, אבל, ישראל ואנוכי ו…. אתה, מבינים שמנגנון הפעולה חייב להיות אחר מאשר נתינת התכונה למקור התכונה זאת גישה אלילית לעשות זאת. הר געש לדוגמא יש לו את התכונה או האליל האחראי.
    הצטיין בגישה האלילית הזאת אריסטו, שנתן תכונות ורצונות לכל, לדוגמא הרצון להגיע אל הריכוז של בני מינך למשל הנהרות רוצים ללכת למקום הריכוז שלהם כלומר לים, העשן רוצה ללכת ל.. עננים, האש לכוכבים, והאבן תרצה להגיע לאדמה, כלומר, לא גרביטציה, אתה מבין?, זה רצון של אבנים להגיע לאדמה.
    אז אנחנו בודקים את הגרביטציה, ומנסים לעלות פתרונות שונים למשל את רעיון הפושינג גרביטי המתוקן.
    עד כאן. הצעתי לך, עצבר, אל תתקע ברעיון אחד שלדעתנו הוא מוטעה, ראש פורה כמו שלך יוכל להעלות (ומעלה) רעיונות נוספים.
    כל טוב
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  56. לישראל
    למה אכזב איכזבתיאוך?? ברור לנו לחלוטין שבאלף תאוצות כובד אני אהיה כשטיח אדמדם. מסתי היא כ 100 ק”ג וזאת רק בg יחיד, ב 1000 g אני אשקול כ 100 טונות וזה מלחיץ.
    לשאלתך השנייה איך נגלה אם כוכב הלכת הוא כוכב דמה?? פשוט מאוד , ניקפוץ, אם אני אתרומם למסע רחפני כבלון אזי כוכב הלכת הוא כוכב דמה ואם נמשיך ונשב אז זה כוכב לכת אמיתי!

    לניסים
    חלקיקיי הפושינג הם אולי החלקיקים האלמנטריים והקטנים ביותר. ודאי שיותר קטנים מהנטרינו, ניראה לי שאין להם מיטען חשמלי. הם יקבלו ספין ותנע זוויתי אקראי בהתאם להתנגשות הקודמת שהם עשו בינהם. כעת לגבי מסתם יש בעייה, אני מניח שמהירותם קרובה מאוד למהירות האור. אבל אין זה אומר שתורת היחסות תהיה חייבת לפעול גם ביניהם, הרי לא נעשו מדידות בגדלים זעירים כאלה, ובהתאם לדיוויד יום לא בטוח שהייחסות מפעילה אותם או התורה הניוטונית או אחרת.
    לגבי התעקמות בתנועה ליד כוכב לכת: רובם ינועו כמו הנטרינים ולא יתנגשו בכלום, מעטים יתנגשו בכוכב עצמו או בכוכב הלכת נניח אחוז אחד כלומר מלמעלה באים 100 חלקיקים על כל 99 שבאים מלמטה דרך הכוכב או כוכב הלכת לכן, החלקיקים הנעים קדימה תהיה להם סטייה לכיוון כוכב הלכת או הכוכב, בגלל ההפרש בין 100 ל 99 .
    עוד נתון מעניין שהסקתי שיתכן והדרך החופשית הממוצעת בין ההתנגשויות חלקיקיי הפושינג ביניהם היא כ 1.5 שנות אור, ( כמעט 100,000 יחידות אסטרונומיות). את זה הסקתי מההסבר הניוטוני של הפרסצסיה של כוכב חמה.
    פרטים נוספים באתר שלי יקום פשוט

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  57. מדוע ניוטון לא קבע שמשקלה של אבן, הוא האנרגיה הפסיבית של האבן ? מכיוון שמושג האנרגיה וחוק שימור האנרגיה, הופיעו שנים רבות אחרי תקופת ניוטון.
    גם כשנוסח חוק שימור האנרגה (( צורות האנרגיה משתנות אבל הכמות תמיד נשמרת) לא הודגש במפורש כי האנרגיה הפסיבית לא משתתפת בחוק השימור.
    הזיהוי של אנרגיה פסיבית, כסוג אנרגיה שאינו משתתף בחוק השימור, מופיע רק בפיזיקה העצברית.
    גם מושג הזמן הפסיבי , מופיע רק בפיזיקה העצברית.
    גם תפיסת החומר כצורה פיזיקלית (הבנויה מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה), מופיעה רק בפיזיקה העצברית.
    הפיזיקה העצברית, והגיאומטריה העצברית הן כל כך מהפכניות, ואין להתפלא על ההתנגדות העצומה שהן מחוללות במדע התקני המקובל.

    א.עצבר

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7%92%27%D7%95%D7%9C

  58. יהודה
    אתה טוען שהחלקיקים שלך נוצרים בסופרנובה? אני מבין שהם נוצרים כחלק מאינטרצקיה בין חלקיקים אלמנטריים. למה אנחנו לא מגלים את החלקיקים האלה בסרן?

    אתה יכול להגיד לי משהו על התכונות של החלקיקים? מסה? מטען? ספין? תנע זוויתי?

    דבר אחרון – לא הבנתי מה גורם לחלקיקים האלה להסתובב סביב השמש. למה הם לא ממשיכים בקו ישר?

  59. יודה, שאל את הדביל למה כשמרימים את אותו שק מלט לאותו גובה על הירח צריך להשקיע הרבה פחות עבודה.

    תראה איך הוא מתחיל להכריז הכרזות, מפנה ללינקים, מקשקש, מברבר, מתפתל, מזיע, אבל תשובה לא עונה.

  60. יודה, בענייני פושינג אכזוב איכזבתני אכזב.

    מה, אם אתה בגרביטציה של 1000g עדיין לא תרגיש את החלקיקים?

    ואיך תוכל לדעת אם הכיסא שעליו אתה יושב נמצא בגרביטציה או שהכוכב עליו נמצא הכיסא הוא כוכב דמה חסר מסה שבעצם מאיץ?

    30 כפיפות.

  61. ליודה
    יש תשובה פשוטה לשאלת ישראל, אבל בשביל להשתמש בה, עליך להאמין שלחומר אין כוח משיכה, ולכן כדור הארץ לא מושך בתנועה מואצת – תפוז שמרפים ממנו.
    התפוז נופל מעצמו, והתנועה המואצת נדרשת, רק בשביל לקיים חוק טבע חשוב מאוד, והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה.

    אם התפוז ייפול מגג מגדל גבוה, עוצמת הפגיעה באדמה, מציגה כמות גדולה של אנרגיה.
    אם התפוז ייפול מגובה קומה ראשונה במגדל, עוצמת הפגיעה באדמה תציג כמות הרבה יותר קטנה של אנרגיה.

    לכן הנפילה החופשית אינה מתקיימת במהירות קבועה, אלא במהירת מואצת, רק בשביל לקיים את חוק שימור הכמות של אנרגיה.

    תחשוב על פועל בניין המרים שק מלט לקומה שלישית, כמה אנרגיה הוא משקיע בפעולה זו.
    ותחשוב על פועל בניין המרים שק של מלט לקומה שביעית, כמה אנרגיה הוא משקיע בפעולה זו.
    כדי שחוק שימור הכמות של אנרגיה יתקיים, בניסוי שבו מרפים משק מלט, מקומה שלישית ומקומה שביעית, הנפילה החופשית חייבת להתקיים בתנועה מואצת, ולא במהירות קבועה.

    אין שום כוח הבוקע מכדור הארץ, והוא מיועד להפיל שקי מלט לארץ.
    אם היה כוח כזה, חוק שימור הכמות של אנרגיה לא היה מתקיים.

    ניסוי שקי המלט פוסל בקלות את התיאוריה הניוטונית.

    כל התיאוריות המדעיות חייבות להיפסל.

    כל תיאוריה מדעית מניבה בהכרח מעשה, הפוסל את התיאוריה.
    אם תיאוריה לא מניבה מעשה כזה, היא אינה תיאוריה מדעית.
    התיאוריות של ניוטון ואיינשטיין לגבי היקום אמורות להיות תיאוריות מדעיות, ולכן הן חייבות להיפסל.
    גם התיאוריה העצברית לגבי מבנה היקום אמורה להיות תיאוריה מדעית, ולכן גם היא עתידה להיפסל.

    אבל קיימת תיאוריה מדעית חריגה.
    התיאוריה העצברית הגיאומטרית היא תיאוריה מדעית, אבל תיאוריה זו לעולם לא תיפסל.
    מדוע היא לא תיפסל ? מכיוון שפסילתה חייבת להוכיח מצב של שוויון,
    ומצב של שווין מושלם אינו ניתן להוכחה.

    התיאוריה המדעית העצברית טוענת
    שיחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.
    כדי לפסול אותה יש להוכיח
    כי יחס הקטרים (כן שווה) ליחס ההיקפים
    והוכחת שוויון אינה אפשרית.

    א.עצבר

  62. לישראל שפירא היקר
    עיקרון השקילות נכון במערכת סגורה, שאם לא כן, אפשר פשוט להציץ החוצה ולראות אם אנו נחים בביטחה על גוש מסה גדול , יוצר כבידה, או מאיצים בטיל נחמד, כלומר תאוצה.
    ניסיונך האפל לא לציין אם המערכת סגורה, אם לאו, הוא ניסיון (כושל) לסחוט ממני פרס נובל אם הייתי מצליח לסתור את עיקרון השקילות.
    אבל נתעלם, וניתמקד בשאלתך: למה איננו מרגישים לחצים בנפילה חופשית?,
    לצורך התשובה נפרט את שני סוגי הלחצים הקיימים:
    א. לחצים נפשיים.
    ב. לחצים פיזים.

    לגבי לחצים נפשיים, צר לי, אך אני מרגיש אותם כשאני נופל אפילו מגובה אפס, ואני חושב שכנ”ל המצב אצל כל אדם נורמלי. אתה כניראה מתכוון ללחצים פיזיים (סעיף ב’)
    קודם כל נסכים, שכיצור חי בטמפרטורה של מעל ל 300 קלווין, ברור לנו שפועל עלינו לחץ במצב של נפילה חופשית , שאם לא כן, היה גופינו הדל רותח ומתנפץ!
    כאן שוב יש שני סוגי לחצים פיזיים:
    א. לחצים פיזיים בתעופה חללית נטולת מגע.
    ב. לחצים פיזיים באזור הישבן, בדרך כלל בישיבה.

    נתחיל עם סעיף א’: לחצים פיזיים בתעופה חללית נטולת מגע?,
    התשובה: הסיבה לכך היא אבולוציונית טהורה, בשביל מה להרגיש?, אני מבין אם השאלה הייתה נישאלת אצל אבותינו הקופים בעלי הזנב , הנעים בין ענפי העצים, שם יש חשיבות אבולוציונית להרגיש את הלחץ, אז …. אולי הם דווקא כן מרגישים לחץ?, חומר למחשבה.
    אצלנו, חסרי הזנב, מבחינה עצברית האבולוציה הייתה מחליטה שניגמר הזמן הפסיבי, והחיים עומדים להסתיים, ופאי נמוג כמו מפא”י ההסטורית ו… חלס, ניגמר!
    כאן אתה כבר כועס וזועם:
    אז למה איננו מרגישים הבדלי לחצים בנפילה חופשית???!!!
    אך סלי, תרגע, אני כבר עונה לשאלתך!
    סבלנות אני כבר מסיים,
    אז נותר לנו סעיף ב’ , לחצים באזור הישבן.
    כאן, שוב, יש לנו שתי אפשרויות:
    א. מצב ישיבה עם כסא
    ב. מצב ישיבה בלי כסא.

    נתחיל עם סעיף א’, אתה נופל אך אתה יושב רגוע על כסא ומרגיש רגוע בלי לחץ נפשי ועם לחץ ישבני.

    אפשרות שנייה, עם סעיף ב’, אין כסא ואנחנו בנפילה חופשית, אז ניראה לי שאנחנו בלחץ,
    אני בטוח שניסים כועס על תשובת ה”ניראה לי”
    אני מקווה שאתה ישראל שפירא מרוצה מהתשובה המפורטת.
    כל טוב וחג שמח!
    ונא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  63. יהודה
    אתה טוען שיש אינטרקציה בין החלקיקים המוכרים לנו לבין חלקיקי הכבידה?
    עד עכשיו הבנתי שאתה פוסל את תורת היחסות הכללית, אבל – עכשיו אתה גם פוסל את המודל הסטנדרטי??

    אתה יכול להגיד לי מה התכונות של החלקיקים שלך? מסה? תנע זוויתי? הם בוסונים או פרמיונים? יש להם מטען? הרי אתה טוען שהם נוצרים מחלקיקים מוכרים – אז חייבים להיות לה תכונות כאלה (ועוד תכונות כמו איזוספין וצבע….)

  64. יהודה
    הבנתי, זורקים את עקרון שימור האנרגיה לפח. פאדל.
    אי אפשר לנהל דיון רציני בצורה כזו.

  65. ליהודה
    עדיף שתפקח אתה על מדידה חוזרת, במקום שתשתמש בברברת חסרת ערך שלעולם אינה עוזרת.
    ממתינים בסבלנות כאן, ניסוי מיקלסון מורי וניסוי ההיקפן.

    א.עצבר ממציא ההיקפן

    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

  66. לישראל, אך סלי
    החן, אתה צודק, והתאריך הוא 1887. –מודה ועוזב , ירוחם.

    לגבי אתר או לא אתר- הניסוי ציפה לקבל מהירויות אור שונות בהתאם למהירות כדור הארץ דרך האתר בשעות היום ובעונות השנה השונים. אלא שהתוצאה הייתה שלא היה כל שינוי במהירות האור במדידות השונות. כלומר האור לא משתמש באתר לתנועתו.

    מעניין לראות מה הייתה המסקנה שהוסקה שהוסקה מהניסוי , על פי ויקיפדיה בעברית:-

    “… בדיעבד הוא היווה אישוש לתורת היחסות הפרטית של איינשטיין שפורסמה בשנת 1905, ושוללת את קיומו של תווך האתר.” סוף ציטוט.

    כלומר
    הוא היווה אישוש לתורת הייחסות הפרטית – מסכים.
    ושלילת קיומו של תווך האתר- לא מסכים! ראה תגובתי הקודמת לניסים ועצבר.

    ולגבי הלחצים בפושינג, זה בתגובה הבאה . לאחר שנכניס חתיכת גבינה לפה (חג שבועות!)

    כל טוב וחג שמח!!
    סבדרמיש יהודה

  67. ניסים היקר, מה שלומך?

    שאלת בתאריך 3.6.22 שעה 4:52

    “יהודה, איך יכול להיות שהחלקיקים (חלקיקיי הפושינג) מסתובבים סביב השמש? הם בתנועה מואצת – אז מניין הכוח??”

    תשובתי- היית צודק ניסים, אם לא הייתה אספקה בילתי נידלית של חלקיקיי פושינג, כל הזמן ומכל כיוון.רק זה יוכל להבטיח את הסיבובים סביב השמש של כוכבי הלכת. גם החלקיקים יושפעו. בגלל מהירותם הרבה יותר הם יקבלו בממוצע סטייה לכיוון השמש. החלקיקים מעצם טיבעם, נוצרו בעיקר במפץ הגדול ולא רק., הם נוצרים גם בסופר נובות וייתכן מאוד שגם בקרינה הסטנדרטית של כוכב, בדומה להיווצרות הנטרינים ביקומינו. פעילות כזאת של היווצרות תגרום לכך שאזורים מסויימים ביקום יהיו צפופים יותר בחלקיקיי פושינג, או פחותים בהם. אם אני צודק בהנחתי, אז אזור כזה יוכל להיות למשל אזור המושך הגדול וכמובן גם סביבת היקום שברור שהוא אזור דל בחלקיקיי פושינג והיקום ינוע אליו, ללא צורך באנרגיה אפלה.
    דבר נוסף שיקרה בגלל התפשטות היקום שמלאי חלקיקיי הפושינג ילך ויקטן וצפיפותו תיפחת. תוצאה מיידית מהפחתה כזאת תהיה שגופים יאבדו ממשקלם (ראה מאמר:- “בשהק”ג מאבד ממישקלו” כאן בידען), ותאוצת התפשטות האבל של היקום כולו תלך ותיפחת.

    מקווה שעניתי תשובה מספקת.

    כל טוב וחג שמח!
    סבדרמיש יהודה

  68. יודה

    לא 1866 – 1887.

    לא אם יש אתר -את מהירות הארץ דרך האתר.

    עצבר – המקרה הזה לטיפולך הבלעדי. אל תצפה לשום תגובה עניינית מהדביל, רק הכרזות בומבסטיות.

    פושינג – לא ענית למה איננו מרגישים הבדלי לחצים בנפילה חופשית.

  69. ישנן מספר תגובות הממתינות לתגובתי ואתייחס אליהן , לאו דוקא לפי סדר הופעתן או חשיבותן.
    אתחיל עם תגובתו של עצבר מ 3.6.22 שעה 12:11, הכותרת:
    “ניסוי מיקלזון מורלי וניסוי ההקפן”.
    אכתוב במספר מילים את דעתי לגבי שני הניסויים.
    ניסוי מיקלזון מורלי נעשה בשנת 1866 וניסה לבדוק אם האור משתמש בתנועתו בתווך הידוע בשם “אתר”. הניסוי קבע בצורה מדוייקת להפליא שהאור לא משתמש באתר לצורך תנועתו ומכאן היגיע למסקנה (המוטעיית) שמפורסמת ברוב סיפרי הלימוד ורוב אנשי האקדמיה תומכים בה, ש”האתר לא קיים!”. המסקנה היחידה שהייתה צריכה להתקבל היא שהאור לא משתמש באתר לתנועתו. נקודה. וזה לא אותו דבר! ” אי שמוש”, לא קובע את המסקנה של “אי קיום”!
    דוגמא- האור גם לא משתמש באוטו שלי לצורך תנועתו, וזה לא קובע כלום לגבי קיומו או אי קיומו של האוטו שלי.
    נעבור לניסוי הידוע והמדובר כאן אצלנו באתר הידען- “ניסוי ההיקפן”.
    קודם כל עצבר, יוצרו של הניסוי, מסרב להעמיד את הניסוי במבחן מחמיר. הוא מסרב להפעיל את הניסוי בסיבובים רבים יותר (הצעתו של המגיב ישראל שפירא),
    ובנוסף, הוא מסרב לעשות את הניסוי עם שני גלגלים זהים , (הצעתי) שהיו מצליחים להוכיח קיום או אי קיום של חיכוך במערכת או סטייה קטנה ואפשרית בקוטרי הגלגלים “הזהים” בניסוי. צר לי עצבר היקר, אבל תמיד ישנה אי וודאות בניסוי פיסיקלי ואתה בחיים לא תצליח לעשות ניסוי בדיוק של מיליון ספרות אחרי הנקודה, כפי שכבר נימדד הדיוק של פיי , היחיד הקיים, ביקומינו האהוב!
    צר לי לאכזב אותך עצבר אבל לא מנסוי ההיקפן (החלקי במהותו!), תקבל הכרה מדעית.

    אז כעת אני רעב, ושום ניסוי מיקלזון מורלי או היקפן לא ימנע ממני ארוחת שבת וחג!
    נא להגיב בעדינות ובחמלה!
    סבדרמיש יהודה

  70. קוסמולוגיה פיוטית

    הזמן הפסיבי עוטף אותנו,
    ואנו נעים דרכו.
    שאלתי אותו, ולא נעניתי.
    חכה קצת זמן
    הוא אמר

    מי אתה ? שאלתי
    אני הזמן הפסיבי,
    אני שייך לטבע
    אני מוביל את האור והצבע.

    איפה אתה ? הקשיתי
    אני ממלא את המרחב הנורא,
    והוא עתה מלא נהרה.
    האנרגיה גם איתי, עוצמתה ללא אומר,
    וביחד, אנו יוצרים את החומר.

    אני מכיר את החומר,
    נגעתי בו והוא ממש כאן.
    בי לא תוכל לנגוע
    אבל בתוכי אתה חופשי לנוע.

    האם אתה באמת זמן ?
    הרי הזמן שאני מכיר, תמיד בורח.
    לי אין עבר – אמר הזמן הפסיבי – גם לא עתיד.
    אני תמיד כאן, אני לא אורח.
    אני הוא הזמן האמיתי, והאנרגיה תמיד איתי.

    הזמן הפסיבי הוא מבשר את הופעת היקום החדש הפועל ללא כוח משיכה.
    ביקום החדש החומר הוא בגדר של צורה פיזיקלית, הנובעת מצירף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.

    א.עצבר

  71. למי שיש ספק בקיומו של זמן פסיבי הממלא את המרחב האינסופי ( ואפילו אין כוכבים במרחב הזה) , ינסה להסביר מדוע כולנו בטוחים בקיומו של זמן אקטיבי, הנעלם ברגע שחושבים עליו.
    זמן אקטיבי שהוא כל כך שימושי בחיי יום יום, כלל לא קיים במציאות הפיקלית, והוא קיים רק בתודעת האדם.
    ברגע שהחלטנו שבין כל שתי פעימות לב, יש כמות של זמן אקטיבי, נוצרה האפשרות למדוד כמות של זמן נפילה חופשית, בעזרת כמות של פעימות לב.
    שתי כמויות הזמן הללו, קיימות רק בתודעת האדם, ואינן קיימות במציאות הפיזיקלית.

    לעומת זאת – הזמן הפסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית ,(כמו שמרחק קיים במציאות הפיזיקלית) .
    וכמו שרחק ניתן למדידה, כך זמן פסיבי ניתן למדידה.

    כל המרחב האינסופי מלא בזמן פסיבי, והוא נח מוחלט וקר מוחלט.
    רעיון הזמן הפסיבי, לא מופיע ביקום הניוטוני, וגם לא מופיע ביקום האיינשטייני.
    זהו התווך שבו נעים גלים של זמן פסיבי, המכונים גלי אור, או גלים אלקטרו מגנטיים.
    א.עצבר

    .

  72. ניסוי מיקלסון מורי וניסוי ההיקפן.
    שני הניסויים הם בתחום התופעות הזעירות, הקשות מאוד לגילוי.
    ניסוי מיקלסון מורי חיפש “משהו” ולא מצא, וניסוי ההיקפן חיפש”משהו” והוא כן מצא.

    ניסוי מיקלסון מורי לא גילה את קיומו של תווך חומרי במרחב, מכיוון שאין תווך חומרי כזה.
    ניסוי ההיקפן גילה את רעיון פאי המשתנה, מכיוון שפאי כן משתנה.

    וחזרה אל ניסוי מיקלסון מורי,
    על פי השקפת עצבר, יש תווך, אבל הוא אינו חומרי.
    התווך הוא זמן פסיבי, שהוא נח מוחלט וקר מוחלט.
    גלי האור, או גלים אלקטרו מגנטיים הם גלים של זמן פסיבי .
    מהירות ההתפשטות של גלי זמן פסיבי היא C בכל הכיוונים.
    רעיון הזמן הפסיבי, עתיד לשנות את תורת היחסות, ואת הרעיון שאור מתפשט במרחב ריק.
    רעיון פאי המשתנה , כבר שינה את הגיאומטריה, ואת המתמטיקה הפועלת בתחום הגיאומטרי.

    א.עצבר
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99

    .
    .

  73. תמצא מטומטמים כמוך שיקראו את השטויות שאתה כותב, אבל לפחות תלמד קודם לכתוב בלי שגיאות, או שגם את העברית אתה ממציא מחדש כמו את המתמטיקה הגאומטריה והפיזיקה.

  74. חפש את הקשר בין הגיאומטריה העצברית, למבנה היקום העצברי, ואז תירגע.

    א.עצבר

  75. ״בניסו דמיוני״

    מישהו מתנדב להסביר מה זה ניסו דמיוני? אולי אתה ניס? אולי אתה ניס דמיוני?

    מחידושי השפה של ההוגה הגדול..

    וגם מהו החידוש בפיסוק במשפט:

    אין חלקיקים במרחב האינסופי שבו נע היקום,.

    (היש גבול לטמטום?)

  76. אין חלקיקים במרחב האינסופי שבו נע היקום,.
    המרחב האינסופי מלא בזמן פסיבי, שהוא מטבעו נח מוחלט וקר מוחלט.
    הכוכבים נעים דרך הזמן הפסיבי, והוא לא מפריע לתנועתם.
    הכוכבים הם בעלי תנועה נצחית מטבעם, ואין צורך בכוח חיצוני להניע אותם.
    הגיע הזמן להשתחרר מהיקום הניוטוני, ולקבל את היקום העצברי.

    עוד פרטים במאמר המצורף
    http://img2.timg.co.il/forums/3/c8659042-cdd9-4060-b7fd-a3872d542a4b.pdf

    א.עצבר

  77. ״בניסו דמיוני שבו מרפים מתפוז הנופל אל חור בכדור הארץ, התפוז מתחיל ליפול בתאוצה אינסופית, וכשהוא
    מגיע למרכז כדור הארץ, התאוצה כבר ירדה לאפס״.

    לא יציאת העשור לפחות?

    ניסים,

    יש פיתרון הגיוני ומתחייב לחיכוך פיינמן,

    יודה

    אבל למה איננו מרגישים הבדלי לחצים בנפילה חופשית? ואיך בכלל תוכל להבחין בין תאוצה לכבידה (ע״ע עיקרון השקילות).

    ומה היה גוטה טוען בנידון?

    לפני כמה שנים הגיע לביתינו הרב אורי זוהר להרצאה. הוא סיפר שמי שגרם לו לחזור בתשובה היה בחור צעיר שהראה לו נבט קטן בחדר שצמח וגדל לעץ.

    מאיפה הגיע כל החומר לעץ? הקשה הבחור וגם אורי. הרי הוא בחדר סגור ואין לו מאיפה לקבל אספקה של חומר אלא מבורא עולם.

    ניסיתי להקשות ולהסביר את עניין חילוף החומרים מהמים והאוויר באמצעות הפוטוסינתזה, אך הרב זוהר היסה אותי בהינף יד. פוטומה? איזה שטויות!

    יהי זכרו ברוך.

  78. לניסים
    מעבר לכל הויכוחים שיש לנו בנושא הפושינג, יש לנו גם כמה הסכמות. בניגוד למה שקבעו רבים (ריצארד פיינמן למשל ) כאילו אמור להיות חיכוך בתנועת כוכבי הלכת דרך חלקיקיי הפושינג, שנינו מסכימים שאין חיכוך כי גם חלקיקיי הפושינג עצמם מונעים ע”י חלקיקיי הפושינג וגם הם סובבים את השמש או לפחות יש להם ווקטור בכיוון התנועה של כוכבי הלכת .
    אבל, כאשר התנועה של החללית תהיה בנגוד לתנועת כוכבי הלכת אז אנו ניצטרך להבחין בחיכוך לדוגמא “האנומליה של פיוניר”. פיוניר היא גשושית שנישלחה אל מחוץ למערכת השמש ובדרכה חצתה את מסלולי כוכבי הלכת, ואכן, ניתגלה שהיא מואטת, כאילו פועל עליה חיכוך . הנסיונות להסביר את התופעה, הביאו את נאסא למסקנה שמנורה נישארה דלוקה וקרינתה פועלת בכיוון הנכון וברמה הנכונה, הגורמת להאטה. בינתיים התופעה הופיעה בעוד כמה גשושיות ונותרה ללא הסבר. לנו ניראה שזה הסבר המתאים לתיאוריית הפושינג.
    לי ולך יש כמה אי הסכמות בנושא זה כגון האם התנגשויות הפושינג הן אלסטיות או פלסטיות אבל זה לא משנה את המסקנה שתופעת האנומליה תקשה על מסעות חלל עתידיים, בעיקר הארוכים שבהם.
    אתה צודק בהערתך שבצרן היו אמורים כבר לגלות את חלקיקיי הפושינג. לא אשתמש בתירוצים אותם אנו רגילים לשמוע לגבי החומר האפל – קטנים מידי, אפלים מידי וכו’, שגם הוא לא מתגלה, ואולי ההסבר הוא פושינג של קרינה , כפי שידידנו ישראל מציע.

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  79. ישראל
    זה לא היה אמור להאיט לווינים? הם גם בנפילה חופשית.

    חוץ מהעובדה שללא חיכוך אי אפשר ליצור כבידה, אני לא מבין במה “מתנגשים” החלקיקים האלה כדי ליצור כבידה. איך הם משפיעים על אלקטרונים? על פוטונים??

    גם קצת מוזר לי שב-CERN מסתכלים על אלפי טריליונים של התנגשיות כל שנה – ואף התנגשות עם חלקיקי כבידה???

  80. השבתי תשובה לפני יומיים והיא לא עברה
    א.עצבר

    סבדרמיש יהודה הגיב:
    31 במאי 2022 בשעה 12:37
    לאוטומט שמאשר את התגובות , נא בבקשה לאשר את התגובה עברו כבר יומיים!!
    לעצבר
    אתיחס להערותיך מתגובתך מ 29.5 שעה 15:12

    אין שום דבר קבוע במציאות הטבעית.
    אז מה עם מהירות האור??

    אין אורך פיזיקלי קבוע הקיים בטבע,
    יש לי שלושה סרגלים בבית, זה לא סותר את דבריך??

    אין מהירות קבועה בטבע, (מה עם מהירות האור??) וגם אין מהירות בתאוצה קבועה בטבע.

    מהירות הנפילה החופשית היא בתאוצה משתנה בין אפס לאינסוף.
    טעות: בין אפס למהירות האור

    אין פעימות בקצב קבוע בטבע.
    טעות, צזיום למשל פועם בקצב קבוע וקובעים על פיו את גודל השנייה

    הסימן המובהק של המציאות הטבעית הוא השינוי ושינוי של השינוי.
    בדרך כלל אתה צודק….

    הכל משתנה בטבע, ותמונת רגע שהייתה לא תחזור לעולם.
    לגבי תמונת רגע… נוטה להסכים אתך

    אין קבועים פיזיקליים, ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.
    טעות יש קבועים בעיקר מתמתיים כגון פיי וגם המספר הטיבעיe 2.718281828 ועוד רבים אחרים,

    ונניח שאתה צודק בכל אז מה המסקנה?, לא לחקור?, לא לחפש קבועים או קרוב לקבועים במדע??
    אבל צר לי עצבר, אתה לחלוטין לא צודק בכל!!

    נא להגיב בעדינות

  81. בהצלחה יודה, כמו תמיד.

    ובנושא פושינג: אם החלקיקים הם מקור הכבידה, מדוע אין אנו מרגישים את הפרש הלחצים בנפילה חופשית?

    אנו בהחלט מרגישים לחץ למטה בלבד כשאנו יושבים, ולבטח כשאנו בתאוצה של 5g (שאל את ניסים).

    אז למה לא בנפילה חופשית?

    ?
    ??
    ??!??

  82. סבדרמיש יהודה הגיב:
    31 במאי 2022 בשעה 12:37
    לאוטומט שמאשר את התגובות , נא בבקשה לאשר את התגובה עברו כבר יומיים!!
    לעצבר
    אתיחס להערותיך מתגובתך מ 29.5 שעה 15:12

    אין שום דבר קבוע במציאות הטבעית.
    אז מה עם מהירות האור??

    אין אורך פיזיקלי קבוע הקיים בטבע,
    יש לי שלושה סרגלים בבית, זה לא סותר את דבריך??

    אין מהירות קבועה בטבע, (מה עם מהירות האור??) וגם אין מהירות בתאוצה קבועה בטבע.

    מהירות הנפילה החופשית היא בתאוצה משתנה בין אפס לאינסוף.
    טעות: בין אפס למהירות האור

    אין פעימות בקצב קבוע בטבע.
    טעות, צזיום למשל פועם בקצב קבוע וקובעים על פיו את גודל השנייה

    הסימן המובהק של המציאות הטבעית הוא השינוי ושינוי של השינוי.
    בדרך כלל אתה צודק….

    הכל משתנה בטבע, ותמונת רגע שהייתה לא תחזור לעולם.
    לגבי תמונת רגע… נוטה להסכים אתך

    אין קבועים פיזיקליים, ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.
    טעות יש קבועים בעיקר מתמתיים כגון פיי וגם המספר הטיבעיe 2.718281828 ועוד רבים אחרים,

    ונניח שאתה צודק בכל אז מה המסקנה?, לא לחקור?, לא לחפש קבועים או קרוב לקבועים במדע??
    אבל צר לי עצבר, אתה לחלוטין לא צודק בכל!!

    אנסה שנית
    כדי לבדוק אם מהירות מסוימת היא קבועה, צריך להתייחס למהירות אחרת שבטוח שהיא קבועה.
    אבל אין מהירות אחרת כזו.

    אין סרגלים הצומחים על עצים. באופן שרירותי נבחר מוט מתכת שאורכו הוא אורכו, ושמו אותו במוזיאון למשמרת. גם העניקו לו שם והוא מטר, יכלו להעניק את השם קוקוריקו.

    בניסו דמיוני שבו מרפים מתפוז הנופל אל חור בכדור הארץ, התפוז מתחיל ליפול בתאוצה אינסופית, וכשהוא
    מגיע למרכז כדור הארץ, התאוצה כבר ירדה לאפס.

    כדי לבדוק אם באמת צסיום פועם בקצב קבוע, צריך להתייחס לפעימה אחרת שבאמת פועמת בקצב קבוע.
    אבל אין כזו .

    אין קבועים פיזיקליים ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.
    מה צריך להיות הקבוע הזה ? מספר יחס ?
    האם יש במציאות הטבעית שתי תופעות כמותיות של אנרגיה , המצביעות על מספר היחס 7 ?
    האם יש במציאות הטבעית שתי תופעות כמותיות של זמו, המצביעות על מספר היחס 188 ?

    האם יש במציאות של צורות גיאומטריות, צורות המפיקות מספר יחס כלשהו ?
    הכמיהה האנושית “למשהו קבוע” יצרה את האגדה על מספר יחס פלאי שאי אפשר לרשום אותו.
    ניסוי ההיקפן ניפץ את האגדה הזו , כאשר הוא גילה אינסוף מספרי יחס פלאיים, הנמצאי בתחום צר, בין 3.1416 ל 3.164

    האם יש במציאות של המצאת המספרים מספר יחס ? מי שמכיר מספר יחס כזה, יואיל להציגו.

    התפקיד של מספרי יחס הוא לתאר צורות , והמצאת המספרים כולה כמותית ואין בה צורות.

    א.עצבר

  83. לאוטומט שמאשר את התגובות , נא בבקשה לאשר את התגובה עברו כבר יומיים!!
    לעצבר
    אתיחס להערותיך מתגובתך מ 29.5 שעה 15:12

    אין שום דבר קבוע במציאות הטבעית.
    אז מה עם מהירות האור??

    אין אורך פיזיקלי קבוע הקיים בטבע,
    יש לי שלושה סרגלים בבית, זה לא סותר את דבריך??

    אין מהירות קבועה בטבע, (מה עם מהירות האור??) וגם אין מהירות בתאוצה קבועה בטבע.

    מהירות הנפילה החופשית היא בתאוצה משתנה בין אפס לאינסוף.
    טעות: בין אפס למהירות האור

    אין פעימות בקצב קבוע בטבע.
    טעות, צזיום למשל פועם בקצב קבוע וקובעים על פיו את גודל השנייה

    הסימן המובהק של המציאות הטבעית הוא השינוי ושינוי של השינוי.
    בדרך כלל אתה צודק….

    הכל משתנה בטבע, ותמונת רגע שהייתה לא תחזור לעולם.
    לגבי תמונת רגע… נוטה להסכים אתך

    אין קבועים פיזיקליים, ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.
    טעות יש קבועים בעיקר מתמתיים כגון פיי וגם המספר הטיבעיe 2.718281828 ועוד רבים אחרים,

    ונניח שאתה צודק בכל אז מה המסקנה?, לא לחקור?, לא לחפש קבועים או קרוב לקבועים במדע??
    אבל צר לי עצבר, אתה לחלוטין לא צודק בכל!!

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  84. לעצבר
    אתיחס להערותיך מתגובתך מ 29.5 שעה 15:12

    אין שום דבר קבוע במציאות הטבעית.
    אז מה עם מהירות האור??

    אין אורך פיזיקלי קבוע הקיים בטבע,
    יש לי שלושה סרגלים בבית, זה לא סותר את דבריך??

    אין מהירות קבועה בטבע, (מה עם מהירות האור??) וגם אין מהירות בתאוצה קבועה בטבע.

    מהירות הנפילה החופשית היא בתאוצה משתנה בין אפס לאינסוף.
    טעות: בין אפס למהירות האור

    אין פעימות בקצב קבוע בטבע.
    טעות, צזיום למשל פועם בקצב קבוע וקובעים על פיו את גודל השנייה

    הסימן המובהק של המציאות הטבעית הוא השינוי ושינוי של השינוי.
    בדרך כלל אתה צודק….

    הכל משתנה בטבע, ותמונת רגע שהייתה לא תחזור לעולם.
    לגבי תמונת רגע… נוטה להסכים אתך

    אין קבועים פיזיקליים, ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.
    טעות יש קבועים בעיקר מתמתיים כגון פיי וגם המספר הטיבעיe 2.718281828 ועוד רבים אחרים,

    ונניח שאתה צודק בכל אז מה המסקנה?, לא לחקור?, לא לחפש קבועים או קרוב לקבועים במדע??
    אבל צר לי עצבר, אתה לחלוטין לא צודק בכל!!

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  85. אין שום דבר קבוע במציאות הטבעית.
    אין אורך פיזיקלי קבוע הקיים בטבע,
    אין מהירות קבועה בטבע, וגם אין מהירות בתאוצה קבועה בטבע.
    מהירות הנפילה החופשית היא בתאוצה משתנה בין אפס לאינסוף.
    אין פעימות בקצב קבוע בטבע.
    הסימן המובהק של המציאות הטבעית הוא השינוי ושינוי של השינוי.
    הכל משתנה בטבע, ותמונת רגע שהייתה לא תחזור לעולם.
    אין קבועים פיזיקליים, ואין קבועים גיאומטריים, ובוודאי שאין קבועים מתמטיים.

    א.עצבר

  86. לישראל שפירא היקר
    השאלה היא אם יכול להיות קשר בין קבועי החשמל והמגנטיות לטמפ הרקע. כל ההבדל הצפוי להמדד הוא רק כס”מ אחד לשנייה בשנה במהירות האור.
    אני אבדוק זאת.
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  87. אני דיברתי על מהירות האור לא על מהירות היקום, את זה אני משאיר לעצבר אם הוא רוצה
    חוזר למשחק ליברפול – ריאל מדריד
    ביי
    סבדרמיש יהודה

  88. אני דיברתי על מהירות האור לא על מהירות היקום, את זה אני משאיר לעצבר אם הוא רוצה
    חוזר למשחק ליברפול – ריאל מדריד
    ביי
    סבדרמיש יהודה

  89. יהודה, אכן צדקת

    אך במחילה, מעט לא דקת

    גם אם מהירות האור הייתה גדולה יותר בעבר – מה הקשר בין מהירות האור למהירות היקום? מהירות היקום יחסית למה?

    קשקוש מקושקש.

  90. לישראל שפירא, עצבר ושאר מגיבי הידען

    לגבי מהירות האור :

    נהוג ליחס את קביעותה של מהירות האור לניסוי מיכלזון מורלי שהראה שמהירות האור זהה בכל כיוון.

    ניסוי מיקלזון מורליי לא יכול היה לומר דבר לגבי גודלה של מהירות האור בעבר או בעתיד, כי לצורך כך דרושה מדידה במספר נקודות זמן לפחות, ולהשוות ביניהן. זה לא נעשה בניסוי.

    ידוע ש: מהירות גלים בגז פרופורציונלית לשורש הטמפרטורה המוחלטת של הגז,

    אין סיבה שזה לא יהיה כך גם לגבי מהירות האור.
    לכן, ועד שיקבע אחרת:-

    מהירות האור משתנה והיא פרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום T.

    מהירות האור C כיום היא 299,792,458 מטר לשנייה

    וטמפרטורת הרקע של היקום היא 2.725 מעלות קלווין.
    מכאן:

    מהירות האור הייתה 12C כאשר טמפרטורת הרקע של היקום הייתה פי 144 מזאת של היום כלומר 392.4 מעלות קלווין

    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  91. לכבוד כל מחלקה למתמטיקה בארץ ובעולם.

    דרוש מתמטיקאי גלוי לב, שיציג את כישלון החישוב המתמטי מול הצלחת המדידה הפיזיקלית,
    בתחום הגיאומטרי של מעגלים.
    על הבמה יהיה גם פיזיקאי, ועל השולחן יונחו עיפרון וקיסם.

    וכך אמורה להתנהל ההצגה

    עיפרון וקיסם מונחים על השולחן , והעיפרון ארוך מהקיסם.
    את מספר היחס בין אורכם, יכול להשיג רק הפיזיקאי המודד.
    השיטה של הפיזיקאי פשוטה –
    הוא מדד את אורך העיפרון עם סרגל וקיבל , תוצאה בין 218 מ”מ ל 219 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 218.5 מ”מ
    בשלב הבא הוא מדד את אורך הקיסם, וקיבל תוצאה בים 77 מ”מ ל ל 78 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 77.5 מ”מ
    עתה הוא עבר לשימוש במחשבון, ובעזרתו הוא השיג את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם על ידי פעולת חלקי. 218.5 חלקי 77.5 שווה 2.8193548

    המתמטיקאי גלוי הלב שהיה אמור גם כן להשיג את מספר היחס האמור, לא עשה דבר, אלא פתח בהצהרה ואמר:
    המתמטיקה לא מסוגלת למצוא את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם, כיוון שהמתמטיקה לא יודעת לטפל בשני אורכים חופשיים .
    אורך העיפרון ואורך הקיסם הם אורכים חופשיים, ואינם קשורים .
    לעומת זאת, המתמטיקה יודעת למצוא את מספר היחס בין שני אורכים קשורים, כמו לדוגמה אורך צלע הריבוע, ואורך אלכסון הריבוע.

    והמתמטיקאי גלוי הלב המשיך ואמר.
    גם אורך מיתר במעגל ואורך הקשת שלו הם שני אורכים קשורים, אבל אלה הם אורכים קשורים בעלי צורות אחרות, אורך ישר למיתר, ואורך עגול לקשת.

    גם באורכים קשורים כאלה שהם בעלי צורות אחרות, המתמטיקה לא יודעת לטפל, ואין לה יכולת למצוא את מספר היחס שלהם.

    ועוד הוסיף המתמטיקאי ללא היסוס.
    המתמטיקה יודעת לטפל רק באורכים בעלי צורה ישרה, ובלבד שהם יהיו קשורים. אורכים קשורים כאלה מופיעים במשולשים הבנויים מקטעי קו ישר, ורק בנתונים כאלה המתמטיקה יודעת לטפל.
    ולסיכום הוסיף המתמטיקאי גלוי הלב ואמר :

    קשה לי להגיד את המשפט הבא , אבל זוהי האמת.
    העיסוק במעגלים שייך לפיזיקאים המודדים.
    תן להם מעגל עם מיתר, ובמדידה פשוטה עם סרגל , הם ימצאו את אורך הקשת שלו.
    אומנם המדידה לא מדויקת ממש, אבל למתמטיקאים אין
    בכלל נוסחה לחישוב אורך הקשת, ואין להם שמץ של מושג איך לפתור את התעלומה של אורך הקשת.

    לכן, יש לקבל בברכה את ניסוי ההיקפן, שהצליח לבצע מדידה מדויקת מאוד מאוד, שגילתה את האנטי משוואה הבאה.
    יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.

    וכאן עמד המתמטיקאי גלוי הלב ופרש את ידיו בתנועה תיאטרלית ואמר:

    ואנחנו המתמטיקאים תמיד חשבנו,
    שיחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים

    לצערי הוסיף המתמטיקאי גלוי הלב, הגיע הזמן לסלק את המתמטיקה מהתחום הגיאומטרי של מעגלים, מכיוון שרק הפיזיקאים יודעים לטפל במעגלים, וזאת בדרך של
    מדידות מדויקות.

    א.עצבר

  92. הוא יודע את התשובה,

    כישלון החישוב המתמטי מול הצלחת המדידה הפיזיקלית.
    מתמטיקאי גלוי לב , פיזיקאי, עיפרון וקיסם.

    עיפרון וקיסם מונחים על השולחן , והעיפרון ארוך מהקיסם.
    את מספר היחס בין אורכם, יכול להשיג רק הפיזיקאי המודד.
    השיטה של הפיזיקאי פשוטה –
    הוא מדד את אורך העיפרון עם סרגל וקיבל , תוצאה בין 218 מ”מ ל 219 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 218.5 מ”מ
    בשלב הבא הוא מדד את אורך הקיסם, וקיבל תוצאה בים 77 מ”מ ל ל 78 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 77.5 מ”מ
    עתה הוא עבר לשימוש במחשבון, ובעזרתו הוא השיג את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם על ידי פעולת חלקי. 218.5 חלקי 77.5 שווה 2.8193548

    המתמטיקאי שהיה אמור גם כן, להשיג את מספר היחס האמור, לא עשה דבר, אלא פתח בהצהרה ואמר.
    המתמטיקה לא מסוגלת למצוא את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם, כיוון שהמתמטיקה לא יודעת לטפל בשני אורכים חופשיים .
    אורך העיפרון ואורך הקיסם הם אורכים חופשיים, ואינם קשורים .
    לעומת זאת, המתמטיקה יודעת למצוא את מספר היחס בין שני אורכים קשורים, כמו לדוגמה אורך צלע הריבוע, ואורך אלכסון הריבוע.

    והמתמטיקאי המשיך ואמר.
    גם אורך מיתר במעגל ואורך הקשת שלו הם שני אורכים קשורים, אבל אלה הם אורכים קשורים בעלי צורות אחרות, אורך ישר למיתר, ואורך עגול לקשת.
    גם באורכים קשורים כאלה שהם בעלי צורות אחרות, המתמטיקה לא יודעת לטפל, ואין לה יכולת למצוא את מספר היחס שלהם.
    המתמטיקה יודעת לטפל רק באורכים בעלי צורה ישרה, ובלבד שהם יהיו קשורים.
    אורכים קשורים כאלה מופיעים במשולשים.

    ולסיכום הוסיף המתמטיקאי גלוי הלב ואמר : קשה לי להגיד זאת, אבל זוהי האמת.
    העיסוק במעגלים שייך לפיזיקאים המודדים.
    תן להם מעגל עם מיתר, ובמדידה פשוטה (לא מדויקת ממש) הם ימצאו את אורך הקשת שלו.

    לכן, יש לקבל בברכה את ניסוי ההיקפן, שהצליח לבצע מדידה מדויקת מאוד מאוד,
    שגילתה כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.

    וכאן עמד המתמטיקאי ופרש את ידיו בתנועה תיאטרלית ואמר:

    ואנחנו המתמטיקאים תמיד חשבנו, שיחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים

    א.עצבר

  93. והתרנגול קוקוריקו

    והקוקיה קוקו

    יודה המג׳נון כולו שלך, אבל תשאל את ההוגה הגאון אם יש לקשת אורך בכלל – לא אם אפשר לחשב את אורכה, אלא אם יש לה בכלל אורך – ותראה מה יענה הדביל.

  94. ליהודה המפקפק בקיומם של חומר אפל ואנרגיה אפלה, ואולי גם המפקפק בקיומו ל כוח משיכה, או בגרוויטציה.
    אני בטוח שאין דבר כזה חומר אפל, כיוון שאין דבר כזה חומר
    החומר הוא צורה פיזיקלית, הבנוה מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    בנוסחאות של ניוטון החומר מופיע כמושג כמותי, ומכאן נובעות מסקנות
    משונות של חומר חסר וכיוצא בזה.
    היקום העצברי פועל ללא קיומו של כוח כלשהו. אלא על פי רעיונות שמתגשמים, כמו רעיון שימור האנרגיה, או רעיון השאיפה למצב של רגישות סימטרית עליונה.
    אני מציע שתבדוק מחדש את התיאוריה שלך, ואל תהסס להציג רעיונות חדשים.

    א.עצבר

  95. ליהודה
    שמת לב לפרט חשוב, מהירות היקום היא מוחלטת ואין דרך למדוד אותה.
    כדי למדוד תנועה מוחלטת צריך להיות במצב של מנוחה מוחלטת, אבל כל צופה אנושי נמצא על כוכב נע, והוא לא יכול למדוד תנועה מוחלטת.

    רעיון התנועה המוחלטת חייב להיות בכל תיאוריה על מבנה היקום.
    בתיאוריה העצברית מדובר במפורש על תנועה מוחלטת של היקום כולו, וזה יקום יחיד הנע במרחב אינסופי מלא בזמן פסיבי.

    הזמן הפסיבי הוא זה שנמצא במנוחה מוחלטת, והוא התווך המעביר את גלי האור. הזמן הפסיבי הוא גם קר מוחלט, המייצג את האפס המוחלט.

    כאשר מדובר על יקום יחיד, מדובר על מספר סופי של כוכבי היקום.
    הכוכבים האלה נעים בצורת מסלול בורגית מרחבית, ואינם נעים על פי התיאור הניוטוני, במסלול ישר המתעקם בעקבות כוח משיכה. צורת מסלול בורגית זו, היא שמאפשרת לכל הכוכבים להיות מערכת תנועה אחת ויחידה , ומערכת זו היא היא היקום.
    כל כוכב במערכת זו הוא כוכב מרכזי וכוכב מלווה בעת ובעונה אחת.

    עוד פרטים במאמר שכבר צירפתי.

    א.עצבר

  96. ״זמן פסיבי לא מופיע ביקום הניוטוני, ולא מופיע ביקום של איינשטיין״

    אוי דבילון, על מה תצווח?

    את שמות המדענים עזוב נא במחילה

    להם אמנם נאוה התהילה

    אבל אתה חמור תצלח

    רק כילד כאפות, לקטילה.

    יודה, אח סלנו נאיבי..

    אתה מתחיל אולי להבין שנפלת במלכודת של שרלטן פתטי שאין לו חיים ושהצליח לגרום לך לקרוא את הגיגיו האדיוטיים ואפילו להתייחס אליהם?

    במה שונה עצבר מכל מחזיר בתשובה שממלמל על כוח עליון ועולם מופלא שחוקיו הדמיוניים אינם זקוקים להוכחה?

    ״השערת 12C אינה זקוקה להסבר, היא קיימת מעצמה בכוח עצמה, ואפשר רק לנסות להפריך אותה״.

    הבנת? השערת הבעל ועשתורת גם היא קיימת מעצמה ואפשר רק לנסות להפריך אותה.

    את השטיא מכבדים בכורמיזא.

    ואת המחב״ת – במחבט.

  97. כדי להקל על מגיבי הידען, ניכנסתי לעמוד 4 ואני מביא משם את כל הנאמר לגבי 12c :

    “השערת 12 C היקום נע בתנועת התמדה נצחית במרחב אינסופי, בקו ישר ובכיוון מסוים. המהירות של תנועת ההתמדה זו, 12 פעמים מהירות האור. תנועת התמדה זו היא מוחלטת, ואין דרך למדוד אותה” . סוף ציטוט.
    עצבר היקר, אני מצטער אבל אין כאן שום הסבר למה 12C ולא 10.9 או 32.7. לצערי, החלק החשוב בהסברך הוא סופו של הציטוט: “איו דרך למדוד אותה” אם אין דרך למדוד אותה אז זה לא מדעי לומר דבר שאי אפשר לאשש אותו ולעמיד אותו במבחן!
    עצברינו….. איכזבתני!
    אני אשב בסוף השבוע ואכתוב תגובת 12C כדת וכדין כהבטחתי לאך סלי ישראל שפירא
    כל טוב!
    סבדרמיש יהודה

  98. השערת 12C אינה זקוקה להסבר, היא קיימת מעצמה בכוח עצמה, ואפשר רק לנסות להפריך אותה.

    וכעת נעבור מהיקום הפלאי, אל עיפרון וקיסם המונחים על השולחן.

    כישלון החישוב המתמטי מול הצלחת המדידה הפיזיקלית.
    מתמטיקאי גלוי לב , פיזיקאי, עיפרון וקיסם.

    עיפרון וקיסם מונחים על השולחן , והעיפרון ארוך מהקיסם.
    את מספר היחס בין אורכם, יכול להשיג רק הפיזיקאי המודד.
    השיטה של הפיזיקאי פשוטה –
    הוא מדד את אורך העיפרון עם סרגל וקיבל , תוצאה בין 218 מ”מ ל 219 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 218.5 מ”מ
    בשלב הבא הוא מדד את אורך הקיסם, וקיבל תוצאה בים 77 מ”מ ל ל 78 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 77.5 מ”מ
    עתה הוא עבר לשימוש במחשבון, ובעזרתו הוא השיג את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם על ידי פעולת חלקי. 218.5 חלקי 77.5 שווה 2.8193548

    המתמטיקאי שהיה אמור גם כן, להשיג את מספר היחס האמור, לא עשה דבר, אלא פתח בהצהרה ואמר.
    המתמטיקה לא מסוגלת למצוא את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם, כיוון שהמתמטיקה לא יודעת לטפל בשני אורכים חופשיים .
    אורך העיפרון ואורך הקיסם הם אורכים חופשיים, ואינם קשורים .
    לעומת זאת, המתמטיקה יודעת למצוא את מספר היחס בין שני אורכים קשורים, כמו לדוגמה אורך צלע הריבוע, ואורך אלכסון הריבוע.

    והמתמטיקאי המשיך ואמר.
    גם אורך מיתר במעגל ואורך הקשת שלו הם שני אורכים קשורים, אבל אלה הם אורכים קשורים בעלי צורות אחרות, אורך ישר למיתר, ואורך עגול לקשת.
    גם באורכים קשורים כאלה שהם בעלי צורות אחרות, המתמטיקה לא יודעת לטפל, ואין לה יכולת למצוא את מספר היחס שלהם.
    המתמטיקה יודעת לטפל רק באורכים בעלי צורה ישרה, ובלבד שהם יהיו קשורים.
    אורכים קשורים כאלה מופיעים במשולשים.

    ולסיכום הוסיף המתמטיקאי גלוי הלב ואמר : קשה לי להגיד זאת, אבל זוהי האמת.
    העיסוק במעגלים שייך לפיזיקאים המודדים.
    תן להם מעגל עם מיתר, ובמדידה פשוטה (לא מדויקת ממש) הם ימצאו את אורך הקשת שלו.

    לכן, יש לקבל בברכה את ניסוי ההיקפן, שהצליח לבצע מדידה מדויקת מאוד מאוד,
    שגילתה כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.

    וכאן עמד המתמטיקאי ופרש את ידיו בתנועה תיאטרלית ואמר:

    ואנחנו המתמטיקאים תמיד חשבנו, שיחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים

    א.עצבר

  99. אבל יודה ידידי הכעך! עצבר כבר השיב תשובה מפורטת ומנומקת ללמה 12c!

    יש קשר בין הגיאומטריה העצברית למבנה היקום
    הגיאומטריה העצברית ראויה לשם גיאומטריה פיזיקלית, והיא הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
    בגיאומטריה זו יש מכשיר מדידה מכני מדויק – ההיקפן – ויש בה מדידות .

    הגיאומטריה של הקו הישר ראויה לשם גיאומטריה מתמטית, מכיוון שיש בה חישובים המבוססים על משפט פיתגורס.
    גיאומטריה זו דנה במשולשים הבנויים מקטעי קו ישר, ואין לה כל יכולת לטפל בקווים עגולים או עקומים.

    הגיאומטריה העצברית המתינה אלפי שנים בסבלנות, עד שהטכנולוגיה של המתכת התפתחה לדרגת דיוק גבוהה מאוד, ואז היה אפשר לייצר את מכשיר המדידה שקבע כי יחס הקטרים (לא שווה)ליחס ההיקפים

    עד הופעת ההיקפן , עולם המדע קיבל את האמונה השגויה של המתמטיקאים האומרת יחס הקטרים (שווה )ליחס ההיקפים.

    הגיאומטריה העצברית היא גיאומטריה פיזיקלית, ויש בה רמזים על המציאות הפיזיקלית הממשית , של מבנה היקום.

    מספר היחס 1.007 יופיע גם בגיאומטריה העצברית, וגם במבנה היקום.
    בגיאומטריה העצברית 1.007 הוא מספר היחס בין ערכי פאי הקיצוניים.
    וביקום 1.007 הוא מספר היחס בין שתי מהירויות מוחלטות, .

    א.עצבר

    וגם:
    ניסוי ההיקפן הוא ניסוי הכולל מדידה מדויקת מאוד, והניסוי מוכיח מעבר לכל ספק כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (אינו שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    המסקנה: לכל מעגל יש את ערך הפאי שלו .

    שלא לדבר על:

    המתמטיקה במלכודת המעגלים

    המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של קוטר המעגל, מכיוון שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    האם מכל אילו לא ברור כשמש שהאפשרות היחידה היא 12c?

    אל תצפה להסבר אחר. אולי בעצם ההסבר שהניסוי הוא הפוסק האחרון במדע (מה שנכון).

    יצא לך פעם לבקר בשלוותא? ראית את תעלת בלאומיך?

  100. לישראל שפירא היקר!
    ידידי,
    קראתי את תגובתך האחרונה ודמעות אושר עטו, כיסו את עיניי! כמה אמונה יש באותה תגובה קצרה , ואני מצטט …. ” בהצלחה יהודה”. סוף ציטוט.
    בי נישבעתי: אם עצברנו יאכזבך כזב, אני אתן לך הסבר לא רק ל 12c אלא גם ל 24c ,
    ואפילו , בעה”ש יתברך שמו, אתן לך הסבר, ל 36c אמן, כן יהי רצון!!!

    עצבר היקר, הנה הגענו לתגובה 200 .
    כולנו כאן ממתינים לתגובתך- הסברך: למה ואיך 12c ??

    כל טוב!
    סבדרמיש יהודה

  101. עצבר היקר!,
    במטוטא!
    לכבוד התגובה ה200 הבאה אלינו לטובה, אולי הגיע הזמן שתסביר לישראל היקר לא פחות את סוד ה 12C ?
    גם אני אשמח לדעת את ההסבר.
    כל טוב
    סבדרמיש יהודה

  102. עצבר היקר
    לכבוד התגובה ה200 הבאה אלינו לטובה, אולי הגיע הזמן שתסביר לישראל היקר לא פחות את סוד ה 12C ?
    גם אני אשמח לדעת את ההסבר.
    כל טוב
    סבדרמיש יהודה

  103. יש קשר בין הגיאומטריה העצברית למבנה היקום
    הגיאומטריה העצברית ראויה לשם גיאומטריה פיזיקלית, והיא הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
    בגיאומטריה זו יש מכשיר מדידה מכני מדויק – ההיקפן – ויש בה מדידות .

    הגיאומטריה של הקו הישר ראויה לשם גיאומטריה מתמטית, מכיוון שיש בה חישובים המבוססים על משפט פיתגורס.
    גיאומטריה זו דנה במשולשים הבנויים מקטעי קו ישר, ואין לה כל יכולת לטפל בקווים עגולים או עקומים.

    הגיאומטריה העצברית המתינה אלפי שנים בסבלנות, עד שהטכנולוגיה של המתכת התפתחה לדרגת דיוק גבוהה מאוד, ואז היה אפשר לייצר את מכשיר המדידה שקבע כי יחס הקטרים (לא שווה)ליחס ההיקפים

    עד הופעת ההיקפן , עולם המדע קיבל את האמונה השגויה של המתמטיקאים האומרת יחס הקטרים (שווה )ליחס ההיקפים.

    הגיאומטריה העצברית היא גיאומטריה פיזיקלית, ויש בה רמזים על המציאות הפיזיקלית הממשית , של מבנה היקום.

    מספר היחס 1.007 יופיע גם בגיאומטריה העצברית, וגם במבנה היקום.
    בגיאומטריה העצברית 1.007 הוא מספר היחס בין ערכי פאי הקיצוניים.
    וביקום 1.007 הוא מספר היחס בין שתי מהירויות מוחלטות, .

    א.עצבר

  104. אין אורך רדיוס, יש רק אורך מיתר של קשת, זה כל העניין.
    אין ספק שקיים ציור של מעגל , עם מיתר באורך 44 מ”מ
    ואין ספק שלקשת של המיתר יש אורך מילימטרי מסויים.
    זהו , אין יותר נתונים .

    האם קיים מתמטיקאי בעולם שיכול לחשב את האורך המילימטרי של הקשת ? אין כזה
    לעומת זאת כל פיזיקאי יכול למדוד עם סרגל פשוט את אורך הקשת, ומדידה כזו היא לא מדויקת ממש.
    אז מה אם היא לא מדויקת ממש , גם זה משהו – למתמטיקאי יש כלום , והוא לא יודע איך בכלל ניגשים לפתור את בעיית המיתר והקשת. .
    מכאן כבר נובעת מסקנה, שהמתמטיקה עם החישובים שלה לא מתאימה למעגלים, והיא צריכה להסתפק בתחום המשולשים.
    מכאן ואילך יטפלו במעגלים הפיזיקאים עם המדידות שלהם.
    ניסוי ההיקפן פתח את השער לפיזיקאים המודדים, והוא קבע ללא צל של ספק.
    יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    א.עצבר

  105. ״אין כל דרך לחשב את האורך של קשת זו״

    וכי למה גוש טמטום? בגלל הגיאומטריה העצברית הדבילית?

    כי על פי הגאומטריה הקרטיזיאנית אין כל בעיה לחשב את האורך של קשת כאשר הרדיוס ואורך המיתר ידועים.

    נו, תתחיל עם ההכרזות הבומבסטיות: אי אפשר לחשב כי ככה אני אומר..

    מה עם 12c אפס מוחלט שכמותך?

  106. מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה המאפשרת להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי אורך מילימטרי של מיתר, היא על ידי הצעדים הבאים.
    צריך לצייר מיתר בעל אורך נבחר ( נניח 18 מ”מ) במעגל שקוטרו יותר גדול מ 18 מ”מ ( נניח 45 מ”מ) ,וכך תופיע בציור קשת בעלת מיתר, שאורכו 18 מ”מ.

    אין כל דרך לחשב את האורך של קשת זו, והדרך היחידה היא למדוד את אורכה בעזרת סרגל פשוט, כאשר ברור שזו אינה מדידה מדויקת.

    א.עצבר

  107. וואו, מה אתה אומר, באמת?

    וכולנו עד עכשיו חשבנו שאם יש לנו את אורך המיתר, נוכל גם לדעת את אורך הקשת שלו!

    (איזו קשת בדיוק, לכל מיתר בעל אורך נתון יש אינסוף קשתות).

    איזה מזל שיש את עצבר שגילה את הכלל המדהים הזה..

    ניסים, היש גבול לטמטום?

  108. כלל זה נתגלה על ידי עצבר, והוא אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל המדהים נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ.
    מהציורים הפשוטים האלה מתגלה עובדה ברורה , שבכל מעגל- אורך הקשת הוא אחר.
    מעובדה זו ניתן להסיק כמה מסקנות.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר.
    הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.

    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה המאפשרת להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי אורך מילימטרי של מיתר, היא על ידי הצעדים הבאים.
    צריך לצייר מיתר בעל אורך נבחר ( נניח 18 מ”מ) במעגל שקוטרו יותר גדול מ 18 מ”מ ( נניח 45 מ”מ) ,וכך תופיע בציור קשת בעלת מיתר, שאורכו 18 מ”מ.
    אין כל דרך לחשב את האורך של קשת זו, והדרך היחידה היא למדוד את אורכה בעזרת סרגל פשוט, כאשר ברור שזו אינה מדידה מדויקת.

    אם היינו מציירים את המיתר הזה שאורכו 18 מ”מ במעגל שקוטרו 100 מ”מ, היינו מקבלים קשת באורך קטן מאורך הקשת הקודמת, וכמובן היינו צריכים למדוד את אורכה עם סרגל.
    מסתבר שהכלל המדהים של עצבר פועל תמיד,
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה, והדרך היחידה היא למדוד את אורכה בעזרת סרגל פשוט.

    היות וקוטר של מעגל הוא המיתר הארוך ביותר, חובה להתייחס אליו כאל כל מיתר, וגם את אורך הקשת של מיתר זה נצטרך למדוד עם סרגל.
    מכאן תבוא המסקנה הקשה הבאה.
    אין כל אפשרות לחשב את האורך של מחצית היקף המעגל על פי האורך המילימטרי של קוטרו, ונצטרך למדוד את אורך מחצית ההיקף בעזרת סרגל פשוט.
    ומכאן אל המסקנה הקשה מכולן.
    אין כל אפשרות לחשב את האורך של היקף המעגל על פי האורך המילימטרי של קוטרו, ונצטרך למדוד את אורך ההיקף בעזרת סרגל פשוט.

    מסתבר עתה שהמתמטיקה מסוגלת לפעול בתחום הגיאומטרי של משולשים, ואינה מסוגלת לפעול בתחום הגיאומטרי של מעגלים.
    התחום הגיאומטרי של משולשים שייך למתמטיקה ולחישובים שלה, ואילו התחום הגיאומטרי של מעגלים שייך לפיזיקה ולמדידות שלה.

    מחקר המעגלים של עצבר, הוא ממש מחקר פיזיקלי.
    לצורך מחקר זה נבנה מכשיר מכני מדויק, שקבע על ידי ניסוי,
    שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה ) ליחס ההיקפים שלהם.
    מתוצאה זו נבעה מסקנה שקבעה, כי לכל קוטר מילימטרי D של מעגל, חייב להיות מספר PI מיוחד, ומיד נפתחה הדרך לחישוב היקף המעגל על פי קוטרו המילימטרי.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.
    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  109. “כלל מדהים שמונע מהמתמטיקה לעסוק במעגלים

    כלל זה נתגלה על ידי עצבר, והוא אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל המדהים נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ”

    את הכלל המדהים הזה גיליתי גם אני, כולל רוב תלמידי כיתה ג׳ שלומדים גאומטריה בפעם ראשונה..

    אה שכחתי, ישנם את אילו שלא לומדים אלא עסוקים בלהמציא את הגאומטריה..

    אני נקרע..

  110. והחמור איה איה

    והתרנגול קוקוריקו..

    ניסים, אתה חייב להודות שהבית משוגעים של האתר לא מפסיק להפיק קטעים..

    איפה מתן ומים נושפים?

  111. עצבר היקר
    עיינתי שוב במאמרך על השפה וסוגי מילים, ומשהו צרם לי שם, השיחות שם נוהלו בין בני אדם בלבד, אבל ביקום שלנו אנו מדברים גם עם בעלי חיים ולא ניתחת כיצד כאן הייתה הבנת השפה, למשל בשיחה עם סוסים : למילים “דייו” ( diyo) ו “אויסה” (oysa), יש משמעות ברורה ומובנת לסוסים (ונידמה לי גם לחמורים). ואני חושב שהיית צריך להרחיב כמה משפטים גם בנושא זה. היה כדאי לנתח גם שיחת שני חתולים הרבים בינהם ואני מצטט :
    “מיאו. מייייאוווו, מייייייייייייייייאוווווווווווווווווווו!!!!!!! חיייחחחחחחחי!”
    כאן בדרך כלל מתערב הכלב של השכנה עם ה הב, הב!, הב!!!!!!!!!!!!!, וכולם מבינים את כולם. ולא סתם אני מספר לך על שפת החיות שהשמטת, כי בקרוב מאוד אני מאמין שיגיעו לעולמינו הקטן חייזרים ורצוי מאוד עצבר היקר שנהיה מוכנים, לפחות בגישה עצברית, לשוחח עימהם!!
    אל תתקע רק בנושא ה פיי, יש עוד נושאים לפיתוח!
    יום טוב!
    ונא להגיב בעדינות!
    סבדרמיש יהודה

  112. aetzbar
    די כבר. אתה מביך את עצמך.

    אם היה לך טיפת כבוד עצמי – היית מקשיב למה שאומרים לך. אבל לא – אתה בטוח שאתה גאון ושכל מדעני העולם מטומטמים.

    אני כבר לא מדבר על המוגבלות הסיכלית שלך…. כי אתה כל כך מוגבל שאתה לא מסוגל לראות את זה.

    אבל, קצת כבוד עצמי???

  113. את התמיכה בהודעתי הקודמת סיפקה המתמטיקה עצמה ,כאשר היא ניסתה לחשב את מספר היחס
    בין אורך אלכסון הריבוע , לאורך צלעו.
    עצבר גילה כי החישוב הזה דומה למדידה, כאשר אמת המידה היא ריבוע זעיר. ( בקיצור ריבו”ז)
    לכן, עצבר העניק לו את השם חשבון ריבו”זי.
    ומאחר שכל מדידה תמיד מסתיימת עם שני מספרים קרובים זה לזה, ולא עם מספר יחיד, המציא עצבר את המושג מספרפר.
    וכאשר המתמטיקה עצמה (הפועלת בתחום הגיאומטררי) עוסקת במדידות עם ריבו”ז, היא חייבת לקבל בברכה את ניסוי ההיקפן , שמדד ישירות את יחס ההיקפים של שני גלילי מתכת.

    חשבון ריבו”זי הוא הפתעה גדולה עבור המתמטיקאים, והוא מופיע בהרחבה בקובץ המצורף.
    http://img2.timg.co.il/forums/3/45317ede-eca8-48bc-8608-477e5a47c910.pdf

    א.עצבר

  114. הערה חשובה מאוד

    כישלון החישוב המתמטי מול הצלחת המדידה הפיזיקלית.

    עיפרון וקיסם מונחים על השולחן , והעיפרון ארוך מהקיסם.
    את מספר היחס בין אורכם, יכול להשיג רק הפיזיקאי המודד.
    השיטה של הפיזיקאי פשוטה –
    הוא מדד את אורך העיפרון וקיבל , תוצאה בין 218 מ”מ ל 219 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 218.5 מ”מ
    בשלב הבא הוא מדד את אורך הקיסם, וקיבל תוצאה בים 77 מ”מ ל ל 78 מ”מ
    לכן הוא בחר את תוצאת האמצע של 77.5 מ”מ
    עתה הוא עבר לשימוש במחשבון, ובעזרתו הוא השיג את מספר היחס בין אורך העיפרון לאורך הקיסם על ידי פעולת חלקי.

    218.5 חלקי 77.5 שווה 2.8193548

    המתמטיקאי שעמד ליד השולחן לא עשה כלום, אבל הוא פתח בהצהרה.
    המתמטיקה לא מסוגלת למצוא את מספר היחס, בין אורך העיפרון לאורך הקיסם, כיוון שהמתמטיקה לא עוסקת במדידות.
    כך המתמטיקה לא מסוגלת למצוא את מספר היחס בין אורך קשת לאורך המיתר שלה, כיוון שאינה עוסקת במדידות.
    שאלת מספר היחס בין אורך קשת לאורך המיתר שלה, היא שאלה פיזיקלית, שניתנת למענה רק בדרך של מדידה.
    גם שאלת היחס בין היקף המעגל לקוטרו היא שאלה פיזיקלית, שניתנת למענה רק בדרך של מדידה.
    לכן, יש לקבל בברכה את ניסוי ההיקפן, שהצליח לבצע מדידה מדויקת מאוד מאוד,
    שגילתה כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    וכאן עמד המתמטיקאי ופרש את ידיו בתנועה תיאטרלית ואמר:
    יש מקומות שהפיזיקה והמדידות שלה , ינצחו את המתמטיקה והחישובים שלה.

    א.עצבר

  115. ליהודה
    ניסוי ההיקפן בא לקבוע אם המתמטיקאים צודקים בקביעתם שפאי קבוע בכל המעגלים.
    אם הם צודקים – אז חייבת להתקיים במציאות המשוואה …יחס הקטרים ( שווה) ליחס ההיקפים.
    ההיקפן נבנה במיוחד כדי לבדוק אם משוואה זו מופיעה במציאות.
    הניסוי גילה שבמציאות מתקיימת אי משוואה ….יחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.
    המסקנה: המתמטיקאים לא צודקים בקביעתם.

    א.עצבר

  116. מה שאתה מנסה לעשות הוא להשתמש במוחות של עצבר ואחרים כדי לפתור את משפט פרמה, רק שנידמה לי שמשפט פרמה מדבר על מספרים טיבעיים ולא שלמים (שיכולים להיות גם שליליים).
    גל היקר, נסיונך לנצל את מוחו של עצבר כדי לשדרג את משפט פיטגורס, לא יצלח כי כל אחד יודע שפרס נובל לא מחולק על מתמטיקה.
    עצבר, יש לי רעיון לניסוי . הניסוי דומה לניסוי שלך, אבל, תעשה את הניסוי עם שני גלגלים זהים, אני כמעט בטוח שלאחר כמה סיבובים תופיע סטייה כאילו שהגלגלים לא באותו גודל. אבל אם הם יהיו ללא סטייה זה יחזק את דבריך. עשה את הניסוי בגלגלים קטנים זהים ובשלב שני של הניסוי החלף את הגלגלים בינהם. מצפה לדעת מה מסקנותיך.
    כל טוב !
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  117. גל צודק, משפט פיתגורס שגוי.

    אנחנו דורשים משפט חוזר לפיתגורס!

    ושאלה מעניינת בנושא:

    מצא משולש שאינו ישר זווית בעל צלעות a,b,c ומספר n כך ש a^n+b^n=c^n

    a,b,c,n

    כולם מספרים שלמים שונים מ1.

  118. יש לי תאוריה חדשה ,4000 שנה טעו בנושא של חוק פיתגורס
    בניתי מכונה שבודקת את החוק עד לאלפית האינצ’ , ומצאתי סטיות של0.05 אינצ’
    על מכון ויצמן לחזור על הניסויי כדי להוכיח את תאוריית הגליל, לאחר שיוכיחו אני
    מצפה לפרס נובל!!!.
    לפי התאוריה היקום נע בצורת אפיציקלואידה במהירות של 42C.

  119. aetzbar

    “כלל זה נתגלה על ידי עצבר, והוא אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל המדהים נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ.
    מהציורים הפשוטים האלה מתגלה עובדה ברורה , שבכל מעגל- אורך הקשת הוא אחר.
    מעובדה זו ניתן להסיק כמה מסקנות.”

    ארכימדס פתר את הבעיה הזו. אתה חושב שאתה יותר חכם ממנו?
    אם כן … רק אתה חושב ככה…..

  120. יגעת ומצאת – תאמין

    כלל מדהים שמונע מהמתמטיקה לעסוק במעגלים

    כלל זה נתגלה על ידי עצבר, והוא אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל המדהים נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ.
    מהציורים הפשוטים האלה מתגלה עובדה ברורה , שבכל מעגל- אורך הקשת הוא אחר.
    מעובדה זו ניתן להסיק כמה מסקנות.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר.
    הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.

    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה המאפשרת להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי אורך מילימטרי של מיתר, היא על ידי הצעדים הבאים.
    צריך לצייר מיתר בעל אורך נבחר ( נניח 18 מ”מ) במעגל שקוטרו יותר גדול מ 18 מ”מ ( נניח 45 מ”מ) ,וכך תופיע בציור קשת בעלת מיתר, שאורכו 18 מ”מ.
    אין כל דרך לחשב את האורך של קשת זו, והדרך היחידה היא למדוד את אורכה בעזרת סרגל פשוט, כאשר ברור שזו אינה מדידה מדויקת.

    אם היינו מציירים את המיתר הזה שאורכו 18 מ”מ במעגל שקוטרו 100 מ”מ, היינו מקבלים קשת באורך קטן מאורך הקשת הקודמת, וכמובן היינו צריכים למדוד את אורכה עם סרגל.
    מסתבר שהכלל המדהים של עצבר פועל תמיד,
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה, והדרך היחידה היא למדוד את אורכה בעזרת סרגל פשוט.

    היות וקוטר של מעגל הוא המיתר הארוך ביותר, חובה להתייחס אליו כאל כל מיתר, וגם את אורך הקשת של מיתר זה נצטרך למדוד עם סרגל.
    מכאן תבוא המסקנה הקשה הבאה.
    אין כל אפשרות לחשב את האורך של מחצית היקף המעגל על פי האורך המילימטרי של קוטרו, ונצטרך למדוד את אורך מחצית ההיקף בעזרת סרגל פשוט.
    ומכאן אל המסקנה הקשה מכולן.
    אין כל אפשרות לחשב את האורך של היקף המעגל על פי האורך המילימטרי של קוטרו, ונצטרך למדוד את אורך ההיקף בעזרת סרגל פשוט.

    מסתבר עתה שהמתמטיקה מסוגלת לפעול בתחום הגיאומטרי של משולשים, ואינה מסוגלת לפעול בתחום הגיאומטרי של מעגלים.
    התחום הגיאומטרי של משולשים שייך למתמטיקה ולחישובים שלה, ואילו התחום הגיאומטרי של מעגלים שייך לפיזיקה ולמדידות שלה.

    מחקר המעגלים של עצבר, הוא ממש מחקר פיזיקלי.
    לצורך מחקר זה נבנה מכשיר מכני מדויק, שקבע על ידי ניסוי,
    שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה ) ליחס ההיקפים שלהם.
    מתוצאה זו נבעה מסקנה שקבעה, כי לכל קוטר מילימטרי D של מעגל, חייב להיות מספר PI מיוחד, ומיד נפתחה הדרך לחישוב היקף המעגל על פי קוטרו המילימטרי.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.
    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  121. ואם הסבר שבעת הכללים של צמד קווי, האוסרים על המתמטיקה לעסוק במעגלים אינו ברור, מצורף כאן הסבר נוסף.

    הכלל הראשון בחקר המעגלים אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל הראשון נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ. מהציורים הפשוטים האלה מתגלה עובדה, שבכל מעגל- אורך הקשת הוא אחר. מעובדה זו ניתן להסיק כמה מסקנות.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר. הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.
    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי האורך המילימטרי של מיתר, היא על ידי ציור מיתר בעל אורך נבחר במעגל בעל גודל נבחר, וכך נקבל התאמה של אורך קשת לאורך מיתר. את אורך המיתר ואורך הקשת אפשר למדוד בעזרת סרגל, ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” מסקנה ב חלה עליו.

    מסקנה ד: הדרך היחידה לחקור את הקשר בין אורך מילימטרי של קוטר המעגל לאורך ההיקף של מעגל, היא דרך מעשית , הכוללת מדידה עם סרגל.

    מסקנות אבגד משאירות את חקר המעגלים לאנשי מעשה המבצעים מדידות עם סרגל על ציורים של מעגלים וקוטרם, והן פוסלות אפשרות של חישוב מתמטי.
    תפיסה זו של גישה מעשית לחקר המעגלים, התממשה במדידה מדויקת מאוד, המופיעה בניסוי ההיקפן.
    א.עצבר

  122. תשובה מיוחדת ליודה, הבטוח שימצאו כשל בניסוי ההיקפן

    שבעת הכללים של צמד קווי, האוסרים על המתמטיקה לעסוק במעגלים.

    צמד קווי נוצר מקו מחוגה סגור וקו סרגל חסום בו, וקצותיו נוגעים בקו המחוגה.

    כלל ראשון: אורך קו המחוגה תמיד גדול יותר, מאורך קו הסרגל..
    כלל שני: לכל אורך נבחר של קו מחוגה, , אפשר להתאים אינסוף אורכים של קווי סרגל חסומים.
    כלל שלישי: מבין אינסוף אורכי קווי סרגל חסומים, יש את קו הסרגל הארוך ביותר (קוטר)
    כלל רביעי : צמד קווי הוא צמד פיזיקלי, ובכדי להביע אותו באופן כמותי, יש צורך למדוד את האורכים שלו בעזרת סרגל, וכך יתקבלו מספרי אורך כמותיים.
    כלל חמישי: מדידת האורכים של צמד קווי בעזרת סרגל , אינה מדויקת ממש, ויש להתחשב בטעות של 0.5 מ”מ , ליותר או פחות.
    כלל ששי : העיסוק בצמד קווי לא שייך למתמטיקה ולחישובים, אלא הוא שייך לפיזיקה ולמדידות הנערכות על ציור של קו מחוגה, החוסם קו סרגל.

    כלל שביעי: אסור למתמטיקה לעסוק במעגלים, ועליה להסתפק במשולשים ישרי זווית המקיימים את משפט פיתגורס.

    היות והמתמטיקה לא נשמעה לכלל השביעי , והיא ניסתה לחשב את היקף המעגל על פי קוטרו, התוצאה של החישוב הזה חייבת להיות שגויה.

    החישוב הנכון התגלה בעזרת ניסוי ההיקפן , והוא מופיע בנוסחת עצבר
    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  123. לעצבר
    תגובה למאמרך “קיצור תולדות השפה האנושית הטיבעית.” (39 עמודים)-תינתן בהמשך. התרשמתי לטובה, המאמר מעניין הוא מנתח את השפה כבנוייה ממספר סוגי מילים א, ב, ג, כשאת המילים מסוג ג כל אחד מבין באופן המיוחד לעצמו. יש לי הרבה שאלות, ואני יודע שבעיקר ניתקלים בבעייה הזאת במדע ובתרגום משפה לשפה. הפתגם הידוע “למה התכוון המשורר בדבריו” מקבל עוצמה חדשה.
    יש לי הרבה הערות אבל אשאיר זאת לאחר שאתעמק במאמר.

    לניסים
    כתבתי בתגובתי לעצבר ש”פושינג גרביטי” יכול להיות הסבר טוב מאוד לגרביטציה , ולא פרטתי. אתה טוען שלא כך הדבר. יש שתי דברים שבגללם נידחה רעיון הפושינג גרביטי הראשון חיכוך והשני (דעתך) סוג ההתנגשות של החלקיקים.פלסטי או אלסטי. אני באמת לא רוצה להיכנס לנושא הזה כעת. ניסיתי לערוך ניסוי במכון ויצמן והניסוי לא הביא תוצאות ברורות. כניראה המטוטלת בה השתמשתי באורך 20 ס”מ הייתה צריכה להיות באורך כמה מטרים. בטוח שאחד משנינו צודק.

    לישראל שפירא
    אני בטוח שעצבר ימצא כשל בכל ניסוי שנערוך ואפילו אם הוא יערך בטכניון לכן קטונתי מלשכנע. בזמנך החופשי נסה להכנס למאמרו “קיצור תולדות השפה האנושית הטיבעית”,
    וקרא בעדינות , בסבלנות ובניחותא. (מילים מסוג ג’)

    עד כאן
    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה

  124. ניסוי ההיקפן הוא ניסוי מכני פשוט אבל מדויק מאוד.
    כדי שתוצאה של ניסוי כזה תתקבל בעולם במדע, צריך שמוסד מדעי ידוע ומכובד יערוך אותו.
    ניסוי כזה אמור לפסול את מה שהמתמטיקאים מלמדים ב2000 השנים האחרונות, שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    אני בטוח בתוצאה שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם, אבל אף אחד לא מאמין לי, והטענה היא שהניסוי שלי לא מדויק.
    לטכניון יאמינו , ובהמשך ישנו את לימודי הגיאומטריה של מעגלים בכל העולם.
    א.עצבר

  125. תעלומת הצמד הקווי

    צמד קווי מורכב מקו עגול סגור ( קע”ס) המצויר בעזרת מחוגה, וקו ישר חסום בו והוא מצויר בעזרת סרגל.

    כלל ראשון: אורך קע”ס תמיד יותר גדול מאורך קו ישר החסום בו.
    כלל שני: לכל אורך קע”ס נבחר, אפשר להתאים אינסוף אורכים של קו ישר חסום בו.
    כלל שלישי: מבין אינסוף האורכים, יש את הקו הישר הארוך ביותר, החסום בו.
    כלל רביעי : צמד קווי הוא צמד פיזיקלי, ובכדי להביע אותו באופן כמותי, יש למדוד
    את האורכים שלו בעזרת סרגל, וכך נקבל מספרים כמותיים.
    כלל חמישי: כל מדידה כזו תסתיים עם שני מספרים קרובים זה לזה (מספרפר ) ולא עם מספר יחיד.
    כלל ששי : העיסוק בצמד קווי לא שייך למתמטיקה ולחישובים, אלא הוא שייך לפיזיקה ולמדידות.

    וכעת נעבור לשפה הרגילה המדברת על קשת והמיתר שלה, ונפיק 4 מסקנות .

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר. הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.
    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי האורך המילימטרי של מיתר, היא על ידי ציור מיתר בעל אורך נבחר במעגל בעל גודל נבחר, וכך נקבל התאמה של אורך קשת לאורך מיתר. את אורך המיתר ואורך הקשת אפשר למדוד בעזרת סרגל, ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” מסקנה ב חלה עליו.

    מסקנה ד: הדרך היחידה לחקור את הקשר בין אורך מילימטרי של קוטר המעגל לאורך ההיקף של מעגל, היא דרך מעשית , הכוללת מדידה עם סרגל.

    מסקנות אבגד משאירות את חקר המעגלים לאנשי מעשה המבצעים מדידות עם סרגל על ציורים של מעגלים וקוטרם, והן פוסלות אפשרות של חישוב מתמטי.

    כאשר ברור שאין למתמטיקה מה לעשות עם מעגלים וקוטרם, חייבים להבין שהדרך היחידה לטפל במעגלים וקוטרם היא דרך פיזיקלית של מדידה מדויקת, וזו מופיעה בניסוי ההיקפן.
    ניסוי ההיקפן קבע שיחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.
    המתמטיקה ( שאין לה מה לעשות עם מעגלים) קבעה “סתם כך מטעמי נוחיות”
    שיחס הקטרים ( כן שווה ליחס ההיקפים)

    הגיע הזמן שמתמטיקאים יחזרו על ניסוי ההיקפן, ויחזרו בהם מקביעתם השגויה.
    א.עצבר

  126. עצבר, אתה ממשיך לדרוש שהממסד המדעי ובעיקר הטכניון יערכו את ניסוי ההיקפן, בשביל הדרמה.

    לא נראה לך שהדרישה שלך תהיה הרבה יותר קבילה בעיניהם אם תערוך קודם את הניסוי באופן נאות, דהיינו עם מספר רב של סיבובים? נראה לך שהם בכלל שמעו על קיומך ועל פאי משתנה?

    ובכלל, אם אתה כל כך מאמין שאתה צודק והממסד המדעי טועה, מדוע אתה ממשיך לתבוע מהם הכרה? מדוע שלא יבואו הם אליך בבקשת ייעוץ ועזרה?

  127. לא מופיע בשום מקום איך הגעת דווקא ל12c. למה לא 11 או13.7? אולי כדי להרשים את עצמך ואחרים?

    אז במקום להפנות, הסבר פה איך הגעת להשערה זו, או שתודה שאילו סתם צירופי אותיות חסרי ערך.

  128. לישראל

    מושגי יסוד בפיזיקה חייבים להיות כמותיים, ומסה, חומר, וכוח אינם כמותיים.
    המושגים הכמותיים במציאות הם אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.
    לאדם יש ידיעה טבעית של כמות, והוא יודע כי כמות האורך המופיעה במקל של מטאטא , היא יותר גדולה מכמות האורך המופיעה בעיפרון.
    האדם לא יודע להבחין בכמות החומר של אבטיח, אבל הוא כן יודע להבחין בכמות הנפח של אבטיח. האדם גם לא יודע להבחין בכמות המסה של אבטיח.
    לעומת זאת הוא כן יודע להבחין בכמות האנרגיה הפסיבית של אבטיח.
    האם אתה מעדיף את צירוף האותיות כ ו ח על צירוף האותיות אנרגיה פסיבית ?

    א.עצבר

  129. ליהודה המציג תמיד שיח מכבד

    דע לך שכולנו לכודים במלכודת השפה האנושית. .
    אתה בטח שהמלים בהם אתה משתמש, מצליחים להעביר את הידיעה הפנימית שלך לקורא, וזה בכלל לא בטוח.
    הקורא מתרגם את צירופי האותיות של המלים לידיעה, וכלל לא בטוח שהתרגום הזה מצליח.
    לכן אל תתפלא שלא מבינים אותך, וגם אני לא מתפלא שלא מבינים אותי.
    אלא מה ? שפת המעשים מובנת הרבה יותר משפת המלים, וניסוי ההיקפן מייצג את שפת המעשים.

    צירפתי מאמר על סוד השפה האנושית

    א.עצבר

    http://img2.timg.co.il/forums/2/9422152e-be12-499e-a9ca-7e3b0261dec0.pdf

  130. תעלומת הצמד הקווי

    צמד קווי מורכב מקו עגול סגור ( קע”ס) המצויר בעזרת מחוגה, וקו ישר חסום בו והוא מצויר בעזרת סרגל.

    כלל ראשון: אורך קע”ס תמיד יותר גדול מאורך קו ישר החסום בו.
    כלל שני: לכל אורך קע”ס נבחר, אפשר להתאים אינסוף אורכים של קו ישר חסום בו.
    כלל שלישי: מבין אינסוף האורכים, יש את הקו הישר הארוך ביותר, החסום בו.
    כלל רביעי : צמד קווי הוא צמד פיזיקלי, ובכדי להביע אותו באופן כמותי, יש למדודאת האורכים שלו בעזרת סרגל, וכך נקבל מספרים כמותיים.
    כלל חמישי: כל מדידה כזו תסתיים עם שני מספרים קרובים זה לזה (מספרפר ) ולא עם מספר יחיד.
    כלל ששי : העיסוק בצמד קווי לא שייך למתמטיקה ולחישובים, אלא הוא שייך לפיזיקה ולמדידות.

    וכעת נעבור לשפה הרגילה המדברת על קשת והמיתר שלה, ונפיק 4 מסקנות .

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר. הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.
    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי האורך המילימטרי של מיתר, היא על ידי ציור מיתר בעל אורך נבחר במעגל בעל גודל נבחר, וכך נקבל התאמה של אורך קשת לאורך מיתר. את אורך המיתר ואורך הקשת אפשר למדוד בעזרת סרגל, ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” מסקנה ב חלה עליו.

    מסקנה ד: הדרך היחידה לחקור את הקשר בין אורך מילימטרי של קוטר המעגל לאורך ההיקף של מעגל, היא דרך מעשית , הכוללת מדידה עם סרגל.

    מסקנות אבגד משאירות את חקר המעגלים לאנשי מעשה המבצעים מדידות עם סרגל על ציורים של מעגלים וקוטרם, והן פוסלות אפשרות של חישוב מתמטי.

    כאשר ברור שאין למתמטיקה מה לעשות עם מעגלים וקוטרם, חייבים להבין שהדרך היחידה לטפל במעגלים וקוטרם היא דרך פיזיקלית של מדידה מדויקת, וזו מופיעה בניסוי ההיקפן.
    ניסוי ההיקפן קבע שיחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.
    המתמטיקה ( שאין לה מה לעשות עם מעגלים) קבעה “סתם כך מטעמי נוחיות”
    שיחס הקטרים ( כן שווה ליחס ההיקפים)

    הגיע הזמן שמתמטיקאים יחזרו על ניסוי ההיקפן, ויחזרו בהם מקביעתם השגויה.
    א.עצבר

  131. יודה, אולי תשכנע אתה את עצבר לערוך את ניסוי ההיקפן שלו עם יותר סיבובים? ואולי תסביר אתה איך הוא הגיע ל12c? או מדוע תפוח שוקל יותר על הארץ מהירח אם משקל התפוח נובע מהאנרגיה שלו?

    ואולי תסביר אתה למה הבור השחצן הזה קורא למושגים מדעיים צירופי אותיות חסרי משמעות?

  132. יהודה
    התיאוריה שלך לא עובדת כי התנגשויות אלסטיות לא יכולות ליצור משהו כמו כבידה.
    הסבירו לך את זה אינספור פעמים.

    כמו הדביל (הוא באמת דביל) – גם אתה צריך להבין שאתה טועה.

    נא להגיב בעדינות….

  133. ״מדבריך של חופש מילולי רווי ברפש״

    רפש זה לאמר על מושגי יסוד בפיזיקה כגון מסה חומר וכוח שהם צירופי אותיות חסרי משמעות.

    ״קול קורא לעורך הידען מר אבי בליזובסקי.
    אנא, הביא תוכן דיון זה לידיעת פיזיקאים ומתמטיקאים בטכניון״.

    אילו היית קורא את התגובות חוץ מאילו של עצמך, היית אולי יודע שאבי כבר מזמן לא מתייחס לתגובות מגיבים באתר ושאין לו קשר לפיזיקאים ומתמטיקאים בטכניון.

  134. עצבר היקר

    אחד הדברים החשובים במדע הוא להעיז ולחשוב מחוץ לקופסא , במקרה זה עליך לצפות שדעותיך יותקפו בחמת זעם ע”י הדיעה הקונבנציונאלית הקיימת במדע. גם אני, כמוך, בעל דיעות לא מקובלות במדע, ומותקף לעיתים קרובות בשל דעותיי, ופעמים רבות אני מסיים תגובותי במשפט:
    ” נא להגיב בעדינות”
    שלא יהיה לך ספק עצבר היקר, אני לא מסכים לחלוטין עם עולם בעל אינספור גדלים של פיי כפי שאתה מעיז לנבא, אבל, לזכותך אני אומר שאתה מעיז, שאתה חושב מחוץ לקופסה, ועליך לצפות התקפה חזיתית מהמדע הקונבנציאונלי. ודרך אגב עצבר, הדיעה על פיי יחיד נכונה רק בייקום שטוח בגיאמטריה אאוקלידית. בגיאומטריקה אחרת כגון על כדור, לכל קוטר מעגל שנשרטט על הכדור יש את הפיי שלו. מה שאתה מעיז לומר שגם ביקום שטוח אאוקלידי, לכל קוטר מעגל יש את הפיי שלו.
    אבל… החושבים מחוץ לקופסא צריכים להיות בעלי יכולת לקבל את האפשרות שהם טועים בדיעות החריגות אותן הם מביעים.
    לדוגמא , גם לי יש רעיונות מחוץ לקופסא כגון, מהירות האור בריק אינה קבועה , אין חומר אפל, ופושינג גרביטי יכול להיות הסבר טוב מאוד לגרביטציה ועוד, אבל אם מישהו יביא הוכחה שתפריך לי אחד הרעיונות שלי אני אבדוק ולא אתבייש לחזור בי.
    עצבר היקר, בדוק שוב ונקווה שתגיע למסקנות. כל טוב!
    נא להגיב בעדינות. תודה.
    סבדרמיש יהודה

  135. ״ניסוי ההיקפן גילה אמת מתמטית״

    אז מדוע שלא תערוך אותו כיאות עם מספר סיבובים גבוה? דרמה?

    ואם אתה לא לוקח את עצמך ברצינות, למה אתה מצפה שמישהו אחר ייקח אותך ברצינות?

    אולי בגלל שהיית ונשארת תינוק יבבן ומנוזל?

    מה עם 12c?

  136. מדבריך של חופש מילולי רווי ברפש, ראוי לענות רק על עניין “האמת המתמטית”
    ניסוי ההיקפן גילה אמת מתמטית, שהמתמטיקה לא מסוגלת לגלות בכוחות עצמה.
    הניסוי גילה שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    זוהי אמת מתמטית (מספר יחס בין קטרים (לא שווה) למספר יחס בין היקפים ) והמתמטיקה לא מסוגלת לגלותה
    א.עצבר

  137. קול קורא לעורך הידען מר אבי בליזובסקי.
    אנא, הביא תוכן דיון זה לידיעת פיזיקאים ומתמטיקאים בטכניון.
    יש להם הזדמנות לערוך ניסוי שיכנס להיסטוריה של המדע, ויגלה לעולם את דבר קיומה של גיאומטריה חדשה, שתצטרף אל הגיאומטריה האוקלידית.
    גם לידען יש כאן הזדמנות לפרסם ידיעה שהיא בגדר של סקופ בינלאומי.
    בהצלחה
    א.עצבר

  138. בשבילך עצבר
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8

    תוכל לספר לנו מהו אותו ״ניסוי מכני מדויק גילה אמת מתמטית, שהמתמטיקה בכלל לא מסוגלת לגלותה״?

    הרי אינך מתכוון לניסוי ההיקפן העלוב והרשלן שהוגיהו הדביל מסרב בכל תוקף לערוך אותו כיאות וזאת משיקול מדעי טהור, דרמה..

    ואולי תסביר לנו כבר חתיכת אימבציל איך הגעת ל12c?

  139. אני מבין את תגובתך המתלהמת שהיא חסרת נימוס אלמנטרי.
    הרבה מתמטיקאים מגיבים כמוך, מכיוון שפעם ראשונה בהיסטוריה , ניסוי מכני מדויק גילה אמת מתמטית, שהמתמטיקה בכלל לא מסוגלת לגלותה.
    אתה תופס ? ניסוי מכני גילה אמת מתמטית, שהמתמטיקה בכוחות עצמה , לא מסוגלת לגלות.
    אתה תופס איזה מהפכה מדעית יש כאן ?
    לכל מהפכה מדעית יש את זמנה , אני מודע לכך וממתין בסבלנות.
    הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע, וכך יהיה תמיד.

    א.עצבר.

  140. aetzbar
    הטענה שלך מוצדקת – היא נובעת מחוסר ההשכלה המשווע שלך, ולא מטעות של אנשים שהם חכמים פי כמה ממך.

    במקום לשאול ולנסות להבין מה אומרים המתמטיקאים, אתה ממציא רעיון מטומטם להחריד – ישראל ישמח להסביר לך איך קוראים לסוג הטיפשות שלך.
    זו תופעה פסיכולוגית ידועה, שאני מאד ממלי לך לקרוא עליה.

    מה שאני לא מבין זה – מי קושר לך את השרוכים?

  141. ואני מוסיף התנצלות לכל המתמטיקאים המאמינים במשוואה –
    יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (שווה ) ליחס ההיקפים שלהם.
    ניסוי ההיקפן המצורף בזה גילה
    שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע..
    https://youtu.be/u2vamaSj-mw
    א.עצבר

  142. כישלון המתמטיקה בחקר המעגלים

    הכלל הראשון בחקר המעגלים אומר:
    אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להוכיח את הכלל הראשון נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 25 מ”מ.
    מהציורים הפשוטים האלה מתגלה עובדה, שבכל מעגל- אורך הקשת הוא אחר. מעובדה זו ניתן להסיק כמה מסקנות.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 25 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר.
    הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 25 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל שקוטרו לדוגמה 1000 מ”מ ,והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 25 מ”מ.

    מסקנה ב :
    מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, הדרך היחידה להשיג את אורכה המילימטרי של קשת על פי האורך המילימטרי של מיתר, היא על ידי ציור מיתר בעל אורך נבחר במעגל בעל גודל נבחר, וכך נקבל התאמה של אורך קשת לאורך מיתר.
    את אורך המיתר ואורך הקשת אפשר למדוד בעזרת סרגל, ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” מסקנה ב חלה עליו.

    מסקנה ד: הדרך היחידה לחקור את הקשר בין אורך מילימטרי של קוטר המעגל לאורך ההיקף של מעגל, היא דרך מעשית , הכוללת מדידה עם סרגל.

    מסקנות אבגד משאירות את חקר המעגלים לאנשי מעשה המבצעים מדידות עם סרגל על ציורים של מעגלים וקוטרם, והן פוסלות אפשרות של חישוב מתמטי.
    המתמטיקאים הקדמונים קיבלו את מסקנות אבגד , ומעולם הם לא ניסו לחשב את האורך המילימטרי של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.

    ומה הם כן ניסו ?
    הם ניסוי לחשב את אורך ההיקף של מצולע משוכלל רב צלעות (ממר”צ) ,על פי האורך של קוטר מעגל , החסום בממר”צ.
    תוצאת החישוב הזה ידועה ומפורסמת.

    היקף ממר”צ החוסם מעגל – גדול מקוטר מעגל החסום בממר”צ – פי 3.14 וקצת.
    ומכיוון שהחישוב הזה לא נגע באורכים מילימטריים, תוצאת החישוב הפכה לכללית.

    היקף כל ממר”צ החוסם מעגל, גדול מקוטר מעגל החסום בממר”צ- פי 3.14 וקצת.

    והנה עברו כמעט 2000 שנים, ומתמטיקאי מפורסם הגה רעיון מוזר ומעניין.
    אם נקטין את אורך הצלעות של ממר”צ עוד ועוד אל אפס מ”מ, הממר”צ יהפוך להיות מעגל, ואז נגיד – כי היקף כל מעגל – גדול מקוטרו – פי 3.14 וקצת.
    רעיון זה הקסים את המתמטיקאים והם קיבלו אותו, אף על פי שמסקנות אבגד , משאירות את חקר המעגלים לאנשי מעשה המבצעים מדידות, והן פוסלות אפשרות של חישוב מתמטי.

    עצבר לא קיבל את הרעיון של המתמטיקאי המפורסם, והוא הוסיף למסקנות אבגד מדידה חדשנית מתוחכמת ומדויקת. במקום המדידה הלא מדויקת עם סרגל.
    מדידה זו זו מופיעה בניסוי מכני מדויק, המכונה ניסוי ההיקפן.
    בניסוי זה נעשה שימוש בגלילי פלדה מדויקים המייצגים מעגלים, והניסוי קבע את קיומה של אנטי משוואה.

    יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (לא שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    אי השוויון הוא זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק.

    מאנטי משוואה זו נובע, כי לכל אורך מילימטרי D של קוטר מעגל,
    יש אורך מילימטרי מתאים C של היקף מעגל,
    ולכן לכל גודל של מעגל יש מספר מיוחד, האומר פי כמה ההיקף גדול מהקוטר.

    נתונים אלו הביאו לגילוי נוסחה מעשית, המאפשרת חישוב חדש שאינו מוכר למדע,
    והוא חישוב האורך המילימטרי של היקף מעגל על פי האורך המילימטרי של קוטרו .

    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  143. ניסים

    הדגנרט באמת מאמין שהקהילה המדעית – אתה ואני ניסים, הקהילה המדעית – פוחדים פחד מוות שניסוי ההיקפן שלו ינתץ את אמונתינו הבלתי מעורערת בפאי קבוע ויחריב את עולמינו עלינו..

  144. “בהחלט שאתה מתמ”ח השוב”

    מאוד מאוד השוב. טריק ידוע של כל המחזירים בתשובה, חנופה.

    אכן יש לי איזה רעיון ליישוב הסתירה שקיימת אולי בין יחסות לקוואנטים, אבל כל עוד לא יהיה לי ניסוי ״סלאם דאנק״ שמוכיח אותו באופן חד משמעי, לא אפרסם אותו ולבטח לא אשווק את ה״תאוריה״ שלי בכל הזדמנות כפי שאתה עושה, יא מדען דמיקולו.

  145. ועוד דבר, עצבר.

    אתה כותב:
    ובהחלט שאתה מתמ”ח השוב.

    אכן יש לי איזה רעיון שאני מאמין שהוא הרבה יותר מבוסס מדעית והגיונית מההזיות שלך ( 12 מהירות האור..).

    אך אינני משווק אותו ואיני מכריז שהוא התאוריה הנכונה לפני שיש לי ניסוי מוצלח חד משמעי, וגם אם כן אעמיד אותו קודם לביקורת עמיתים לפני שאפרסם אותו.

  146. איזה שורשים התאוריה שלך היכתה עצברקשקש, מי חוץ ממך מאמין בפאי משתנה עצברפטפט?

    הסברתי לך שיש לך רק תפקיד אחד בעולם: להיות ילד כאפות לאימוני כסאח.

    כל עוד אתה מסרב לערוך את ניסוי ההיקפן באופן נאות, אין לך שום יומרה מדעית.

    אני אגב מאמין שערכת אותו כבר מזמן ונוכחת באיוולתך, פשוט אין בך את היושרה להודות בכך, ובגלל שאין לך חיים אז העניין היחידי שאתה מוצא הוא בדיונים חסרי השחר האילו.

  147. תתפלא ישראל, אבל אני ממש מבין אותך.
    אני יודע שאתה מאמין באמת שפאי קבוע בכל המעגלים, ואפילו אתה משוכנע שהוכחת זאת.
    אני יודע שאתה לא מאמין שיש זמן פסיבי בעולם,
    וללא צל של ספק אני מאמין לך , שאתה חושב שהתיאוריה העצברית היא שטות גמורה ללא צל של ספק.
    ואפילו אני מאמין לך , שאתה מאמין שעצבר טיפש, יהיר, ושחצן ,
    כל האמונות שלך כלל לא מפריעות לי, ובעקיפין הן עוזרות לי.
    בעזרת אנשים כמוך התיאוריה העצברית מתפרסמת ומגיעה לידיעתם של אנשים רבים, ואני מודה לך על כך.
    אבל אל תחשוב שאתה לבד, במשך השנים היו עוד כמך , וגם להם אני מודה.
    אני גם יודע שעוד יופיעו “מפיצי תיאוריות מדעיות חדשות” ( בקיצור מתמ”חים ) ובהחלט שאתה מתמ”ח השוב.
    נסים הוא רק מתמ”ח מתחיל, אבל הוא ישתפר.
    אדם לא יכול לברוח מעצמו , ומתמ”ח נשאר מתמ”ח לנצח.

    בעזרתם של מתמ”חים רבים ,התיאוריה העצברית הכתה שורשים בארץ ובעולם, ועוד יגיע הזמן בו השורשים יצמיחו פרחים.

    א.עצבר

  148. ניסים

    כבר מזמן הוכחתי לעצבר שלכל המעגלים אותו הפאי. גם ניסיתי ללא הועל לבקש ממנו שיערוך את ניסוי ההיקפן שלו עם יותר סיבובים. אין טעם לדבר עם עצבר במונחים מדעיים כי אין כל קשר בין עצבר למדע. הוא בן אדם שמנסה לשאוב חשיבות עצמית מהמודל המקושקש שבנה והניסוי המגוחך שערך, ואולי להרשים בכך הדיוטות.

    אבל אפשר להפיק תועלת מעצבר בדרך אחרת – להתאמן עליו בכסח.

    הוא הרי תמיד חייב לאמר את המילה האחרונה, איזו שטות בנוסח הניסוי הוא הפוסק האחרון. אז אפשר לרדת עליו, להתעלל בו, להשפיל אותו, ועיי כך להשחיז את כישורי הדיבייט שלנו על מטרה עלובה ונקלה בלי להרגיש ייסורי מצפון שאנו מתעללים בחסר ישע.

    ולמה? כי למרות כל הג׳נטלמניות לכאורה של עצבר, אדם שכותב שכל מושגי הפיזיקה כגון חומר, מסה, ואנרגיה, הם מלל חסר פשר ושעלינו לשכוח את ניוטון ולהקשיב רק לו שאין לו קבלה אחת לזכותו – הוא בעיני אחד השפלים הנקלים והמתנשאים ביותר שקיים בעולם, וראוי לכל סטירת לחי מילולית שהוא חוטף בצדק.

  149. המתמטיקה במלכודת המעגלים

    המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של קוטר המעגל, מכיוון שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להציג את המלכודת נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 34 מ”מ.
    מיד יתברר לנו שבכל מעגל שבציור, אורך הקשת הוא אחר.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 34 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר. הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 34 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל בעל קוטר אינסופי והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 34 מ”מ.

    ומכאן אל מסקנות נוספות.
    מסקנה ב : מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, אין אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה. האפשרות היחידה היא על ידי ציור מיתר במעגל נבחר, ולאחר מכן יש למדוד בעזרת סרגל את אורך הקשת המופיעה בציור – ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” אז אין אפשרות לחשב את האורך של קשת הקוטר ,על פי האורך המילימטרי של הקוטר.

    מסקנה ד: היות ואורך הקשת של קוטר, הוא מחצית מהיקף המעגל, אז אין אפשרות לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.

    המתמטיקאים הקדמונים ידעו זאת, ומעולם הם לא ניסו לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.
    ומה הם כן ניסו ?
    הם ניסוי לחשב את אורך ההיקף של מצולע משוכלל רב צלעות (ממר”צ) ,על פי האורך המילימטרי של קוטר מעגל , החסום בממר”צ.
    תוצאת החישוב הזה ידועה ומפורסמת.
    היקף ממר”צ החוסם מעגל – גדול מקוטר מעגל החסום בממר”צ – פי 3.14 וקצת.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.

    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  150. aetzbar
    רמת ההבנה שלך בגיאומטריה של בית-ספר יסודי הוא מביך. הגישה שלך עלובה והיושרה שלך מתחת לכל ביקורת.

    יהודה תיאר לך ניסוי פשוט שמראה כמה אתה דביל – ואתה בכלל לא קולט על מה הוא מדבר….

  151. כשאתה מתחיל עם הקללות , הבוז , הלעג, והמלל חסר הטעם,
    סימן ברור הוא, שבדיון המדעי הפסדת גם הפעם.
    את המקלדת שלך אתה מפעיל כשפן
    שרועד פן יצליח ,ניסוי ההיקפן.
    דע לך , כי הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע.
    כך יהיה תמיד,
    א.עצבר

  152. בטח שלא שמעת, אתה כל כך עסוק בלהמציא את הגלגל שאין לך זמן למשהו שלא קשור באגו הנפוח שלך.

    וגם אין לך את היכולת להבין.

    בקיצור – מה אפשר לעשות עם כל החרטה שלך? אפשר לבנות עם זה משהו, למדוד משהו, לגלות משהו?

    כולך אוויר חם, יוהרה, טיפשות, וניסוי מטופש ורשלן אחד.

    12c עלק.. למה לא 11, למה לא 14.39?

    סתם תקעת איזה מספר כדי להרשים את עצמך ואת הקוראים שלך..

    שניהם כאחד.

  153. לא שמעתי שאיינשטיין פסל לחלוטין את הרעיון הניוטוני של כוח משיכה.

    דבר אחד בטוח
    שני המושגים היסודיים ביקום של ניוטון הם חומר כמותי וכוח משיכה כמותי
    ולעומת זאת
    שני המושגים היסודיים ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה
    ( האם החומר של איינשטיין הוא כמותי ? והאם יש לו כוח משיכה ? )

    והמהפך הוא ביקום העצברי
    שני המושגים היסודיים ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה.
    החומר הכמותי לא קיים, וכוח המשיכה שלו לא קיים
    מה שמכונה חומר זה צירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, והפירוש של צירוף כזה הוא צורה פיזיקלית.
    היסודות , זהב, פחמן, הליום, ועוד…..הם צורות פיזיקליות
    זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש לחלוטין, קר מוחלט ונח מוחלט, והוא התווך המעביר את השמש.

    א.עצבר

  154. כן עצבר, איינשטיין כבר דיבר על זה לפני 120 שנה. כל היחסות הכללית בנויה על ההנחה שעל גוף בנפילה חופשית לא פועל כוח..

  155. אדם הקופץ ממקפצה אל הבריכה, לא חש “בדבר המושך אותו כלפי מטה בתנועה מואצת ” לכן הוא פוסל את ההסבר הניוטוני של כוח משיכה המפיל גופים ארצה בתנועה מואצת.
    בד בבד הוא מאמץ את ההסבר העצברי, שהתנועה המואצת באה לקיים חוק טבע, והוא חוק שימור האנרגיה.
    המציאות הפיזיקלית היא פלאית, ויש לבחור בין הסברים פלאיים.

    א.עצבר

  156. אכן עצבר, אכן.

    והאם יש לך ולו ניסוי אחד שמאשר את טענותיך? כי לניוטון מקסוול ואיינשטיין יש אלפי ניסויים שמאשרים את התאוריות שלהם.

  157. אז יופי עצבריקו,ערוך את ניסוי המאזניים האלמותי שיכניס אותך באחת לפנתיאון גדולי הפיזיקה.

    אם הניסוי יצליח, והמאזניים יראו משקל שונה לקוביות מאשר הקפיץ, תזכה לכבוד ויקר. שמך יתנוסס בראש גדולי הפיזיקאים מעל ניוטון מקסוול ואיינשטיין. כולם ישחרו למוצא פיך. תוכל לערוך מסעות ברחבי העולם ולהנחיל להמונים המריעים את היקום העצברי הפלאי, לצד הפאי המשתנה.

    אך אם הניסוי לא יצליח, והמאזניים תישארנה מאוזנות.. יש לחזור מיד למקצוע הקודם של מכירת החמוצים.

  158. על פי הפיזיקה העצברית, מאזני קפיץ וקורת המאזניים הם שני מכשירי מדידה אחרים לגמרי.
    על פי הפיזיקה המקובלת , שניהם מודדים ( מסה, משקל, כוח, ….בחר בעצמך את המלל חסר הפשר)
    על פי הפיזיקה העצברית קפיץ מודד אנרגיה פסיבית., וקורת המאזניים מודדת “פעולה” שזה הצירוף של כמות אנרגיה וזמן הפקתה. ואל תשאל אותי מה זה ? כל דבר בזמנו.
    יש קשר בין הפיזיקה העצברית לגיאומטריה העצברית,
    בגיאומטריה העצברית יש שני מכשירי מדידה , הסרגל ומד זווית,
    בפיזיקה העצברית יש את הקפיץ וקורת המאזניים.
    ואל תשאל יותר שאלות, לכל זמן ועת לכל חפץ.
    ניסוי ההיקפן הוא “ניסוי קריטי” המאפשר מעבר בין תיאוריות.
    גם ניסוי קוביות המתכת הוא ניסוי קריטי המאפשר מעבר בין תיאוריות.

    א.עצבר

  159. אם מאזני הקפיץ יאמרו שמשקל שתי הקוביות שווה, אז זה גם מה שיאמרו המאזניים.

    למה יש לך איזה ניסוי מצולם שמראה משהו שונה, או שכמו תמיד הכל דמיון הבלים ורעות רוח?

  160. לא אמרתי נפח זהה, אמרתי אנרגיה פסיבית שווה
    קובית הזהב וקובית החמרן הם בעלי אנרגיה פסיבית זהה.
    בפיזיקה המקובלת יגידו – שמאזני קפיץ “אמרו”, שמשקלן שווה.
    בפיזיקה המקובלת גם יגידו, שאם נניח את הקוביות על כפות המזניים, הן ישארו במצב מאוזן.
    על פי הפיזיקה העצברית לא יופיע איזון, וקובית הזהב תרד למטה.
    האם הפיזיקה המקובלת יודעת להסביר תופעה כזו ?

  161. אנרגיה פסיבית עלק..

    תסביר למה אם תשים על מאזניים קוביות בעלות נפח זהה, אחת זהב השניה אלומיניום, אז מדוע שקוביית הזהב לא תרד על פי הפיזיקה הניוטונית.

  162. מה תגיד הפיזיקה המקובלת לגבי קוביית זהב וקוביית חמרן, בעלות אנרגיה פסיבית שווה ?

  163. שב בשקט ילד חוצפן, נוכל ללמוד משהו מקשקשן פתטי כמוך אם תתחיל לענות לשאלות במקום לברוח כל פעם כשמעמידים אותך על טעותך.

    ״הציפייה היא שקוביית הזהב תרד, וקובייתהחמרן תעלה.
    האם הפיזיקה המקובלת יכולה להסביר ניסוי כזה ?״

    נסה להסביר עם הפיזיקה העצברית המקושקשת שלך למה הפיזיקה המקובלת לא מסבירה ניסוי כזה.

  164. תלמד

    תלמד גם זה
    המתמטיקה במלכודת המעגלים

    המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של קוטר המעגל, מכיוון שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להציג את המלכודת נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 34 מ”מ.
    מיד יתברר לנו שבכל מעגל שבציור, אורך הקשת הוא אחר.

    מסקנה א:
    למיתר שאורכו 34 מ”מ אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר.
    הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 34 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל בעל קוטר אינסופי והקשת הארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 34 מ”מ.

    ומכאן אל מסקנות נוספות.
    מסקנה ב : מכיוון שלכל אורך מילימטרי של מיתר, אפשר להתאים אינסוף קשתות, אין אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה.
    האפשרות היחידה היא על ידי ציור מיתר במעגל נבחר, ולאחר מכן יש למדוד בעזרת סרגל את אורך הקשת המופיעה בציור – ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ג: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” אז אין אפשרות לחשב את האורך של קשת הקוטר ,על פי האורך המילימטרי של הקוטר.

    מסקנה ד: היות ואורך הקשת של קוטר, הוא מחצית מהיקף המעגל, אז אין אפשרות לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.

    המתמטיקאים הקדמונים ידעו זאת, ומעולם הם לא ניסו לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.
    ומה הם כן ניסו ?
    הם ניסוי לחשב את אורך ההיקף של מצולע משוכלל רב צלעות (ממר”צ) ,על פי האורך המילימטרי של קוטר מעגל , החסום בממר”צ.
    תוצאת החישוב הזה ידועה ומפורסמת.
    היקף ממר”צ החוסם מעגל – גדול מקוטר מעגל החסום בממר”צ – פי 3.14 וקצת.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.
    בנוסחה זו יש לרשום קוטר מעגל D במילימטרים, כאשר D גדול מ 0.001 מ”מ , והנוסחה תספק את אורך ההיקף C במילימטרים.

    כך מחשבת נוסחת עצבר את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

    תלמד, זה לא כתוב בוויקיפדיה.

    א.עצבר

  165. “בפיזיקה העצברית אמור להיערך ניסוי לא מוכר למדע , הרבה יותר מדויק מניסוי ההיקפן”.

    מממ.. האם יש כאן הודעה מפורשת שניסוי ההיקפן אינו מדוייק?

    ״בעזרת קפיץ יש להשיג קוביית זהב, וקוביית חמרן״

    שלחתי את המשפט הזה למעבדה לשונית פורנזית. אין להם מושג מה אומר המשפט.

    מה קרה לעברית שלך, עצבריינו?

    הציפייה היא שקוביית הזהב תרד, וקובייתהחמרן תעלה.
    האם הפיזיקה המקובלת יכולה להסביר ניסוי כזה ?

    כן, בקלות. בפיזיקה ניוטונית, זהב הרבה יותר כבד מהחמרן, ולכן צד המאזניים עם הזהב יירד.

    ובפיזיקה עצברית?

  166. תבקש מהטכניון שיערוך עבורך את הניסוי, מייד אחר ניסוי ההיקפן.

    ואל תשים את תאוריות ניוטון ואיינשטיין העלובות בשורה אחת עם מודל עצבר. זה מוריד מערכך, עצבריהו.

  167. aetzbar
    אתה מניח את תוצאת הניסוי שלך – ודורש מהפיסיקה האמיתית (להבדיל משלך – השיקרית) להסביר את “התוצאה”.

    ואני שואל את עצמי – כמה מטומטם אתה יכול להיות….
    אני מצפה לתשובה בתגובה הבאה שלך 🙂

  168. בפיזיקה העצברית אמור להיערך ניסוי לא מוכר למדע , הרבה יותר מדויק מניסוי ההיקפן.
    בעזרת קפיץ יש להשיג קוביית זהב, וקוביית חמרן, בעלי אנרגייה פסיבית שווה.
    בהמשך הניסוי יש להניח את הקוביות על כפות המאזניים.
    הציפייה היא שקוביית הזהב תרד, וקובייתהחמרן תעלה.
    האם הפיזיקה המקובלת יכולה להסביר ניסוי כזה ?
    א.עצבר

  169. כן, אבל לפי היקום הניוטוני ניתן לחשב הופעת שביטים, מהירות מילוט, תנועות לווינים..

    לפי היקום האיינשטני ניתן לחשב סטיות כוכבים, כמויות אנרגיה בחומר, לבנות מערכות ג׳י פי אס..

    התוכל להצביע על חישוב אחד ויחיד שניתן לבצע על פי היקום העצברי המפואר?

    מה גם שחתמת כעצבב, לא עצבר. פליטת קולמוס פרוידיאנית? העצבים משתלטים עלינו בגלל חוסר היכולת להציג ולו יתרון אחד ליקום העצברי הנשגב?

    יהודה, אתה התעמקת במודל עצבר, הצלחת להסיק איזו שהיא תובנה מגיבוב השטויות שלו?

  170. אבל עצבר! ניוטון נותן תשובה מדוייקת בסנטימטרים!

    וחוץ מזה, אם אתה אומר:

    ״תפוח המונח על קפיץ, מציג בקפיץ כמות של אנרגיה, וזוהי האנרגיה הפסיבית של התפוח״

    אז מדוע שהאנרגיה הפסיבית של התפוח תשתנה על הירח? ובכמה?

    האין הפיזיקה עוסקת בכמויות מדוייקות? והאם לא הבטחת אתה תשובה מדוייקת כשכתבת:

    ״אם אתה רוצה תשובה מלאה ומפורטת״

    אז איפה הפירוט? למה תשובה קלילה במקום תשובה מפורטת שמסבירה מדוע האנרגיה הפסיבית של התפוח משתנה על הירח ובכמה?

    לא בסדר..

  171. ״אם אתה רוצה תשובה מלאה ומפורטת״

    בהחלט! אני רוצה תשובה מלאה ומפורטת.

    בכמה ייתכווץ הקפיץ?

    תשובה מלאה ומפורטת ובסנטימטרים בבקשה.

  172. אם אתה רוצה תשובה מלאה ומפורטת, קרא חלק מהאמר המצורף מעמוד 16 עד 26
    התשובה הקלילה אומרת שהאנרגיה הפסיבית של התפוח, משתנה לפי מקום הקפיץ ממרכז כדור הארץ.
    אותו תיאור חל בניסוי על פני הירח, עם אנרגיה פסיבית קטנה יותר.

    http://img2.timg.co.il/forums/3/c8659042-cdd9-4060-b7fd-a3872d542a4b.pdf

    א.עצבב

  173. בסדר, בוא ניקח את מה שאמרת:

    ״תפוח המונח על קפיץ, מציג בקפיץ כמות של אנרגיה, וזוהי האנרגיה הפסיבית של התפוח״.

    עכשיו ניקח את אותו התפוח ואת אותו הקפיץ ונערוך את אותה המדידה, אבל במקום על חוף ים כינרת בארץ – על חוף ים השלווה בירח.

    בארץ הקפיץ התכווץ 2 ס״מ.

    התוכל להגיד בכמה ייתכווץ הקפיץ בירח? ואם אינך יכול לתת תשובה מדוייקת, האם הוא ייתכווץ גם בירח 2 ס״מ?

  174. “היקום נע בתנועת התמדה נצחית במרחב אינסופי, בקו ישר ובכיוון מסוים.
    המהירות של תנועת ההתמדה זו, 12 פעמים מהירות האור.
    תנועת התמדה זו היא מוחלטת, ואין דרך למדוד אותה.”

    איך הגעת ל 12C איך הגעת לזה?
    על תפנה אותי לכתבים שלך, תסביר את זה פה, בבקשה.

  175. תברח מהמושגים הניוטוניים מסה, משקל, כוח, ותתרכז רק במושג מדעי ברור מובן ונמדד.
    תפוח המונח על קפיץ, מציג בקפיץ כמות של אנרגיה, וזוהי האנרגיה הפסיבית של התפוח.
    כאשר תעלה אתה על קפיץ המונח על פני האדמה, יציג הקפיץ את האנרגיה הפסיבית שלך.

    א.עצבר

  176. בוא ניקח את מה שכתבת:

    ״משקל התפוח זה כמות האנרגיה בקפיץ שהתכווץ״

    יש לי תפוח ירוק, הנחתי אותו על קפיץ על חוף ים כינרת, וראיתי שהקפיץ התכווץ ב2 ס״מ.

    מהי כמות האנרגיה בקפיץ, ומה הקשר בינה למשקל התפוח?

  177. התשובה לשאלתך מופיעה במאמר המופיע בדיון זה “יקום מופלא הבנוי מאנרגיה וזמן פסיבי”

    כמו שיש שני סוגים של זמן, אקטיבי ופסיבי, כך יש שני סוגים של אנרגיה.
    הסוג האקטיבי הוא המוכר והנלמד, המשנה הופעות, ומקיים את חוק השימור.
    הסוג הפסיבי הוא זה המופיע בקפיץ המתכווץ, וסוג זה לא משתתף בחוק השימור.
    כל המושגים הניוטוניים, מסה, משקל, כוח הם שמות ספרותיים הנובעים מהמושג אנרגיה פסיבית..

    א.עצבר

  178. כתבת:

    גם משקל התפוח נובע מהתפוח עצמו, כאשר מבחינים שתפוח המונח על קפיץ, מכווץ אותו קצת. משקל התפוח זה כמות האנרגיה בקפיץ שהתכווץ.

    האם אין הכוונה לכך שאם הקפיץ התכווץ נאמר ב2 ס״מ הוא גרם לקפיץ לאצור בתוכו כמות אנרגיה המתאימה למשקל התפוח?

    בפיזיקה ניוטונית אגב כמות האנרגיה בכיווץ קפיץ שווה לkx^2 מחולק ב2, כאשר k הוא קבוע הקפיץ וx הוא המרחק שהקפיץ התכווץ. אפשר עכשיו לקחת את הקפיץ המכווץ למקום אחר ושחרורו יניב בדיוק את כמות האנרגיה שבנוסחה, לדוגמה להדוף בקו ישר גוף שמשקלו 1 ק״ג ולהקנות לו מהירות של 10 מ/ש.

    אז האם אתה טוען שאם ניקח את אותו קפיץ שהתכווץ ב2 ס״מ בגלל משקל התפוח למקום אחר, נוכל להפיק ממנו כמות אנרגיה השווה למשקל התפוח?

  179. לישראל

    התשובה לשאלה 1 היא כן
    התשובה לשאלה 3 היא כן.
    שאלה 2 לא מנוסחת ברור נסה לחזור עליה

    א.עצבר

  180. ליהודה,
    גזור נייר שקוף שמצויר עליו קו סרגל , ואחרי זה גזור חלקים מהציור.
    אחרי זה הנח חלק על חלק על חלק , ותבחין שחלקי הקו תמיד מתמזגים זה בזה, והופכים לקו יחיד.
    קו סרגל הוא בעל צורה אחידה בכל חלקיו, וניתן להמחיש זאת בקלות.

    גם כל קו מחוגה שתבחר – ארוך או קצר, הוא אחיד בצורתו בכל חלקיו, וניתן להמחיש זאת בקלות, על ידי ניסוי גזירי נייר שקוף
    קו מחוגה בגור שאורכו 10 ס”מ בקירוב , הוא אחיד בצורתו בכל חלקיו.
    קו מחוגה סגור שאורכו 20 ס”מ בקירוב , הוא אחיד בצורתו בכל חלקיו.
    אבל
    צורתו האחידה של קו מחוגה סגור שאורכו 10 ס”מ, היא שונה מצורתו האחידה של קו מחוגה סגור שאורכו 20 ס”מ

    וכן הלאה, לכל אורך של קו מחוגה סגור , יש צורה אחידה שהיא רק שלו.
    קו מחוגה סגור הוא שם גיאומטרי מדויק – במקום השם הספרותי מעגל. ( מעגל החיים, מעגל העוני , מעגלי צדק…..ועוד)

    לכל קו מחוגה סגור יש צורה אחידה מיוחדת שלו, והביטוי המתמטי לצורה הוא מספר יחס, בין האורך המילימטרי של קו המחוגה, לאורך המילימטרי של הקוטר הישר.

    פאי הוא מספר צורה, ולכל מעגל צריך שיהיה מספר צורה מיוחד משלו.

    א.עצבר

  181. עצבר היקר
    הסתכלתי בניסוי שלך דרך זכוכית מגדל האם הפיי משתנה?, לא ניראה לך שנוצר פה פרדוקס?
    אני רק שאלה , לא לכעוס.
    שבת שלום יהודה

  182. למה סוף סוף, כבר כתבתי את זה 3 פעמים..

    בוא נראה אם תוכל להישאר בנושא ותענה תשובות פשוטות על שאלות פשוטות:

    1. האם אתה טוען שהאנרגיה בתפוח היא זו שגורמת לקפיץ להתכווץ?

    2. האם אתה טוען שאנרגיית הקפיץ זהה לאנרגיית התפוח כפי שכתבת:

    גם משקל התפוח נובע מהתפוח עצמו, כאשר מבחינים שתפוח המונח על קפיץ, מכווץ אותו קצת. משקל התפוח זה כמות האנרגיה בקפיץ שהתכווץ.
    מי מכווץ את הקפיץ ? התפוח מכווץ את הקפיץ, ולא איזה כוח מסתורי.

    3. האם אתה טוען שאין כוח כבידה?

  183. סוף סוף דברי טעם, אם כי אינם מדויקים.
    כאשר תפוח מונח על קפיץ, וזה מתכווץ, באה לידי ביטוי האנרגיה הפסיבית של התפוח, וזו אינה משתתפת בחוק שימור האנרגיה. האנרגיה הפסיבית של התפוח, נובעת מהתפוח, וחידוש זה כלל לא נמצא בהשקפת ניוטון. גם הזמן הפסיבי הוא בגדר של חידוש גמור, שלא נמצא בהשקפת ניוטון ובהשקפת איינשטיין.
    החומר אינו מושג כמותי, והוא בגדר של צורה פיזיקלית, הנובעת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    תפיסה זו של החומר, פוסלת את התפיסה החלקיקית המקובלת כיום.
    גם רעיון פאי המשתנה הוא חידוש גמור.
    גם ניסוי ההיקפן הוא חידוש גמור, היוצר מהפך בגיאומטריה ובפיזיקה.
    כבר תיארתי שיש קשר בין הגיאומטריה העצברית והפיזיקה העצברית,
    מה עוד ? אולי פסילת פעילות המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים, מזמן ארכימדס ועד היום.
    ההתחדשות לא תיגמר לעולם, כיוון שהתחדשות היא הסימן המובהק של המציאות.

    א.עצבר

  184. עצבר לא מאמין בלימוד, עצבר מאמין בידיעה טבעית.

    הידיעה הטבעית אומרת לעצבר שפאי שונה לכל מעגל, שמערכת תנועה מופלאה של הכוכבים נעה לנצח בקו ישר , במהירות של 12 פעמים מהירות האור, (לא 11 או 13, בדיוק 12), שהיקום מלא זמן פסיבי ושכמות האנרגיה בתפוח שווה לכמות האנרגיה בקפיץ שהוא מכופף.

    לעצבר אין בעיה עם סתירות. כששואלים את עצבר למה 12, מה קורה בירח כשהקפיץ מתכווץ פחות ובכלל שאלות מרגיזות כגון מה בכלל אפשר לעשות ואיזה חישוב ניתן לערוך עם כל החרטה הזאת, עצבר מתעלם ונעלם. הוא מחכה שמישהו יערוך עבורו את ניסוי ההיקפן המדוייק בשביל הדרמה..

    לא איש כעצבר ישעה לכל ההדיוטות קטני הרוח, ואף אחד לא יגיד משהו לעצבר – הוא זה שיאמר לכולם.

    וכמובן שלא איש כעצבר ישחית זמן מיותר על לימוד הבלים כקלקולוס או פיזיקה, הוא זה שינחיל לעולם את בשורת הגיאומטריה והפיזיקה העצברית..

  185. כפי שרשמתי, למתמטיקה אין יכולת לחשב את היקף המעגל על פי קוטרו, כיוון שאין למתמטיקה נוסחה לחישוב היקף המעגל על פי קוטרו.
    יש למתמטיקה נוסחה לחישוב היקפו של מצולע משוכלל רב צלעות החוסם מעגל, על פי קוטר המעגל. נוסחה זו מפיקה תמיד אותן ספרות.
    שיטת עצבר מחשבת ממש את היקפו של מעגל על פי קוטרו, ולכן לכל מעגל יש ספרות אחרות.

    קוטר 10 מ”מ , היקף 31.41592 מ”מ בשיטת רגילה 31.41773 בשיטת עצבר
    קוטר 1 מ”מ , היקף 3.1415926 מ”מ בשיטה רגילה 3.1421477 בשיטת עצבר
    קוטר 0.1 מ”מ , היקף 0.314159 מ”מ בשיטה רגילה 0.3143332 בשיטת עצבר
    קוטר 0.01 מ”מ, היקף 0.0314159 מ”מ בשיטה רגילה 0.0314707 בשיטת עצבר

    מנתונים אלו של שיטת עצבר מושג
    פאי של קוטר 10 מ”מ , 3.141773
    פאי של קוטר 1 מ”מ , 3.1421477
    פאי של קוטר 0.1 מ”מ 3.143332
    פאי של קוטר 0.01 מ”מ 3.14707

    פאי משתנה בין ערך מינימלי של 3.1416 לערך מקסימלי של 3.164
    כלל השינוי – ככל שקוטר המעגל קטן יותר, ערך פאי גדול יותר
    טווח השינוי של קוטרי המעגלים, בין אפס מ”מ לאינסוף מ”מ.

  186. המתמטיקה במלכודת המעגלים

    המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של קוטר המעגל, מכיוון שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.

    כדי להציג את המלכודת נצייר כמה מעגלים, ונוסיף לכולם מיתר באורך של 34 מ”מ.
    מיד יתברר לנו שבכל מעגל שבציור, אורך הקשת הוא אחר.
    עתה אפשר לקבוע, כי למיתר זה אפשר להתאים אינסוף קשתות, וכל קשת תהיה בעלת אורך מילימטרי אחר.
    הקשת הקצרה ביותר ( שאורכה 34 מ”מ פלוס טיפה ) תופיע במעגל בעל קוטר אינסופי, והקשת הארוכה ביותר ,תופיע במעגל שקוטרו 34 מ”מ.

    עתה אפשר להסיק מסקנות.
    מסקנה א : אין אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה. האפשרות היחידה היא על ידי מדידה של אורך הקשת עם סרגל פשוט , ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ב: היות וקוטר המעגל הוא גם “המיתר הארוך ביותר” אז אין אפשרות לחשב את האורך של קשת הקוטר ( שהוא מחצית מהיקף המעגל)

    מסקנה ג: אין אפשרות לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.

    המתמטיקאים הקדמונים ידעו זאת, ומעולם הם לא ניסו לחשב את האורך של היקף המעגל, על פי האורך המילימטרי של קוטר המעגל.
    ומה הם כן ניסו ?
    הם ניסוי לחשב את אורך ההיקף של מצולע משוכלל רב צלעות (ממר”צ) על פי האורך המילימטרי של קוטר מעגל , החסום בממר”צ.

    המתמטיקאים ב 2000 השנים האחרונות שיפרו ושיפרו את החישוב הזה, ובסופו של דבר הם הגיעו לתוצאה,
    היקף ממר”צ החוסם מעגל – גדול מקוטר מעגל החסום בממר”צ – פי 3.14 וקצת.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.

    בנוסחת עצבר , היקף המעגל C וקוטר המעגל D נרשמים במילימטרים, כאשר D תמיד גדול מ 0.001 מ”מ .

    נוסחת עצבר המחשבת את C על פי D

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    נוסחת עצבר מציגה גיאומטריה חדשה של מעגלים שאינה מוכרת למדע.

    א.עצבר

  187. אני ממתין עצברבר, כולנו ממתינים.

    כבר שנים ממתינים, ועוד שנים ארוכות נמתין..

    לניסוי ההיקפן, לניסוי הזמן הפסיבי, לניסוי יקום הפלא…

    לא עדיף להתאשפז ולגמור כבר עם כל זה?

  188. המלל שלך הפך להיות מבזה וחסר טעם
    מבולבל, דוקרני וחסר הליכות ונימוסים של פעם.
    אז דבר עם עצמך, קלל ולעג והסתתר כמו שפן
    והמתן בסבלנות לחזרה, על ניסוי ההיקפן..
    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

    א.עצבר

  189. מה אתה מברבר עצברטמבל? ברור שאתה צריך עוד נתון, הרי לכל מיתר יש קשת שונה..

    ערוך את ניסוי ההיקפן כמו שצריך, הרי בלעדיו אין לך כלום, וגם איתו אין לך כלום.

  190. אתה לא מבין שהניסוי מיותר, מכיוון שכל בר דעת מבין, שאין כל דרך לחשב את אורך קשת במעגל – על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה,
    אם בחרת מיתר באורך של 14 מ”מ, תוכל להתאים לו אינסוף אורכים של קשתות.
    הקצרה ביותר תופיע במעגל בעל קוטר אינסופי, והארוכה ביותר תופיע במעגל שקוטרו 14 מ”מ .
    מנתונים אלו ברור שהאורך המילימטרי של קוטר המעגל, קובע את האורך המילימטרי של היקף המעגל, בעזרת פאי מיוחד לכל אורך מילימטרי של קוטר.
    כאשר הקוטר המילימטרי משתנה בין אפס מ”מ ל אינסוף מ”מ
    פאי מיוחד משתנה בין ………………….3.164 ל 3.1416
    אז הניסוי מיותר, וכדאי להשאיר אותו רק בשביל הדרמה הגדולה וההפתעה הענקית.
    2000 שנים המתמטיקאים מאמינים כי פאי קבוע בכל המעגלים, ולכן יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (חייב להיות שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    והנה בא עצבר עם ניסוי ההיקפן שקבע ….יחס הקטרים (לא שווה ) ליחס ההיקפים.
    אי השוויון זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק.
    אני ממתין לטכניון שיגלו את אי השווין הזעיר הזה, וניסוי ההיקפן יקבל הכרה.
    אז אולי תארגן קבוצת תמיכה שתפנה אל הטכניון, ותבקש ניסוי היקפן חוזר.
    דיברנו מספיק – תור המעשים הגיע.

    א.עצבר

  191. π=(4/1)-(4/3)+(4/5)-(4/7)+(4/9)-(4/11)+(4/13)-(4/15) ⋯

    סוף סוף הבנתי. לקח קצת זמן .

  192. מדוע אי אפשר לחשב את היקף המעגל, על פי אורך מילימטרי של קוטר המעגל.
    מכיוון שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה

    נניח שנבחר מיתר באורך של 34 מ”מ.
    למיתר זה אפשר להתאים אינסוף קשתות באורכים אחרים, על פי הבחירה באיזה מעגלים לצייר את המיתר הזה. אם נצייר את המיתר הזה במעגל שקוטרו 2 מטר, אורך הקשת שלו יהיה “טיפ טיפה” יותר גדול מ 34 מ”מ. ( אולי 34.01 מ”מ)
    ואם נצייר את המיתר הזה במעגל שקוטרו 50 מ”מ , אז אורך הקשת של המיתר הזה יהיה קצת יותר מ 35 מ”מ.

    מסקנה א : אין שום אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה. האפשרות היחידה היא על ידי מדידה של אורך הקשת עם סרגל פשוט , ומדידה זו בהכרח תהיה לא מדויקת.

    מסקנה ב: היות וקוטר המעגל הוא “המיתר הארוך ביותר” אז אין כל אפשרות לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של הקוטר שלו.

    המתמטיקאים הקדמונים ידעו זאת, ולכן הם בחרו לעסוק במצולע משוכלל רב צלעות, החוסם מעגל, ואז הם חישבו את היקף המצולע, על פי קוטר המעגל החסום בו.

    היקף מעגל על פי קוטרו המילימטרי לא חושב מעולם, עד שהופיעה נוסחת עצבר.

    בנוסחת עצבר , היקף המעגל C וקוטר המעגל D נרשמים במילימטרים, כאשר D
    הוא מ 0.001 מ”מ ויותר.

    חישוב C על פי D הוא כזה

    C שווה ל D כפול [ 3.1416 פלוס שורש של ( 0.0000003 חלקי D )

    א.עצבר

  193. לניסים

    תתפלא לשמוע , אבל אין שום אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך מילימטרי של המיתר שלה.
    נניח שבחרת מיתר באורך של 34 מ”מ.
    למיתר זה אפשר להתאים אינסוף קשתות באורכים אחרים, על פי בחירתך באיזה מעגלים לצייר את המיתר הזה.
    אם תצייר את המיתר הזה במעגל שקוטרו 2 מטר, אורך הקשת שלו יהיה “טיפ טיפה” יותר גדול מ 34 מ”מ. ( אולי 34.01 מ”מ)
    ואם תצייר את המיתר הזה במעגל שקוטרו 50 מ”מ , אז אורך הקשת שלו יהיה קצת יותר מ 35 מ”מ.
    מתיאור זה נובע, שאין שום אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי האורך המילימטרי של המיתר שלה.
    האפשרות היחידה היא על ידי מדידה עם סרגל פשוט , שבהכרח תהיה לא מדויקת.
    היות וקוטר המעגל הוא “המיתר הארוך ביותר” אז אין כל אפשרות לחשב את היקף המעגל על פי אורך מילימטרי של הקוטר שלו.
    המתמטיקאים הקדמונים ידעו זאת, ולכן הם בחרו לעסוק במצולע משוכלל רב צלעות, החוסם מעגל, ואז הם חישבו את היקף המצולע, על פי קוטר המעגל החסום בו.
    להיקף מצולע החוסם מעגל יש 3 אפשרויות.
    היקף המצולע גדול מהיקף המעגל.
    היקף המצולע שווה להיקף המעגל.
    היקף המצולע קטן מהיקף המעגל.

    את היקף מעגל על פי קוטרו- לא חישבו מעולם.

    א.עצבר

  194. יופיע בערך כמו ה12c..

    מה יהיה עצבר, נשאלת כמה שאלות, אתה לא מסוגל לענות עליהן?

    מודל ניוטון נתן לנו את היכולת לחזות מסלולי כוכבים וכמעט את כל הטכנולוגיה הקיימת. מודל מקסוול את התקשורת האלקטרומגנטית. מודל איינשטיין את האנרגיה האטומית. מודל בוהר את כל האלקטרוניקה והמיחשוב המודרניים. מודל בולצמן את ההנעה התרמודינמית.

    איזה שימוש יש למודל עצבר? איזה חידוש יש בו? הרי כל נוסחה בו היא מקפלר ומדענים אחרים..

    באמת, ממציא שערך ניסוי מפוקפק שהוא רוצה שאחרים יערכו בשבילו באופן נאות למען הדרמה..

    לשגות בדמיונות זה לא חטא.

    אבל להציג את עצמך כממציא והוגה נרדף בלי קבלה אחת לחיזוק טענותיך המופרכות, לפלוט מספרים אקראיים (12 מהירות האור..) ומושגים חסרי משמעות (זמן פסיבי..) לתת דוגמאות מטופשות (כמות האנרגיה בתפוח שווה לכמות האנרגיה בקפיץ.. מה קורה בחלל, התפוח חסר אנרגיה?) זה כבר לא חטא – זה פתט.

    וזה מה שאתה עצבריהו, פתטי.

    בן אדם מבוגר שמשחק בשטויות ומנסה להרשים את עצמו ואחרים עיי שימוש במושגים ששמע באיזה מקום ומנסה לנכס לעצמו ידע מאחרים.

    תשיג איזה ג׳וב יא עצבר, אולי בשרטוט או בכתיבה פואטית..

    האם הכרת עצבראל,

    את דון יצחק אברבנאל?

    זה באמת אמן, אלוף שבמקצוע.

    כמה תשיב לשיר חביב,

    אם קצת תורה תלמד מפיו!

    ובכלל עצבר, אתה ואברבנאל נראים לי שילוב מנצח, בכל תחום.

  195. יש קשר בין היקום העצברי לגיאומטריה העצברית, והוא מספר היחס 1.007
    היחס בין פאי מקסימלי לפאי מינימלי הוא 1.007 , וההשערה שלי היא, שמספר יחס זה יופיע גם ביקום
    בין שתי מהירויות מוחלטות.

    א.עצבר

  196. לאן נעלמת עצבר? אין לך תשובות?

    יכול להיות אולי שכל היקום העצברי המופלא שלך נשען על אותו הגיון כמו הגאומטריה העצברית? שהזמן הפסיבי כמוהו כפאי משתנה תלוי רק ברמת הבורות של המוגבלים אותם אתה מנסה להרשים באמצעות מונחים מדעיים לכאורה? שהמצאת פיזיקה חדשה מכייוון שאינך מסוגל ללמוד את הקיימת כמו שהמצאת גאומטריה חדשה מכייוון שאינך מסוגל ללמוד את הקלקולוס?

    ואתה מדבר על צירופי אותיות חסרי משמעות.. שרלטן כמוך מתיימר להיות מורה מרצה ומחנך ..

  197. לא ראיתי במאמר תשובות לשאלות שהצגתי:

    1. למה 12c?

    2. אין התייסות לאנרגייה פוטנציאלית.

    3. אם אין כבידה, אז למה על הירח הקפיץ שעליו מונח התפוח ייתכווץ הרבה פחות מאשר על הארץ? כמות האנרגיה בתפוח קטנה על הירח?

    אין כל חידוש במאמר, והוא רצוף באי דיוקים. ידוע לכל תלמיד שנה א׳ בפיזיקה שזמן המחזור של גוף במנהרה הנע בתנועה הרמונית פשוטה זהה לזמן ההקפה של לוויין בגובה 0 מפני הארץ. הקביעה שלגוף נופל אין כל השפעה על תנועת הנפילה שגוייה, התנועה היא שיקלול של מסות הגוף וכדוה״א ואם הגוף כבד מספיק הנפילה מהירה יותר ומהירות המילוט גבוהה יותר. מה עם משיכה ודחיה בין גופים טעונים חשמלית? גם כאן אין כוחות בין הגופים?

    תוכל להראות ניסוי אחד או מדידה אחת באמצעות היקום העצברי הפלאי שלא ניתן לבצע באמצעות הפיזיקה והמכשירים של המאה ה19?

  198. ראובן שהרים אבטיח למרפסת קומה ראשונה , בפעולת שרירים מעייפת, השקיע כמות של אנרגיה.
    האבטיח נפל מהמרפסת בתנועה מואצת , ומכת הפגיעה באדמה הכילה אותה כמות של אנרגיה.
    כך מתקיים מעצמו חוק טבע – חוק שימור האנרגיה.
    חוק שימור האנרגיה מסביר את תופעת הנפילה החופשית, ואין צורך בהסבר המבוסס על כוח משיכה.
    אם כדור הארץ היה מושך את האבטיח , אז כדור הארץ היה נהפך לספק אנרגיה , וחוק שימור האנרגיה לא היה מתקיים.

    א.עצבר

  199. ״אם כוח זה היה הגורם לנפילת התפוח, חוק שימור האנרגיה לא היה מתקיים״.

    למה חוק שימור האנרגיה לא מתקיים? האין פה הפיכת אנרגיה פוטנציאלית לקינטית כפי שלמדנו בכיתה ט׳?

    מה עם 12c?

  200. ליהודה הטוען שאין כמעט כוח משיכה בין הגלכסיות

    לך עוד צעד קדימה, ותצהיר שאין כוח משיכה בין כוכבים, וגם אין כוח משיכה בין תפוח הגדל על ענף ,לבין כדור הארץ.
    התפוח שהבשיל נופל בתנועה מואצת, כיוון שכך מתקיים חוק שימור האנרגיה. התפוח נופל מעצמו , ושום כוח מסתורי הבוקע מכדור הארץ,
    לא גורם לנפילתו. אם כוח זה היה הגורם לנפילת התפוח, חוק שימור האנרגיה לא היה מתקיים. (מושג האנרגיה לא היה קיים בתקופת ניוטון)
    אין צורך לענות על השאלה “איך התפוח נופל מעצמו” ומספיק להכיר
    כי בנפילה זו מתקיים חוק טבע .
    גם משקל התפוח נובע מהתפוח עצמו, כאשר מבחינים שתפוח המונח על קפיץ, מכווץ אותו קצת. משקל התפוח זה כמות האנרגיה בקפיץ שהתכווץ.
    מי מכווץ את הקפיץ ? התפוח מכווץ את הקפיץ, ולא איזה כוח מסתורי.
    עם תיאור כזה מתקיים חוק טבע “חוק שימור האנרגיה” ועם כוח מסתורי חוק שימור האנרגיה לא מתקיים.

    לא פלא שמושג האנרגיה כבר הופיע בהשקפת איינשטיין, אבל הוא גם השתמש במושג הניוטוני של חומר כמותי בעל כוח משיכה.

    בהשקפת עצבר , המושגים הכמותיים הם אנרגיה וזמן פסיבי, והחומר כבר נתפס כצורה פיזיקלית, הנובעת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.

    בסיכום קצרצר ומקוצר יאמר כך.
    שני המושגים היסודיים ביקום של ניוטון הם חומר וכוח.
    שני המושגים היסודיים ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה.
    שני המושגים היסודיים ביקום של עצבר הם זמן פסיבי ואנרגיה.

    א.עצבר

  201. לישראל, כתוב במפורש במאמר …..השערת 12C

    השערת C12
    היקום נע בתנועת התמדה נצחית במרחב אינסופי, בקו ישר ובכיוון מסוים.
    המהירות של תנועת ההתמדה זו, 12 פעמים מהירות האור.
    תנועת התמדה זו היא מוחלטת, ואין דרך למדוד אותה.

  202. ״מערכת תנועה מופלאה זו נעה לנצח בקו ישר , במהירות של 12 פעמים מהירות האור.״

    אפשר לראות את החישוב שמוביל ל12c?

  203. ליהודה

    היקום אינו מכני, ואי אפשר להבין אותו כמו שמבינים מבנה של מכונת כביסה.
    ליקום אין שלד , אבל למכונת כביסה יש שלד.
    כל התנועות שאתה מזהה במכונת כביסה, מובנות על פי השלד הנח , שהוא גוף המכונה. ליקום אין שלד, ואף על פי כן אתה מזהה בו תנועות יחסיות.
    מכאן נובעת המסקנה המופלאה, שתנועות הכוכבים האמיתיות הם תנועות מוחלטות, המובנות רק ביחס לעצמם.
    היקום של ניוטון הוא יקום מכני . הירח קשור בקפיץ מתוח דמיוני אל כדור הארץ, וכך הוא מקיף אותו בלי לברוח. הקפיץ המתוח , אמור להמחיש את רעיון כוח המשיכה שקיים בין הכוכבים.

    אבל היקום הוא פלאי, ואי אפשר להבין אותו כמו שמבינים מכונת כביסה. כל מה שיש לדבר לגבי מבנה היקום, מופיע בקובץ שצירפתי.
    החידוש הגדול הוא בזמן הפסיבי הממלא את המרחב הבין כוכבי.
    הזמן הפסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, ואינו מפריע לתנועות הכוכבים.
    הזמן הפסיבי הוא התווך המעביר את אור השמש.
    על יסוד הפלא, הצגתי יקום עם חוקי תנועה , אבל זה אינו יקום מכני פשוט, שאפשר להבין אותו כמו שמבינים מכונת כביסה.

    אין כוח משיכה , ואין קפיץ מתוח דמיוני הקושר את הירח אל כדור הארץ. היקום מציג רעיונות מופלאים המתממשים בדרך לא מובנת,
    ורק התוצאה הסופית מובנת לאדם.
    כל הכוכבים נעים, וכוכב נח לא קיים.
    כל הכוכבים מהווים מערכת תנועה יחידה מופלאה , הנעה לנצח במרחב אינסופי המלא בזמן פסיבי, שהוא נח מוחלט וקר מוחלט.
    מערכת תנועה מופלאה זו נעה לנצח בקו ישר , במהירות של 12 פעמים מהירות האור.
    אם היקום שלך הוא יקום מכני, היקום שלי הוא פלאי.
    ובחרת.

    שני המושגים היסודיים של היקום הניוטוני הם חומר וכוח
    שני המושגים היסודיים ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה.
    שני המושגים היסודיים ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה.

    א.עצבר

  204. לעצבר
    לגבי משיכת התפוזים והכוכבים יש עוד אפשרות אחת למשיכה שפסחת עליה והיא שמשהו חיצוני דוחף אותם למשל פושינג גרביטי בתפוזים והפרש לחצים בכוכבי הגלקסיות. אין חובה לחפש דווקא “משהו פילאי”. הסבר פילאי הוא לא הסבר מדעי על פי פופר ובוא נשאיר אותו לחכמי הדתות!
    שבוע טוב
    יהודה

  205. ליהודה
    אתה מחפש את התיאור הטכני היבש, המדויק, המתמטי, ….הוא מופיע במאמר המצורף.
    http://img2.timg.co.il/forums/3/c8659042-cdd9-4060-b7fd-a3872d542a4b.pdf
    אבל אין ברירה , יש הסברים לגבי היקום שהם מופלאים.
    האם תפוז נופל מעצמו כאשר מרפים ממנו , או שכוח מסתורי הבוקע מכדור הארץ מושך אותו למטה.
    האם הכוכבים נמשכים על ידי כוח מסתורי, או הם נעים מעצמם בכוח עצמם ?
    כל הסבר שתיתן חייב להיות פלאי, אבל אפשר להימנע לגמרי מהסברים, ולהסתפק בתיאור העובדות המוחשיות הנמדדות. הקובץ המצורף מלא בעובדות אלו.

    א.עצבר

  206. לעצבר

    אנסה להבין את דבריך המופיעים תחת הכותרת: “תקציר הבריאה הפיזיקלית” ואני מצטט:

    “בראשית ניבראה הידיעה והיא מילאה את המרחב האין סופי” סוף ציטוט.
    כבר במשפט הראשון אתה סותר את עצמך. מתי ניברא “המרחב האינסופי”? הוא היה כבר קיים? אז הוא ניברא ראשון!
    למה זה מזכיר לי סיפור בריאה אחר “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ” סוף ציטוט.?
    אני ממשיך:
    “הידיעה ספוגה בכל גם בכוכבים וגם ביצורים החיים, הידיעה היא פלאית, ולאדם יש ידיעה טיבעית.”

    אני מתקדם מספר שורות ואני מגיע לשיא:
    ” הכוכבים יודעים לנוע מעצמם, במסלול של תנועה טיבעית. מסלול תנועה טיבעי אינו בקו ישר פתוח, ואינו בקו עגול סגור. מסלול תנועה טבעי הוא בורגי מרחבי, בעל קוטר וזוית קידום.

    תנועת הכוכבים היא טיבעית וניצחית, ואין צורך בכוח חיצוני כדי להניע אותם”. סוף ציטוט.

    עצבר היקר… אני מתחיל להישבר. מה שאתה אומר זה שתנועת הכוכבים נובעת מ ” יידע טיבעי
    שלהם” ??. לא צריך גרביטציה לא כוחות?… הכוכבים יודעים? זאת התשובה לדעתך?? תגיד לי עצבר, מה רע ברעיון אלוהים כל יכול כמו שנאמר בישעיהו מ’ , יב :
    “מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזניים”
    תבין עצבר היקר, לומר את דבריך שהכוכבים יודעים לאיפה לנוע , זה ממש כמו להגיד שאלוהים באצבע הקטנה שלו מזיז את הכוכבים בחוכמה.
    עצבר היקר, אני מחפש מדע אחר, מדע שיש בו משמעות לאכילה מעץ הדעת, ולמדע הכתוב מדורי דורות. אני מעריך אותך , אבל לא מסכים אתך.
    כל טוב עצבר.
    בהערכה
    סבדרמיש יהודה

  207. לעצבר

    אנסה להבין את דבריך המופיעים תחת הכותרת: “תקציר הבריאה הפיזיקלית” ואני מצטט:

    “בראשית ניבראה הידיעה והיא מילאה את המרחב האין סופי” סוף ציטוט.
    כבר במשפט הראשון אתה סותר את עצמך. מתי ניברא “המרחב האינסופי”? הוא היה כבר קיים? אז הוא ניברא ראשון!
    למה זה מזכיר לי סיפור בריאה אחר “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ” סוף ציטוט.?
    אני ממשיך:
    “הידיעה ספוגה בכל גם בכוכבים וגם ביצורים החיים, הידיעה היא פלאית, ולאדם יש ידיעה טיבעית.”

    אני מתקדם מספר שורות ואני מגיע לשיא:
    ” הכוכבים יודעים לנוע מעצמם, במסלול של תנועה טיבעית. מסלול תנועה טיבעי אינו בקו ישר פתוח, ואינו בקו עגול סגור. מסלול תנועה טבעי הוא בורגי מרחבי, בעל קוטר וזוית קידום.

    תנועת הכוכבים היא טיבעית וניצחית, ואין צורך בכוח חיצוני כדי להניע אותם”. סוף ציטוט.

    עצבר היקר… אני מתחיל להישבר. מה שאתה אומר זה שתנועת הכוכבים נובעת מ ” יידע טיבעי
    שלהם” ??. לא צריך גרביטציה לא כוחות?… הכוכבים יודעים? זאת התשובה לדעתך?? תגיד לי עצבר, מה רע ברעיון אלוהים כל יכול כמו שנאמר בישעיהו מ’ , יב :
    “מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזניים”
    תבין עצבר היקר, לומר את דבריך ש”הכוכבים יודעים לאיפה לנוע” , זה ממש כמו להגיד שאלוהים באצבע הקטנה שלו מזיז את הכוכבים בחוכמה.
    עצבר היקר, אני מחפש מדע אחר, מדע שיש בו משמעות לאכילה מעץ הדעת, ולמדע הכתוב מדורי דורות. אי מנעריך אותך , אבל לא מסכים אתך.
    כל טוב עצבר.
    בהערכה
    סבדרמיש יהודה

  208. לעצבר
    אני אתעמק בדבריך הלא פשוטים, ואגיב, אולי מחר.
    לישראל
    דבריו של עצבר חורגים מן הידע המדעי הידוע לנו. ייתכן שאלה
    שטויות כמו שאתה חושב אבל אני אתעמק בדבריו ואסיק מסקנות.
    סבלנות, ונא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  209. ליהודה , שאלת על הזמן הפסיבי שזה מושג שאינו מוכר למדע

    תקציר הבריאה הפיזיקלית

    בראשית נבראה הידיעה, והיא מילאה את המרחב האינסופי.
    הידיעה ספוגה בכל, גם בכוכבים, וגם ביצורים החיים..
    הידיעה היא פלאית, ולאדם יש ידיעה טבעית.

    היסוד של היכל המדע המפואר, הוא ידיעה טבעית.
    היסוד של השפה האנושית, הוא ידיעה טבעית
    היסוד של שפת המספרים, הוא ידיעה טבעית.

    הבריאה הפיזיקלית ספוגה בידיעה.

    הכוכבים יודעים לנוע מעצמם, במסלול של תנועה טבעית.
    מסלול תנועה טבעי אינו בקו ישר פתוח , ואינו בקו עגול סגור.
    מסלול תנועה טבעי הוא בורגי מרחבי, בעל קוטר וזווית קידום.

    תנועת הכוכבים היא טבעית ונצחית,
    ואין צורך בכוח חיצוני כדי להניע אותם.

    הבריאה הפיזיקלית של היקום כוללת 5 דברים כמותיים רציפים.
    אלה הם – הזמן , האנרגיה, האורך, השטח, והנפח.
    לדבר כמותי רציף אין התחלה ואין סוף, כל כמות שנבחר מהדבר , יש תמיד גדולה ממנה ויש קטנה ממנה.

    לזמן יש פן פסיבי ופן אקטיבי.
    זמן פסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית, והוא נמצא במנוחה מוחלטת במרחב האינסופי.

    זמן אקטיבי ( הכולל עבר, הווה ועתיד) , לא קיים במציאות הפיזיקלית, והוא קיים רק בתודעת האדם.

    לאנרגיה יש הופעות אקטיביות רבות המקיימת חוק שימור כמותי- והופעה פסיבית יחידה ( משקל) שלא משתתפת בחוק השימור.

    לאחר שהמרחב האינסופי התמלא בידיעה, בזמן פסיבי, ובאנרגיה, הריק כבר לא קיים.

    זמן פסיבי הוא דבר כמותי ערטילאי רציף.
    זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, הממלא כל מקום.
    זמן פסיבי הוא התווך שבו ינועו גלי האור.
    היקום ינוע דרך הזמן הפסיבי והוא לא מפריע לתנועתו.

    האנרגיה ממלאה כל מקום ששם נמצא זמן פסיבי.
    גם האנרגיה היא דבר כמותי ערטילאי רציף,

    כך התחילה הבריאה הפיזיקלית, ועוד אין בה חומר.

    הופעת החומר המוחשי
    מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה , נוצר חומר הכוכבים.

    הבריאה הפיזיקלית כוללת שני דברים כמותיים ערטילאיים והם זמן פסיבי ואנרגיה.
    זמן פסיבי הוא דבר אחר מאנרגיה, אבל זמן פסיבי הוא דבר כמותי, וגם אנרגיה היא דבר כמותי.

    חומר הכוכבים אינו דבר כמותי, והוא בגדר של “צורה פיזיקלית”
    צורה פיזיקלית נוצרת מצירוף כמויות של “שני דברים אחרים”
    זמן פסיבי הוא דבר כמותי, ואנרגיה היא דבר כמותי אחר.

    יש דמיון בין צורה פיזיקלית לצורה גיאומטרית.
    צורת המעגל נוצרת מצירוף כמויות מסוים של אורך קו עגול סגור, ובתוכו כמות של שטח.

    (אורך ושטח הם שני דברים כמותיים ,”אחרים”)
    אורך הוא דבר כמותי, ושטח הוא דבר כמותי אחר.

    צורת המשולש נוצרת מצירוף כמויות מסוים , של אורך קו סגור הבנוי מקטעי קו ישר, ובתוכו כמות של שטח.
    .(אורך ושטח הם שני דברים כמותיים “אחרים”)

    צורתו של גוש בצק, נוצרת מצירוף כמויות מסוים של נפח הבצק, ושטח הפנים שלו. (נפח ושטח פנים הם שני דברים כמותיים “אחרים”)

    מעיכת גוש הבצק משנה רק את כמות שטח פניו, אבל מעיכה זו גם משנה את צירוף הכמויות של נפח ושטח פנים, ובהכרח גם צורת גוש הבצק משתנה.

    בגיאומטריה קל לקבוע כי צורה גיאומטרית נובעת מצירוף כמויות של “שני דברים אחרים”.

    וכך יהיה גם בפיזיקה.
    זהב הוא שם של צורה פיזיקלית, והזהב נוצר מצירוף כמויות מסוים של זמן פסיבי ואנרגיה
    (זמן פסיבי ואנרגיה הם שני דברים כמותיים “אחרים” )

    פחמן הוא שם של צורה פיזיקלית, והוא נוצר מצירוף כמויות מסוים של זמן פסיבי ואנרגיה
    (זמן פסיבי ואנרגיה הם שני דברים כמותיים “אחרים” )

    הידיעה הטבעית האנושית של כמות,
    מקשרת בין הגיאומטריה והפיזיקה,
    על פי דמיון בין צורה גיאומטרית וצורה פיזיקלית.

    צורה גיאומטרית נובעת מצירוף כמויות של שני דברים אחרים.
    וצורה פיזיקלית נובעת מצירוף כמויות של שני דברים אחרים.

    מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל שטח, נובעות צורות גיאומטריות כמו משולש, מלבן, מעגל,
    ומצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, נובעות צורת פיזיקליות כמו זהב, פחמן, נחושת

    המסקנה
    תפיסת החומר המקובלת עומדת להשתנות.
    בהשקפה הניוטונית החומר נחשב כדבר כמותי ,אבל הוא לא.

    החומר הוא בגדר של צורה פיזיקלית,
    ואי אפשר לדבר על הרבה חומר או קצת חומר.

    מושג הכמות שייך רק ל 5 דברים הקיימים בעולם ,
    והם …….האורך, השטח, הנפח, הזמן והאנרגיה.

    ידיעה טבעית זו של כמות, הביאה את האדם להמציא שפה של כמויות, שהמלים שלה הם מספרים.
    שפה זו אמורה להציג צורות גיאומטריות וצורות פיזיקליות באופן מדויק, בעזרת מספרים.

    השם המקובל לשפת הכמויות הוא מתמטיקה, ושם עברי מתאים הוא כמתנות. ( כמתן, כמתנית, כמתנים)

    הקוסמולוגיה העצברית נשענת על שלושה עמודים, הניצבים על מסד רעיוני של ידיעה טבעית.
    העמוד הגיאומטרי, העמוד הפיזיקלי, והעמוד המתמטי

    בעמוד הגיאומטרי יש צורות גיאומטריות,
    בעמוד הפיזיקלי יש צורות פיזיקליות
    ובעמוד המתמטי יש שפה המסוגלת לתאר צורות בעזרת מספרים.

    הצורות הגיאומטריות והצורות הפיזיקליות, קיימות במציאות כנתון טבעי, אבל את שפת הכמויות האדם צריך להמציא.

    שפת הכמויות המכונה מתמטיקה , היא בגדר של המצאה אנושית, שבאה לעולם בזכות ידיעתו הטבעית של האדם.

    הדחף להמצאת שפה פשוטה של כמויות נבע מצורכי יום יום, אבל הדחף להמצאת שפה מדויקת של כמויות, נבע מקיומן של צורות פיזיקליות וצורות גיאומטריות, שניתן לתאר אותן על פי
    “צירוף כמויות של שני דברים אחרים
    ואולם
    בראש ובראשונה כדאי לדון בשפה האנושית המילולית , כי עד עתה השתמשנו בה , בלי לדעת אותה.

    רק אחרי ידיעת הסוד של השפה האנושית המילולית ,
    נדון בשפת הכמויות.

    ידיעת הסוד של השפה המילולית האנושית, תאפשר את הצגת היקום , כמצבור סופי של כוכבים, הנע לנצח במרחב אינסופי המלא בזמן פסיבי ובאנרגיה.

    שני מושגי היסוד ביקום הניוטוני הם חומר וכוח
    שני מושגי היסוד ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה
    שני מושגי היסוד ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה

    קוסמולוגיה פיוטית

    הזמן הפסיבי עוטף אותנו,
    ואנו נעים דרכו.
    שאלתי אותו, ולא נעניתי.
    חכה קצת זמן
    הוא אמר

    מי אתה ? שאלתי
    אני הזמן הפסיבי,
    אני שייך לטבע
    אני מוביל את האור והצבע.

    איפה אתה ? הקשיתי
    אני ממלא את המרחב הנורא,
    והוא עתה מלא נהרה.
    האנרגיה גם איתי, עוצמתה ללא אומר,
    וביחד, אנו יוצרים את החומר.

    אני מכיר את החומר,
    נגעתי בו והוא ממש כאן.
    בי לא תוכל לנגוע
    אבל בתוכי אתה חופשי לנוע.

    האם אתה באמת זמן ?
    הרי הזמן שאני מכיר, תמיד בורח.
    לי אין עבר – אמר הזמן הפסיבי – גם לא עתיד.
    אני תמיד כאן, אני לא אורח.
    אני הוא הזמן האמיתי, והאנרגיה תמיד איתי.

    א.עצבר

  210. הבנת יודה?

    יש לו את כל הציוד והוא מסרב לעשות את הניסוי כי הוא מצפה שמישהו באקדמיה יערוך אותו בשביל הדרמה היקרה שלו..

    וחמור גרם כזה מטיף לנו ומחנך אותנו, וקורא למונחים מדעיים צירופי מילים ואותיות..

  211. ליהודה
    הנה קישור לניסוי ההיקפן
    https://youtu.be/HY7GQxU1HLk
    לסרטון מצורפים קבצים רבים, העוזרים להבנת הנושא.

    ועכשיו לעניין.
    הדרך היחידה לפסול את תוצאת הניסוי, או לאשר את תוצאת הניסוי, היא על ידי ניסוי חוזר של מוסד מדעי מכובד, כמו הטכניון לדוגמה, מכון ויצמן , המעבדה הלאומית לפיזיקה, ועוד.
    פניתי אליהם בבקשה לניסוי חוזר, אך לא נעניתי .
    אני מניח שהם חוששים ממצב שבו יאשרו את תוצאת הניסוי, ואז האקדמיה תצטרך לפסול את כל פעילות המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים, מאז ימי ארכימדס ועד היום הזה.

    כל ביקורת מילולית מתמטית על הניסוי היא חסרת ערך, כיוון שעם ניסוי , צריך לדבר עם ניסוי חוזר.

    ובקשר לנושא הפיזיקלי העתיק שאף אדם אינו יודע מהו, והשם המקובל שלו מורכב מצירוף האותיות ח ו מ ר ..ניוטון קבע שהחומר הוא מושג כמותי – אבל הואא טעה
    יש בעולמינו רק 5 דברים כמותיים רציפים, והם האורך, השטח, הנפח, האנרגיה והזמן.
    לזמן יש פן אקטיבי הקיים רק בתודעת האדם, ויש פן פסיבי פיזיקלי הממלא את המרחב האינסופי.
    הזמן הפסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, הוא התווך להעברת גלים של זמן פסיבי, ששמם הקודם הוא גלים אלקטרו מגנטיים.
    החומר נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, והבחנה זו יוצרת יקום חדש לחלוטין , השונה מהיקום של ניוטון ואיינשטיין.

    שני המושגים היסודיים ביקום של ניוטון הם חומר וכוח
    שני המושגים היסודיים ביקום של איינשטיין הם חומר ואנרגיה
    ושני המושגים היסודיים ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה.

    יש הרבה מאמרים שלי בנושא

    א.עצבר

  212. לישראל ועצבר

    תגובתי מכוונת לשניכם, אז אני מתנצל מראש ששמתי אתכם בחפיפה אחת. אשתדל לא להשמיט תגובה..
    לישראל, 4.5 שעה 00:43
    גם אני שמתי לב שעצבר אינו מוכן לערוך ניסוי שעשוי להפריך את דבריו וזה חיסרון גדול להוגה דיעות. כבר גליליאו ערך ניסוי מהמגדל בפיזה כשרצה להוכיח שכדורים במשקל שונה ייפלו באותה מהירות. צריך לשכנע את עצבר שזה חיסרון גדול לכל הוגה דיעות.
    ונכון, הדבר שאם יהיה חומר אפל לקנייה במכולת אני לא אפקפק בקיומו, אבל אני עדיין לא אשתף אותו בתנועת הגלקסיות כי לי יש הסבר פשוט יותר לתנועתם, והסבר פשוט עדיף.

    לעצבר 4.5 שעה 7:43
    אתה קובע שלכל מעגל יש את הפיי שלו, ואתה טועה ובגדול. פיי הוא מספר אי רציונאלי וכל תוצאה רציונאלית שתציב לנו לפתרון לפיי היא מוטעית גם 3.14 הוא לא נכון. אתה טוען שהמתמטיקה קבעה את פיי כ3.14? שוב אתה טועה. מה דעתך על זה שניקבע כבר ע”י מתמטיקאים פיי בדיוק של מיליון ספרות אחרי הנקודה. אז ניסוי ההיקפן שאתה ביצעת, רחוק מאוד לדייק בצורה המכנית שלו ברמה של מיליון ספרות אחרי הנקודה!!
    בהמשך תגובתך אתה משתמש במושגים חדשים ולא מוגדרים כגון “זמן פסיבי” שאינך מסביר מה הם קובעים ומה הגדרתם.לכן אני לא יכול להביע את דעתי לגביהם.
    חג עצמות שמח עצבר!

    ובהמשך, ב 4.5 שעה11:03 מציע לך ישראל שפירא לעשות את הניסוי שלך עם פי עשר סיבובים ואתה מתנגד. זה לא מדעי מה שאתה עושה, וצודק ישראל שפירא שאין טעם בכל האמירות שלך. תבין עצבר, זאת לא בושה להיכשל באחד מהרעיונות הגדולים שלך, כמו שאני לא אעלב אם יתגלה לפתע חלקיק החומר האפל….
    עייפתי, אמשיך אחר כך.
    יום טוב וחג שמח!!
    סבדרמיש יהודה

  213. בסדר עצבר, הבנו כולנו שאתה קשקשן ובטלן, תתפתל תשיר תזיע, אך את הניסוי לא תבצע.

    לכן ערכתי אותו בשבילך, לא עם 600 אלא עם 6000 סיבובים.

    התוצאות מראות ללא כל צל של ספק שפאי משתנה עם רדיוס המעגל!

    ואכן, כפי שאומרות לנו הידיעה הטבעית וההגיון האלמנטרי, ככל שרדיוס המעגל קטן יותר – גם פאי קטן יותר.

    אין מפלט ואין מנוס

    תאוריית עצבר טוטלוס.

  214. הפעם הצלחת להפיק תשובה מבולבלת , מתפתלת, וחסרת תועלת, שממנה מצאה חן בעיני המלה קלקולוס
    הנה שיר שכתבתי ובו מככבת מלה זו
    אתה בטח תבחין כי שיר זה מציג את כישלון המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים,.

    שיר שמח חדו”א , ובעצם הוא שיר עצוב

    אוי לי ווי לי מה קרה לי
    הבלגן ממש טוטאלי
    איני – פיני – טסי – מלי
    דיפרנציאלי ואינטגרלי
    אין מפלט ואין מנוס
    סביב סוגר קלקולוס

    הגבול ברח קפצה נגזרת
    לא הבנתי, מה זאת אומרת
    טורי אינסוף על הסולם
    התאספו כאן ,כל כולם
    נדחקים בשצף קצף
    מחפשים הם את הרצף

    ומשיקים כה עדינים
    מחפשים מעגלים
    תרים אחרי נתיב עומקה
    של נקודת ההשקה
    והפונקציה כבר לא זזה
    ממתינה לאנליזה

    ארכימדס נתן כאן טון
    ואחריו גם בא ניוטון
    ומי באופק שם מציץ
    אולי אולי זה גם לייבניץ
    שביל הסטוריה כבר נפרס
    הנה צועד פיתגורס

    אוי לי ווי לי מה קרה לי
    הבלגן ממש טוטאלי
    איני – פיני – טסי – מלי
    דיפרנציאלי ואינטגרלי
    אין מפלט ואין מנוס
    סביב סוגר קלקולוס

    א.עצבר

  215. אז תעשה את הניסוי לאט שלא יהיה חימום, מה גם שהחימום לא ממש משנה כל עוד הוא אחיד לאורך כל הניסוי.

    אין אפשרות לדבר אליך בכבוד. בזמנו הרצת אותי עם ההוכחה רק כדי לקבוע קטגורית שקלקולוס אינו מקובל עליך ולא למדת אותו בכלל. עכשיו הצלחת לעבוד גם על יהודה.

    אתה אנטי תזה של מדען, חייבים להזהיר מפני שכמותך.

    אחיתופל אגב, השיא את העיצה הנכונה. אילו הקשיב לו אבשלום, הוא היה מוריד את דוד ונשאר המלך.

  216. ישראל, מה קרה עם שפת הדיבור שלך ? דע לך שהלעג, הוא המפלט האחרון של הבורות.
    וחוץ מה שלא נעים לקרוא את הודעתך, נתת לי עצת אחיתופל.
    הרי אם אערוך את ניסוי ההיקפן עם 600 סיבובים של ציר הפלדה שקוטרו 2 מ”מ, (הנלחץ אל גלגל הפלדה שקוטרו 120 מ”מ) , מיד יגידו שציר הפלדה התחמם וקוטרו גדול, ותופעה זו מסבירה את תוצאת הניסו י , האומרת שפאי של קוטר 2 מ”מ, הוא קצת יותר גדול מפאי של קוטר 120 מ”מ.
    אז הדרמה כבודה במקומה מונח, ושיקולים מדעיים כבודם במקומם מונח, וניסוי ההיקפן יתפוס מקום של כבוד בעולם המדע, כניסוי שגילה לעולם את קיומה של גיאומטריה חדשה.

  217. דרמה.. אכן שיקול מדעי טהור.

    תודה עצבר על שנתת לכולם להבין כיצד חושב מטורף טיפש וחולה גדלות.

    בעיר התחתית בלוס אנג׳לס יש אלפי גאונים מסוגו של עצבר שגרים ברחוב וממלמלים את שגיונותיהם לכל מי שרק מוכן להקשיב.

    יודה, אתה עדיין רואה את עצמך באותה קבוצה עם עצבר?

  218. הדרמה ישראל, הדרמה חשובה מאוד,
    גם ב 60 סיבובים מקבלים את התוצאה הדרמתית “יחס הקטרים (לא שווה) ליחס ההיקפים.

    אי השווין הזה הוא זעיר , אבל הוא קיים מעבר לכל ספק, והוא חורג מעבר לתחום השגיאה.

    מי שלא מאמין – שיחזור על הניסוי.
    אבל אף אחד לא חוזר על הניסוי, ובדרך כלל כולם פוסלים אותו, כיוון שלדעתם חייבת להיות בו שגיאת מדידה.
    בקיצור….כולם מאמינים במשוואה …יחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים ,
    ואינם מאמינם לאנטי משוואה….יחס הקטרים (לא שווה)ליחס ההיקפים.

    והמתמטיקאים השבויים בתפיסה שהעיסוק המתמטי הוא מושלם , הגיוני, ומדויק אומרים שלא ייתכן שניסוי מכני יגלה אמת מתמטית, שאינה מוכרת למתמטיקה.

    אני מבין את המתמטיקאים, ניסוי ההיקפן קובע שפעילות המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים ( ב2000 השנים האחרונות) רצופה בשגיאות, ודרוש מתמטיקאי אמיץ לב ומחפש אמת – שיודה בכך.
    ודרך אגב, מתמטיקאי בעל ידיעה טבעית יודע שמעגלים אינם דומים זה לזה, ולכן לא ייתכן שלכולם יהיה מספר צורה יחיד. (מספר צורה הוא מספר יחס )

    א.עצבר

  219. קשקשנוביץ

    אולי תענה כבר על מה ששואלים אותך במקום לחזור על המנטרות ההזויות שלך?

    ״אם הניסוי כל כך מדוייק, למה לא תבצע אותו אבל עם פי 10 סיבובים כפי שהתבקשת כמה פעמים כדי לצמצם את שגיאת המדידה?״

    ישראל שפירה.

  220. לישראל שפירה בהערכה רבה – נתחיל מההתחלה.

    המתמטיקאים קבעו סתם כך ( והם טוענים הוכחנו) שלכל המעגלים יש מספר יחיד המביע את היחס בין ההיקף לקוטר, וערכו המשוער הוא 3.14
    ואני טוען : על סמך רעיון המספר היחיד ניתן להסיק, כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (חייב להיות שווה) ליחס ההיקפים שלהם.

    האם משוואה זו נכונה ? אם רעיון המספר היחיד נכון, אז גם משוואה זו נכונה. היות ורעיון המספר היחיד נקבע סתם כך (ואי אפשר להוכיח אותו)
    נותרה רק אפשרות אחת, והיא לבדוק את נכונות המשוואה האמורה.

    הדרך היחידה לבדוק את נכונות המשוואה (יחס הקטרים = ליחס ההיקפים) היא בדרך של ניסוי מעשי , שלא נערך מעולם.
    לכן ערכתי ניסוי חדשני שבדק אם יחס הקטרים של שני גלילי פלדה ( באמת שווה) ליחס ההיקפים שלהם, וקיבלתי את התשובה “לא שווה”.
    מדובר באי שוויון זעיר, אבל קיים ללא צל של ספק.
    אי שוויון זה נובע מכך, שלכל גליל יש ערך אחר של יחס בין ההיקף לקוטר.( אם תרצה אז לכל גליל יש את הפאי שלו)

    מכאן כבר ברור כי לכל קוטר יש ערך אחר של יחס בין ההיקף לקוטר, ורק צריך למצוא נוסחה המעניקה לכל קוטר את היחס שלו, בין ההיקף לקוטר. זוהי נוסחת עצבר, שכבר פירסמתי אותה גם כאן ורק נשאר לפרסם אותה בכל עולם המדע.

    כמו שנוסחת איינשטיין MCC=E הביאה לעולם פיזיקה חדשה
    כך נוסחת עצבר הביאה לעולם גיאומטריה חדשה.

    והערה לסיום – אי אפשר להוכיח שוויון – אבל אפשר להוכיח אי שווין.
    אי אפשר להוכיח כי פאי שווה בכל המעגלים, אבל אפשר להוכיח כי הוא לא שווה. אי אפשר להוכיח כי שני עפרונות שווים באורכם, אבל כן אפשר להוכיח אם הם לא שווים באורכם.
    ניסוי ההיקפן גילה אי שוויון, וגיאומטריה חדשה באה לעולם.

    א.עצבר

  221. ״רק ניסוי ההיקפן הכולל מדידה מכנית מדויקת גילה אותם״.

    חלס קשקושים, עצבר.

    אם הניסוי כל כך מדוייק, למה לא תבצע אותו אבל עם פי 10 סיבובים כפי שהתבקשת כמה פעמים כדי לצמצם את שגיאת המדידה?

    לפחות דבר אחד טוב יוצא מכל הבירבורים שלך: היכולת של מגיבים לראות על חי כיצד פועל שרלטן הזוי וטיפש.

  222. אני יודע שהמתמטיקה תפסול על הסף ניסוי מכני, המתיימר לגלות אמת מתמטית. לכן אנסה להציע סיכום מילולי קצר.

    כל פעילות המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים, מבוססת על שני רעיונות שגויים.
    א: כל המעגלים דומים זה לזה, ויש להם צורה זהה.
    ב: היקפו של מצולע משוכלל החוסם מעגל, יותר גדול מהיקף המעגל.

    המתמטיקה יודעת לחשב את היקפו של מצולע החסום במעגל , על פי קוטר המעגל.
    ( חישוב א – רק על קטעי קו ישר)
    המתמטיקה גם יודעת לחשב את היקפו של מצולע חוסם מעגל, על פי קוטר המעגל.
    ( חישוב ב – רק על קטעי קו ישר)
    אבל המתמטיקה לא יודעת לחשב את היקף המעגל על פי קוטרו, מכיוון שמדובר בקטע של קו ישר (הקוטר) ובקו עגול סגור (ההיקף)

    ומה עשתה המתמטיקה ? היא השתמשה בממוצע של תוצאת החישובים א , ב ,
    ( שזה מספר קצת יותר גדול מ 3.14) וקבעה באופן שרירותי שהמספר הזה יביע את היקף המעגל על פי קוטרו.

    כך הסתיימה פעולתה של המתמטיקה בנושא מעגלים, עם שני רעיונות שגויים, ומספר לא מדויק קצת גדול מ 3.14 , המכיל עוד רעיון שגוי.
    הרעיון השגוי השלישי נובע מהחלטה סתמית, שקבעה , כי המספר שהוא קצת יותר גדול מ 3.14, יתאים לכל המעגלים מהקטנים ביותר ועד הגדולים ביותר.

    שלושת הרעיונות השגויים קיימים מאז ימי ארכימדס, ורק ניסוי ההיקפן הכולל מדידה מכנית מדויקת גילה אותם.
    אם ניסוי ההיקפן לא היה מופיע, שלושת הרעיונות השגויים של המתמטיקה היו קיימים לנצח, ונמסרים מדור לדור כאמת .

    ואם יורשה לי להוסיף.

    היקום פועל מעצמו, ואין צורך בכוח משיכה בכדי להניעו.
    הרעיון הפיזיקלי של זמן פסיבי הממלא את המרחב האינסופי, מחכה להכרה.
    גם הרעיון שהחומר הוא “צורה פיזיקלית” מחכה להכרה.
    החומר נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.

    חבל מאוד שאי אפשר לפרסם בידען קבצי PDF , אם יגיע אישור תהיה כאן חגיגה גדולה .

    חג עצמאות שמח

    א.עצבר

  223. יש הבדל חד משמעי בין אותם הוגים שתארת לבין עצבר.

    עצבר אינו מוכן לערוך ניסוי פשוט שיכול להפריך את דבריו, או שאולי יותר גרוע, ערך אותו ונוכח שטעה.

    שרלטן קלסי, קשקשן פתטי.

    אני עורך כבר שנים ניסויים שונים, אך עדיין מצפה ל״סלאם דאנק״ – תשובה חד משמעית לשאלה אם מה שאני אומר נכון. ראה:

    https://youtu.be/3l8u1qm_0Og

    גם אתה אני מאמין לא תפקפק יותר בחומר האפל אם תקנה קילו ממנו במכולת..

  224. ישראל שפירא
    אח סלנו!

    הרי אתה לא תהיה מוכן להגיב רק בפני כאלה שמסכימים עם דיעותיך??, אני הייתי רוצה להגיב בפני אנשים עם ראש פתוח, שיהיו מוכנים לדון ולהתעמת בדיעות חריגות, שאינן מקובלות על הכלל. אני מאמין שאתה, ניסים, ואנוכי, מוכנים לשמוע ולהתעמת על דיעות חריגות, וזה לחלוטין לא קובע דבר בעינייני הסכמה. אז הנה אתה מוכיח לי שכיף להגיב לפניך ויהיה כייף לצפות לתגובתך, עובדה, אתה מגיב אפילו לתגובות הזויות (לדעתך) של עצבר. ודרך אגב ידידי היקר , באיזה יקום אנו יכולים לצפות לפיי משתנה? (תשובה… יקום כדורי!!)
    ולגבי דיעה אישית על עצבר, דעתי אינה שונה בהרבה מדעתך ידידי, אבל תבין שברגע שאנו מבטלים על הסף רעיונות לא מקובלים עלינו כמו שלו, אז אנו חוטאים ל”מגיבים” אחרים כמו קופרניקוס, קפלר, ג’ורדנו ברונו, פריץ צביקי (של החומר האפל) ועוד רבים אחרים!!!
    ודרך אגב, כאשר כתבתי את תגובתי הקודמת, שאלתי את עצמי בדיוק את השאלה הזאת האם ישראל שפירא , ניסים ואחרים ייכעסו אז אולי כדאי להעלים את עצבר, אבל אז חשבתי גם על ג’ורדנו ברונו….
    תבין אח סלי אני לא חושב על פיי משתנה, את זה אני משאיר לעצבר.,
    אני חושב על דברים לא מקובלים אחרים, כגון, מהירות אור משתנה, אין חומר אפל ואין אנרגיה אפלה ומעל לכל אין גרביטציה כמעט בין הגלקסיות ו… ו…
    חג עצמאות שמח מגיבים יקרים!
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  225. רוב תודות יודה, אך איני רואה מחמאה בכך שאתה שם אותי ואחרים בקבוצה אחת עם עצבר.

    אתה הרי טוען תמיד שהניסוי הוא הפוסק האחרון – אז איך אתה משבח אדם שמסרב לעשות ניסוי פשוט שיכול אולי לפסול את מה שהוא מטיף לו תמיד?

    עצבר לדעתי הוא הקרקפוט הקלאסי, מנסה להרשים את עצמו ואחרים ברעיון שעל פניו הוא מופרך מהיסוד ומסרב לקבל כל ביקורת. אפילו אתה נפלת למלכודת של השרלטן הזה. איני יודע אם טרחת באמת להבין מה הוא אומר, אך עצם העובדה שהוא נעלם כל פעם שמבקשים ממנו לבצע את אותו ניסוי שאורך אולי 15 דקות, אינה פוסלת אותו על הסף כבעל איזה שהוא קשר לעולם המדע?

  226. להרצל
    אני עומד להגיד דברים שלא ינעמו לאוזן מדעית:
    הבעייה החמורה היא שמהיום הראשון שנולדנו אנו שרים שיר הלל לגרביטציה הברוכה והטובה, וכתוצאה מכך, המוח שלנו נישאר לעד מקובע לגרביטציה ולכן כל פתרון שנחפש אז ברור לנו שאסור לו להתעמת בגרביטציה הטובה… ולכן חומר אפל המצדיק את מציאותה של הגרביטציה לנצח יהיה פתרון מעולה לאי ההתאמה של סיבוב הגלקסיות… אבל…. לא כך צריך להיות!
    המדע הוא בילתי ניתן להוכחה והוא רק מתקדם כל הזמן בניסיונות הפרכה, לעולם איננו אמורים לחשוב שמשהו מוכח לנצח, עד אינסוף, ואפילו שאנו “בטוחים” שהגרביטציה נכונה עד אין סוף אז זה לא נכון להגיד את זה כי פשוט אין מדידות באינסוף. נקודה.
    קחו לדוגמא את מגיב הידען בשם אצבר. הוא לא מסכים לקבל אמת מדעית על פיי קבוע(!) ואף על פי שאני לחלוטין לא מסכים איתו, אצבר לא הסכים לקבל אמת מדעית כתורה מסיני, וזה דמות האדם שמתאים להיות מדען וחוקר, הוא גם האדם שיקשיב לי כאשר אני אכריז (אולי) שהגרביטציה אינה בהכרח הסיבה לסיבוב הגלקסיות!
    המדע זקוק לאנשים לא מקובעים, אנשים מסוגם של אצבר, הרצל, לורם איפסום, ישראל שפירא ניסים ,אלבונזו ועוד רבים אחרים, מגיבי הידען עם ראש פתוח. וזה לחלוטין לא אומר שאנחנו חייבים להסכים ביננו. למשל אני לא בטוח אם הרצל, או אחרים יסכימו להרחיק לכת ולראות את הקיבעון המחשבתי בחומר האפל בלבד ולא (אולי) בגרביטציה בכלל בסקלות הגדולות של היקום.
    בל נישכח שקיבעון זה הוא היוצר את החומר האפל והאנרגיה האפלה “האהובים”.
    נא להגיב בעדינות.
    חג שמח!
    סבדרמיש יהודה

  227. נראה לי שהחומר האפל נכנס למוחותיהם של אסטרונומים ומשתק אותם, בדומה לעמילואידים. בשני המקרים – מהירות סיבוב של גלקסיות ואלצהיימר – מנסים לחפש קשר בין תופעה נמדדת להשערה מהו הגורם, לא מוצאים. באלצהיימר חשדו עשרות שנים שאלו העמילואידים, כנראה לא. הביולוגים מפנימים ומחפשים גורמים אחרים. באסטרונומיה יש מדידות לא מוסברות, רק ש-99% מהאסטרונומים תקועים עם החומר האפל ולא מסיטים את מחשבתם למשהוא אחר. מזל שעוד יש 1% בעלי מחשבה פתוחה שמעלים השערות חדשות.

  228. לאצבר
    יש לי רעיון בשבילך:
    תעשה את הניסוי שלך עם שני גלגלים קטנים וזהים, במהירויות שונות ובלחצים שונים. החיכוך יקבל משמעות יותר גדולה,
    אתה יכול גם :א שהגדול יסובב את הקטן . ב. שהקטן יסובב את הגדול.
    תסיק מסקנות. החיכוך יתבטא בצורה רבה יותר.
    כל טוב
    יהודה

  229. אם מישהו מאמין שיש ערך כלשהו להגיגיו של עצבר, ההוגה של הפיזיקה העצברית והמחנך הגדול שמטיף לנו על גיבובי מילים חסרי פשר וצירופי אותיות חסרי משמעות, בקשו ממנו בקשה פשוטה: שיערוך את ניסוי ההיקפן המהולל שלו אך במקום 60 סיבובים יסובב 600 או עדיף 6000.

    הבקשה סבירה ומדעית: אם כדבריו יש פאי שונה לכל מעגל, אם קיבלנו יחס מסויים שונה מפאי ב60 סיבובים, אז אם נערוך את אותו הניסוי בכפולה כלשהי של 60 אותו היחס יישאר לא? הניסוי קל ופשוט ואורך זמן קצר וכל הציוד כבר קיים. מספר סיבובים גדול בהרבה יצמצם באופן ניכר את טעויות המדידה.

    מי מוכן להתערב שעצבר לא ייענה לבקשה, לא יציג וידאו של הניסוי המשופר, ימשיך לטעון שהניסוי שערך כבר מספיק, ימשיך לזעוק על קשר עולמי של מתמטיקאים החוששים שכל עולמם ייחרב עליהם אם תתגלה האמת על פאי, וימשיך להטיף ולחנך את כל ההדיוטות (כולנו)?

  230. ללורם איפסון
    אני הצלחתי לעמת את כל העשרים אפשרויות לפתרון שמצאתי וכולם למעט 2 לא סיפקו אותי כפתרון שווה לפרס נובל. אחד משני הפתרונות הוא ידידנו החומר האפל, שקטונתי מלבטל אותו על הסף, אבל הפתרון השני, היה חדשני ומבטיח ובנוסף , הוא גם סיפק הסבר להתפשטות היקום המואצת, וזאת ללא צורך באנרגיה אפלה!!!
    אם למישהו יש קשרים לאבי בליזובסקי , שישכנע אותו לקבל מאמר שלי עם כל ההסבר. אם אין כזה, תצטרכו להאמין לי!
    כל טוב
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  231. יהודה,
    נתת הסבר יפה לבעיית החומר האפל אבל עדיין לא עברת את השלב הראשון.
    אתה כותב: “קיימים כעשרים אפשרויות לפתרון מלבד חומר אפל”. טוב ויפה, אז עכשיו:
    1. בחר אפשרות אחת מתוך ה-20, וודא כמיטב יכולתך שהיא אכן סבירה ולא מתנגשת עם מה שכבר ידוע לנו על המשיכה העודפת בתוך גלקסיות מתוך הנתונים האסטרונומיים שכבר זמינים לנו.
    2. מצא דרך להפריך אותה.
    3. המשך באלגוריתם המקורי שלי שכבר הנחתי כאן קודם. אם לא תצליח לאתר מכשיר מדעי פנוי, או לא תוכל לשכנע איזה מכון מחקר להשקיע בו תוכל לנסות להיכנס לסקר העשור של העשור הבא, כי זה של הנוכחי כבר סגור.

    מכל מקום, כנראה שאף אחד עדיין לא עשה זאת, כי כולם עסוקים בכן למצוא הסברים למסה האפלה באמצעות חלקיקים שונים ומשונים בעלי אינטראקציית כבידה בלבד, ובלי (או כמעט בלי) אינטראקציה אלקטרומגנטית, או גרעינית חזקה, או גרעינית חלשה.

    או אולי כן עשו זאת, והצליחו להפריך את רובן של 20 התיאוריות האמורות?

  232. סבדרמיש יהודה
    תגובה ללורם איבסון

    קודם כל נדייק בהגדרת הבעייה : ונראה איך ניכנס לנושא פופר. ידוע לנו ומוכחת הגרביטציה במערכת השמש הבדיקות נעשו עד למרחק של כמה עשרות יחידות אסטרונומיות , כאלפית שנת אור. כעת אנו רוצים לבדוק אם הגרביטציה תיפעל גם למרחקים בגודל גלקסיה שהם בגודל של כ 100,000 שנות אור. נערוך מדידה בה נעמיד את הגרביטציה במבחן גם במרחקים של עד למאה אלף שנות אור שהם פי מאה מיליון מהמוכח במערכת השמש.
    כלומר:
    א. נתון רעיון מדעי – פעולת הגרביטציה במערכת השמש.
    ב. מעלים רעיון מדעי להפרכה- פעולת הגרביטציה פועלת באותו אופן גם במרחקים בגלקסיות.
    ג. ביצוע ניסוי או מדידה – ניבדוק אם הגרביטציה תיפעל לסיבוב הגלקסיות הגדולות כמו במערכת השמש
    ד. מסקנה – מדדנו, הגלקסיות סובבות בדרך כלל הרבה יותר מהיר מהצפוי.

    כלומר הגרביטציה אינה פועלת בגלקסיות באופן ובצורה, כמו במערכת השמש , משהו שונה מהותית בגלקסיות ועלינו לחפש את הסיבה לכך . האם הפתרון יבוא מתוספת של חומר (אפל) לגלקסיה, או שינוי אחר?. קיימים כעשרים אפשרויות לפתרון מלבד חומר אפל.
    עד כאן.
    שבוע טוב לכולם

  233. ל אצבר שלום
    ניכסתי ללינק אליו הופנתי בתגובתך הקודמת . ההוכחה שלך התעלמה מהחיכוך ומיסטייה אפשרית באמצעי המדידה בהם אתה משתמש. בראש וראשונה הנוסחה בניסוי בו אתה משתמש חייבת לכלול את קיומו של החיכוך.אפשר לשפר את הניסוי ולעשות אותו במהירות סיבוב שונה ובהם תקבל תוצאות משתנות אפשר לסובב את הצירים בלחץ שונה , מהירות סיבוב עם עצירות והתחלות , תמיד תגיע לתוצאות שונות קח בחשבון שהגליל בקוטר הקטן מסתובב במהירות גדולה יותר ומתחמם ולכן קוטרו גדל תוך כדי הניסוי וזה מקור לטעות.
    מצטער, לא הייתי רואה בכך הוכחה להשתנות פיי.

    שבוע טוב ומועדים לשמחה
    סבדרמיש יהודה

  234. לתומכי שיטתו של הפילוסוף פופר

    נתון רעיון מדעי – היחס בין היקף כל מעגל לקוטרו – הוא מספר מסוים.

    העלאת רעיון להפרכה: אם הרעיון המדעי נכון, אז יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים – חייב להיות שווה ליחס ההיקפים שלהם.
    ניסוי ההיקפן קבע , כי יחס הקטרים ( לא שווה) ליחס ההיקפים.
    מסקנה: הרעיון המדעי אינו נכון

    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

  235. ללורם איפסום
    מצאה חן בעיניי תגובתך 21.4.2022 שעה 06:57
    ואני מסכים עם הרעיון שיש כמה שלבים לפני שנתחיל להשקיע בפתרון בעיה מדעית, וגישתך היא למעשה הגישה של הפילוסוף פופר לבדיקת רעיון מדעי, ולהגדלת טווח הנכונות של רעיון מדעי.
    השלבים הם באופן כללי:

    א. נתון רעיון מדעי.
    ב. מעלים רעיון להפרכה
    ג. לבצע את הניסוי או המדידה
    ד. להסיק מסקנות לגבי נכונות הרעיון.

    אני אתעמק בדרך מחשבה זו בסוף השבוע ואסיק מסקנות . אשמח לדעת מה דעתך?
    לילה טוב
    יהודה

  236. ניסוי ההיקפן הוא ניסוי הכולל מדידה מדויקת מאוד, והניסוי מוכיח מעבר לכל ספק כי יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים (אינו שווה) ליחס ההיקפים שלהם.
    המסקנה: לכל מעגל יש את ערך הפאי שלו .

    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

  237. כדי לפצח איזו בעיה אסטרונומית או פיזיקלית קשה צריך ראשית היפותזה סבירה, שנית למצוא דרך להפריך אותה, שלישית לאתר מכשיר מדעי שכבר קיים (טלסקופ קרקעי או חללי באורך הגל המתאים, מאיץ חלקיקים מהסוג הנכון ובאנרגיות הנכונות וכיו”ב), ורצוי לאתר מבין האפשריים את הזול והפנוי מבניהם, רביעית לעתור לבעלי המכשיר לבצע את הניסוי והתועלות שאפשר יהיה להפיק ממנו, חמישית לגשת לביצוע התכנון המפורט של הניסוי, שישית לבצע אותו, ושביעית לנתח את התוצאות ולהסיק לגבי ההיפותזה שלך.

    רק אם אין שום מכשיר מתאים שיוכל להפריך את ההיפותזה שלך, תיאלץ לתכנן מכשיר חדש מאפס, ואם הוא יקר בטירוף, כך שלא תוכן לממן אותו מדמי הכיס של מכון המחקר שלך תוכל לגשת ולנסות להיכנס לסקר העשור של נאס”א. אז לסיכום חידת החומר האפל עוד לא נמצאת בשלב 2, וחידת האנרגיה האפלה עוד לא נמצאת בשלב 1, אז לדרוש לבצע עבורם משהו צדדי שלקוח משלב 4 או 5 זה קצת מוקדם.

  238. אף פעם לא הבנתי למה משקיעים סכומים אסטרונומיים עבור גילוי ממצאים שאין להם שום שימוש, מה יש לי מזה לאזרח הפשוט שאני יודע שיש עוד כמה כוכבי נייטרונים או חורים שחורים?
    כל עוד לא משקיעים הסכומים הדמיוניים האלה בפיתוח אנרגיה ומנועים שיאפשרו לנוע במהירות שמתקרבת למהירות האור, אין שום משמעות לממצאים של כוכבים דמויי ארץ, אפילו עם מנוע במהירות האור (בלי לדבר על חומרים שיחזיקו את מעטפת החללית במהירות הפסיכית הזו) ייקח אלפי שנים להגיע לשם (במהירות האור, כן?).
    צריך להשקיע הטכנולוגיה בפיתוח מנועי ושיטות הנעה, בפיתוח שיטות הרדמה לאורך מאות שנים, וכדו’.

  239. כותרת המאמר : “רשימת המשאלות של האסטרונומיה לעשר השנים הבאות” כותרת לכאורה מבטיחה, אבל מיד הבחנתי שאף מילה לגבי השאלה גדולה באמת של המדע, מהותם של החומר והאנרגיה האפלים. להתייחס לכל מיני בעיות מישניות (שלפתרונם דרוש הרבה כסף) ולהתעלם מבעיית הבעיות של קיומם של החומר והאנרגיה האפלים לצורך הסבר התנהגותו של היקום, זה דבר שלא יעשה! זה מראה על התנהגות מקובעת מחשבתית של החוקרים, להם נתנו את ההחלטה מה לחקור הלאה ומה חשוב לחקור.
    הגיע הזמן, שאחרי כמאה שנות שימוש בחומר ובאנרגיה האפלים, לצורך הסבר כל בעיית אי ההתאמה שבין גרביטציה לבין תנועת הגלקסיות בעזרת חומר אפל הזוי שאף אחד לא יודע מה הוא ובנוסף להסבר התפשטות היקום המואצת עם אנרגיה אפלה שגם אותה המציאו רק עבור ההתפשטות הנ”ל.
    צריך למהר ולנקות את החומר האפל הנימצא בסיפרי הלימוד זה מאה שנה, בעיקר כדי שלא נגיע למסקנה הרעה שהחומר האפל מתיישב קבע בדרך מחשבתם של מוחות החוקרים.
    הגיע הזמן שחוקרי המדע ייתיחסו לאפשרות שהחומר והאנרגיה האפלים לא קיימים ויש צורך בהסבר פרודוקטיבי חדש להתנהגות הגלקסיות.
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  240. כותרת המאמר : “רשימת המשאלות של האסטרונומיה לעשר השנים הבאות” כותרת לכאורה מבטיחה, אבל מיד הבחנתי שאף מילה לגבי השאלה גדולה באמת של המדע, מהותם של החומר והאנרגיה האפלים. להתייחס לכל מיני בעיות מישניות (שלפתרונם דרוש הרבה כסף) ולהתעלם מבעיית הבעיות של קיומם של החומר והאנרגיה האפלים לצורך הסבר התנהגותו של היקום, זה דבר שלא יעשה! זה מראה על התנהגות מקובעת מחשבתית של החוקרים, להם נתנו את ההחלטה מה לחקור הלאה ומה חשוב לחקור.
    הגיע הזמן, שאחרי כמאה שנות שימוש בחומר ובאנרגיה האפלים, לצורך הסבר כל בעיית אי ההתאמה שבין גרביטציה לבין תנועת הגלקסיות בעזרת חומר אפל הזוי שאף אחד לא יודע מה הוא ובנוסף להסבר התפשטות היקום המואצת עם אנרגיה אפלה שגם אותה המציאו רק עבור ההתפשטות הנ”ל.
    צריך למהר ולנקות את החומר האפל הנימצא בסיפרי הלימוד זה מאה שנה, בעיקר כדי שלא נגיע למסקנה הרעה שהחומר האפל מתיישב קבע בדרך מחשבתם של מוחות החוקרים.
    הגיע הזמן שחוקרי המדע ייתיחסו לאפשרות שהחומר והאנרגיה האפלים לא קיימים ויש צורך בהסבר פרודוקטיבי חדש להתנהגות הגלקסיות. (יקום פשוט, מאמר 75-82 )
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.