סיקור מקיף

מודל מתמטי מראה שילדים ונערים רגישים ל-COVID-19 בכ-50% פחות מאשר מבוגרים

ממצאים חדשים של ניתוח התחלואה בבני ברק עשויים להעמיק את ההבנה של ההתפשטות ולשפר את מדיניות בריאות הציבור. החוקרים מציעים לערוך מחקר דומה בבתי אבות

בדיקת קורונה חיובית על רקע דגל ישראל. <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
בדיקת קורונה חיובית על רקע דגל ישראל. צילום: depositphotos.com

ניתוח מתמטי חדש מצביע על כך שאנשים מתחת לגיל 20 רגישים פחות לזיהום COVID-19 בערך ב-50% מאשר מבוגרים, והם נוטים פחות להדביק אחרים. איתי דטנר מאוניברסיטת חיפה ועמיתיו מציגים ממצאים אלה בכתב העת לביולוגיה חישובית PLOS. במאמר שכותרתו: “תפקידם של ילדים בהתפשטות COVID-19: שימוש בנתונים ביתיים מבני ברק, ישראל, כדי להעריך את הרגישות היחסית והדבקות של ילדים”.

המחקר התפרסם ב-11 בפברואר, כלומר יום חמישי האחרון.

מחקרים קודמים מצאו הבדלים בתסמינים ובמהלך הקליני של COVID-19 אצל ילדים בהשוואה למבוגרים. אחרים דיווחו כי שיעור נמוך יותר של ילדים מאובחנים בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר. עם זאת, רק מחקרים מעטים השוו דפוסי הדבקה בין קבוצות גיל, ומסקנותיהם אינן סופיות.

כדי להבין טוב יותר את הרגישות וההדבקות של ילדים, דטנר ועמיתיו הריצו מודלים מתמטיים וסטטיסטיים של הדבקה בתוך משקי הבית לנתונים של תוצאות בדיקות COVID-19 מהעיר הצפופה בני ברק. המדגם כלל 637 משקי בית שהמתגוררים בהם עברו בדיקות PCR לאיתור נשאות פעילה באביב 2020. חלק מהם גם ערכו בדיקות סרולוגיות לנוגדני SARS-CoV-2.  

על ידי התאמת הנתונים מהשטח למודל, מצאו החוקרים כי אנשים מתחת לגיל 20 רגישים רק ב-43% לעומת אנשים מעל גיל 20, ושיעור ההדבקה שלהם מוערך ב-63 אחוזים מזה של מבוגרים. ילדים גם נוטים פחות להפיץ COVID-19 לאחרים. עם זאת החוקרים מצאו גם כי ילדים נוטים לקבל תוצאה PCR שלילית יותר מאשר מבוגרים על אף שלמעשה נדבקו.

ממצאים אלה יכולים להסביר דיווחים ברחבי העולם כי שיעור נמוך יותר של ילדים מאובחנים בהשוואה למבוגרים. הם יכולים לעזור לעדכן את המודלים המתמטיים של דינמיקת COVID-19, ולשפר את מדיניות בריאות הציבור ואמצעי בקרה. מחקר מתמטי עתידי יכול לחקור את דינמיקת ההדבקה במסגרות אחרות, כגון בתי אבות ובתי ספר.

“כשהתחלנו את המחקר הזה, הבנת תפקידם של ילדים בהדבקה הייתה בראש סדר העדיפויות, בקשר לשאלה של פתיחה מחדש של בתי ספר”, אומר דטנר. “היה מרגש לעבוד בצוות רב תחומי גדול, שהורכב על ידי משרד הבריאות כדי לטפל בנושא במהירות”.

במחקר השתתפו גם יאיר גולדברג, גיא כתריאל, רמי יערי, נורית גל, יואב מירון, ארנונה זיו, רבקה שפר, יורם חמו ועמיתיהם.

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. חבל שאתם לא נותנים קישור לפרסום, ואפילו לא מציינים איפה המחקר פורסם. מה שמעצבן ב ynet מעצבן שבעתיים באתר מדעי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.