יקבלו כל אחד מענק בסך 100 אלף דולר על מחקריהם פורצי הדרך
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2022.
ואלה הם כלת וחתני פרסי בלווטניק לשנת 2022:
במדעי החיים: פרופ' נעם שטרן–גינוסר (43) ממכון ויצמן למדע – נבחרה לקבל את הפרס על פיתוח כלים אנליטיים פורצי דרך לחקר מנגנוני וירוס ה-CMV. כלים אלה כוללים את השימוש בבניית פרופיל ריבוזומים ליצירת מפות ברזולוציה גבוהה של הגנום, ואלה שימשו גם לאפיון הגנום של SARS-CoV-2, הווירוס הגורם לקורונה.
בכימיה: פרופ' מני שלום (42) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב – נבחר לקבל את הפרס על פיתוח שיטות חדשות לסינתזה ולגידול של חומרים מתקדמים שניתן להשתמש בהם לטובת מקורות אנרגייה חלופיים. חומרים אלה, שעלותם נמוכה, יציבים בתנאים קשים וניתן לעשות בהם שימוש בהמרה ובאגירה של אנרגיית השמש, סוללות ותאי דלק.
במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' רונן אלדן (41) ממכון ויצמן למדע – נבחר לקבל את הפרס על תרומותיו פורצות הדרך להסתברות של ממדים גבוהים, תחום במתמטיקה העוסק במערכות אקראיות עם משתנים רבים. פרופ' אלדן פתר השערות פתוחות ארוכות שנים בתחום זה ופיתח טכניקות שמצאו יישומים רבים בתחומי הסטטיסטיקה ומדעי המחשב.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקריהם פורצי הדרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל מוענקים לצד הפרסים הבין-לאומיים אשר מוענקים מדי שנה בארצות הברית ובבריטניה.
הפרסים לשנת 2022 בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל-אביב–יפו ב-8 ביוני 2022. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל למן שנת 2017 וכן לקהילת המדענים הבין-לאומית של בלווטניק, הצפויה למנות השנה למעלה מ-400 מדענים ומהנדסים מרחבי העולם. כמו כן ישתתפו הזוכים בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, שנערך מדי קיץ באקדמיה למדעים של ניו יורק, ובו מתכנסים זוכי הפרס בעבר ובהווה כדי לחלוק רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי תחומים.
"את המדע יוצא הדופן של ישראל מובילים צעירות וצעירים מבריקים הפורצים גבולות בתגליות אשר משפרות את החיים ומרחיבות את הידע", ציין לן בלווטניק (Len Blavatnik), מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "אנו מוקירים את שלושת המדענים המצטיינים הללו על תרומתם החשובה ומצפים לעשייה ולתגליות שלהם בשנים הבאות".
ניקולס דרקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "לישראל היסטוריה ארוכת שנים של השקעה במדע. על כן ישראל היא כיום מרכז עולמי משגשג של מחקר מדעי וחדשנות טכנולוגית. אנו גאים להעניק את פרסי בלווטניק זו השנה החמישית בישראל, עם שותפתנו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ולציין את הזוכים יוצאי הדופן הללו, בהם חתן הפרס הראשון מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמר: "בתקופה מאתגרת זו של מגפה אנו גאים להמשיך ולשתף פעולה עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק במסורת הענקת הפרסים המכובדים הללו למדענים ישראלים מצטיינים. אני בטוח שההשקעה הגדולה הזאת תניב פירות רבי ערך לקהילה המדעית הבין-לאומית ותשמש השראה לדורות המדענים הבאים, אשר ילכו בעקבותיהם של זוכי הפרס בהובלת האנושות לפריצות דרך נוספות".
השנה הוגשו 37 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות ברחבי הארץ. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל הפרופסורים אהרן צ'חנובר, דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פרופ' יצחק בן-ישראל, וכלת פרס ישראל ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית לשעבר פרופ' נילי כהן, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלושה ועדי מושבעים מכובדים שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשם חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
על אודות הזוכים
מדעי החיים:
פרופ' נעם שטרן-גינוסר, פרופ' חברה, מיקרוביולוגיה, מכון ויצמן למדע
פרופ' נעם שטרן-גינוסר פיתחה אסטרטגיות מהפכניות לפענוח הגנום הוויראלי (נגיפי) של וירוס ה-CMV. היא חשפה כיצד הוא מופעל מחדש לאחר תקופות רדומות בגוף, וגילתה עקרונות בסיסיים של אינטראקציות של הווירוס עם התא המאכסן שלו. CMV, נגיף ההרפס, מדביק את מרבית מאוכלוסיית העולם ועלול להביל למחלות קשות בילודים ובמבוגרים מדוכאי חיסון. על מנת לאפיין את הגנום של CMV, שטרן-גינוסר יישמה טכניקה המבוססת על ריצוף, בה היא דגמה חלק ספציפי מהמנגנון המארח המשמש להתרבות נגיפית – הריבוזום – כדי לזהות חלקים מהגנום הוויראלי שמתורגמים לחלבונים. תוצאות מניסויי הריצוף הללו חושפות אילו חלבונים מקודדים מה-RNA וכיצד הנגיף משפיע על התאים המארחים. שיטה זו, המכונה "פרופיל הריבוזום", שימשה בכדי לחשוף מאות חלבונים שמקורם בווירוס שלא התגלו בעבר, היכולים לווסת את ייצור החלבונים בתא המארח.
בשנת 2020 שטרן-גינוסר יישמה טכנולוגיה זו על מנת לאפיין במהירות את יכולת הקידוד של הגנום של וירוס הקורונה- SARS-CoV-2.
כימיה:
פרופ' מני שלום, פרופסור לכימיה פיזיקלית וכימיה של מצב מוצק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קיימות מגוון דרכים לגשת לבעיה של ייצור אנרגיה מתחדשת ובת-קיימא. פיתוחים רבים בסינתזת חומרים וטכניקות ייצור, כמו גם הצורך העצום באנרגיה ברחבי העולם, הביאו להתפתחות מהירה בחקר המרת אנרגית השמש לדלקים, באמצעות פיתוח חומרים המסוגלים ללכוד, להמיר ולאגור אנרגיה מאור השמש. פרופ' שלום ניגש לאתגר זה באמצעות תכנון של חומרים חדשים, שאינם יקרים, שניתנים להכנה בקלות ויציבים מבחינה כימית, ומכילים רק את היסודות פחמן, חנקן, זרחן, גופרית ובור.
החומרים שפיתח, נמצאו שימושיים במגוון יישומים, ביניהם פיצול מים למימן וחמצן בתהליך פוטו-אלקטרוכימי, סוללות ופוטו-זרזים – חלקיקים זעירים המאיצים תגובות כימיות בחשיפה לאור. ניתוח מדוקדק של מנגנוני הכנת החומרים ומנגנוני פעולתם מאפשר לתכנן במדויק התנהגות בהתאם ליישום הדרוש. עבודה זו עתידה להשפיע על ייצור אנרגיה מתחדשת ובת-קיימא.
מדעי הפיזיקה והנדסה:
פרופ' רונן אלדן, פרופסור חבר, המחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע
עבודתו של פרופ' רונן אלדן הובילה לפריצות דרך בפתרון השערות בתיאוריה המתמטית של תופעות במימדים גבוהים שלהן השפעות עמוקות על תחומי הסטטיסטיקה, למידת מכונה ומדעי המחשב התיאורטיים. מחקריו של אלדן נפרשים על מספר תחומים של מתמטיקה, תוך התמקדות בהסתברות מימדים גבוהים, הנוגעת לחקר מערכות אקראיות עם משתנים רבים או מקורות רבים של אקראיות. אחת מתרומותיו המרכזיות היא פיתוח מתודולוגיה חדשה המתבססת על קשר בלתי צפוי בין ניתוח של מערכות מימדים גבוהים ואנליזה סטוכסטית- התיאוריה החוקרת את הדיפוזיה של חלקיקים. יתרה מזאת, קו המחקר היישומי שלו הוביל להבנה חדשה של המגבלות של רשתות עצביות בלמידת מכונה, ואלגוריתם חדש לקבלת החלטות בתחום הבינה המלאכותית.
בימים אלה נמצא פרופ' אלדן בשנת שבתון כעמית "פון-נוימן" בבית הספר למתמטיקה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
כל הכבוד לזוכים ולמועמדים. גאוות האקדמיה הישראלית והרבה מעבר לכך, גאוות האדם באשר הוא. יוצרים מוכשרים ופוריים. אני מאוד מקווה שהפרס מדרבן אתכם להמשך עשיה ברוכה – אף כי ברור שפרי עמלכם לא מתבטא בפרס כזה או אחר. תודה רבה. תודה רבה!