סיקור מקיף

פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של כל צבי הים. אחד מהם נשא בקיבתו לא פחות מ-12,000 פריטי פלסטיק

אלון זס"ק, מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל: "סקר מקיף זה, ראשון מסוגו בארץ המשתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים לשמירה על הים והמגוון הביולוגי שבו"

צב ים ירוק מפלסטיק: המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים, מפרסם דוח מקיף ראשון מסוגו בנושא השפעת הפסולת הימית במזרח הים התיכון על צבי הים שנפלטו לישראל. הדוח נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע של שיר ששון וד"ר יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים וד"ר יעל סגל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. את הדוח ליווה מקצועית ד"ר צוראל, מרכז מדעי לניטור ומרכז בים, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה.
המחקר עשה שימוש בנתונים שנאספו במשך 22 שנים (1999-2021) במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, וכן בפיילוט של שנה בניטור פסולת בקיבות צבי ים מתים שנפלטו לחופי ישראל, שנעשה בשיתוף פעולה של המרכז הארצי להצלת צבי ים עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל. הדוח מציג ממצאים מדאיגים ומאשר את החשש להשפעה השלילית של פסולת ימית בכלל ופסולת פלסטיק בפרט, על בתי הגידול הימיים ועל אוכלוסיית צבי הים.
ממצאים עיקריים:

  *   בין השנים 1999-2021 תועדו במסד הנתונים של מרכז ההצלה 524 צבים שנפגעו מפסולת ימית. כ-80% מהם (426 פרטים) נפגעו מהסתבכות בציוד דיג או מקור פסולת יבשתי אחר והשאר (98 פרטים) סבלו מפגיעות במערכת העיכול.

  *   פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של 100% מצבי הים שנבדקו ללא קשר למין (צב ים חום או ירוק), זוויג (זכר או נקבה) או גודל הצב.

  *   נמצאה מגמת עליה רב שנתית ברורה במספר המקרים של הסתבכות צבי ים צעירים בשקי פוליפרופילן המשמשים לאחסון מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר, המגיעה עד כמחצית מהמקרים המטופלים במרכז ההצלה.

  *   שיעור התמותה בצבים מסובכים בשקים הוא 11%. בנוסף, כרבע מהשורדים (24%) מאבדים גפיים כתוצאה מהסתבכות בחוטי השק שנפרמו. הם משוחררים בחזרה לטבע לאחר השיקום, אך קטיעות מקטינות את שיעורי ההישרדות בטבע וכנראה ישפיעו על יכולתם להתרבות אם יגיעו לבגרות מינית.

  *   47% מפגיעות הפסולת הם מפסולת דיג. רשתות רפאים, חוטי דיג וקרסים נמצאו הן כגורם הסתבכות והן בקיבות הצבים.

  *   היקף הפגיעות הקשורות בעיכול פסולת ככל הנראה גבוה מזה הידוע לנו. סיבות המוות של צבים שנפלטים אל החוף מתים מגוונות, ולרוב לא ניתן להגדירן ללא נתיחה. נתיחות לאחר המוות בצבים נפלטים החלו לפני כשנה בלבד.

  *   נצפו מספר מקרים של סתימת מערכת העיכול על ידי פסולת פלסטיק, מה שמרמז על עיכול פסולת כגורם ישיר לתמותת צבים.

  *   18,380 פרטי פסולת בודדו מקיבות של 21 צבי ים. צב ירוק בודד אחד נשא בקיבתו כ-12,000 מתוכם.

  *   מרבית הפלסטיק שנמצא בקיבות היה חסר צבע או לבן, צבעים שמקנים לחלקיקי הפלסטיק מראה דומה למזון הטבעי של הצבים שצף בעמודת המים.

  *   ב-15% מהצבים נמצאו, בנוסף לחלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.

  *   מתוך התצפיות המועטות של צבי ים גלדיים לחופי ישראל, 6 ממקרי המוות (21%) נגרמו ככל הנראה באופן ישיר על ידי פלסטיק, מחציתן מפסולת דיג ומחציתן מעיכול פסולת.


יותר פסולת מחול בחופים

מטרת תוכנית "חוף נקי" של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, הפועלת החל משנת 2005, היא למזער את מפגע הפסולת הימית בישראל ולהביא לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבינלאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל. כדי להגשים מטרה זו פועלת התוכנית בשישה צירים מרכזיים, השלובים זה בזה, כאשר העיקרון המוביל הוא שינוי תודעתי לחשיבות הים והחופים ולחיזוק לקיחת האחריות האישית של הציבור והאחריות של רשויות החוף לניקיון החוף הפתוח

על פי הערכות שונות, 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכות לים מדי שנה, ובישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ממצא זה גבוהה יותר מהנתונים העולמיים ונתונים בשאר ים תיכון. לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים היא יבשתית, כלומר מקורה מהציבור בחופים, ו32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק.

ההערכה היא כי בישראל נוצרת מידי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, כ-110 ק"ג פסולת פלסטיק לאדם לשנה. כלים חד פעמיים מהווים 6% מפסולת הפלסטיק בישראל, כ-60 אלף טון.

המשרד להגנת הסביבה תומך ברשויות החוף שבתחומן חופים בלתי מוכרזים לרחצה בעבור ביצוע פעולות ניקוי בחופים אלה והפחתה במקור של פסולת ימית ושימוש בכלים רב פעמיים.

המשרד ימשיך לפעול להוצאת פסולת מקרקעית הים, הן על ידי קבלנים והן על ידי מתנדבים, בעזרת שיתופי פעולה עם ההתאחדות הישראלית לצלילה ורשות הטבע והגנים. כמו כן, במהלך עלה המשרד באחרונה בקמפיין הסברה לציבור הרחב, בשיתוף פעולה עם עמותת אקואושן.

המשרד להגנת הסביבה קורא לציבור להימנע מלהביא פסולת פלסטיק לחופי הים, במטרה לשמור על החופים של כולנו נקיים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המשרד מוביל תהליך של גמילת ישראל מפלסטיק חד-פעמי, תהליך ארוך טווח שיוביל לסביבה נקייה יותר ובטוחה לבעלי החיים. השימוש בפלסטיק חד-פעמי מייצר כמויות של פסולת במרחב הציבורי, בחופים ובים עצמו. הממצאים, התיעודים והתמונות מהמחקר מדירים שינה ומהווים הוכחה נוספת לכך שההשפעה של פסולת פלסטיק בים על צבי הים היא משמעותית ובלתי נסבלת. הים הוא נכס לאומי שיש לשמור עליו ועל היצורים שחיים בו בצורה הטובה ביותר, כשהוא נקי מפסולת וממפגעים ידי אדם"

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "הדוח המקיף הוא עוד נורת אזהרה לסכנת ההכחדה המאיימת על צבי הים נוכח פעילות ומעשי האדם. בכל שנה אנו נחשפים דרך הפקחים, אנשי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים ומתנדבים רבים שמסייעים לנו, לפגיעה העצומה והכואבת של הפסולת הימית בצבי הים, בעיקרה מחומרי פלסטיק, שמובילה לא אחת לקטיעת הגפיים שלהם ואף למותם. יש לנו חובה מוסרית וגם חוקית לפעול כולם יחד, רשות הטבע והגנים כאמונה על הגנת חיות הבר, גופי הממשלה הרלוונטיים וגם הציבור כולו כדי להגן על אוכלוסיית צבי הים. זאת בין היתר באמצעות הגדלת אזורי המחייה הבטוחים לבעלי החיים בסביבה הימית והחופית על ידי הכרזת שמורות טבע ימיות וחופיות, פיקוח ואכיפה הדוקים יותר על משתמשי הים בהם כלי שייט ותובלה ימית, העלאת המודעות לצבי הים בקרב הציבור הרחב, הקצאת המשאבים הנדרשים לטיפול והגנה על אוכלוסייתם וכמובן צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי בסביבה החופית ובכלל. זוהי משימה לאומית למען הצבים, למען הטבע כולו ולמען האדם".

המרכז הארצי להצלת צבי ים

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, האמונה בישראל על הגנת חיות הבר, הוקם בשנת 1999 במטרה לשקם ולהשיב חזרה לטבע את הצבים הפגועים לאחר טיפול, התאוששות והחלמה.

מאז הקמתו ,טופלו במרכז למעלה מ-1,300 פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף דולפינים. כ-70% מצבי הים שוחררו חזרה לים לאחר וטיפול ושיקום.

לצד טיפול ושיקום צבי ים פגועים, המרכז הארצי להצלת צבי ים פועל בדרכים נוספות לשימור ואישוש אוכלוסיית צבי הים ביניהן: סקרי חוף יומיים בעונת הרבייה לאיתור והעתקה (אם נדרש) של קיני צבות הים לחוות הדגרה מוגנות בשמורות וגנים לאומיים חופיים, הגנה פיזית על הביצים המוטלות בחופים והאבקועים הבוקעים בדרך אל הים, שיקום אוכלוסיית צב הים הירוק באמצעות טיפוח וקיום גרעין רבייה של מין זה. כמו כן מוביל המרכז להצלת צבי ים גם סקרים ומחקרים בתחום, פעילויות חינוך והסברה בין היתר באמצעות ערוצי התקשורת וסיורים מודרכים לקהל לטובת העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב לעולמם המרתק של צבי הים והחשיבות בשמירה עליהם. המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים נעזר בעשרות פקחים ועובדים של רשות הטבע והגנים לאורך הסביבה הימית והחופית וכן במאות מתנדבים בכל שנה שפועלים יחד עימו למען ההגנה על צבי הים בישראל.

פעילויות מגוונות וענפות אלו להצלת צבי הים הפכו את המרכז הארצי להצלת צבי ים לשם דבר בעולם ולאחד המקצועיים בתחומו. זאת בין היתר גם לאור שיטות טיפול מיוחדות בצבי ים שפותחו על ידי אנשי המרכז והרשות לאורך השנים.

אם נתקלתם בצב ים פגוע או פצוע בסביבה החופית והימית יש לדווח על כך בהקדם למוקד רשות הטבע והגנים הפעיל 24/7 במספר *3639 לטובת העברתו לטיפול באופן בטוח. במידה והצב מסובך בפסולת פלסטיק אין להסירה לבד אלא רק על ידי פקחי ועובדי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים המוסמכים לכך!

4 תגובות

  1. הכותרת מטעה מאוד.
    הכותרת הנכונה היא: פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של כל צבי הים המתים שנפלטו לחופי ישראל.
    האם יתכן שבקיבתם של 99% מהצבים החיים אין פלסטיק כלל?
    אין שום התייחסות לשאלה פעוטה זו.

  2. לא ידענו שאלון זסק הוא מחקר ימים ואגמים ולא סמנכל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. מעניין מעבר התפקיד הזה. שיהיה בהצלחה

  3. הפגיעה הנוראית של פלסטיק בטבע ידועה מזה זמן רב
    וכדי למזערה יש מדינות רבות בהן השימוש במיני פלסטיק
    אסור לחלוטין או מוגבל ,
    כך גם אצלנו :
    יש חוקים ותקנות למניעת שימוש בשקיות ״גופיה״,
    יש תקנות למניעה ומיתון השימוש בכלים-חד-פעמיים ,
    טוב ויפה ? לא ולא !
    שכן ההבדל בין רצוי למצוי
    מתבטא בהתנהגות המופקרת של הישראלים,
    מסתבר שהישראלים בארץ מיצרים אשפה בכמויות
    גדולות יותר מתושבי רוב המדינות !
    ייצור אשפה (ורעש) מהווה התמחות ישראלית
    שמעטים עולים עליה ,
    נכון שהפלסטיק בקיבות צבים מגיע מאזורים רבים
    אבל ה״תרומה״ הישראלית גדולה בהרבה
    ביחס לגודל המדינה ומספר תושביה,
    ראוי כי כל הגופים שתפקידם לפקח
    ימלאו את תפקידם / חובתם
    כדי למתן את הנזק הנוראי ! ! !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן