סיקור מקיף

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה

סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי
סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

במחקר חישובי מתקדם שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, ונערך במעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי ד"ר אורטל הרוש ופרופ' ליאור גרוסמן, נבחן אוסף של כלי אחסון, קנקנים מתקופת הברזל (המאה ה-9 עד המאה ה-6 לפנה"ס), תקופה המזוהה במקרא עם תקופת ממלכת יהודה. הקנקנים נלקחו מאתרים ארכיאולוגיים בשפלה ובירושלים, נסרקו בתלת-ממד ועובדו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית שבאוניברסיטה העברית. המחקר כלל ניתוח-השוואתי גיאומטרי ומדוייק של החתכים האורכיים של הקנקנים, תוך תשומת לב מיוחדת להתפלגות המרחבית הגיאוגרפית שלהם, זאת לצורך איתור מגמות אזוריות-מורפולוגיות. מטרת המחקר הייתה לאתר "חתימות" תרבויות בייצור של כלים הדומים בצורתם, ולשפוך אור על ארגון היצור החברתי בתקופה זאת. למרבה הפלא, עבודת המחקר חשפה כי לאחר כיבוש סנחריב את השפלה וגירוש האוכלוסייה ממנה (701 לפנה"ס), הופיעה 'קבוצת יוצרים' חדשה בירושלים וסביבתה. קבוצה זו, ככל הנראה, התקיימה באזור עד לחורבן בבל (586 לפנה"ס).

קבוצת הקדרים החדשה הייתה אמונה על ייצור קנקני "ורדהרוזטה". מדובר בקנקני מסחר ממלכתיים ששימשו בעיקר לאגירה, אחסון והפצה, ומקובל לחשוב עליהם כסימנים לנוכחות של אדמינסטרציה מקומית, כחלק ממערכת מינהלית וכלכלית של ממלכת יהודה. בעוד שקבוצת קדרי ה'למלך' המפורסמת חלשה על השפלה במשך למעלה ממאה שנה, במאה השביעית לפנה"ס הנוכחות שלה נחלשה וטיפוס חדש  הופיע וחלש על מרבית אזור ירושלים – אלה הם קנקני "ורדהרוזטה". מבחינה היסטורית, ניתן לייחס את נקודת הזמן של שינוי מסורת קרמית זו לכיבושו של סנחריב בשנת 701 לפני הספירה ולהחלשתה של השפלה לאחר מכן. כלומר, לפני כיבוש סנחריב, קנקני 'למלך' הופקו והופצו בצורה נרחבת באזורנו וקנקני "ורדה/רוזטה" מופיעים לאחר כיבוש השפלה של סנחריב וגירוש אוכלוסיית האזור, ומופצים בעיקר בירושלים וסביבתה עד לחורבן בבל 586 לפנה"ס.

"חשוב להבהיר כי קנקני הורדהרוזטה ידועים לעולם המחקרי, אך עד כה ייחסו אותם למסורת הקרמית-תרבותית של ה'למלך'. מחקר זה מדגיש באמצעות כלים חדשניים את החשיבות של 'הבדלים זעירים' בייצור קרמי, המבדיל בין קבוצת ייצור אחת לשניה. קנקני 'הורדהרוזטה' יוצרו על ידי קבוצה אחרת של קדרים מזאת שייצרה את ה'למלך'", מסבירה ד"ר הרוש.

מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה הוא אחד המאורעות המסופרים ביותר בתולדות המזרח-קרוב הקדום – הן במקרא והן בממצא הארכיאולוגי. סנחריב, מלך האימפריה האשורית, יצא למסע עונשין כנגד קואליציית ממלכות – ביניהן מצרים, צידון ויהודה – שהתאגדו ומרדו באימפריה. צבא אשור כבש את יישובי המורדים בזה אחר זה, החריבם והגלה את תושביהן. עדויות ארכיאולוגיות שהתגלו עד כה, הדגישו את ההרס הרב והשיטתי בכל הערים הגדולות באותה התקופה. על פי המסופר במקרא, במהלך כיבוש ערי השדה ביהודה, התחרט חזקיהו על מרידתו, ושלח לסנחריב שליחים עם ככרות זהב וכסף על מנת לפייס אותו. למרות זאת, צבא אשור המשיך לירושלים וצר עליה על-מנת להכניעה. מצור זה מיוצג במקרא בנאום רבשקה המפורסם. בסופו של דבר, הצבא האשורי לא הצליח לכבוש את ירושלים ונסוג מהאזור. ירושלים ניצלה, אך ככל הנראה הפכה לממלכה וסאלית של האימפריה האשורית. המחקר הנוכחי שופך אור נוסף ומסקרן על תקופת הזמן שלאחר מסע סנחריב, בהציגו את הופעתה של קבוצה תרבותית חדשה בירושלים וסביבתה שלאחר המצור. הממצא הארכיאולוגי המרתק פותח בפני המחקר אפשרויות רבות לגבי זהותה של אותה קבוצה, ויכול להוביל למחקרים נרחבים ומפתיעים בהמשך.

המחקר הנוכחי הראה עוד כי למרות חוסר הוודאות באם השינוי בטיפוס אחד (למלך) בטיפוס אחר (רוזטה) משקף שינוי פתאומי או הדרגתי שחל בעקבות כיבוש סנחריב, יש לראות במעבר זה בעיקר שינוי ברשת החברתית האזורית. במילים אחרות, השוני בין שתי הקבוצות, עשויי לנבוע משתי קבוצות חברתיות שמקורן בסביבות למידה שונות, ויצירת סמני תרבות המשתקפות בקנקנים המובחנים.

"יישום המתודה שננקטה במחקר זה הינה בעלת השלכות חשובות ומעניינות למחקר הארכאולוגי בכללותו ופרשנותו", מסכמות החוקרות. במסגרת עבודת מחקר זו אומצו שיטות אלו גם להבנת המורכבות התרבותית בתקופת הברונזה, באלף השלישי לפנה"ס, כאשר גם כאן ניטור השינויים הקטנים בפרופיל הקרמי סייע להגדיר תתי-קבוצות. החוקרות מוסיפות אף כי "חיפוש אחר 'טביעת אצבע' תרבותית ברקורד הארכאולוגי הוא מורכב, בעיקר כי ממצאים ארכאולוגיים אינם מייצגים רגע ספציפי בזמן. היכולת לעקוב אחר שינויים מזעריים, שאינם נראים בעין, ושיכולים להדגיש סממנים תרבותיים ותגליות התנהגותיות, יכולה להיות תרומה חשובה בניתוח ממצאים ארכאולוגיים".

למאמר המדעי 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן