סיקור מקיף

מערת איילון על יצוריה הייחודיים ניצלה

הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון החליטה שלא לכלול את מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון

מערת איילון. צילם: פרופ' עמוס פרומקין.
מערת איילון. צילם: פרופ' עמוס פרומקין.

בחודשים האחרונים עקבנו בדאגה אחר התוכניות שיגרמו להרס מערת איילון – מערה ייחודית שבה התגלו סוגי בעלי חיים ייחודיים שלא היו מוכרים קודם למדע – רובם יצורים ימיים שהפכו לעוורים עם הדורות לאחר שהאגם שבו חיו הפך לחלק ממערה סגורה.

המערה התגלתה לפני כעשור בידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית. לתדהמתם, ב-16.4.2021 פורסמה תכנית תשתיות לאומיות תתל/33/א שמאיימת על הסביבה האקולוגית יוצאת הדופן והייחודית מסוגה בעולם. התכנית מיועדת להקטין את זרימת השיטפונות בנתיבי איילון לשם הקמת מסילת רכבת בתוואי התעלה. הכוונה היא להזרים את שיטפונות נחל איילון לכמה מאגרים במעלה הזרימה, ביניהם מחצבת נשר רמלה, שבתחומה נמצאת מערת איילון.

במסגרת זו פרסמנו את מאמרו של פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית שהתריע מפני הרס המערה, כאשר התועלת שתצמח מכך תהיה זניחה.

בעקבות ההחלטה שהתקבלה בימים אחרונים כותב פרופ'פרומקין: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".

פרופ' אריאל צ'יפמן, ראש החוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שפעל נגד התוכנית, מסר היום כי "משמח מאוד לשמוע שעולם החי היחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות".

ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק במאבק: "החלטה חשובה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כל זה נחמד, אבל בעידן ה"פרוגרסיבי" הנוכחי ממגרים "רוע" אחד ונחים …
    ומה עם השיטפונות באיילון?
    מה עם פיתוח מסילת הרכבת בתוואי הנחל?
    מה יעלה בגורל התח"צ בגוש דן?
    ברור! זה הנושא לכתבה ה"פרוגרסיבית" הבאה ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן