סיקור מקיף

מה הסיכוי שלנו למצוא מידע מדעי איכותי בגוגל? תלוי בשפת החיפוש

האם מנועי החיפוש נותנים לתלמידים דוברי עברית, ערבית ואנגלית את אותה גישה למידע איכותי? על שאלה זו משיב בשלילה מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העתPublic Understanding of Science 

פרופ' איילת ברעם צברי. צילום דוברות הטכניון
פרופ’ איילת ברעם צברי. צילום דוברות הטכניון

מספרים לנו שכל הידע נמצא כיום בקצות אצבעותינו – במרחק חיפוש קליל בגוגל. אבל מה קורה כשמשתמשים מחפשים מידע בשפתם, והיא אינה אנגלית? למשל, כשמחפשים מונח בתחום המדעים, האם מנועי החיפוש נותנים לתלמידים דוברי עברית, ערבית ואנגלית את אותה גישה למידע איכותי? על שאלה זו משיב – בשלילה, אם יורשה לנו ספוילר – מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העתPublic Understanding of Science .

במחקר נמצא שתוצאות החיפוש למונחים באנגלית איכותיות יותר מאשר אלה בעברית ובערבית. עוד נמצא שרוב ההבדלים בין השפות נובעים מההיבטים הפדגוגיים, כלומר ממידת ההתאמה של התוכן למשתמשים צעירים, ולא מהיבטים מדעיים כגון רמת הדיוק של התוכן. כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין השפות נמצאו במושגים הקשורים לתזונה ולחילוף החומרים, למשל “פחמימה”, “חלבון”, “אנזים” ו”מטבוליזם”.

הממצאים מתייחסים לתוצאות הראשונות שמציע גוגל למשתמשים מישראל עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. המושגים שנבדקו משתייכים לשלושה תחומי דעת: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. עבור כל תוצאה נבדקה האיכות המדעית (לפי מדדים כגון הדיוק בתכנים, סמכות המחבר והמקורות); האיכות הפדגוגית (לדוגמה, הקישור לחיי היום-יום וטיב אמצעי ההמחשה); ומדדים לאיכות של מקורות אלקטרוניים (למשל עדכניות ואינטראקטיביות).  

את המחקר ערכו כאותר זועבי, ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם־צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יחד עם החוקר העצמאי ד”ר אייל ניצני. זועבי, שערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, אומרת כי “הממצאים עוזרים לנו להבין את הפער הדיגיטלי ואת הגורמים החברתיים שמשפיעים על היכולת שלנו לפתח אוריינות מדעית. מידת ההבנה שלנו במדעים תלויה בסביבה שבה אנחנו חיים ובגישה שלנו למידע מדעי איכותי, והמחקר מראה שגישה זו תלויה בשפות שאנו שולטים בהן.

ד"ר אביב שרון. צילום: דוברות הטכניון
ד”ר אביב שרון. צילום: דוברות הטכניון

“הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער,” מוסיפה פרופ’ ברעם־צברי, שהמחקר בוצע בהנחייתה. “לכולנו זכות לגישה למידע מדעי איכותי בשפתנו.”

למאמר בכתב העת Public Understanding of Science  

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. פחות בעיה של גוגל, יותר בעיה שאין אתרים מקוריים שמפרסמים מידע אמין בשפה הזאת. בקשר לגוגל – בהנחה שיש אתר עם המידע הנכון, גוגל יכולים לעשות קצת יותר מאמץ להרים אותו בתוצאות – ולהוריד אתרים עם מידע לא אמין או לתייג אותם ככאלה.
    אבל זה מתחיל ביצירת תוכן מקורי בשפה הנכונה. גוגל לא עושה את זה.

  2. הסימן המובהק ביותר של האנושיות, הוא הטעות ואפשרות התיקון שלה.
    הנה סיפור כזה

    כישלון המתמטיקה בתחום הגיאומטרי של מעגלים.
    קו עגול סגור המצויר בעזרת מחוגה, יוצר את הצורה ששמה מעגל
    קוטר המעגל הוא קטע של קו ישר, המחלק את המעגל לשני חלקים שווים. קוטר המעגל הוא גם קוטר של קו עגול סגור.
    ממר”צ – מצולע משוכלל רב צלעות
    ממר”צ דינמי – ממר”צ, שכמות צלעותיו משתנה וגדלה תמיד.

    אם נשקיף על ממר”צ דינמי מרחוק, נראה אותו “כאילו הוא” קו עגול סגור, אבל באמת הוא מצולע משוכלל רב צלעות, שכל צלע היא קטע של קו ישר.
    ואם נשקיף מרחוק על קו עגול סגור החוסם ממר”צ דינמי, סביר להניח כי לא נמצא הפרש, בין אורך קו עגול סגור, לאורך המצטבר של צלעות הממר”צ הדינמי..

    ואף על פי שהמבט לא יצליח לגלות הפרש, חובה להכיר בקיומו.

    כדי להגיע להכרה זו, נשתמש באכסיומה מפורסמת הטוענת,
    ” קשת תמיד ארוכה מהמיתר שלה”.
    מאכסיומה מפורסמת זו נפיק אכסיומה חדשה, שמתאימה לקו עגול סגור החוסם ממר”צ דינמי

    אורכו של קו עגול סגור החוסם ממר”צ דינמי ,
    (תמיד גדול יותר )
    מאורך ישר מצטבר של צלעות הממר”צ הדינמי
    אבל הפרש האורכים הוא זעיר מאוד.

    לכן, מספר היחס
    אורך קו עגול סגור חלקי אורך ישר מצטבר של צלעות הממר”צ הוא תמיד גדול מ 1 , אבל הוא חייב להיות קרוב מאוד ל 1

    אבל יש עוד נתון חשוב המאפיין את מספר היחס הזה , והוא הקשר שלו עם האורך הממשי של קו עגול סגור.
    אם אורך ממשי של קו עגול סגור מתקרב ל אינסוף מ”מ, מספר היחס הזה חייב להיות קרוב מאוד ל 1 , מכיוון שיש התלכדות טובה בין צלע של הממר”צ לבין קטע זעיר של קו עגול סגור, הנראה כאילו הוא קטע ישר.

    ולעומת זאת, אם אורך ממשי של קו עגול סגור מתקרב לאפס מ”מ, מספר היחס הזה כבר לא יהיה קרוב מאוד ל 1, מכיוון שאין התלכדות טובה בין צלע הממר”צ הישרה, לבין קטע זעיר של קו עגול סגור שאורכו מתקרב לאפס מ”מ, הנראה עקום מאוד.

    במקרה זה מספר היחס יתרחק מ 1 , וסביר להניח שהוא יתקרב ל 1.007

    אנו מדברים על אינסוף מספרי יחס הנמצאים בתחום צר בין 1 ל 1.007 ,וכל מספר יחס מתאים לאורך ממשי של קו עגול סגור, הנמצא בין אפס מ”מ לאינסוף מ”מ.

    בעיית אינסוף מספרי יחס הנמצאים בתחום צר בין 1 ל 1.007 , היא מעבר ליכולתה של המתמטיקה שפעלה בתחום הגיאומטרי במשך 2000 שנים.

    לכן, אין להתפלא על כך שמתמטיקה זו התעלמה “מנושא מאיים” של אינסוף מספרי יחס הנמצאים בתחום צר, והמציאה במקומו את האמונה במספר יחס יחיד, שאין לו כל קשר עם האורך הממשי של קו עגול סגור.

    אמונה זו החזיקה מעמד אלפי שנים, עד שהתנפצה בשנת 2017 על ידי ניסוי ההיקפן.

    היות והמתמטיקה שפעלה בתחום הגיאומטרי , מוצגת ונלמדת כנכונה מעבר לכל ספק, בבתי ספר ואוניברסיטאות, לא פלא שמזלזלים בניסוי ההיקפן, ופוסלים אותו מראש, ולא מסכימים לחזור עליו.

    אבל המתמטיקה שפעלה בתחום הגיאומטרי נכשלה, והיא לא הצליחה לגלות את הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.

    א.עצבר
    21/7/21

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.