סיקור מקיף

ממסיבות הדבקה לבית-הספר: כיצד משפיע הנגיף על ילדים?

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

השפעת הקורונה על ילדים.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
השפעת הקורונה על ילדים. המחשה: depositphotos.com

אלו ימים מוזרים. מצד אחד אני שומע תלונות על הורים שמרימים מסיבות הדבקה לנגיף הקורונה – אירועים אליהם מגיעים כמה ילדים במקביל, במיוחד כדי שיוכלו להידבק משמיכה שחולה מאומת השתעל עליה את נשמתו. או, אם התמזל מזלם, סתם מילד אחר שאובחן כחולה.

ומצד שני: הורים שכל-כך פוחדים מכך שילדיהם יידבקו, שאינם מוכנים לשלוח אותם לבית-הספר עם פתיחת שנת הלימודים.

אז מי צודק? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

המאמר הזה בא לתת את התשובה. אלא שהיא, כרגיל, מורכבת. היא מסתבכת עוד יותר מכיוון שיש לנו נתונים בעיקר אודות הזנים הקודמים של הנגיף, ולא לגבי זן הדלתא שמשתולל בימים אלו בישראל. ועדיין, גם לגביו יש כמה תובנות.

אה, אבל בכל מקרה: אל תעשו מסיבות הדבקה לילדים.

ועכשיו שאמרתי את זה, נתחיל בנגיף 'הרגיל' – זן ווהאן המקורי וזן אלפא (הבריטי).

מה הוא עשה לילדים?


לפי האגודה האמריקנית לרפואת ילדים, הנגיף לא הזיק באופן מיידי לרוב הילדים. הדגש כאן הוא על המילה "רוב". לפי הנתונים שנאספו בארצות הברית, מספר הילדים שנזקקו לאשפוז בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה נע בין 0.2 אחוזים ל- 1.9 אחוזים. שיעור התמותה היה שונה באופן משמעותי בין מדינות שונות, אך הגיע לכל היותר ל- 0.03 אחוזים[1].

אם לסכם עד עכשיו, לילד שנדבק בנגיף יש סיכוי של פחות משני אחוזים להגיע לבית-החולים, ועד ל- 0.03 אחוזים לכל היותר למות מהמחלה.

לשם השוואה, מחקר מ- 2006 קובע שלילד שנדבק בנגיף השפעת יש סיכוי של 0.24 אחוזים להתאשפז. כך שלא, זו לא שפעת[2]. זו בהחלט מחלה יותר קשה. עדיין, אם מסתכלים על המספרים בלבד, נראה שהסיכויים לתחלואה קשה כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה נמוכים מאד.

ומה לגבי זן הדלתא? נכון להיום אין ראיה שזן הדלתא מזיק לילדים יותר מהזנים הקודמים. אנו כן רואים בחודש האחרון שמספרי הילדים המאושפזים בבתי-החולים בארצות הברית זינק מעלה בפראות. זו סיבה לדאגה, אבל ההסבר הפשוט וההגיוני ביותר הוא שזן הדלתא מתפשט יותר מהר, ולכן הוא פוגע ביותר ילדים שחלקם המזערי מגיע לאשפוז[3].


עד כאן, המצב די טוב בסך הכל. כן, זו מחלה שיכולה להוביל לאשפוז, אבל בשיעור מאד נמוך אצל ילדים. הצרה מתחילה מכיוון אחר: ילדים שנדבקים בנגיף יכולים לפתח סימפטומים ארוכי-טווח של המחלה, או כפי שהם מכונים בלועזית – long covid.

אבהיר כבר עכשיו שקיימת בעיה גדולה בהגדרת המונח long covid. הרשויות עדיין לא הסכימו מהם הסימפטומים המדויקים בהם לוקים החולים ב- long covid, או כמה זמן צריך החולה ללקות באותם סימפטומים כדי לזכות אותו בתואר של "חולה קוביד ארוך". החוקרים עדיין חוקרים, והרופאים עדיין מרפאים, והרגולטורים עדיין מדשדשים ברגליים.

לפחות במקרה אחד אפשר לומר בוודאות שישנה תופעה של לונג קוביד: אצל הילדים שפיתחו מחלה הדומה למחלת קאוואסקי בעקבות ההידבקות. המחלה זכתה לשם "סינדרום דלקתי רב-מערכתי בילדים" (MIS-C בקיצור), והלוקים בה סובלים משלל תסמינים, כולל נזק ללב[4]. המחלה נדירה מאד, אבל השפעותיה לא קלות: שני-שליש מהילדים הלוקים בה מגיעים למחלקת טיפול נמרץ ומאושפזים לשישה ימים (הזמן החציוני) בבית-החולים. שיעור המוות בקרב החולים עומד על 1.8 אחוזים[5].

ולמה אני אומר שמדובר במקרה של לונג קוביד? מכיוון ששליש מהילדים שלקו בסינדרום הדלקתי הרב-מערכתי, המשיכו לסבול מחולשה, תשישות ובריאות נפשית לקויה במשך שישה חודשים לפחות לאחר שהחלימו מהמחלה[6].

נשמע מפחיד, בוודאי, אבל הסינדרום הדלקתי הרב-מערכתי נדיר מאד. ובכל זאת, אפשר למצוא ביטויים אחרים של לונג קוביד בילדים. הבעיה היא שאף אחד לא מסכים בדיוק מה שכיחות התופעה.


LONG COVID

הניסיון הראשון להעריך את שכיחות לונג קוביד בילדים נערך ב- 2020. החוקרים ראיינו 129 ילדים בין גילאי שש לשש-עשרה, שאובחנו כחולי קורונה במהלך אותה שנה. הם דיווחו שיותר משליש התלוננו על סימפטום אחד או שניים שנמשכו ארבעה חודשים או יותר לאחר המחלה. רבע מהילדים סבלו משלושה או יותר סימפטומים. התלונות העיקריות היו אודות אינסומניה (קושי להירדם), תשישות, כאבים בשרירים ו- 'צננת' מתמשכת. חשוב להבהיר שהתופעות הללו אובחנו אפילו בילדים שהיו א-סימפטומטיים בעת המחלה הראשונית – כלומר, נדבקו בנגיף מבלי סימנים חיצוניים[7].

התוצאות הללו נתמכות בחיזוק ממקור נוסף: משרד הסטטיסטיקה הלאומי של בריטניה. המשרד דיווח באפריל שבין 10 ל- 13 אחוזים מהילדים דיווחו על סימפטום אחד לפחות שהתמשך לאורך חמישה שבועות לאחר האבחון המקורי. רבע מהילדים סבלו מסימפטומים יותר מחמישה חודשים[8].

אמרתי שיש חילוקי דעות בנושא הלונג קוביד בילדים, ולא הגזמתי. חלק מהמומחים טוענים שסימפטומים כמו תשישות, כאבי ראש, קשיים בריכוז והפרעות בשינה, מופיעים פשוט בשל ההפרעה הכללית לשגרת החיים של הילדים. הם מפסיקים לראות את חבריהם בבתי-הספר, וחלקם נחשפים לבן משפחה אחד או יותר שחולה קשות בקוביד-19. מחקר אחד שבחן 1,500 ילדים, שמאתיים מתוכם חלו בקוביד-19, חשף שכמעט אין הבדלים בין החולים-לשעבר לבין הילדים הבריאים. החוקרים סבורים שלונג קוביד עשוי להופיע רק בקרב אחוז אחד מהחולים[9].

אז אחוז אחד או שלושים אחוזים? שאלה טובה, ומצעד הראיות אינו מסתיים כאן. חוקרים אחרים טוענים של- 4.6 אחוזים מהילדים ישנם סימפטומים הנמשכים יותר מארבעה שבועות[10]. במחקר אחר נקבע של- 1.6 אחוזים מהילדים היו סימפטומים שנמשכו יותר משמונה שבועות[11].

והחשוב – והמטריד מכל – אנחנו עדיין לא בטוחים מה בדיוק הסיבות ללונג קוביד, או כמה זמן נמשכים הסימפטומים בילדים. יש הבדל גדול בין כאבי-ראש במשך שישה חודשים, לכאלו שילוו את הילדים לשארית חייהם. אנחנו פשוט לא יודעים למה לצפות.

אה, וזן הדלתא? לגביו אנחנו יודעים אפילו פחות.


אל תסתכנו בהדבקה מיותרת – הנגיף מפתיע

וכאן אנו מגיעים לנקודה האחרונה, שתקפה למבוגרים ולילדים כאחד: מדובר בנגיף חדש, שלא נחשפנו אליו בעבר. תופעות הלוואי ארוכות-הטווח שלו אינן ידועות, וזו אחת הסיבות שממשלות בכל העולם מקדימות תרופה למכה-אפשרית, ומחסנות את האוכלוסייה בהקדם האפשרי.

ובכן, מה פסק הדין? האם לשלוח ילדים למסיבות הדבקה? לבתי-הספר?

ראשית, כדאי מאד (מאד, מאד, מאד) להימנע מקיום מסיבות הדבקה. המוסריות (והחוקיות) שלהן מפוקפקות מאד, בלשון המעטה. גם אם לא ייגרם לילדים שום נזק, הם עדיין יעבירו בוודאי את הנגיף גם להוריהם, שיעבירו אותו לאחרים בתורם. וכאמור, לחלק קטן מהילדים ייגרם גם נזק שעלול להימשך חודשים ארוכים – ואולי הרבה יותר מכך.

ומה לגבי בתי-הספר? כאן התשובה פחות חד-משמעית. ברור שילדים אינם יכולים להמשיך מבלי ללמוד, ושאנחנו צריכים להבין איך לחיות לצד הקורונה. בהינתן רמת ההדבקה של זן הדלתא, בהחלט ייתכן שבחודשים הקרובים יידבקו רוב ילדי ישראל – ובמיוחד אלו שמתחת לגיל 12 ושאינם מחוסנים – בנגיף במהלך הלימודים. זה יהיה ניסוי עצום-מימדים בילדים – אבל כנראה שחייבים לערוך אותו בשלב מסוים.

אבל יש דרך להגן לפחות על חלק מהילדים, ולמנוע מהם מלהשתתף בניסוי. אני מדבר על הילדים מעל גיל 12, שרשאים לקבל את החיסון כבר היום.

דואגים מתופעות הלוואי? מדלקת שריר הלב? התופעות הללו קיימות, אבל כמעט שאינן מתרחשות בצעירים מתחת לגיל 16. אפילו בקרב בני ה- 16-19 הן נדירות ביותר. בנים בגילאי 16-19 סובלים מתופעות לוואי כאלו בשכיחות הנעה בין 0.02% ל- 0.006%. מקרים חמורים של דלקת שריר הלב – כאלו שאינם עוברים תוך ימים ספורים – נדירים עוד יותר. הסיכוי לפתח מחלה קשה בעקבות החיסון עומד על 0.001% (לפי חישוב שעשיתי מתוך הנתונים שמשרד הבריאות שיחרר). זהו סיכוי מזערי בהשוואה לסיכוייהם של ילדים החולים בקוביד-19 למות מהמחלה. בחישוב סיכונים פשוט, ובהינתן רמת ההדבקה הגבוהה של זן הדלתא, עדיף בהרבה לחסן את הילדים מלחכות לכניסתם לרולטה הרוסית של הנגיף[12].


אלו העובדות שיש לנו בנוגע לקוביד-19 בילדים כיום. עכשיו כל אחד יחליט מה שיחליט עבור ילדיו. רק בבקשה, בלי מסיבות הדבקה. יש לנו מספיק צרות גם בלי שננסה לעזור באופן אקטיבי לנגיף.


[1] Children and COVID-19: State-Level Data Report (aap.org)

[2] Estimating Influenza Hospitalizations among Children (nih.gov)

[3] https://www.nytimes.com/2021/08/09/health/coronavirus-children-delta.html

[4] http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32386565

[5] https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/wr/mm6932e2.htm

[6] 6-month multidisciplinary follow-up and outcomes of patients with paediatric inflammatory multisystem syndrome (PIMS-TS) at a UK tertiary paediatric hospital: a retrospective cohort study – The Lancet Child & Adolescent Health

[7] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/apa.15870

[8] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.04.26.21256110v1

[9] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.04.26.21256110v1

[10] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.05.28.21257602v1

[11] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.05.05.21256649v2

[12]https://www.gov.il/he/departments/news/01062021-03

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן