ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
בסתיו הקרוב יעברו אצלנו שוב מאות אלפי חסידות בדרכן מאירופה להעביר את החורף באפריקה החמה. אבל רק חלק מהן יצליחו להגיע ליעדן. סכנות לא מעטות מחכות להן בדרך, ואחת מהן היא התנגשות בקווי מתח גבוה. מספר מקרי ההתנגשות הקטלניים של עופות בקווי מתח בישראל עומד על אלפי מקרים לפחות מדי שנה, בייחוד באזורים שנחשבים רגישים מבחינת כמויות העופות שעוברים בהם. ולמרות זאת, עד כה כמעט שלא בוצעו פעולות בשטח לצמצום הפגיעות האלה. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על שיטה עם יעילות גבוהה בהפחתת ההתנגשויות: התקנת אמצעי סימון שונים על קווי המתח במטרה לגרום לציפורים להתרחק ולהימנע ממפגש מסוכן.
"בשונה מהתחשמלויות של עופות שמתנגשים בחוטי ועמודי חשמל, אירועי ההתנגשויות בקווי המתח הם פחות מוכרים, ובעיקר פחות מטופלים", אומר ד"ר אשל אופיר, שהוביל את המחקר. "וזו לא בעיה זניחה, בלשון המעטה״. אופיר מסביר שבמובנים מסוימים היא אף יותר חמורה מהם, כיוון שבניגוד להתחשמלות מחוטים ומעמודי חשמל, שפוגעת בעיקר בעופות גדולים, ההתנגשות בקווי המתח פוגעת בציפורים בכל הגדלים.
ההערכות העולמיות היום מדברות על למעלה מ-100 מיליון עופות ברחבי העולם שנפגעים בכל שנה מהתנגשויות בקווי מתח. גם אם קשה להעריך במדויק את המספרים – כיוון שלא ניתן להגיע לכל העופות שנפגעים – המידע שמצטבר עם השנים מצליח להצביע על גורמי הסיכון העיקריים, רובם קשורים לאזורים שבהם נמצאים שיעורים גבוהים של בעלי כנף, לצד השפעות מקומיות נוספות של תנאי שטח ושימושי קרקע, כמו גם מינים מסוימים שמועדים יותר להתנגשויות.
בארץ, אחד מגורמי הסיכון העיקריים שאחראים למספרי הפגיעה הגדולים טמון בכמויות של בעלי הכנף שעוברים כאן. כ-500 מיליון עופות נודדים חולפים בשמי ישראל פעמיים בשנה, בדרך מאפריקה לאירופה ובחזרה. בחודש אפריל האחרון, לדוגמה, נמצאו מעל 30 פגרים של חסידות שנפגעו משני קווי מתח בצפון בעיצומה של עונת הנדידה, לצד חסידות רבות נוספות שהגיעו כשהן פצועות קשה אל מרכז האקלום לחיות בר באגמון החולה. "מבחינה גיאוגרפית אנחנו נמצאים במיקום קריטי", אומר אופיר. "מסות גדולות מאוד של ציפורים נודדות כאן ביום ובלילה, במה שנחשב כערוץ הנדידה העיקרי בין אירו-אסיה לאפריקה. כל מה שקורה כאן בישראל משפיע על אוכלוסיות שמקננות וחורפות באירופה ובאפריקה".
הכלבים הראו יעילות של כמעט 100 אחוזי גילוי – הרבה יותר יעיל ביחס לצפר שהולך ובודק בשטח. שקנאי שהתנגש בקו מתח. צילום: ספי סהר
רחפנים וכלבים בשירות הציפורים
במסגרת המחקר, שהוצג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה באוניברסיטת תל אביב, נבחרו 30 מקטעים על פני שטח של 800 מטר, בין עמק יזרעאל לעמק בית שאן. שלושה סוגים של אמצעי סימון הותקנו על קווי המתח באמצעות רחפנים, ואיתור פגרי העופות מתחת לקווי המתח נעשה בעזרת כלבים מאומנים, ש"יודעים לזהות לגבי כל נוצה אם היא שריד לעוף חי או מת", לדברי אופיר. שניים מאמצעי הסימון מוגדרים אמצעים פאסיביים: אלו אמצעים ויזואליים שמהודקים לכבלים, חלקם צבועים בצבעים זרחניים ומבוססים על טכניקה טבעית של החזרת אור (בדומה לכדורים הכתומים שניתן לראות על לא מעט כבלי חשמל). לעומתם, האמצעי השלישי מוגדר אמצעי אקטיבי: זהו פאנל סולארי שבו נורות לד, שמנצנצות מדי מספר שניות. "באמצעים הפסיביים יש החזרת אור, וגם תנועה ורעש מסוימים שיכולים להשפיע", מסביר אופיר. "האימפקט של האור האקטיבי הוא בעיקר בשעות הלילה, אז הוא נראה למרחוק״.
תוצאות המחקר, שהתבססו על בחינת הממצאים על ידי אוהד הצופה – אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, יחד עם אנשי מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב, מצביעות על כך שהשימוש בשלושת האמצעים הפחית משמעותית את היקפי ההתנגשויות של העופות בקווי המתח. במקטע המסומן עמדו שיעורי ההפחתה על 51 אחוז בהשוואה למקטעים שבהם לא הותקנו כלל אמצעי סימון. נוסף על כך, האמצעי האקטיבי – הנחשב ליקר יותר מבחינת עלויות ההתקנה והתפעול שלו – הוכח כיעיל ביותר, עם הפחתה של 84 אחוז. במינים מסוימים היעילות אף גדלה. בקרב חוויאים, למשל – מין של עוף דורס שנוטה להתנגשויות רבות – הפחית האמצעי האקטיבי את מקרי ההתנגשויות ב-100 אחוז.
מעבר ליעילות השימוש באמצעי הסימון, נמצאו פעולות ההתקנה והניטור כאפקטיביות גם כן. כך, למשל, השימוש ברחפנים אפשר התקנה מהירה וזולה יותר ביחס למה שהיה נהוג עד כה – התקנה ידנית באמצעות סולמות. "אם בעבר כל התקנה כזו דרשה הפסקות חשמל באותם שטחים שבהם נעשו העבודות, הרחפנים מאפשרים להמשיך ולהפעיל את החשמל כרגיל״, אומר אופיר. ״כך גם ביחס לפעולות הניטור. הכלבים הראו יעילות של כמעט 100 אחוזי גילוי – הרבה יותר יעיל ביחס לצפר שהולך ובודק בשטח. לצערנו, במהלך המחקר נקלענו למלחמה, ששיבשה במידה רבה את המהלך הכרונולוגי שלו; הייתה הפסקה של כמה חודשים בין בדיקה לבדיקה, ובנוסף כל הכלבים שלנו גויסו בצו 8. עד היום רובם פועלים ברצועת עזה".
המחקר נערך בשיתוף פעולה של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וחברת החשמל, ובסיוע הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, והוא בא בעקבות מחקר שנערך לפני מספר שנים על פני שטח מצומצם, ושאיתר במשך שנה כ-200 פגיעות פגרי עופות שנפגעו כתוצאה מהתנגשות על פני שטח של קילומטר אחד בלבד. "המחקר הנוכחי משלים עשר שנים של תהליך שמטרתו לרתום את כלל הגופים לפעול לצמצום ההתנגשויות", מספר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע. "התחלנו לעסוק בזה בשנת 2015, בשלב שבו לא הייתה שום הכרה בארץ בכך שבכלל ישנה איזושהי בעיה. פנינו לחברת החשמל וביצענו יחד פיילוט, שהתבצע במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. עקבנו אחר קו מתח אחד מסוים, וראינו שאחוזי הפגיעה גדולים. הממצא הראשוני הזה אפשר לנו להתקדם הלאה ולטפל בזה באופן רציני יותר. בהמשך ייצרנו מפת רגישות ארצית לתיעדוף של אזורים, כדי להבין איפה הכי דחוף לפעול".
בלא מעט מדינות אירופיות כבר מתמודדים עם הבעיה בדרכים מגוונות ומתקדמות. לדוגמה, בחלק מהן עברו להטמנה של קווי מתח מתחת לאדמה, וכל הקווים החדשים מותקנים כך. במדינות אחרות הרגולציה מחייבת לבצע סימון של הקו בכל האזורים הרגישים. בישראל זכה הנושא עד כה לבחינה מועטה, וטרם התקבלו החלטות ליישום גישות מקובלות בעולם לצמצום הבעיה. "בעניין הזה אנחנו מאוד מפגרים", מציין אופיר. "כאמור, יש אצלנו רגישות מבחינת מספרי בעלי הכנף שעוברים כאן, ועדיין – הקצב שבו הדברים נעשים איטי מאוד, גם ביישום וגם במחקר".
החוקרים מציינים שאכן, הנתונים שנאספו עד כה הם מוגבלים. "המחקרים שנערכו בארץ בוצעו בעיקר באזורי העמקים – אזורים שהם משופעים בכמויות גדולות במיוחד של ציפורים״, אומר רוטשילד. ״כלומר, זה לא אומר שכל נקודה בישראל תהיה כל כך אינטנסיבית מבחינת מקרי הפגיעות בציפורים".
איך בריכות דגים משפיעות על ההתנגשויות?
גם לשימושי הקרקע יש השפעה משמעותית על היקף ההתנגשויות, ולכן זהו פרמטר חשוב לקביעת רמת הרגישות של האזורים השונים. כך, למשל, קווי מתח שממוקמים בקרבה לבתי גידול שמשמשים אוכלוסיות גדולות של עופות – כמו אזורי קינון ומנוחה – חושפים את העופות לסיכון גבוה יותר של התנגשויות. "באזורים של בריכות דגים, בעונות מסוימות אנחנו נראה ריכוז גדול ומגוון של מינים, יחד עם תנועה גדולה בכל האזור, ממנו ואליו״, אומר אופיר. ״כך גם באזורים של אתרי פסולת. באזורים כאלו, שבהם תנועה מוגברת של בעלי כנף, נצפה למקרי פגיעה גבוהים יותר".
אזורי בריכות המים בעמק חפר נחשבים גם הם לאזורים רגישים, עם מקרים רבים של התנגשויות של חסידות ושקנאים בקווי המתח. "זה משתנה מקילומטר לקילומטר", מסביר רוטשילד. "יש להקת שקנאים ששוהה בתוך ולצד מאגר מים, והרבה פעמים משהו מפחיד אותם, אז כל הלהקה מתרוממת יחד וברגע אחד הם נחשפים פתאום לקו מתח, ולא מספיקים להגיב בזמן. אז בהתאם, סימנו אזור שקרוב למאגר מים כיותר רגיש״.
לסיכום, רוטשילד מספר שכעת הם נמצאים בשלב במחקר שיש בו כבר בשלות ליישום רחב היקף של סימון קווי המתח, "במיוחד כשאנחנו כבר יודעים שניתן לבצע את ההתקנה באמצעות רחפנים, ושאין צורך לנתק את קווי החשמל – פעולה שבעבר סיבכה מאוד את התהליך״, הוא אומר. ״אז אנחנו מקווים ומחכים לתקציב שיתקבל – ונוכל לצאת לדרך".
עוד בנושא באתר הידען:
