שפה / ילדים קוריאנים נשלחים לניתוחים פרטיים כדי שלא ידברו אנגלית במבטא אסייתי
מאת תמרה טראובמן ושירות “הארץ”
קורס לימודי אנגלית לאסייתים – חזון רחוק או מציאות קיימת ?
הורים בדרום קוריאה, חברה שבה מושם דגש רב על חינוך, להוטים שילדיהם ייטיבו לדבר אנגלית. אך באחרונה הם חדלו להסתפק באנגלית שוטפת ורהוטה; עכשיו הם גם רוצים שילדיהם ידברו אנגלית ללא מבטא אסייתי.
לשם כך, בתקופה האחרונה גוררים הורים את ילדיהם לקליניקות פרטיות כדי לבצע בהם ניתוח, שהופך בתקופה האחרונה אופנתי במדינה. הניתוח כולל חתך קטן בלשון שאמור לאפשר לילדים לבטא מלים כמו “”Rice מבלי שיישמעו כמו “.”Lice ד”ר נאם איל-וו, בעל קליניקה פרטית במחוז אפגוג’ונג, אומר בראיון לעיתון “לוס אנג’לס טיימס” כי הוא מנתח מדי חודש כ-10 ילדים, כולם עדיין לא בני חמש. “הורים להוטים שילדיהם ידברו אנגלית, ולכן הם רוצים שיעשו את הניתוח”.
בניתוח חותכים הרופאים חתך קטן ברקמה המחברת בין הלשון לרצפת החך. הניתוח מאפשר לשון גמישה יותר, שאפשר להרימה ולהושיטה למרחק רב יותר. ואולם, קלינאי תקשורת טוענים כי אין ביסוס לאמונה של ההורים הקוריאנים כאילו הניתוח תורם למבטא מהוקצע של ילדיהם.
“אלה שטויות”, אומרת חיה לוי, קלינאית תקשורת ומנהלת המכון לאודיולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם. “הקוריאנים לא מבטאים אותיות כמו ר’, פשוט כי זה לא נמצא בשפה שלהם. אין שום קשר בין הניתוח לשיפור המבטא (האנגלי), הגיית הר’ בכלל נעשית במקום עמוק יותר בפה”.
פרופ’ אלי דן, מומחה לרפואת אף אוזן גרון ב”הדסה” עין כרם, מסביר כי הניתוח אמנם נחשב להליך קל שההתאוששות ממנו היא מהירה, אך בילדים הוא תמיד נעשה בהרדמה כללית. “מדובר בפרוצדורה ישנה. פעם היה מקובל לעשות את הניתוח כמעט בכל מקרה שרקמת החיבור היתה גדולה או ארוכה במיוחד, כי חשבו שזה פוגע בהיגוי ובחיתוך הנכון של הדיבור. היום עושים את זה במקרים נדירים. אין הצדקה לעשותו אלא במקרים קיצונים במיוחד, ולמעשה, הפרוצדורה הזאת כמעט ויצאה מהפרקטיקה הרפואית”. לוי סבורה כי כאשר ניתוח כזה אינו נעשה מתוך צורך רפואי, הוא אינו אתי.
אך, כאמור, בדרום קוריאה הניתוח זוכה כעת לעדנה מחודשת.
מכיוון שמרבית הניתוחים נעשים בקליניקות פרטיות, לא קיים מאגר נתונים מסודר המצביע על מספר הניתוחים המבוצעים. עם זאת רופאים מדווחים שהפופולריות שלו גואה במקביל לשגשוג לימודי האנגלית. בסיאול, רוב הניתוחים נעשים בשכונת אפקוג’ונג. בשכונה קיימות כתריסר קליניקות לניתוחים פלסטיים שבהם מתקיימים ניתוחים מסוג זה, לצד חנויות מעצבים ידועים כמו גוצ’י וז’יל סנדר.
בלהיטותם כי ילדיהם ייטיבו לדבר אנגלית, הורים מוציאים סכומי כסף גדולים, לעתים משכורות חודשיות שלמות, על שיעורי אנגלית לילדי גן ומורים פרטיים. תעשיית הוראת האנגלית בדרום קוריאה כוללת, בין השאר, קורסים הניתנים לאחר שעות בית הספר, ספרי לימוד וקלטות וידאו, ושוויה נאמד בכ-3 מיליארד דולרים – נתון זה אינו כולל את אלפי הילדים הנשלחים למדינות דוברות אנגלית, כדי להשחיז את כישוריהם.
“למידת אנגלית היא כמעט הדת הלאומית”, אומר ג’ונתן הילטס, מנחה תוכנית אירוח פופולרית באנגלית בטלוויזיה החינוכית של דרום קוריאה.
אך מנגד מתפתחת מגמה הפוכה: בוויכוח הציבורי המתנהל בכלי התקשורת, טוענים פסיכיאטרים ומחנכים כי שיטת הלימוד של האנגלית מוטעית. הם מדווחים על מקרים של ילדים בגיל גן הסובלים מחרדות כתוצאה מלחץ מוגזם.
את מגמת הנגד סיכם באחרונה השבועון הקוריאני “”Dong-A בכתבת שער שנשאה את הכותרת: “האנגלית הופכת את חיי הילדים לגיהנום!”.
גם בישראל קורסים ללימודי אנגלית הם נפוצים מאד, והפכו בשנים האחרונות למצרך נחוץ. מעבר לצורך הגובר בידיעת אנגלית על בוריה במשרות בכירות, המגביר את הדרישה לקורס לימוד אנגלית.ישנו ביקוש רב ללימודי השפה האנגלית גם בשל ריבוי העוסקים בתחום ההיי-טק בישראל, הנדרשים לשפה האנגלית באופן תכוף בתקשורת עם עמיתיהם מעבר לים.
