שתיים מהזוכות במענקים הן מהאוניברסיטה העברית והאחרות מאוניברסיטת בר אילן
שתי חוקרות מבטיחות מהאוניברסיטה העברית זכו כל אחת במימון של כמליון וחצי אירו, ממועצת המחקר האירופאית (ERC). השתיים, ד״ר יונית הוכברג וד״ר מור ניצן, זכו במענקי מחקר ארוכי טווח למדענים בתחילת דרכם האקדמית-מענק יוקרתי הניתן למדענים ומדעניות צעירים, שהפגינו יכולות מחקר גבוהות והינם בעלי יכולת עבודה עצמאית ופוטנציאל להובלה מחקרית.
ד”ר יונית הוכברג ממכון רקח לפיזיקה, זכתה במענק לטובת מחקרה המחפש אחר חומר אפל “Light Dark Matter: New Directions for Theory and Detection”. ד״ר הוכברג מחפשת הסבר לתופעת הכבידה, אשר איננה מוסברת על ידי חומרים הניתנים לצפיה. לדבריה “החומר האפל הוא אחת התעלומות הגדולות ביותר ביקום, אך עדיין זהותו אינה ידועה לנו. המחקר המוצע יסלול את הדרך לגילויים נוספים בתחום זה.” בנוסף, זכתה החודש ד”ר הוכברג גם לציון לשבח במסגרת פרס המאה של נעמ״ת למדעניות פורצות דרך, על פועלה לצד עיסוקיה המדעיים הרבים לקידום שוויון מגדרי והתמקדותה בעידוד נערות לבחירה במקצועות מדעיים, עידוד סטודנטיות לפיסיקה ללימודים מתקדמים, וסיוע לתלמידות מחקר בקידום הקריירה האקדמית שלהן. “ד”ר הוכברג היא מודל השראה לנשים ולנערות, ולכל אדם שמכיר בחשיבות המדע ובערך השוויון” נכתב ע”י ועדת הפרס.
ד”ר מור ניצן מביה״ס להנדסה ומדעי המחשב, מכון רקח לפיסיקה והפקולטה לרפואה, זכתה אף היא במענק ה ERC למימון מחקרה, Decoding the Multi-facets of Cellular Identity from Single-Cell Data. ד״ר ניצן חוקרת התנהגות מורכבת במערכות ביולוגיות, כמו קידוד זמן ומרחב על ידי תאים, וחלוקת תפקידים בין תאים דרך רשתות תקשורת ביולוגיות שמאפשרת התנהגות מורכבת ברמת רקמות ואורגניזמים שלמים. המחקר נעשה על ידי שילוב של ניתוח מידע ביולוגי עשיר שנאסף לגבי מליוני תאים, ובעזרת כלים ורעיונות ממדעי המחשב ופיזיקה כמו למידת מכונה ותיאוריה של מערכות דינמיות. לדברי ד”ר ניצן “המחקר יקדם את ההבנה והשליטה שלנו בהתנהגות רקמות קולקטיבית, יחשוף את ההיבטים המרובים של הזהות התאית במצב בריא ובמצב מחלה, ויספק מסלולים אפשריים למעבר ביניהם״.
פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית בירך את השתיים ומסר כי “אני מצפה לראות אילו פריצות דרך והזדמנויות חדשות יביאו זוכות הפרס החדשות של האוניברסיטה העברית, וכיצד הן יעוררו השראה בקרב הצעירים, ללכת אחר סקרנותם ולגלות תגליות שישרתו את כולנו”.
הזכיות של אוניברסיטת בר אילן
שתי חוקרות מאוניברסיטת בר-אילן זכו במענק קרן המחקר של האיחוד האירופי בסך מיליון שקלים לפיתוח רעיונות פורצי דרך: פרופ’ שרון רוטשטיין מהמחלקה לכימיה על פיתוח סמן ביולוגי מבוסס נחושת שיסייע בטיפול בסרטן, ופרופ’ מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים על פיתוח פלטפורמה דיגיטלית ליישוב סכסוכים. הן קיבלו את המענק היוקרתי ERC – Proof of Concept להמשך העבודה על הטכנולוגיות הללו.
פרופ’ שרון רוטשטיין, חוקרת במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, זכתה במענק על פיתוח ביומרקר על בסיס נחושת לדימות תנאים היפוקסיים, כלומר מחוסרי חמצן, בתאים. פיתוח זה יעזור לאבחן גידולים סרטניים, שבץ, ומחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר ופרקינסון. “מחלת הסרטן היא גורם מרכזי לתחלואה ומוות בעולם, לכן יש צורך בפיתוח שיטות חדשניות לזיהוי מוקדם של תאים נגועים. היפוקציה מאובחנת כחוסר חמצן בתאים, דבר שגורם להתרבות של תאים ממאירים ועמידות בפני טיפולים. לכן ישנו צורך קריטי בזיהוי והדמיה של תאים היפוקסיים. על אף המאמצים הרבים לזיהוי ומעקב אחרי תאים אלו, עדיין אין סממן זיהוי למחלה זו,” מסבירה פרופ’ רוטשטיין.
רוטשטיין ושותפיה הצליחו לפתח טרייסר (סמן מולקולרי) רדיואקטיבי סלקטיבי ורגיש להדמיית PET-CT/PET-MRI ולדיווח על מצבי ההיפוקסיה בתאים. הם הגיעו להישג זה באמצעות ניטור מנגנון העברת תאי נחושת ברקמות סרטן השד, ובמיוחד זיהוי אתרי קשירת הנחושת השונים באותם חלבונים המעורבים במחלה וזיהוי גורמים קריטיים להעברת תאי נחושת תקינים. בהתבסס על תובנה ברמה מולקולרית זו לגבי מסלולים תאיים הכוללים נחושת, עוצבה ואופיינה תרכובת הנקראת 64CuCysPhe. כרגע ממשיך המחקר בבדיקת אפקטיביות התרכובת לזיהוי והדמיית ההיפוקסיה בתאים ממאירים שונים דוגמת סרטן הרחם.
פרופ’ מיכל אלברשטיין, חברת סגל בפקולטה למשפטים בבר-אילן ואחראית אקדמית על הקליניקה ליישוב סכסוכים שיפוטי בפקולטה למשפטים, זכתה במענק על Multidoor – פלטפורמה דיגיטלית ליישוב סכסוכים. “Multidoor היא מערכת המלצות דיגיטלית חדשנית, ממוקדת אדם, המבוססת על מומחיות ביישוב סכסוכים וטכנולוגיה מונעת-נתונים ולמידת מכונה,” מסבירה פרופ’ אלברשטיין. “המערכת תטמיע חשיבה של יישוב סכסוכים לתוך תוכנת סינון דיאגנוסטית שתעזור לצדדים לפני שהם פונים לעורכי דין או לבתי משפט.” מטרת הפלטפורמה להגדיל את הבחירה והשליטה של מתדיינים אנושיים, שהיום נסחפים בהליך משפטי ממוקד פשרות ללא קבלת מידע מספק וללא הבנת מטרותיו.
האלגוריתם של Multidoor מבוסס על מומחיות ביישוב סכסוכים והוא ישלב את כל הצרכים והמאפיינים המיוחדים של המתדיינים, כמו האינטרסים והרגשות שלהם. ולאחר בחינה של המאפיינים האישיים וסגנונות יישוב סכסוכים מתאימים למקרה, תספק המערכת המלצה אבחונית מותאמת אישית, לדוגמא: גישור, פסיקה, בוררות ועוד.
“Multidoor מחזירה לחיים רעיון של פרופ’ פרנק סנדר, מייסד התנועה ליישוב סכסוכים בארה”ב (ADR), אשר קרא בשנות השמונים של המאה שעברה לתהליך קליטה ומיון של סכסוכים שיתמקד בהתאמת מהות הסכסוך לסוג ההליך המתאים לעיבוד חיובי ופתרון. כולי תקווה שפלטפורמה זו תטמיע את השימוש בתהליך זה,” אומרת פרופ’ אלברשטיין.
עוד בנושא באתר הידען:
