סיקור מקיף

ישראלים בנו בהתנדבות מערכת מים ל-5,000 ילדים בטנזניה

צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל – תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה

נכתב בשיתוף עם אופיר ענבר.

צוות אפריקה,מהנדסים ללא גבולות ישראל – תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה: מגיוס כספים ושיווק ועד בנייה והטמעת המערכות בשטח, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה.הצוות מורכב כולו מסטודנטים לתארים ראשון, שני, ושלישי באוניברסיטת תל אביב, ומקיים שיתוף פעולה הדוק עם המרכז לחקר המים ברשות פרופ' דרור אבישר ועם בית הספר הבין לאומי באוניברסיטה.

פרויקט טנזניה החל לאחר שמטייל ישראלי טייל במדינה ונחשף לבעיות הרפואיות ולקשיים היום יומיים של אותם ילדים ותושבים רבים בכפר. באזור זה של טנזניה מי השתייה רוויים בכמות גבוהה וחריגה של פלואוריד, פי 10 מהתקן של ארגון הבריאות העולמי, הפלואוריד במי השתייה גורם לבעיות התפתחותיות קשות, בעיקר אצל ילדים, אשר מתבטאות בעיוותי שלד, שפה שסועה, בעיות דנטליות ועוד.

המערכות שבנה הצוות לאורך השנים מצליחות כיום לספק מי שתייה נקיים ליותר מ-5000 ילדים בשישה בתי ספר. הפתרון לבעיית המים הוא פשוט ובר קיימא: באמצעות שימוש נכון, שטח הגגות של בית הספר יכול לאגור מספיק מים כדי לספק את צורכי ילדי בית הספר לאורך כל העונה היבשה. הצוות משתמש במספר מסננים פשוטים ובטבליות כלור על מנת להבטיח שהילדים ישתו מים נקיים.

שלושה מתוך תשעת חברי המשלחת, יובל עשת, גיא דן, ואסף ניצן, מספרים: "במסגרת המשלחות, אנחנו מגיעים לבתי הספר ובונים את המערכות יחד עם הקהילה, המורים, והתלמידים. החזון שלנו הוא שהקהילה והצוות החינוכי יהיו אחראים לתחזוקת המערכת מקצה לקצה".

המטרות המרכזיות של המשלחת היו לבנות שתי מערכות איסוף מי גשמים חדשות בבתי ספר בנפח כולל של 75 קו"ב, מתוכם אחת באזור חדש לחלוטין, לחתום על הסכם שיתוף פעולה מול ראשי המחוזות שיגדיר את חלוקת האחריות בין הקהילה המקומית לצוות הישראלי, העברת תוכנית חינוכית מורחבת בנושאי מים והגיינה, ובניית קשר עם ארגונים בין לאומיים שעובדים בטנזניה.

גיא דן מסביר: "בספטמבר 2021 מיפינו את האזורים ובתי הספר הספיציפיים שבהם המערכות שלנו ייצרו את הערך הרב ביותר עבור הקהילה והתלמידים. זה לא דבר של מה בכך – יש הרבה מאוד בתי ספר שצריכים מים, והמשמעות של בנייה במקום מסוים היא שבתי ספר אחרים יצטרכו לחכות למשלחות הבאות. בעבודה משותפת עם הרשויות החלטנו שאנחנו נבנה מערכת אחת באזור נקייטי (האזור שבו אנחנו עובדים מ2013) , ומערכת נוספת נבנתה  בדאביל – אזור שעבדנו בו לראשונה. פתיחת אזור חדש דורשת מאתנו התארגנות לוגיסטית רחבה: ממקום לינה, דרך אוכל ועד ליצירת קשרים עם הקהילה המקומית. אין ספק שזהו אתגר מעניין. אזור דאביל הוא עני ומרוחק, הרשויות הכווינו אותנו לשם מתוך הבנה שלא מתוכננים פרויקטי מים באזור, ושהפתרון שלנו הוא המענה הנכון למצקות המים של המקום". הצוות פיתח בשנה האחרונה מערכת סינון מים שגורמת לכך שמי הגשמים לאחר תקופת בצורת לא יכנסו למערכת. "חשוב לנו לספק ללדים מים בטוחים לאורך כל השנה. לשם כך אנחנו יש לנו שיתוף פעולה עם מעבדות אוניברסיטאות ומעבדות מים באזור ששולחות פעם ברבעון צוות מקצועי מטעמם לפרויקטים שלנו ומבצעים בדיקות לאיכות המים במערכת".

לדברי אסף ניצן, הרבה מאוד פרויקטים באפריקה הופכים במהירות לפילים לבנים. ארגון זר מגיע, שופך כסף ונוסע הביתה. זמן קצר לאחר מכן – הפרויקט ננטש ויוצא משימוש. "אנחנו רוצים להימנע מכך ולכן חשוב לנו שהרשויות והקהילה יהיו חלק מתכנון ובניית המערכות משלב מוקדם. יותר מזה, אנחנו רוצים שיהיה ברור שהקהילה היא זאת שאחראית על הפרויקט. יש לנו בשטח כבר 8 מערכות. הנסיון מראה שמצב שלהן תלוי באופן ישיר במחויבות של מנהל בית הספר לשמירה ותחזוקה של רכיבי מערכות המים. מנהל בית ספר מתחלף מידי תקופה ולכן התלות הזאת איננה בריאה. בשנים האחרונות קיימנו עשרות פגישות עם הרשויות באזור, מרמת מנהיגי הכפרים, דרך ראשי המחוז ועד חברי פרלמנט. בנוסף, נבנה קשור הדוק עם רשויות המים המקומית. בפגישות הצגנו את הדרישות שלנו מהקהילה בנוגע לתחזוקת ותפעול המערכות. הם ביקשו מאיתנו להכין מסמך זכרון דברים (MOU)  שבו נכתוב בצורה ברורה מה אנחנו מביאים לפרויקט, ומה אנחנו מבקשים שהרשויות והקהילה יביאו – לפני הבנייה, במהלכה, ואחריה. המסמך נשלח לפני מספר חודשים לראש המחוז, והוא חילק את הסמכויות בהתאם לראות עיניו. מעניין לראות שראשי המחוז נמנעים מלממן כסף ישיר לפרויקטים, אך הם שמחים להקצות כוח אדם, חומרי בניה, ועלויות עקיפות נוספות .במשלחת הנוכחית חתמנו על החוזה ועד כה שיתוף הפעולה יוצא מן הכלל. מוקדם לדעת אם ההסכם יחזיק לאורך זמן, אך זהו ללא ספק צעד מתבקש שיעזור לקהילה לתחזק את הפרויקט לאורך שנים".

לתפיסתנו, להגיע לבתי הספר ולבנות את מערכות המים זה רק חצי עבודה מדגישה יובל עשת. "תחשבו על ילדה שמגיעה בבוקר לבית הספר ורואה חבורה של "לבנים" מסתובבים בין הכיתות ובונים מערכות מים. האם היא מבינה מה המטרה של המערכות? איך נכון לשמור עליהם? למה המים שבמערכת טובים? והכי חשוב – האם היא יכולה לשכפל את המערכת בבית שלה? כדי לענות על השאלות האלה, אנחנו מקדישים זמן רב במהלך השנה ובמהלך המשלחת בלהעביר תוכנית חינוכית בבתי הספר שבו אנחנו בונים מערכות. יתרה מזאת, כאשר אנחנו מגיעים לשטח אנחנו חוזרים לבתי ספר שבהם בנינו מערכות בעבר ומעבירים תוכניות חינוכיות נוספות. לאורך השנים בנינו מספר מערכי חינוך מעניינים וממוקדים שמסבירים בצורה ידידותית ואינטראקטיבית על חשיבות שתיית מים נקיים, ועל המערכות עצמן.  הוצאנו ספר ילדים באנגלית ובסווהילית, שמספר את הסיפור של טיפת מים, מרגע היווצרותה בענן, דרך הגעתה למערכות, ועד לכוס המים שהילד שותה בקצה. הקריאה המשותפת עם הילדים מורידה את החשש שלהם מפני שימוש במערכות, ועוזרת להם להבין את החשיבות שבשמירה על עליהן. בנוסף לכך, הצוות מכין הכשרות טכניות למורים בבית הספר על מנת ללמד אותם כיצד לתקן את התקלות ואיך לתחזק את המערכות לאורך זמן."

הצוות נשען על גיוס כספים מחברות, קרנות פילנתרופיות כדוגמת קרן קירש, שגרירות ישראל בקניה (שאחראית על טנזניה), ואוניברסיטת תל אביב. לדוגמא, לפני מספר חודשים נעשה פרויקט גדול עם מיקרוסופט ישראל, במהלכו עובדי מיקרוסופט תרמו כסף לעשייה, והחברה הכפילה את הסכום. גיא דן מרחיב: "העשייה בטנזניה ממחישה לנו את האימפקט הגדול שהפרויקטים עושים בקהילה המקומית. אנחנו כבר מסתכלים קדימה לעבר הרחבת הפעילות ונמצאים כבר בהכנות לקראת המשלחת הבאה שצפויה לצאת בספטמבר 2022. אנו בעיצומו של גיוס סכום כסף משמעותי לקראת המשלחות הקרובות, שבהן אנחנו מתכוונים לבנות מערכות מים משודרגות במספר אזורים במחוז ולבצע מספר פרויקטים נוספים. אנחנו מזמינים חברות ואנשים שמעוניינים לתרום ולהיות שותפים בפרויקט ליצור איתנו קשר".

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. מאיין יש עודף פלוארידים בנחל או במי הגשמים? באיזה אמצעים מסלקים את העודפים? – רק מיכל איכסון על הגג באויר הפתוח?

  2. אכן מיזם מבורך !
    אבל
    מאחר וכל הידיעה כתובה בעברית
    ראוי כי הכותבים והעורך ילמדו ויפנימו
    כי ״פרויקט״ בעברית = מיזם ,
    עברית אמנם שפה קשה
    אבל ראוי לא לטבלה בלעז מיותר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן