סיקור מקיף

שמונה יצורים רב תאיים לא מוכרים למדע התגלו במערה במחצבת נשר ברמלה

מדובר במערה שהיתה בעומק מאה מטרים ואשר היתה מנותקת מהעולם החיצון לפחות ב-5 מיליון השנים האחרונות. במערה התפתחה סביבה ביולוגית שבבסיסה חיידקים זוללי גופרית ובראשה סרטנים ימיים וסרטני מים מתוקים וכן בעלי חיים יבשתיים

 סומית איילון. צילום: ששון תירם
סומית איילון. צילום: ששון תירם

 

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו מערה שפתח אליה נחשף באחרונה במחצבה הגדולה של חברת נשר ברמלה, עולם תת קרקעי חדש למדע שהיה מנותק מהסביבה במשך 5-7 מיליון שנים לפחות והוא מכיל שרשרת אקולוגית שלמה שמתחילה בחיידקים אוהבי גופרית, המפרקים את הגופרית הדו מימנית שהמים עשירים בהם, בטמפרטורה שמגיעה בקרקעית ל-31 מעלות. מעליהם יצורים חד תאיים ופרוקי רגליים כשהיצורים הגדולים ביותר שנתגלו בה הם סרטנים באורך של כ-5 סנטימטרים. המיוחד הוא שכל היצורים הרב תאיים היו עוורים וחסרי פיגמנטים בשל הניתוק הארוך, לרבות מהאור. למעשה, המערה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית והיא המקום היחיד בישראל שנמצאו בו בעלי חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא מחוץ להם.
המערה התגלתה לפני כחמישה שבועות ובשיחה עם אתר הידען, אמר פרופ' חנן דימנטמן, אחד המגלים כי ההודעה פורסה לציבור לפני שהגיעה לכתבי העת המדעיים כדי לנקוט במהירות באמצעים לשימור המערה, ובכלל זה – אטימת הפתח והחלפתו בדלת שתיפתח רק לדקות אחדות כדי לאפשר כניסת החוקרים.

האוניברסיטה העברית כינסה הבוקר מסיבת עיתונאים מיוחדת לרגל האירוע בהשתתפות כמה מהמדענים שאחראים לגילוי ובהם מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגיאוגרפיה פרופ' עמוס פרומקין, עוד השתתפו במסיבת העיתונאים ד"ר חנן דימנטמן שתיאר את היצורים החיים שהתגלו, ישראל נעמן – דוקטורנט במחלקה לחקר המערות, ואליהם הצטרף ד"ר עזריאל פילרסדורף, מנהל איכות הסביבה בנשר שבמחצבתה התגלתה המערה. עוד שותפים לגילוי פרופ' דב פור, פרופ' אהרון אורן – שניהם מהמכון למדעי החיים.

ישראל נעמן, כאמור הוא חוקר מערות סיפר במסיבת העיתונאים כי הגיע לנשר רמלה לסיור שגרתי במערות שנחשפות בתהליך הכריה המאסיבי שנעשה במחצבה, ופתאום ראה פתח חדש שנוצר במכרה. "נכנסתי אליו, חשבתי שמדובר אולי בפיר קצר אך הוא הלך והתפתל. היו פעמים שהיינו צריכים להוציא את האוויר מהריאות כדי לעבור והיו חללים רחבים יותר. ואז ראינו שהמערכת מתחילה להסתעף לאינספור כיוונים ולפתע הגענו לאולם ענק. בחנו אותו וגילינו להפתעתנו את היצורים החיים העיוורים הללו."

"זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בין לאומי" אמר פרופ' עמוס פרומקין. "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם, אנו משערים חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוליגוחטה ופסוודו-סקורפיון."
חנן דימנטמן מהפקולטה למדעי החיים מסביר: "מבחינה אקולוגית, המערה הזו היא ייחודית. גם מבחינת ישראל והלבנט וגם מבחינה עולמית. התנאים הסביביתיים והההסטוריה שלהם. מעל המערה יש שכבת חרסית שמונעת חדירה של מי גשם וכל מה שהם מכילים – חומרי מזון ולפעמים בעלי חיים. המערה הזו היתה מבודדת מלמעלה במשך כל ההסטוריה שלה. המים מגיעים מעומק אדיר במעמקי האדמה. ישראל נעמן. מדד טמפרטורה של 31 מעלות בקרקעית האגם. גם ההרכב הכימי של המערה שונה מהמקובל. המים מכילים כמויות גדולות של החומר H2S, כלומר תרוכובת גופרית. כל המערכת האקולוגית שונה ממערכות בחוץ. במערכות בחוץ יש אצות שעושות פוטו סינתזה ומנצלות את החמצן. במערה הזו נמצאים בבסיס שרשרת המזון מגוון רב של חיידקים, חלק מהם מחצצנים את הגופרית וכך יוצרות אנרגיה. מעל החיידקים בשרשרת האקולוגית של המערה נמנצאים סרטנים המסננים אותם, ומעליהם היצור הטורף – סרטן באורך 5 סנטימטרים. לאחר מכן מצאנו יצורי יבשה – הניזונים מהחיידקים הנפלטים לחוף. כמו כן מצאנו עקרבים שכמו כל היצורים במערה גם הם היו עוורים. לצערנו מצאנו רק עקרבים מתים ולא פרטים חיים, כמו כן לא מצאנו את הטרף שלהם, שאנחנו מאמינים שחייב להיות בשל הפרשי סדרי הגודל. נצטרך לחפש אותם מתחת לסלעים הגדולים."

מערת איילון. צילם: פרופ' עמוס פרומקין.
מערת איילון. צילם: פרופ' עמוס פרומקין.

לדברי פרופ' דימנטמן, שנים ממיני הסרטנים – הגדול וקטן יותר הוא ממוצא ימי. הם חיו בים וחדרו למערכת היבשתית כאשר זו היתה על החוף של מה שהיה אז ים תטיס. לסרטן הגדול יש שלושה מינים קרובים באיטליה, לוב ובטבחה, ליד הכינרת. מין אחר שמצאנו יש לו קרובים בתפרוסת יותר רחבה – החופפת לחופיו של ים התטיס הקדום בתקופת המיוקן. ההנחות היא שהפאונה הימית הגיעה לפני 5 מיליוני שנים, כשהיה מגע בין המערכת הזו לבין הים, ושנים מהסרטנים היגעו ממקווי מים מתוקים.באשר ל בעלי החיים היבשתיים – כולם נטולי כנפיים וכולם שייכים לקבוצות של בעלי חיים מאוד פרימיטיביים – פרוקי רגליים. אנחנו לא יודעים להעריך אם מוצאם לא עתיק יותר. אגב בדיקת הקשר בין היצורים החדשים לבין מינים מוכרים למדע נעשה לא רק בשיטה הותיקה של השוואת המבנה של היצורים אלא גם בשיטת המודרניות של בדיקות DNA. הוא מסכם.
בתשובה לשאלתי בחלק השאלות והתשובות של מסיבת העיתונאים, האם היה קשר כלשהו בין החוקרים לבין מפעל נשר, ענה ד"ר עזריאל פילרסדורף, מנהל איכות הסביבה נשר: "חברת נשר מלווה את המחקר מהתחלה. אנחנו רוצים לברך את החוקרים על תגלית בקנה מידה ולמי שנמצא אצלנו במחצה. התחייבנו לשמר את התגלית הזו, ולאפשר המשך מחקר, למרות שהמערה נמצאת במרכז המחצבה. אנחנו נאפשר כניסה של המדענים והמשך המחקר ופעילות כמה שצריך לטובת המחקר הזה. הנושא האקולוגי קרוב לליבנו הרבה שנים. ראינו בתגלית הזו WIN WIN. נראה איך אפשר לקיים תעשיה כל כך מאסיבית עם טרקטורים גדולים ויצורים קטנים.
,אבן הגיר היא המשאב העיקרי ליצורים הללו. וככזה המיקום של המערה יצריך אותנו לשינויים תפעולים שינוע בדרכים שונות. יש לזה השלכות כלכליות, סביבתיות. פנינו לרשויות וביקשנו למצוא עבורנו ולקדם קרקע חילופית לטובת האיזורים הללו. אין אלטרנטיבות. את חומרי הגלם אנחנו חייבים, הבטחנו שנשמר את המקום."

סומית איילון. צילום: ששון תירם.
סומית איילון. צילום: ששון תירם.


ההודעה לעיתונות כפי שהופצה על ידי האוניברסיטה העברית

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו במערה שנחשפה באחרונה במחצבה בנשר רמלה עולם תת קרקעי חדש למדע עם מינים לא ידועים של בעלי חיים. המערה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית והיא המקום היחיד בישראל שנמצאו בו בעלי חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא מחוץ להן. הממצאים הוצגו במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר.

"זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בין-לאומי", אומר פרופ' עמוס פרומקין מהיחידה לחקר המערות במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם, אנו משערים, חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוֹלִיגוֹחָטָה ופסאודו-סקורפיון".

למחקר שותפים חוקרי האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין, מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה, יחד עם פרופ' דב פור, ד"ר חנן דימנטמן ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים; ישראל נעמן, תלמיד מוסמך, וחוקרים נוספים. נציבות המים במשרד התשתיות הלאומיות תומכת במחקר מי התהום שהתגלו במערה שהם חלק מאקוויפר ירקון תנינים.

המערה המשתרעת לאורך ½2 קילומטרים היא מערת הגיר השנייה באורכה בישראל (לאחר מערת חריטון). המערה נמצאת בעומק של 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. מחקר המערה מחייב טיפוס בחבלים וברובה ניתן לנוע רק בזחילה. המערה סגורה למבקרים בשל חשיבותה המדעית ומיקומה בלב מחצבה פעילה.

בברֵכת מים בתוך המערה חיים ארבעה מינים של חסרי חוליות, ארבעה מינים אחרים חיים מחוץ למים, במחילות ובאולמות המערה.

במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה.

הייחודיות הביולוגית של המערה נובעת מן התנאים הסביבתיים הייחודיים של מערה זו, ומן ההיסטוריה שלה במשך מיליוני שנים. שכבת הקִרטון (סלע משקע גירי של 'חבורת הר הצופים') שמעל למערה מנעה חִלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה. אלו הגיעו למערה בלוויית גפרית (מקור אנרגיה) עם המים. טמפרטורת המים הגבוהה יחסית במערה (C�30) ונוכחות של מימן גופרי H2S מעידים על כך שלפחות חלק מן המים במערה מגיעים מעומק רב.

שני מיני סרטנים ממוצא יָמי החיים במי המערה מעידים על כניסתם לאתר במהלך החדירה הימית האחרונה לאזור, לפני כמה מיליוני שנים. המינים הקרובים להם ביותר חיו סביב ים הטתיס הקדום ולא שרדו במימי הים התיכון עצמו, לפיכך עדותם חשובה ביותר לגבי התפרסות הים הקדום. ייתכן שניתן יהיה (בעזרת שעון מולקולרי) להעריך את מועד היפרדותם של מינים אלו זה מזה ובכך לתארך את אירוע החדירה הימית והתפרסות ים הטתיס. שני מיני סרטנים אחרים במימי המערה הגיעו אליה ממים מתוקים או מליחים (ברקיים).

מנכ"ל נשר יואל פלדשו אמר היום כי חברת נשר תשמור על המערכת האקולוגית שנתגלתה במרכז המחצבה ותמנע כל פגיעה בממצא החשוב שנתגלה, וכי המפעל יאפשר לחוקרי האוניברסיטה לגשת אל המקום ולחקור לעומק את הממצאים.

עוד אמר פלדשו כי הוא מעריך שרשויות התכנון יסייעו לחברה לפתח את המחצבה בשטחים חלופיים וזאת כדי למנוע כל פגיעה בממצאים שנתגלו, וכי החברה תקפיד הקפדה יתרה על מדיניות של שמירה על ערכי הטבע והסביבה למרות הקשיים התפעוליים הממשיים שייגרמו לה בעקבות גילוי המערכת האקולוגית. פלדשו הוסיף כי שיתוף הפעולה הפורה בין חברת נשר ובין החוקרים מהאוניברסיטה העברית יימשך גם בעתיד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן