סיקור מקיף

מנת הדחף של החיסון לקורונה מקטינה את הסיכון לחלות פי 10 לעומת מחוסנים פעמיים

כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין אלו שקיבלו רק את שתי זריקות החיסון המקוריות לבין אלו שקיבלו גם את החיסון השלישי

חיסון קורונה בישראל.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
חיסון קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

ב-30 ביולי 2021 אושר בישראל מתן חיסון שלישי לקורונה בשיטת RNA שליח  של פייזר וביונטק לאנשים שגילם 60 ומעלה שקיבלו מנה שניה של החיסון לפחות חמישה חודשים קודם לכן. מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת החיסון השלישי על שיעור התחלואה בקורונה, ובמיוחד שיעור החולים שמצבם קשה.

ב-15 בספטמבר התפרסם בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין מחקר רחב  הכולל נתונים על למעלה ממיליון ישראלים. את המחקר הובילו עמית הופרט מבית החולים שיבא, רון מילוא וינון בר-און ממכון ויצמן למדע, שרון אלרעי פרייס ונחמן אש ממשרד הבריאות, עם יאיר גולדברג מהטכניון, מיכה מנדל מהאוניברסיטה העברית, לורנס פרידמן משיבא, וניר קלקשטיין וברק מזרחי מהמכון למחקר יישומי בבריאות חישובית.

החוקרים בחנו נתונים  בתקופה שבין 30 ביולי  (תחילת מבצע חיסוני הדחף) עד 31 באוגוסט 2021, ממאגר משרד הבריאות הישראלי לגבי 1,137,804 אנשים שהיו בני 60 ומעלה שחוסנו במלואם (כלומר קיבלו שתי מנות BNT162b2) לפחות חמישה חודשים קודם לכן. החוקרים הישווה את שיעור אבחון קוביד-19 ובפרט שיעור החולים קשה בין אלו שקיבלו זריקת דחף לפחות 12 ימים קודם לכן, לבין אלו שלא קיבלו את זריקת הדחף. במילים אחרות, האוכלוסיה כללה מראש מחוסנים בשתי המנות, וההשוואה היתה בין אלו שקיבלו זריקת דחף (מנת חיסון שלישית) לבין אלו שטרם עשו זאת. לא נערכה השוואה מול בלתי מחוסנים.

ממצאי המחקר

החוקרים כותבים כי לפחות 12 ימים לאחר מנת הדחף שיעור החולים שאובחנו בקרב קבוצת המחוסנים בזריקת הדחף היה נמוך פי 11.3-12.3 לעומת אלו שלא קיבלו את החיסון השלישי עד אותו מועד. שיעור התחלואה הקשה היה נמוך פי 19.5 עד 20.5 לעומת אלו שלא קיבלו את זריקת הדחף. בנוסף, כשמשווים בתוך קבוצת המחוסנים, אלו שעבר יותר מ-12 ימים מאז החיסון השלישי שיעור התחלואה שלהם היה נמוך מאלו שבכל זאת נדבקו מקבוצה זו לאחר 4-6 ימים, כלומר הנוגדנים ממשיכים להיבנות במהלך התקופה הזו.

המסקנה – באוכלוסיה של בני 60 ומעלה שקיבלו שתי מנות חיסון לפחות חמישה חודשים קודם לכן, רמת התחלואה הנמוכה ביותר היתה בקרב אלו שקיבלו זריקת דחף של החיסון.

המחקר אושר על ידי ועדת הבדיקה המוסדית של המרכז הרפואי שיבא. כל המחברים תרמו לכתיבה ולביקורת הביקורתית של כתב היד, אישרו את הגרסה הסופית וקיבלו את ההחלטה להגיש את כתב היד לפרסום. למשרד הבריאות הישראלי ולפייזר יש הסכם לשיתוף נתונים, אך רק התוצאות הסופיות של מחקר זה שותפו.

מחר, יום שישי, 17 בספטמבר, ידון ה-FDA בשאלה אם לאשר את מתן המנה השלישית בארצות הברית. בדיון יוצגו גם נתונים שעלו מסקר סרולוגי של בית חולים שיבא שכרגע מצביעים על עלייה משמעותית ברמות הנוגדנים אצל מי שקיבלו את מנת הדחף, סקר של שירותי בריאות כללית שמראה כי אין למנה השלישית שיעור חריג של תופעות הלוואי, וכמובן הנתונים החדשים על צניחה פי 10 בסיכון להדבקה.

למחקר המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. גילוי נאות: אינני מומחה בתחום הרפואה. אשמח אם ינתנו הסברים אפשריים כתשובה.
    הנה נקודה שמצאתי במאמר ומעלה ספק לגבי האפקט האמיתי של מנת הבוסטר.
    ראשית, מדובר בניסוי שאיננו אקראי (כמובן). סביר שישנם הבדלים בין קבוצת המתחסנים בבוסטר לאחרים (למשל יתכן מאד שאלו שנוטלים את מנת הבוסטר נמנעים משהייה במקומות סגורים יותר מאלו שלא). לכן לבחירת האוכלוסיה תפקיד חשוב בניסיון למזער את ההטיה (למשל התאמת גילאים, סקטורים, מוצא, קבוצת סיכון וכו׳). במאמר אין התאמה שכזו: שימו לב לפערים גדולים למשל בקבוצות הגיל ובאוכלוסיה הערבית.
    כדי להתגבר על כך (לדעתי) בחרו הכותבים להשתמש ב- possion regression. המודל מקבל את כל הפרמטרים ומנסה לחזות את הסיכוי לחלות בקורונה.
    העניין הוא שהמודל מראה נטייה ברורה לסיכוי נמוך לחלות בקורונה למי שקיבל את מנת הבוסטר – והאפקט (פי 3) נראה כבר ביום הראשון שבו לא אמורה להיות לחיסון שום השפעה. הכותבים מתייחסים לכך (ממש בקצרה!) וטוענים לשינוי התנהגות במהלך קבלת החיסון.
    לדעתי מדובר בפער מהותי בין הקבוצות והטייה של ממש בתוצאות המדווחות. ההסבר שלי הוא שהתוצאה ביום הראשון משקפת הידבקות מספר ימים קודם ויתכן מאד שהיא מייצגת פער אמיתי בין הקבוצות. את הירידה המתונה בגרף בימים שלאחר מכן (בקבוצת הבוסטר) אפשר לשייך לעליה אפשרית בתחלואה כתוצאה מחשיפה להרבה אנשים במהלך קבלת החיסון או מבדיקןת קורונה עודפות (למשל יותר אנשים נבדקו לאחר שחוו סימטומים של החיסון ונמצאו חיוביים).
    אם יש אמת בטענה, אזי האפקט של מתן הבוסטר קטן פי 3 מהמדווח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן