סיקור מקיף

פרסי מדע ומינויים לחוקרים ישראלים לקראת סיום 2021

פרופ' חגי ברגמן וד"ר אבנר טלר מאוני' ת"א, פרופ' שלמה מגדסי ופרופ' נירה ליברמן מהאוני' העברית זכו בהוקרות * שלושה מינויים של ראשי בתי ספר באוניברסיטת ת"א

פרופ' שלמה מדגסי. צילום: ניב קנטור
פרופ' שלמה מדגסי. צילום: ניב קנטור

פרס לחוקרים באוני' ת"א על מחקריהם על פרקינסון

פרס חדש על מחקר, אבחון וטיפול בפרקינסון הושק השנה באוניברסיטת תל אביב, על שם משפחת אופזיין. פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית, נבחר להיות בין שני החוקרים הראשונים בישראל שיקבלו את הפרס. פרס החוקר הצעיר הוענק לד"ר אבנר טלר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

פרופ' ברגמן זכה בפרס כהוקרה על מחקרו בנושא "גרעינים בזאליים במחלת פרקינסון". היעד במחקר הזה: להגיע להבנה טובה יותר של התהליכים המוחיים הגורמים לתסמינים הקליניים של מחלת פרקינסון ולטיפול טוב יותר בחולים בשלבים השונים של המחלה.

ד"ר טלר זכה בפרס כהוקרה על מחקרו שבחן את תפקידם של הגנים LRRK2 ו-GBA במחלת פרקינסון ואת הקשר בין הפנוטיפ של פרקינסון לבין נשאות המוטציות בגנים LRRK2 ו-GBA וכן בנשאות משותפת של מוטציה בכל אחד משני הגנים. המחקר הוכיח שנשאות כפולה של המוטציות איננה גורמת לתסמינים קשים יותר של פרקינסון אבל היא מרמזת על אינטראקציה מגנה של נשאות מוטציה בגן LRRK2.

פרופ' נירה ליברמן היא כלת פרס רוטשילד למדעי החברה לשנת 2021

יד הנדיב, המעניקה את פרסי רוטשילד זה למעלה מ-60 שנה, הכריזה על הזוכים לפרס רוטשילד לשנת 2021. הזוכה בקטגוריית מדעי החברה לשנה זו היא פרופ' נירה ליברמן מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון. פרס רוטשילד נחשב לאחד מהפרסים היוקרתיים בישראל, ומוענק פעם בשנתיים עבור מחקרים מקוריים ויוצאי דופן.

 

פרופ' ליברמן היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה החברתית. נושאי המחקר שלה כוללים קבלת החלטות, מוטיבציה ורגולציה עצמית. מבין הישגיה פיתוח תאוריית רמת ההבניה, אחת מהתאוריות החשובות בחקר הפסיכולוגיה בימינו. היא זכתה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים רבים אשר ביניהם פרס מטעם ה-American Society of Experimental Social Psychology לשנת 2014 וכן פרס קדר לשנת 2017. לאחרונה נבחרה כחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

 

"זו גאווה גדולה להיות בין זוכי פרס רוטשילד. אני מודה לתלמידים ולעמיתים שלי, שאיתם עשיתי את העבודה הרבה עליה קיבלתי את הפרס", אומרת פרופ' נירה ליברמן ומסכמת בהתרגשות "אני מודה לוועדת הפרס ולקולגות שהגישו את המועמדות שלי. בדרך כלל, אנחנו שקועים כל כך בעבודה היום יומית, שקשה לנו להרים את המבט ולהעריך את כברת הדרך שעשינו. אני שמחה לעשות את זה בהזדמנות חגיגית זו של קבלת פרס רוטשילד".

פרופ' שלמה מגדסי מהאוניברסיטה העברית מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב

הוא האקדמאי הישראלי החמישי שזוכה להתמנות לארגון יוקרתי זה, שחבר בו גם זוכה פרס הנובל אהרון צ'חנובר

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ – 1400 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר ממשלתיים.

פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים ובמיוחד בחלקיקים וטיפות ויישומיהם בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם מגדסי כ 300 פטנטים, חלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים והקמת חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים, ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו".

האקדמיה הלאומית לממציאים היא ארגון גג של אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים שנוסדה בשנת 2010, במטרה לעודד ממציאים, לקדם טכנולוגיה וחדשנות אקדמית. עמיתי NAI מחזיקים ביותר מ-48,000 פטנטים רשומים בארה"ב, הקימו למעלה מ-13,000 טכנולוגיות וחברות, ויצרו יותר ממיליון מקומות עבודה. ההמצאות של חברי הארגון מוערכות בהיקף של למעלה מ-3 טריליון דולר.

בארגון ה- NAI, חברים ארבעה אקדמאים ישראלים, בראשם זוכה פרס הנובל פרופ' אהרון צחנובר ובניהם גם פרופ' נעם אליעז, פרופ' יעל  חנין ופרופ' זאב זלסקי. ישראלי נוסף שזכה למינוי כחבר בכיר באקדמיה הוא התעשיין קובי ריכטר.

פרופ' ירון אוסטרובר מונה לראש ביה"ס למדעי המתמטיקה באוני' ת"א

פרופ' ירון אוסטרובר מונה לראש בית הספר למדעי המתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. הוא יחליף בתפקידו את פרופ' גדי פיביך. פרופ' אוסטרובר עוסק במתמטיקה עיונית, וחוקר את תחומי הגיאומטריה הסימפלקטית והדינמיקה ההמילטונית. גיאומטריה סימפלקטית היא תחום שפותח כדי לסייע בחקר מתמטי של תנועות במערכות דינמיות שונות, ומשמשת היום ככלי מרכזי בפיתוח מודלים מתמטיים של מערכות פיזיקליות כגון תנועות כוכבי לכת ולוויינים, דינמיקה של חלקיקים טעונים במאיצים, ומדידות קוונטיות.

את כל תאריו השלים פרופ' אוסטרובר באוניברסיטת תל אביב. את תקופת הפוסט-דוקטורט ביצע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (IAS), ובשנת 2010 חזר לאוניברסיטת תל אביב. פרופ׳ אוסטרובר זכה ברבות השנים במספר פרסים ומענקי מחקר יוקרתיים, ביניהם מענק מטעם מועצת המחקר של האיחוד האירופי (ERC), וכן מענקים מטעם הקרן הלאומית למדע בארצות הברית (NSF), והקרן הישראלית למדע (ISF). בשנת 2014 הוזמן פרופ׳ אוסטרובר להרצות בקונגרס הבינלאומי למתמטיקה על מחקריו, ובין השנים 2020-2018 היה עמית "פון-נוימן" במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.

פרופ' ירון אוסטרובר: "בית הספר למדעי המתמטיקה משמש לי כבית שני בעשרים וחמש השנים האחרונות, ואני רואה בתפקיד הזדמנות חשובה להמשיך ולקדם את המצוינות המחקרית, והפעילות הבינלאומית של החוקרים בבית הספר."

פרופ' שגב ברק מונה לראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוני' ת"א

פרופ' שגב ברק מונה לראש בית הספר לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון. את כל תאריו עשה פרופ' ברק באוניברסיטת תל אביב, והוא כיהן עד לאחרונה כראש המגמה הפסיכוביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, וכיו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר. הוא יחליף בתפקידו את פרופ' גלית יובל.

פרופ' ברק הוא חוקר בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ובביה"ס למדעי המוח. מחקרו עוסק במנגנונים הפסיכולוגיים והנוירוביולוגים של התמכרות לסמים ולאלכוהול, ובייחוד תהליכי למידה וזיכרון העומדים בבסיס התמכרויות.

במחקרו גילה פרופ' ברק מעורבות של מערכות מוחיות בתהליכי גמישות ועדכון של זיכרון שהינן פגועות בקרב מכורים, ומביאות לאבדן שליטה ולתלות בסמים ואלכוהול. מחקרו משלב שיטות התנהגותיות ומולקולריות מתקדמות, והניב תגליות ופרסומים בכתבי העת המובילים בתחום מדעי המוח.

פרופ' שגב ברק: " 'גדלתי' בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה מהתואר הראשון ועד הדוקטורט, ושבתי אליו כחבר סגל לאחר פוסט-דוקטורט בארה"ב. בית הספר הוא בית בשבילי, והמינוי כראש בית הספר הוא עבורי מעין סגירת מעגל. אני שמח וגאה לעמוד בראש בית הספר ולהמשיך להוביל את תנופת המצוינות שלנו במחקר ובהוראה – בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב הוא הגדול והמוביל בישראל בדירוגו המרשים במדרגים בינלאומיים, בהיקף סגל ההוראה והמחקר ובמספרי הסטודנטים."

שי צוקר – ראש בית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב

פרופ' שי צוקר מונה לראש בית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. הוא יחליף בתפקידו את פרופ' שמואל מרקו. פרופ' צוקר הוא אסטרופיזיקאי בהכשרתו ועשה את כל לימודיו באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר בעיקר כוכבים כפולים ופלנטות מחוץ למערכת השמש, אך לעתים "חוטא" גם בבחינת תופעות אסטרונומיות אחרות, החל מאסטרואידים במערכת השמש, עבור בכוכבים במרכז גלקסיית שביל החלב ועד קוואזרים.

עם הישגיו המדעיים של פרופ' צוקר ברבות השנים ניתן למנות פיתוח אלגוריתם למדידת מהירויות רדיאליות של כוכבים כפולים ספקטרוסקופיים; גילוי הפלנטה הידועה הראשונה המבצעת ליקוי של כוכב האם שלה, ובהמשך לכך, פיתוח אלגוריתם המשמש לגילוי פלנטות נוספות מסוג זה; הובלת מחקר בנושא אפקטים יחסותיים במסלולים הנצפים של כוכבים סביב מרכז גלקסיית שביל החלב, ועוד.

המכנה המשותף למרבית המחקרים של פרופ' צוקר הוא השימוש בשיטות סטטיסטיות ושיטות עיבוד נתונים מתקדמות באסטרונומיה, מה שמכונה אסטרוסטטיסטיקה.

פרופ' שי צוקר: "ההכשרה שלי כאסטרונום מקנה לי גישה ייחודית לחשוב על התהליכים הגלובליים המתרחשים בכדור הארץ. אסטרונומים מחפשים היום חיים על פלנטות אחרות וכשאנו עושים זאת מתגברת בנו ההבנה עד כמה החיים הם תופעה מיוחדת במינה, שדורשת תנאים מיוחדים לקיומה. הבנה זו מעצימה את תחושת האחריות שיש לנו לשימור התנאים האלה, ועם תחושת אחריות זו, ובחרדת קודש, אני נכנס לתפקיד ראש ביה"ס".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן