סיקור מקיף

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי

העברת תרופות. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

כתב העת Small Methods מציג פריצת דרך בהובלת תרופות ובהשתלת רקמות בסיוע אולטרסאונד – פיתוח של חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. קבוצת המחקר של פרופ’ שולמית לבנברג, בהובלת הפוסט-דוקטורנט ליאור דבי והדוקטורנט מג’ד משעור, פיתחה שיטה חדשנית לביו-הדפסה של תאים חיים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית באמצעות השרייה של גלי קול מחוץ למטופל. הטכנולוגיה מושתת על חומרים נוזליים הרגישים לקול (acousto-sensitive materials) המתמצקים במהירות בהשפעת אולטרסאונד ממקור חיצוני. תהליך זה אינו מצריך חשיפה פולשנית של הרקמה המטופלת, הקרנה או פעולות מזיקות אחרות.

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי.

דפוסי התגבשות של ההידרוג'ל תחת זמני חשיפה שונים לגלי אולטרסאונד. צולם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק
דפוסי התגבשות של ההידרוג’ל תחת זמני חשיפה שונים לגלי אולטרסאונד. צולם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק
מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בתמונה השמאלית: חיות התאים – חיים בירוק, מתים באדום. השיטה שמשמרת את החיות בתמונה הימנית הוא עטיפה שלהם ב"מיקרו-כדורים" המגינים אליהם בתהליך המיצוק
מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בתמונה השמאלית: חיות התאים – חיים בירוק, מתים באדום. השיטה שמשמרת את החיות בתמונה הימנית הוא עטיפה שלהם ב”מיקרו-כדורים” המגינים אליהם בתהליך המיצוק

בתחום הנדסת רקמות, שמטרתו לייצר רקמות תפקודיות להשתלה לצורך שיקום תפקוד לקוי של רקמות ואיברים, התפתחה בשנים האחרונות גישה נוספת של בניית הרקמות המהונדסות ישירות בגוף המטופל באמצעות שיטות הדפסה שונות. הדפסה ישירה של הרקמות הבנויות מתאים חיים ופיגומים תומכים דורשת הליך פולשני הכולל חשיפה מאסיבית של האתר המטופל ובעלת סיכונים להתפתחות סיבוכים, פגיעות פריפריאליות וזיהומים. בשיטה החדשנית שפותחה בטכניון, תאים או תרופות מובלים בתוך דיו ביולוגי נוזלי ישירות לאזור המטופל בעומק הגוף באמצעות הזרקה ישירה או קטטר. לאחר מכן הרקמה המהונדסת מודפסת באמצעות גלי-קול המושרים ממתמר אולטרסואנד חיצוני למטופל. כך יכולה להיבנות רקמה מהונדסת בעומק הגוף ללא חשיפת האתר המטופל.


בעבודה שפורסמה לאחר ביקורת עמיתים במגזין המדעי Small Methods הציגו החוקרים כמה חידושים. ראשית, הצוות הצליח להציג לראשונה בניית רקמות עם תאיים חיים פונקציונליים כדוגמת תאי לב, זאת באמצעות השרייה חיצונית של גלי-קול. התאים המשיכו לתפקד ולפעום לאחר התהליך. בנוסף, תאי אנדותל יצרו רשתות כלי דם והראו חיות ותפקודיות לפחות כשבוע לאחר ההדפסה. שנית הראו החוקרים את האפשרות להטעין את הביו-דיו הרגיש לקול בתרופות אנטי-סרטניות לצורך שחרור מבוקר ומושהה לאורך זמן. כך יוכל להתבצע טיפול מקומי ממושך להפחתת השפעות לא רצויות באזורים בריאים.

התארגנות התאים על ציר הזמן (כעבור יום, ארבעה ימים ושבעה  ימים) אחרי מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בירוק – תאי אנדותל
התארגנות התאים על ציר הזמן (כעבור יום, ארבעה ימים ושבעה ימים) אחרי מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בירוק – תאי אנדותל

שלישית, החוקרים הראו כי אפשר לשלוט בתכונות המכניות של הפיגום המודפס על ידי שינוי פרופיל ההשריה של גלי הקול (משך ועוצמה) כך שיתאים בצורה מיטבית לרקמת היעד המטופלת או כדי לשלוט בקצב שחרור התרופה הרצוי.


הוכחת ההיתכנות במחקר זה מהווה בסיס למחקרי המשך עבור מגוון יישומים ביו-רפואיים ופותחת צוהר לגישות טיפוליות חדשניות בהנדסת רקמות, שחרור מבוקר של תרופות וביו-הדפסות.

למאמר ב- Small Methods

עוד בנושא באתר הידען

תגובה אחת

  1. מקסים אבל מיותר. ידוע שאפשר לתקן את מערכות הגוף באמצעות תדרים. עם מחולל תדרים ומערכת אבחון שכל הערכה עולה אולי 3000 שקלים. ואפשר להשתמש בה בלי הגבלה ובלי הסיפור על נוזלים שמתמצקים וכל מיני סיפורים (נשמע לי כמו סיפור שנועד לגרום לזה להישמע כמו טיפול מורכב ואמין וגם פחות נגיש. כדי למכור טיפולים מורכבים במחיר יותר יקר מ”סתם” טיפול תדרים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.