האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם AI) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת לפתור תעלומות פשע היסטוריות דוגמת פרשת דמיאניוק

מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית
מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

לפני כ-30 שנה התרחש אחד המשפטים המפורסמים בהיסטוריה של מדינת ישראל שמרכזו היה בחינת זהותו של הנאשם – ג׳ון דמיאניוק. דמיאניוק, איש משפחה ופועל שעבד לדברי מעסיקיו למופת, היגר לארה״ב מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להגשים את החלום האמריקאי. עשרות שנים לאחר סוף המלחמה, בעקבות מפגש מקרי עם ניצולת שואה, עלה החשד שדמיאניוק איננו סתם עוד פליט מלחמה, אלא שהוא בעצם ״איוון האיום״, סוהר ידוע לשמצה באכזריותו יוצאת הדופן ממחנה ההשמדה הנאצי – טרבלינקה. בעקבות החשדות הכבדים הוסגר דמיאניוק למדינת ישראל, שם נפתח משפטו.

בעוד שהועלו נגדו האשמות חמורות מאוד, המגובות בעדויות ומסמכים, דמיאניוק עצמו טען שמדובר במקרה של טעות בזיהוי, שכן במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה בכלל אסיר מלחמה בידי המשטר הנאצי בגרמניה. בסופו של דבר, הורשע דמיאניוק, אולם לאחר ערעור זוכה מאשמה על ידי בית המשפט העליון עקב הספק הסביר שאכן נעשתה טעות בזיהוי. מאז, הורשע דמיאניוק בביצוע פשעי מלחמה גם בגרמניה, אך הלך לעולמו במהלך הערעור, כך שהשאלה לגבי זהותו האמיתית נותרה בלתי פתורה.

מבחן גילוי ידע מוסתר

על התעלומה ניתן היה לשפוך אור, עוד לפני המשפט, באמצעות שימוש יצירתי במבחן גילוי ידע מוסתר –CIT, אשר היה יכול לזהות היכרות מוקדמת של דמיאניוק עם פרטי מידע הקשורים לאיוון האיום (למשל, מספרו האישי מהצבא הנאצי) – כך טען לפני מספר שנים הפסיכיאטר המנוח דיוויד ליקן מאוניברסיטת מינסוטה. מחקר חדש שבוצע בהובלת דר׳ נטלי קליין סלה וחן גואטה, תחת הנחייתם של פרופ׳ אמריטוס גרשון בן שחר ופרופ׳ ליאון דעואל – כולם מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם דר׳ יובל הרפז מחברת  InnerEye ופורסם לאחרונה בכתב העת Cortex, הציג טיעון דומה. במבחן ה-CIT מציגים לחשוד פרטי מידע מוכמנים על פשע, ואם החשוד מכיר את פרטי המידע, אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית, גם אם הוא מתאמץ להסתיר זאת. "מבחן זה הוא אלטרנטיבה ראויה למבחן גילוי שקרים באמצעות פוליגרף, שהיא שיטה מוכרת אבל בעייתית מסיבות רבות, בעיקר משפטיות. ה-CIT היא שיטה מהימנה ואובייקטיבית יותר, המסתמכת על כך שרק הפושע האמיתי יזהה מידע הקשור לפשע אותו ביצע", מסבירה דר׳ נטלי קליין סלה.

התגובות המוחיות נמדדות מעשרות חיישנים ובקצב גבוה; הבינה המלאכותית מאפשרת להשתלט על הנתונים

המחקר החדש בדק אם התגובות המוחיות במבחן ה-CIT הן תוצאה של הניסיון להסתיר את ההיכרות עם המידע המוסתר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת הלב לפריט המוכר (אורינטציה). לשאלה זו חשיבות תיאורטית אך גם מעשית – לניסיון ההסתרה יכולות להיות משמעות מיוחדת בתרחיש פלילי. כמו כן, התגובות המוחיות נמדדות מעשרות חיישנים ובקצב גבוה, ודרושה מומחיות כדי לעבד אותן. לכן, המחקר בחן אם ניתן להשתמש באלגוריתם של למידת מכונה רב-ממדית,multivariate pattern classification, כדי לעבד את המידע בצורה מהירה ואוטומטית תוך כדי שמירה על דיוק גבוה של מבחן ה-CIT ואף שיפור שלו.

על מנת לבחון זאת נבדקו עשרות סטודנטים שהתנדבו להשתתף במחקר. כל משתתף הגיע לשני ביקורים במעבדה. בביקור הראשון נאספו מכל משתתף פרטים אישיים (למשל שם, עיר מגורים ומקצוע לימודים). לאחר מכן, במהלך שתי פגישות הוסבר למשתתפים שיוצגו להם מילים על המסך, שחלק קטן מהן יהיו קשורות למידע האישי שלהם (ולכן עשויות לגרום הפנית קשב). ההבדל המשמעותי בין שתי הפגישות היה שבאחת הפגישות המשתתפים התבקשו להסתיר את המידע האישי שלהם ובשנייה התבקשו לחשוף אותו. בתחילת כל מפגש הונחו על ראשם של המשתתפים אלקטרודות למדידת הפעילות המוחית שלהם.

דר נטלי קליין-סלה. צילום משפחתיהתגובות המוחיות הראו הבדל משמעותי בין התגובות לפרטי המידע האישי של הנבדקים, לבין התגובות למידע אישי שאינו רלוונטי להם. התגובות המוחיות אפשרו לחוקרים לגלות במהימנות גבוהה פריטים כמו השם הפרטי של הנבדקים – מתוך רשימה של שמות שונים. עם זאת, לא נמצא הבדל בין המפגש בו המשתתפים ניסו להסתיר את המידע, למפגש בו ניסו לחשוף אותו. מכאן שהתגובה המוחית שנמדדה משקפת הפניית תשומת לב לפריט בעל משמעות לנבדקים, ולא את הניסיון להסתיר. תוצאות אלו נמצאו גם כאשר גלי המוח נותחו בשיטות המסורתיות, וגם על ידי שימוש באלגוריתם למידת מכונה רב-ממדי. למעשה, נמצא שהניתוח באמצעות האלגוריתם מגיע לדיוק רב יותר מהשיטות המסורתיות בגילוי מידע אישי.

בדיקת CIT מתבצעת כיום רק ביפן

ממצא זה עשוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על האפשרות ליישם גילוי מידע באמצעות גלי מוח בשטח. כיום, בדיקת ה-CIT נמצאת בשימוש שוטף רק ביפן, וגם שם לא נעשה שימוש בגלי מוח, כיוון שהדבר דורש זמן ומומחיות רבה, אשר קשה ליישמה בשטח. התוצאות בניסוי זה, מראות שניתן לנתח את התגובות המוחיות של חשודים באמצעות האלגוריתם בזמן אמת, ועם דיוק רב גם כאשר יש ניסיון להסתיר את המידע. טכניקה זאת עשויה להקל משמעותית על ביצוע מבחני CIT באמצעות פלטפורמה המותאמת לשטח, אשר יכולות להפוך את השימוש בגלי מוח בחקירות למציאות בעתיד הקרוב. האלגוריתם הממוחשב שבו נעשה שימוש במחקר זה פותח לצרכים אחרים במעבדתו של פרופ׳ ליאון דעואל באוניברסיטה העברית בשיתוף פעולה עם פרופ׳ אמיר גבע באוניברסיטת בן גוריון, ונמצא כרגע בפיתוח למטרות נוספות בחברת סטרטאפ ישראלית בשם InnerEye .

"התוצאות מראות שניתן לבצע גילוי זיכרונות מוסתרים, הן במחקר והן ביישום, על ידי שימוש בכל המורכבות של גלי המוח תלויי האירוע, ללא צורך בהסתמכות על רכיב ספציפי כמו בפוליגרף. יחדיו, תוצאות אלה מעשירות את הידע התיאורטי העומד ביסוד מבחן המידע המוסתר וסוללות את הדרך לפיתוח אלגוריתמים עם יישומים רבים בחקירות פליליות", מסכמת דר׳ נטלי קליין סלה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן