הסכסוך בדארפור שנגרם בשל הבצורת בסודן שגרמה לערבים בעלי עדרים לכבוש כפרים אפריקניים הוא רק הסנונית הראשונה בסכסוכים שייגרמו בשל התחממות כדור הארץ, קובע מומחה לבקרת נשק ובטחון בינלאומי מארה”ב
בארה”ב ובמזרח אסיה החלה עונת ההוריקנים, שהניעה ויכוח חדש אודות הקשר האפשרי בין ההתחממות הגלובלית לבין תדירות ועוצמת ההוריקנים, גלי חום ושאר אירועי מזג אוויר קיצוני. בינתיים הצטרפו לדיון גם מומחי בטחון בינלאומי שמאמינים כי נזקים שמקורם בהתחממות הגלובלית למערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם וכתוצאה מכך הגברת התחרות על משאבי טבע עלולה לשמש כטריגר למלחמות ולקונפליקטים אחרים בעתיד.
יורגן שפרן, חוקר בתוכנית לבקרת נשק, פירוק נשק ובטחון בינלאומי ובמרכז לביואנרגיה באוניברסיטת אילינוי, הוא בין אלו המעלים את החששות. בסקירת מחקרים שפורסמה לאחרונה בכתב העת של מדעני האטום, סיכם שפרן ואמר כי “השפעת שינויי האקלים על בני האדם ועל הבטחון הגלובלי עשויה להתרחב הרבה מעבר לטווח המוגבל שראינו עד כה.
הסקירה של שפרון כוללת ניתוח ביקורתי של ארבע מגמות שזוהו בדוח שפרסמה המועצה המייעצת הגרמנית לשינויי האקלים, שעלולים לזעזע אוכלוסיות וממשלות: דלדול משאבי המים הנקיים, חוסר בטחון במזון, אסונות טבע והגירה כתוצאה מתופעות סביבתיות.
הוא גם ציטט את הדוח משנה שעבר של קבוצת העבודה הבינממשלתית לשינויי האקלים (IPCC) שהעיד כי שינויי האקלים עשויים להשפיע על מינים ומערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם מיערות הגשם ועד לשוניות אלמוגים. בניתוחו, העיר שפרן כי מספר האזורים בעולם הפגיעים לבצורת צפוי לגדול. אספקת המים האצורים בקרחונים ובתכסית שלג על רכסי הרים כגון האנדים וההימלאיה צפויה אף היא לקטון. אמר והוסיף כי “הדברים החיוניים ביותר להשרדות אנושית הם מים ומזון, ואלו רגישים במיוחד לתנאי האקלים”.
השחיקה במשאבים אלה, בשילוב איומים לאוכלוסיה הנגרמים בשל אסונות טבע, מחלות וקריסה של כלכלות ומערכות אקולוגיות, אמר, עלולות ליפול בבת אחת כמפל מים. “שינויי האקלים הנגרמים בשל ההתחממות הגלובאלית לא רק ישפיעו על תנאי החיים של בני האדם אלא יצרו השפעות חברתיות באמצעות איום על תשתית החברה או באמצעות תגובות חברתיות שיחריפו את הבעיה” כתב. “המתח הסוציו-אקונומי והפוליטי עלולים לערער את תפקוד הקהילות, היעילות של המוסדות ואת יציבות המבנים החברתיים. תנאים מופחתים אלה עלולים לגרום לסכסוכים אזרחיים, ואף גרוע מכך – עימותים חמושים.”
“אזורים נרחבים באפריקה סובלים ממחסור במזון ומים נקיים, ובכך הם פגיעים יותר לסכסוכים. דוגמא לכך היא חבל דארפור בסודן, שם החריף עימות מתמשך מכיוון שהבצורת גרמה לבעלי עדרים ערביים לעבור לשטח שבו מתגוררים חקלאים אפריקנים.” גם איזורים אחרים בעולם לרבות המזרח התיכון, מרכז אסיה ודרום אמריקה, יושפעו מהשינויים.
שפרן מציע לנקוט באסטרטגיה מרובה כדי לסכל אירועים שאחרת היו מתפתחים למשברים. בין היתר הוא מציע לממשלות לנקוט בצעדים להכנה לשינויי האקלים כחלק מהמדיניות הלאומית. מעבר לכך הוא מציע לנקוט בגישה בינלאומית משותפת כדי לשכך את הדאגות. “אף כי שינויי האקלים טומנים בחובם סכנה לסכסוכים, הם גם יכולים להוביל להקמת מערכת בינלאומית שתגביר את שיתופי הפעולה אם כולם יראו איום משותף הדורש פעולה משותפת”. אמר.
כדוגמה לשיתוף פעולה כזה הוא מביא את ועידת האקלים שהתקיימה בבאלי ב-2007 בהשתתפות מעל 10,000 נציגים מכל העולם כדי לנסח תוכנית אקלימית. “מפת הדרכים של באלי הכילה רעיונות טובים רבים, אך היא בוקרה על היותה כוללנית מדי ולא כללה שינויי מדיניות גדולים” אמר שאפמן. “ואולם נראה שהעימות בין תומכי הסביבה לתומכי הכלכלה דווקא נרגע בזכות ההכרה בצורך להגן על האקלים לטובת הכלכלה.”
בנוסף לשיתוף פעולה בינלאומי, שפרן מאמין כי תושבי כדור הארץ היום יכולים ללמוד המון על העתיד באמצעות לימוד העבר. “ההסטוריה הראתה לנו כיצד התרבויות שלנו תלויות בחלון צר של תנאים אקלימיים של טמפרטורות ומשקעים.” אמר. התרבויות האנושיות הגדולות התחילו לפרוח לאחר תקופת הקרח האחרונה וכמה נעלמו בתקופות בצורת ושינויים אקלימים אחרים. התקופה המכונה ‘תקופת הקרח הקטנה’ בחצי הכדור הצפוני לפני כמה מאות שנים נגרמה בשל ירידה ממוצעת בטמפרטורות של פחות ממעלת צלזיוס אחת.”
“ההשלכות היו קיצוניות בחלקים של אירופה ולוו בירידה ביבולים ובהצטמקות האוכלוסיה”, אמר שפרן. “מהומות ועימותים צבאיים הפכו נפוצים, כפי שעולה גם מהמחקר האמפירי על ימנו אלה.” ואולם, כפי שההסטוריה הוכיחה, בני האדם מסוגלים להתאים עצמם לשינויי האקלים כל עוד השינויים הללו מתונים. “האתגר כעת הוא להאט את הדינמיקה ולייצב את מערכת האקלים ברמות שאינן מהוות סכנה” סיכם שפרן.
הערה: 24/12/2021
בדיעבד התברר מהר מאוד שהוא צדק. בסרט ההמשך ל”אמת מטרידה” של אל גור משנת 2017 הוא מייחס את מלחמת האזרחים בסוריה שהתפרצה בשנת 2011, כחלק מאירועי “האביב הערבי” להתחממות (שהיום מכנים אותה משבר האקלים). והיא נבעה ממעבר מהכפרים לערים לאחר מספר שנות בצורת רצופות.
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
ישנן מספר בעיות עם התיאורייה.
הסיבות למלחמות היו בעבר סיבות של מזון ושטחי מרעה ומחייה וכן סיבות דתיות. למרות זאת, אם נבחן את הידוע נראה ש:
1. המלחמות הקטלניות ביותר אירעו ביבשת אירופה הקרירה והממוזגת (הן מלחמת העולם הראשונה והן השנייה וכך גם כל המלחמות הגדולות ב- 2000 השנים האחרונות).
2. באפריקה, המלחמות הגדולות, שגבו חייהם של מליוני בני אדם, החלו בחמישים השנים האחרונות, עת מדינות ושבטים קיבלו עצמאות.
3. ביבשת אמריקה היו מלחמות בתקופה הפרה-קולומביאנית והספרדים הם שהנחיתו את המכה הסופית על התרבויות האלו ולא האקלים.
4. גייסותיו של ג’ינגיס חאן שטפו את אסיה בעלת האקלים המשתנה (מחורף קר ועד לאקלים טרופי) ללא כל השפעה ניכרת של חילופי עונות.
5. המזרח התיכון בוער כבר 5000 שנים ללא שום השפעה ניכרת של שינויי אקלים על מצב הלוחמה.
בקיצור – נראה לי שלמרות שהתיאורייה מעניינת כתיאורייה, היא מהווה רק חלק מסויים מהתמונה הכוללת. השאלה איזה חלק היא מהווה והאם חלק זה זניח…
חנן סבט
http://WWW.EURA.ORG.IL
מוטי:
לא ברור לי מה אתה מנסה לומר.
הרי איש לא אמר שכתוצאה מקירור או מניעת התחממות יהיה שלום.
נטען רק, ולדעתי בצדק, שמחסור במים יהווה עוד סיבה למלחמה.
כמובן שיש דרכים להתמודד עם מחסור זה אבל קצת קשה לי לראות את מדינות אפריקה קופצות להתפלת מים כהרף עין או מסוגלות לשלם תמורת המים לברוני המים שאתה חוזה.
אין לי גם ספק שאם יחליטו מדינות ערב להטות את מקורות הירדן תפרוץ מלחמה לפני שתפרוץ התפלה
והנה שיחה אופיינית לשלהי הקיץ החמים.
וכתוצאה מקרור יהיה שלום?…
מלחמות יש ותמיד יהיו, אין ספק כי מים יהוו מצרך יקר עד פיתוח חלופות כגון יצירת מים מהאויר (ההליך ההפוך של אלקטרוליזה ?!) או הטפלת מי ים בכמויות גדולות מהיום, ולשם אני רואה את בעית המים הולכת. עם זאת סביר להניח כי תהיינה מחלוקות ומתחים בינלאומיים בכל הקשור למים מתוקים ככל שהמשבר יחריף – האנושות נלחצת על מנת לעבור לשלב הבא : ייצור משאבי טבע, כמו כן ניתן לצפות למעצמות נפט לצד מעצמות מים
ובשל ההתקדמות של ישראל בנושא נראה כי הגוי שוב יבקש מהיהודי לשתות מים(כפי שהיה במכת דם) .
רמי:
זה היבט חשוב.
אנשים רעבים יעשו הרבה בשביל לשרוד.
אם תזכר במה שקרה עם מקורות הירדן לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל תבין שגם לנו יש מה לדאוג.
וואוו, מעולם לא קראתי על זווית ראיה אקלימים על הסכסוך הדרפור. כנראה שיש הגיון בזה אם כי, זו רק אחת הסיבות לסכסוך המיותר הזה ולא העיקרית שבהם.