נייצ'ר: המדע בשנת 2020 בסימן הקורונה לרעה ולטובה

"על אף השיבושים שנגיף הקורונה יוצר בכל תחומי החיים – נראה שבתחום חקר הנגיף חלה התקדמות מהירה מאוד, כפי שלא היה עד כה עם אף נגיף אחר"  נאמר במאמר סיכום השנה של אחד מכתבי העת המדעיים החשובים

חיסוני mRNA שפותחו נגד מגפת הקורונה COVID-19. צילום: shutterstock
חיסוני mRNA שפותחו נגד מגפת הקורונה COVID-19. צילום: shutterstock

נייצ'ר מסכמת את שנת 2020 במאמר מקיף על השלכות מגפת הקורונה על עולם המדע.   

בתחילתו של המאמר מסבירים אנשי המגזין: אירוע אחד שלט בשנת 2020: וירוס קטלני שלא היה מוכר קודם לכן חולל הרס ברחבי העולם, הרג יותר מ-1.5 מיליון בני אדם, הדביק רבים נוספים וגרם להרס כלכלי.

על אף שהיו התפתחויות מחקר חדשותיות אחרות ב-2020, ההתפתחות של המדע בכללו הייתה יוצאת דופן. מהירות התפשטות נגיף הקורונה הותווה רק לקצב התובנות המדעיות. כמעט ברגע ש-SARS-CoV-2 התגלה, החלו קבוצות מחקר ברחבי העולם לחקור את הביולוגיה שלו וקבוצות אחרות פיתחו בדיקות אבחון או חקרו אילו אמצעים לבריאות הציבור יש לנקוט כדי לשלוט במגיפה. מדענים גם מיהרו למצוא טיפולים וליצור חיסונים שיכולים להתגבר על הנגיף. "מעולם לא התקדמנו כל כך מהר עם אף גורם זיהומי אחר", אומר הווירולוג תיאודורה האציואנו באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.

יש לציין כי בין ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון ניתן למנות לא רק את עצם פיתוח החיסון המהיר אלא גם החדשנות שבו שימוש ב-mRNA כדי לתת הוראות לגוף, שעשויה לבוא לידי ביטוי בהתקדמות מהירה בתחומי רפואה אחרים לרבות ריפוי גנטי לסרטן.

אבל היו חלקים גדולים מאוד במדע שאירעו בהם שיבושים. עורכי נייצ'ר כותבים כי המגפה השפיעה גם על חייהם האישיים וחיי העבודה של החוקרים. רבים מאלה שלא חוקרים את הנגיף או את השפעתו חוו עיכוב של הפרויקטים שלהם, קריירות הושהו ומימון המחקר נפגע.

לדבריהם, מאז מלחמת העולם השנייה לא ידע המחקר המדעי שיבוש באופן כה נרחב. כשהנגיף החל להתפשט ברחבי מדינות, אוניברסיטאות רבות סגרו את הקמפוסים שלהן במרץ. המעבדות עצרו את כל הניסויים מלבד הניסויים החיוניים ביותר, עבודת השטח בוטלה וכנסים הפכו לווירטואליים.

בתחומים רבים שלא קשורים ישירות לבעיה, הפרוייקטים וההתקדמות הואטו מאוד. לפתע נאלצו החוקרים לעבוד מהבית, ומצאו את חייהם שונים, לעתים קרובות נאבקים בטיפול במשפחה ובגישה מוגבלת למשאבים כגון ספריות. סטודנטים רבים גם מצאו את עצמם ללא נתונים מעבודות שטח או מהמעבדה שהם היו צריכים כדי להשלים את התארים שלהם. סגירת השמים הפכה את חיפושי העבודה לקשים הרבה יותר.

במיוחד נפגעו נשים – בעיקר אמהות, אך גם חוקרים בתחילת הקריירה ומדענים מקבוצות לא מיוצגות אחרות שעבורם המגיפה העצימה גורמים שכבר הקשו עליהם להשתתף במחקרים מדעיים. סקר שנערך בקרב 3,345 אקדמאים בברזיל בחודשים אפריל ומאי מצא כי נשים שחורות, כמו גם אמהות מכל המוצאים האתני, דיווחו על הירידה הגדולה ביותר בתפוקה בעבודה במהלך המגפה, כפי שנמדדה על-ידי יכולתן להגיש עבודות מחקר ולעמוד בלוחות זמנים. "התוצאות יכולות להיות דומות גם במדינות אחרות, ללא ספק", אומר החוקר הראשי פרננדה סטניסקואסקי (Staniscuaski), ביולוג צמחים באוניברסיטה הפדרלית של ריו גרנדה דו סול בפורטו אלגרה.

ממשלות ברחבי העולם הגיבו בדרכים שונות, וחלקן סיפקו תמיכה כספית להשכלה הגבוהה ולתעשיות עתירות מחקר. אוסטרליה, למשל, הקדישה מיליארד דולר למחקרים אקדמיים בשנת 2021. בארה"ב, לעומת זאת, המחקר לא זכה להיות חלק מתוכנית החילוץ הכלכלית בסך 2.3 טריליון דולר.

אמנם קמפוסים רבים שבו ונפתחו עד אוגוסט, אבל גם שם ישנם סטודנטים רבים שלא יכולים להגיע בגלל הידבקות. במדינות בעלות התפרצויות נרחבות כמו הודו וברזיל לא נפתחו הקמפוסים כלל (גם בישראל).

לסיכום, הם כותבים, כי היו גם כמה נקודות אור. חלק משיתופי הפעולה האקדמיים הבינלאומיים גדלו. החוקרים החלו לשתף נתונים בגלוי, ורבים פרסמו את עבודתם בשרתי טרום פרסום; ורוב המוציאים לאור של כתבי העת המדעיים הפכו את מאמרי ה-COVID שלהם לחופשיים לקריאה. תרבות המחקר גם התרחקה, לפחות באופן זמני, מהדגשת הפרודוקטיביות לדיון בנושאים רחבים יותר כמו איזון בין עבודה לחיים. "אני מקווה שהשינויים החיוביים שנגרמו על-ידי מגפה יוכלו להישאר", אומר שין שו, עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד, בריטניה, שחוקר דפוסי מחקר בינלאומיים."

לכתבה המלאה

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. המגפה הזאת נראה לי תיזכר לנצח כמגפה העולמית האחרונה.
    בעתיד מערכות אוטומטיות יזהו כל גורם מחולל מחלה חדש ויפתחו לו מענה

  2. ב-1 בפברואר, מתוכנן וובינר בנושא חיסונים, נראה שזה צפוי להיות מעניין:
    http://bit.ly/3mWDLtd

    תרכיבי חיסון בישראל – כשעבר, הווה ועתיד נפגשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן