סיקור מקיף

פודקאסט: אריג הארגמן שחושף את האופנה בתקופת המלכים דוד ושלמה

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב

 פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה.
מה נחשב לבגד יוקרתי בתקופה הזו? ועל הממצא הנדיר ממדבר הערבה של בד צבוע ארגמן מלכותי שהופק ממיני חלזונות בים התיכון, תגלית שמשנה את כל מה שידענו על נוודים בתקופת המקרא

המחקר נערך בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות ופרופ' ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ע"ש יעקב מ. אלקוב באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' זהר עמר, ד"ר דוד אילוז ד"ר אלכסנדר ורוואק מאוניברסיטת בר אילן וד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות. הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי PLOS ONE.

לאחר פרסום הממצאים הסביר פרופ' בן יוסף כי במסגרת מחקר של אריגי הצבע מתמנע הנמשך מספר שנים, התגלו, להפתעת החוקרים, שרידי אריג, גדיל וסיבי צמר, הצבועים בצבע הארגמן המלכותי. תיארוך פחמן-14 ישיר קבע כי הממצאים מתוארכים לסביבות שנת 1000 לפנה"ס – במקרא, תקופת דוד ושלמה בירושלים.

פרופ' בן יוסף: "משלחת של אוניברסיטת תל אביב חופרת בתמנע ברציפות מאז 2013. בזכות היובש הקיצוני במקום, אנחנו מצליחים למצוא גם חומרים אורגניים כמו בדים, חבלים ועורות מתקפת הברזל, ימיהם של דוד ושלמה – אוסף שמעניק לנו הצצה ייחודית לחיים בתקופת המקרא. גם אם נחפור עוד מאה שנים בירושלים, לא נמצא שם אריגים מלפני 3,000 שנה. ההשתמרות בתמנע יוצאת מן הכלל, והיא מקבילה רק לאתרים מאוחרים בהרבה כמו מצדה ומערות בר כוכבא."

"בשנים האחרונות אנחנו חופרים אתר חדש בתוך תמנע שנקרא 'גבעת העבדים'. השם עלול לבלבל, שכן העובדים שם לא היו עבדים כלל ועיקר – אלא חרשים מומחים. תמנע הייתה מרכז הפקת נחושת, הנפט של תקופת הברזל. הפקת הנחושת דרשה ידע מטלורגי מתקדם, וכנראה סודי, ומי שהחזיק בידע הזה היו ה'הייטקיסטים' של התקופה. גבעת העבדים היא האתר הגדול ביותר של הפקת הנחושת בבקעה והיא מלאה בערמות של פסולת תעשייתית, כמו סיגים מכבשני ההתכה. באחת הערמות הללו מצאנו שלוש פיסות צבועות של בד. הצבע מיד משך את העין שלנו, אבל לא האמנו שמצאנו ארגמן אמיתי מתקופה מוקדמת כל כך".

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. הבהרה. הממצאים מתקופת דוד וולידיים בלי קשר לטיעון שהצגתי של פרופסור פינקלשטיין על תקופת דוד או שלמה, או שלא נמצאה עדות לשלמה. וולידיים לתקופה שבה לפי המקרא חיו דוד ושלמה.
    ייתכן והיה קים שלמה כשליט של ירושלים. אין בנאמר להפריך את דברי הארכיאולוג כאן.
    לדוד, ירבעם השני מלך ישראל (שילה) , אחאב (תל מגידו), כנראה ברוך בן-נריה, יש עדויות ארכאולוגיות. ברוך היה תלמידו של ירמיהו. מן הסתם לבשו מה שמוצג כאן. המרצה כאן מציג שרוב הארכאולוגים סבורים שמוצא ישראל משבטים נוודים ושלא היו ערים מובהקות בתקופת דוד ושלמה.

  2. אין שום ראיות ארכאולוגיות לקיומו של שלמה המלך.
    אין ראיות לקיומה של ממלכה מאוחדת. יש ראיות לקיומן של שתי ממלכות: ישראל החזקה ויהודה הקטנה. שהדת היהודית החלה דווקא בישראל.
    ישנן ראיות לקיומו של דוד. ראיות חזקות.
    כנגד המאמרים של ישראל פינקלשטיין, ישנה סדרת הספרים ארכאולוגיה של הרב זמיר כהן (אין לזלזל בה) והרבה ארכאולוגים.
    קראתי את מאמריו של פינקלשטיין והתרשמתי שהם המדעיים ביותר. הבחור מתארך את ממצאיו בשיטות מדעיות מתקדמות מאד. הם מתפרסמים בעיתונים הטובים ביותר.
    הכותב הוא אדם מאמין בבורא, ומסורתי. לא מפריע להיות מאותגר מנקודת מבט שונה במשהו מהתנ"ך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן