סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת מקורונה בספטמבר, מעבר לצפוי

כך עולה מניתוח שערך צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה והוצג בקבינט הקורונה. מתוך מדדי התחלואה, גם היום נראה כי הסגר, שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח

איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay
איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

בניתוח שהוגש היום (רביעי) ל״מגן ישראל״ מלל ולקבינט הקורונה על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית והדסה, שעוסק בניטור מגפת הקורונה Covid-19, נמסרו עדכונים בנוגע לתחלואה ולתמותה הצפויה בתרחישי ייחוס שונים לסגר, לפי פרמטרים בריאותיים וציבוריים שנמדדו מאז ראש השנה. בנוסף, הוסבר כי ניכרת במהלך השבועיים האחרונים עלייה גבוהה באחוז הנפטרים מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה.

בין היתר, עולה האפשרות כי תמותה מוגברת זו נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות, זאת עקב העומס הרב שנוצר בבתי החולים ועל הצוות הרפואי בהם או שייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים להישרדותם של החולים.

זאת ועוד, בימים אלו בודקים המומחים מדוע חלה ירידה ניכרת שבמספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה במהלך חודש ספטמבר. בגרף שפורסם תחת הכותרת "אינדיקטור אפשרי לירידה בביצועי מערכת הבריאות", הראו החוקרים כי ממוצע הימים עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 ימים לכ-11 במהלך תחילת ספטמבר. "מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות", מציינים החוקרים בדו"ח שלהם.

מתוך מדדי התחלואה, גם היום נראה כי הסגר, שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח.

החוקרים התייחסו ליציאה אפשרית מדורגת מהסגר בהמשך. החוקרים מדגישים כי יש חשיבות רבה בניהוג היציאה מהסגר באמצעות מדדים רבים, הקשורים לא רק למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה, ולביצועי המערך האפידמיולוגי, ויכולות האחיזה שלו בשרשראות הדבקה. כעת מטרת העל, לדידם, היא להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו "בידוד וכיבוי של התפרצויות", כלומר גיבוש של חיים לצד המחלה עד למציאת פתרון רפואי דוגמת חיסון או תרופה.

באופן מיידי, החוקרים מקווים להגיע למקדם הכפלה יומי קטן מ-0.9 תוך יכולת שימורו לאורך מספר שבועות. הגעה למקדם יומי של 0.9, לטענתם, תאפשר דיכוי של גל הקורונה הנוכחי תוך שלושה שבועות. "על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים בזמן ההתפרצות, ניתן לשקול חזרה של מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד ובאזורים שאינם 'אדומים' בקפסולות עם הפרדת סגל (בשונה ממה שבוצע), וחידוש פעילות משקית ארצית ללא התקהלויות במקומות סגורים וללא החרגות בדומה למתווה 'אזורים אדומים'", נכתב במסמך.

המומחים החתומים על הדו"ח החדש הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.

צוות חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור האוניברסיטה העברית: ילדים עד גיל 10 אינם הגורם המניע את המגיפה בישראל

 צעד ראשון ביציאה מהסגר צריך לכלול פתיחה מחדש של מערכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה

סגירת מערכת החינוך בגלל מגפת הקורונה. צילום: Image by <a href="https://pixabay.com/users/alexandra_koch-621802/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=5560977">Alexandra_Koch</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=5560977">Pixabay</a>
סגירת מערכת החינוך בגלל מגפת הקורונה. צילום: Image by Alexandra_Koch from Pixabay

צוות חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה פרסמו היום (רביעי) דו"ח חדש, לפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה

לפי הדו"ח, קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה ב-Covid-19, במיוחד הדבקה סימפטומטית, ומחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר. בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר.

החוקרים מציינים כי בתקופה בה כיתות א'-ג' פעלו ובתקופה בה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עליה בתחלואה בישראל. לפי החוקרים, במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך.

עוד לפי החוקרים, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 10-39, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה.

מסקנות החוקרים בהתאם לנתונים:

  • פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות.
  • רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים.
  • הסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר.

על המסמך חתומים דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. נמחקה לכם בטעות מילה אחת. כתבתם: "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית" והתכוונתם לכתוב "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית הכנסת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן