קיצור תולדות המערב – הערכים של העידן המודרני חלק ב

ניר להב ממשיך לסקור את העומק הערכי והרוחני של העידן המודרני שמעצב את צורת חיינו עד היום. מחשיבות הדמוקרטיה והליברליזם ועד לקדמה ומימוש עצמי.

לחלק הראשון של המאמר

מערכת החינוך הממלכתית לא מחנכת כמעט לערכים המודרניים שעיצבו ומעצבים אותנו ואת העולם המערבי בו אנו חיים (מקסימום קצת לימדה אזרחות וגרמה לתלמידים לשנן חומר למבחן הבגרות, אבל זה לא חינוך לערכים אלא לימוד חומר למבחן). במצב כזה קל להבין מדוע הרבה אנשים מרגישים שהם חיים בריק ערכי ומדוע ישראל, והעולם כולו, עוברים תקופה של פופוליזם ושל היחלשות הדמוקרטיה. הגיע הזמן לנסות ולהשלים את מערכת החינוך הלקויה ולהסביר מהם הערכים העקריים שמעצבים את חיינו. להכיר מהם הערכים שמהם התפתחה התרבות המערבית ולהחליט האם אנו בוחרים בהם? אם התשובה חיובית, יש לה השלכות ואנו צריכים לקחת אחריות ולהתחיל לחיות ולכוון את המדינה על פי הערכים הללו.

בחלק א’ של המאמר הצגתי איך בעקבות התעוררות של המין האנושי נוצרה תרבות המערב, התרבות שאנו גאים להיות חלק ממנה ושאחראית במידה לא מבוטלת להצלחת הציונות ולהקמת מדינת ישראל. הראיתי איך בבסיס ההתעוררות הזו יש  את ההבנה שלכל יצור אנושי, ללא קשר למוצאו, מינו, מעמדו, דתו (וכדומה..) יש עוצמה אדירה ולכן צריך להבטיח את זכות המין האנושי כולו לחופש ולשוויון הזדמנויות כדי שנוכל להתחבר לצד האינסופי שיש בנו ולממש את העוצמה שלנו. המסע של תרבות המערב הוא מסע מתמשך כדי להפוך את הרעיונות הרוחניים והפילוסופיים הללו לדרך חיים ערכית ולשיטת ממשל פרקטית שמבטאת את הערכים הללו. לאורך חמש מאות השנים האחרונות הצלחנו להתקדם באופן לא רע בכלל לעבר מימוש האידיאל הזה. התחלנו מההבנה שהאמת אמורה להיות ערך מרכזי ושכלי הטלת הספק הוא כלי מרכזי בחשיפת האמת וההתפתחות האישית. בעקבות זאת הגיעה המהפכה המדעית ועידן הנאורות בו תרבות המערב הבינה שהדמוקרטיה הליברלית היא הכלי הטוב ביותר כרגע לממש את האידיאל והערכים הללו.

מעניין לראות כיצד מסע זה מתפתח. בהתחלה, בעקבות הרעיונות הפילוסופיים והצלחת המהפכה המדעית, היה צריך לשנות את משטר המדינות ממשטרים מלוכניים למשטרים ליברליים כדי להתקרב לאידיאל. בשלב הבא לאחר ששינוי המשטר הצליח אפשר היה להמשיך ולצעוד לאורך המסע כך שהמדינות השונות באמת יבטאו את הערכים הליברליים הללו. בחוקת ארה”ב המקורית לדוגמה, לא היה אזכור על ביטול העבדות, ולמרות כל ההצהרות הליברליות היפות שבה, אפשר היה למכור ולקנות בני אדם בעלי צבע עור כהה ולא היה להם שום זכות שהיא. המצב המביך הזה תוקן רק לאחר 85 שנה לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית בשנות השישים של המאה ה-19. בתחילת המאה ה-20 מיעוט נוסף נלחם על זכויותיו – הנשים. מוזר לקרוא למין הנקבי מיעוט (מבחינה מספרית יש מעט יותר נשים מאשר גברים בעולם) אך מבחינת כמות כוח וזכויות הן מיעוט, אפילו בימינו. התנועות הפמיניסטיות נלחמו באנגליה ובארה”ב לקבל זכות הצבעה לנשים. רק בשנת 1919 הוכנס תיקון נוסף לחוקה האמריקאית שמבטיח שכל אזרח ואזרחית אמריקאית זכאים להצביע בבחירות.

זהו מסע איטי שאף פעם לא נגמר וכל צעד בו מלווה בד”כ במרד ומהפכנות. בשנות השישים, כ-500 שנה לאחר ההיזכרות בעוצמת האדם, היה גל מהפכני נוסף שהביא לשוויון הזדמנויות מלא יותר הן לנשים, הן לאפרו-אמריקאים והן למיעוטים נוספים. ביניהם ההומואים והלסביות (וכלל הקהילה הלהט”בית). בנוסף, אז גם החלו להבין שעם היכולות באה גם האחריות. בגלל שלבני אדם יש עוצמה אדירה, אנו חייבים לקחת אחריות על השפעת האדם על סביבתו. כך נוצרו ארגונים לשמירה על הסביבה ועל זכויות בעלי חיים.

מימוש עצמי

העוצמה האנושית מתחילה בכך שהאדם יכול להחליט ולבחור ויכול ליצור את עצמו ואת אישיותו. מתוך ההבנה שמה שחשוב היא היכולת של כל אדם לממש את עוצמתו לפי החלטתו הפרטית, אי אפשר לכפות על מישהו שלא לממש את עצמו ואי אפשר לכפות על אדם שלא יממש את עוצמת האהבה שלו, גם אם זו אינה האהבה הזוגית הרווחת. מתוך האומץ להטיל ספק בכל, אנחנו מטילים ספק גם בנורמות החברתיות שגדלנו לתוכם. באופן טבעי כל אדם בטוח שמה שהוא מכיר זה הדבר הנכון, האמיתי והמוחלט, אך כל מי שמעז להטיל ספק מגלה מהר מאד שההנחה הזו אינה נכונה. בד”כ כל ההתנהגויות שנראות לנו נורמליות וטבעיות הן התנהגויות שרירותיות. קודים חברתיים שהמצאנו לעצמנו במקום מסוים ובתקופה מסוימת. אם נלך למקום אחר או לתקופה אחרת נגלה ברוב המקרים שההתנהגויות שהיו לנו ברורות מאליהן אינן מתקיימות וגם אם רוב האוכלוסייה מתנהגת בצורה מסוימת הדבר לא אומר שכך כולם חייבים לנהוג. חלק מהעוצמה האנושית מתבטא במגוון עצום של רעיונות, רגשות והתנהגויות. נטיות הומוסקסואליות, טרנס-ג’נדריות ואחרות הן אולי מיעוט בקרב האוכלוסייה, אך הן משקפות את המגוון האנושי ואת העוצמה האנושית ולכן יש לכבד אותן.

גאים בחופש – למה מצעד הגאווה חשוב לכולנו

https://www.youtube.com/embed/nZsoG5w3XMM

אם כך, בואו ונעזור אנחנו שוב למערכת החינוך ונראה לה איך כן אפשר לחנך לערכים של חופש ושוויון ומימוש העוצמה האנושית על כל גווניה, אפילו כשמדובר בקהילה הלהט”בית. לשם כך הפקתי את הסרטון הבא על מצעד הגאווה בסן פרנסיסקו.

הכלי של הטלת הספק מאד חשוב למימוש האידיאל והערכים הללו. הוא הדרך שלנו להיפתר מאשליות כדי לראות מה אינו אמיתי וגם לעדן ולפתח את עצמנו כך שנוכל לקבל ולחיות עם דעות שונות מהדעות שלנו. כך בתהליך של הטלת ספק ובדיקה מתמדת של הדעות שלנו מול הסביבה אנחנו יכולים להבין מדוע אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים ולשנות את דעותינו כאשר שוכנענו שהן שגויות. יוצא מזה שאנחנו נהיה תמיד בתהליך של למידה והתפתחות. תמיד יהיו אשליות שנצטרך להתגבר עליהן, תמיד נגלה עובדות חדשות עלינו, על החברה ועל העולם ותמיד נצטרך להמשיך ולחתור למימוש האידיאל. החיים האישיים שלנו והתרבות המערבית כולה הם מסע התפתחות בלתי פוסק בו העתיד אמור להיות יותר מפותח מהעבר. הרבה פעמים נמצא שאנו צריכים לזרוק או לשנות את מסורות העבר כי הטלנו ספק וגילינו אמיתות ותובנות חדשות שלא היו ידועות בעבר. אמיתות ותובנות שיהפכו את המסורות שאנו רגילים להן ללא רלוונטיות ומיושנות. זהו רעיון הקידמה. אך לא מדובר רק בקדמה טכנולוגית, היא רק תוצר לוואי. מדובר בקדמה תרבותית ואפילו רוחנית.

שוב אנו רואים איך האידיאל והערכים הללו מאתגרים אותנו להבין שאם העוצמה שלנו כה גדולה, אנחנו צריכים לממש אותה באופן יצירתי ובכל דרך אפשרית (כל עוד היא לא פוגעת ביכולת של האחר לממש את עוצמתו). המסקנה מכך היא שלמרות הנורמות שחונכנו אליהן, מבחינה תרבותית, הכל אפשרי ועלינו לפרוץ את התבניות והגבולות ששמנו לעצמנו בכדי שנוכל לחוש ולממש את היכולות האדירות שלנו מבלי לשים לעצמנו כלובים מומצאים. זוהי הרדיקליות שטוענת שצריך לעקור מהשורש הרבה מהנורמות והמסורות שגדלנו עליהן ולבנות תרבות חדשה במקומן. אחרת נשים על עצמנו מסגרות מדכאות שלא יתנו לנו לעוף הכי רחוק שנוכל.

נחזור לציפור שלנו, אחרי דורות בכלוב היא למדה מסורות ארוכות כיצד לשרוד בתנאי השבי, אך כעת שיחררו אותה והיא יכולה לצאת מהכלוב. כעת היא צריכה להתחיל לפתח דרך חיים חדשה שתתאים לחיים החדשים שלה בה היא חופשיה ויכולה לעוף אל על. כנראה שהיא תצטרך לזרוק חלקים רבים מהמסורות שהיא למדה ולפתח מסורות חדשות. כך גם אנחנו, בני ובנות האדם, התחלנו לצאת לחופשי כדי לפרוש כנפיים ולממש את העוצמה שבנו. אנחנו עוברים בתהליך איטי מתרבות הישרדותית לתרבות של מימוש העוצמה ולכן סביר להניח שבמהלך הדורות נצטרך לזרוק הרבה מהמסורות שלנו ולבנות מסורות חדשות. בגלל ההתפתחות המתמדת וארוכת השנים שלנו, בבוא היום, נצטרך לזרוק גם את המסורות החדשות הללו ושוב ושוב לבנות תרבות מעודכנת יותר, מפותחת ומתקדמת יותר.

אלו הן עקרי הרעיונות שעומדים בבסיס התרבות המערבית\ מודרנית\ ליברלית (כל התשובות נכונות..) שאנו חלק ממנה. התחלנו מהאידיאל של העוצמה האדירה של האדם, המשכנו לערכים שמנסים לממש את האידיאל, ערכים של חופש הפרט ושוויון זכויות, ראינו כיצד המדע צמח מתוכם וכיצד ניסו להפוך את הרעיונות הפילוסופיים הללו לחוקים ולמשטר ליברל-דמוקרטי שמצליח לממש אותם באופן חלקי ולתפקד בעולם האמיתי וסיימנו עם חשיבות הטלת הספק והרדיקליות ועם החזון של רעיון הקידמה, ההתפתחות הבלתי פוסקת שלנו לממש צעד אחר צעד את האידיאל לגבי עצמנו ולגבי התרבות כולה. כמובן שהמשטר הליברל – דמוקרטי לא מממש את הערכים באופן מושלם ובטח שלא את האידיאל, אבל זה לא מפליא. אנחנו מנסים לקחת רעיון פילוסופי ולממש אותו בעולם, מן הסתם המימוש יהיה חלקי. זוהי הנקודה החשובה של רעיון הקידמה שמנסה לטעון שאנחנו במסע לימוד ומימוש ארוך טווח בה בכל צעד נממש עוד ועוד חלקים מהאידיאל. התחלנו מתקופת הנאורות, המשכנו למשטרים ליברליים ובעתיד נצטרך לשנות גם אותם ולפתח שיטות מתוחכמות ומפותחות יותר שיתאימו להמשך ההתפתחות שלנו. כך, אפשר לקוות, שנוכל להתקרב עוד ועוד אל תרבות מלאה של מימוש העוצמה האנושית בעתיד הרחוק.

עוד בנושא באתר הידען:

• קיצור תולדות המערב – הערכים של העידן המודרני חלק א’
• למה לבחור בצדק חברתי?
• משמעות בעולם רציונלי
• יציאת מצרים – היתה או לא היתה