מחקר: עצם עם שש חריטות דומות עדות קדומה לסימבוליקה אנושית

העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר’ זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: “אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבלבנט”

בתקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–45,000 לפני זמננו) חריטות סימבוליות על גבי אבנים או עצמות נחשבו לתופעה נדירה מאוד. במחקר חדש שפורסם על ידי קבוצת חוקרים בראשות מריון פרוו ודר’ יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ושותפיהם דר’ איריס גרומן-ירוסלבסקי וגב’ קת’רין קרייטר-גרשטיין מאוניברסיטת חיפה ומ- Le Centre national de la recherche scientifique  הצרפתי, שפורסם בכתב העת “Quaternary International”, הוצגה עצם שבורה משתי צדיה ועליה מופיעות בבירור שש חריטות עמוקות, ארוכות ומקבילות זה לזה, שנראה כי הייתה להם משמעות סימלית או רוחנית ייחודית. באופן מפתיע החריטות השתמרו בשלמותן. העצם עם החריטות נמצאה באתר נשר רמלה, הממוקם במערב מורדות הרי יהודה במרכז ישראל. הפריט, שנמצא בתוך מצבור כלי אבן ועצמות בעלי החיים שמקורם בפעילות אנושית, תוארך לכ-120 שנה לפני זממנו, מה שהופך אותו לפריט המחורט הקדום ביותר שהתגלה בלבנט ואחד הקדומים בעולם.

האתר בנשר רמלה התגלה לפני כמה שנים במהלך כריית מחצבה אזורית. ממחקר שפורסם לפני כשש שנים בכתב העת “Journal of Human Evolution” התברר כי מדובר באתר של בני התרבות המוסטרית, של ציידים-לקטים שחיו בתקופה הפליאוליתית התיכונה. לפי שחזור של חוקרי האתר, בראשם עומד דר’ זיידנר, התברר שהאתר שימש כמחנה ציד או מקום מפגש לאחר הציד, שבו שחטו את בעלי החיים שניצודו. העצם עליה נחרטו הקווים היא של מין קדום של פרות – קרובת משפחה של הפרה המודרנית, חיה שהייתה נפוצה מאוד באזור זה. ההשערה הראשונית של החוקרים הייתה שהחריטות על פני העצם אינן קשורות לפעולות הציד של יושבי המקום.

החוקרים ביצעו ניתוח מעמיק של העצם ושל החריטות, והשתמשו בשיטות מחקר מתקדמות, שכללו סריקה תלת-ממדית, וניתוח מיקרוסקופי וייצור ניסיוני של חריטות דומות במעבדה לחקר סימני שימוש במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. דר’ גרומן-ירוסלבסקי אמרה בהקשר זה כי “על בסיס ניסויים מבוקרים שבוצעו במעבדה גילינו כי דגמי שחיקה מיקרוסקופיים על העצם מעידים שכדי לחרוט את העצם, הקדמונים השתמשו בקצה מעובד של כלי עשוי מאבן צור”. החתך הארוך ביותר היה באורך של 42 מ”מ, והקצר ביותר – 38 מ”מ. החתך הארוך הוא גם העמוק מכולם, זאת “בגלל שהופעל לחץ חזק  יותר על ידי החורט. הייתה אחיזה טובה יותר במיקום זה, ולכן החרט היה יכול לשלוט בתנועות ובמנח הידיים שלו – כאשר יד אחת נדרשה להחזיק את העצם כדי לשמור על יציבות לביצוע החתך”, כפי שהוסבר במאמר.

החוקרים מציינים בצורה מפורשת במאמרם כי אין כל סיכוי שהחריטות על העצם הינם נזקים שנגרמו כתוצאה מהחפירה הארכיאולוגית או מניקוי העצם, ואף לא בנזק שנגרם מטורפים, משחיטת החיה או מאופן האכילה שלה על ידי אחד מיושבי המקום. בעוד שהעצם הנחקרת מכילה חריצים רחבים וארוכים בצורת U, לחתכים שנגרמים באקראי בעצמות בשטח, כתוצאה מביתור בעלי חיים, היו בסימן V, רדודים וקצרים ולא הופיעו במקבצים של קווים מקבילים.

כמו כן, החוקרים קובעים כי החריטות הופקו על ידי אדם שביצע את העבודה ביד ימין (לפי כיוון החריטה). חשוב לציין כי אוכלוסיות פרהיסטוריות היו בעיקר ימניות – 90%. עוד נטען במאמר כי “לכל החתכים עומק וצורה דומים וכולם מסתיימים באותו כיוון, ומרמזים על אותה תנועה עוקבת.. זה עשוי להצביע על כך שהחריטות הופקו על ידי אותו אדם, אחת אחרי השנייה, ברצף”.

לאור כל הממצאים החוקרים סבורים כי סדרת החריטות נוצרה בכוונה תחילה, למטרות שאינן תועלתניות. האפשרויות שעלו במאמר לביצוע החתכים הינם – שרבוטים ואיורים, סימון מספרי וייצוג סמלי. אלא שהחוקרים הבהירו כי “אנו דוחים את הרעיון שהחתכים על העצם מנשר רמלה מייצגים שרבוטים. פעולת השרבוט היא ללא מאמץ ואינה דורשת ריכוז ותשומת לב”, וכן “במקרים מעטים מאוד חתכים כאלו על העצמות התפרשו כסימנים מספריים”.

אם כן, מה המשמעות של אותן חריטות? החוקרים מציינים כי “ייצור החריטה קשור ככל הנראה להתנהגות סמלית. למעשה, העצם מנשר רמלה היא הייצוג והעתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. העצם הושמה בריכוז אנתרופוגני מעגלי קטן המורכב ממספר פריטים. היא הונחה עם החתכים כלפי מעלה, כך שהכוונה לא להסתיר את האובייקט הזה אלא להבליט אותו.. אנו יכולים להניח כי הבחירה בעצם הייתה מכוונת ואולי קשורה למעמדה של החיה שצדו באתר, בדומה לתופעה שנצפתה בקבוצות פליאינדיאניות שבהן היה קיים קשר רוחני בין הציידים לציד שלהם”.

דר’ זיידנר מסכם: “אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבאזור הלבנט. זו אחת העדויות הקדומות בעולם לסימבוליקה. ניתן גם לקבוע שלמחקר יש השלכות משמעותיות על הבנתנו את הופעתה ואת שלבי התפתחותה של ההתנהגות הסמלית של האדם. מאידך, עד היום קשה לנו להסביר את משמעותם של סמלים אלה ואני מקווה שבמחקרי המשך נוכל להסביר זאת”.

למאמר המדעי

• הדיאטה של תושבי רמלה לפני 170 אלף שנים: סוסים, יחמורים ואפילו קרנפים
• שמונה יצורים רב תאיים לא מוכרים למדע התגלו במערה במחצבת נשר ברמלה
• באר גדולה ומרשימה בת כ-1,400 שנה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברמת החיל