סיקור מקיף

סויה, בננות וכורכום: טעמי הגלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מחקר חדש של צוות בינלאומי, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות חושף: כבר במאה ה-16 לפנה"ס התקיים סחר גלובאלי משמעותי בין הודו ודרום-מזרח אסיה וארץ ישראל שכלל, בין היתר, מסחר של מזון אקזוטי כמו פולי סויה, בננות וכורכום – כמעט אלף שנה לפני העדויות הראשונות להימצאותם של מזונות אלה באזורנו.

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.

את המחקר ניהל פרופ' פיליפ שטוקהאמר מאוניברסיטת מינכן, בשיתוף חוקרים ממוסדות שונים בעולם. מטעם אוניברסיטת תל אביב השתתפו במחקר פרופ' ישראל פינקלשטיין וד"ר מריו מרטין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ. אלקוב, ומטעם תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה ברשות העתיקות, השתתפו ד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי ייגורוב. הממצאים מתפרסמים היום בכתב העת PNAS.

הפתעות מיובאות בשוק המקומי

החוקרים מסבירים, שכאשר אנחנו מדמיינים את השוק העירוני במגידו לפני 3,700 שנה, אנחנו מדמיינים מאכלים מקומיים כגון חיטה, תמרים ושומשום – ואכן חלבונים עתיקים ומיקרו-מאובנים ממזונות אלה נמצאו בלסתות. אלא שיחד איתם נמצאו שיירים גם של פולי סויה, בננות וכורכום. לטענת החוקרים, בשום מקום בעולם לא התגלו ראיות עתיקות יותר לפולי סויה, בננות וכורכום מחוץ לדרום ומזרח אסיה, והתגלית מקדימה במאות (כורכום) ואף באלף שנה (פולי סויה) את הימצאותם באזור ארץ ישראל ובאגן הים התיכון. פירושו של דבר, שכבר באלף השני לפנה"ס, התקיים מסחר ארוך-טווח בפירות, בתבלינים ובשמנים אקזוטיים בין דרום אסיה ואזור ארץ ישראל, דרך מסופוטמיה או מצרים – גלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל. מן הסתם, אף בננה לא הייתה שורדת המסע מדרום-מזרח אסיה למגידו, וכפי הנראה הבננות נצרכו כפירות יבשים.

"זאת עדות ברורה לסחר עם דרום-מזרח אסיה כבר במאה ה-16 לפנה"ס – מוקדם בהרבה ממה ששיערו החוקרים עד כה", מסביר פרופ' פינקלשטיין. עדויות דומות לסחר למרחקים גילינו לפני שנים אחדות במחקר שארים מולקולאריים בכלי חרס מאותה תקופה במגידו, מחקר שהניב עדות לייבוא של וניל. אלא שרב הנסתר על הגלוי באשר לפרטים על דרכי הסחר ואופן העברת הסחורות".

"בחפירה שניהלנו בתל עירני גילינו, באופן מפתיע, בית קברות מתקופת הברזל הקדומה – לפני כ-3,100 שנה", מספרים ד"ר יניר מילבסקי ודימיטרי ייגורוב מרשות העתיקות. "בחלק מהקברים מצאנו משפחות קבורות יחד – ילדים שנקברו ליד הוריהם. לצד הנקברים, גילינו מנחות קבורה – קערות, קנקנים ופכים, שנקברו עם המתים, מתוך האמונה שהכלים ישמשו אותם בעולם הבא. בחלק מהכלים נמצאו עצמות של בעלי חיים – בעיקר כבשים ועיזים, מאכלים למתים. בכוונתנו לחקור את הכלים שנחשפו, ולבדוק אם בחלקם נמצאים שרידי בננות ושומשום, כפי שנמצאו בשיני הנקברים. בנוסף, אנו מבצעים מחקר עם פרופ' שטוקהמר לבדיקת DNA, במטרה לנסות ולהבין מי האנשים האלה ומהיכן הם באו".

עולם חדש של נתונים נגלה תחת מיקרוסקופ

הסויה בויתה לראשונה באזור סין של ימינו באלף השביעי לפנה"ס. הבננה בויתה לראשונה בגינאה החדשה באלף החמישי לפנה"ס, והיא הגיעו למערב אפריקה 4,000 שנה אחר כך – אבל עד כה, לא היה ידוע על התפשטות מוקדמת יותר של הפרי במזרח התיכון. הכורכום וחלבוני הסויה נמצאו בלסת של אדם אחד ממגידו, וחלבוני הבננה בשתי לסתות מתל עירני – ולכן אין לדעת עד כמה מזונות אלה היו זמינים לכל דורש מכל מעמד חברתי. אם כי החוקרים מעריכים שמדובר באנשים שהיו שייכים, ככל הנראה, למעמד גבוה יחסית בעיר-המדינה מגידו. הדבר ניכר במבנה הקברים ובמנחות שהושמו בהם. בנוסף, החוקרים מצאו עדויות לצריכת שומשום בלסתות גם ממגידו וגם מתל עירני, ממצא המעיד על כך ששומשום הפך לחלק מובהק מהמטבח המקומי כבר באלף השני לפנה"ס.

"המחקר מדגים את האפשרויות הגלומות בשילוב של המדעים המדויקים ומדעי הטבע במחקר ארכיאולוגי מודרני," מסכם פרופ' פינקלשטיין. "הארכיאולוגיה המסורתית, שניתן לכנותה מקרו-ארכיאולוגיה, מספקת נתונים הנראים לעין – כגון מבנים, כלי חרס, תכשיטים וכלי נשק. עולם שלם של נתונים אחרים, שחשיבותם גדולה, מתגלה רק לעיני המתבונן בממצאים תחת מיקרוסקופ ובשיטות אנאליטיות מתקדמות".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן