מדענים קוראים לתכנית פעולה עולמית: הצלת האוקיינוסים למען הגנה על בריאות האדם

מדענים אירופאים הציעו צעדים ראשונים לקראת תוכנית עולמית מאוחדת להצלת האוקיאנוסים שלנו, למען בריאות האדם ורווחת כולנו

כלב ים. . צילום: depositphotos.com
כלב ים. . צילום: depositphotos.com

לאחרונה הופץ בנטפליקס הסרט Seaspircy, המתמקד בנזק העצום שעושה תעשיית הדיג לאוקיאנוסים. היו המון ביקורות על הטענות בסרט גם מצד מדענים, כמו למשל שעדיין האיום הגדול ביותר הוא הפלסטיק, אם כי גם 20 אחוזים ממנו מגיע מרשתות דייגים נטושות. עם זאת הסרט הפנה זרקור אל המערב הפרוע האחרון שנותר – הים, ועל הכחדת הדגים הגדולים והשפעתה על כל שרשרת המזון שלהם. וכל זאת, כאשר אנו נמצאים בתחילתו של עשור האוקיאנוסים שהכריז האו"ם.

שיתוף פעולה אירופאי בין-תחומי בשם "הימים והאוקיאנוסים ובריאות הציבור באירופה" (SOPHIE), בהובלת אוניברסיטת אקסטר ובמימון תוכנית הוריזון 2020, תיאר את הצעדים הראשוניים שמגוון רחב של ארגונים יוכלו לנקוט כדי לעבוד יחד כדי להגן על המערכת האקולוגית הגדולה ביותר המחברת את כל כדור הארץ.

במאמר פרשנות שפורסם בכתב העת האמריקני לבריאות הציבור החוקרים קוראים לעשור האוקיאנוס הנוכחי של האו"ם לשמש כזרז משמעותי לשינוי גלובלי, ולהזכיר לנו כי בריאות האוקיאנוס קשורה באופן ישיר לבריאות האדם.

המאמר מציג 35 צעדים ראשונים לפעולה שקבוצות ואנשים שונים, כולל אזרחים בודדים, עובדי מערכות הבריאות, ארגונים פרטיים, חוקרים וקובעי מדיניות יכולים לנקוט.

המחברת הראשונה, פרופסור לורה פלמינג, מאוניברסיטת אקסטר, אמרה: "המגפה ההרסנית של COVID-19, האקלים ושינויים סביבתיים אחרים והמצב המסוכן של הים שלנו – הבהירו לנו כי אנו חולקים כוכב לכת אחד עם אוקיינוס ​​גלובלי אחד. המצפן המוסרי שלנו מצביע על התמודדות עם שלל האיומים וההזדמנויות הפוטנציאליות שאנו נתקלים בהן על ידי הגנה ותומך בחיים של כולם, עשירים ועניים, תוך לימוד קיום כל המערכות האקולוגיות."

החוקרים מצביעים על התלות העצומה שלנו באוקיאנוס העולמי שלנו כמקור מזון והכנסה כלכלית בינלאומית, כמו גם משאב יקר שמיטיב עם בריאותנו הנפשית והפיזית. עם זאת, ההשלכות של השפעת הפעילות האנושית חמורות. אירועי מזג אוויר קיצוניים הנגרמים על ידי שינוי אקלים ושינויים סביבתיים אחרים – גורמים להצפה בחוף, לחשיפה לפריחת אצות מזיקה ולזיהום כימי ומיקרוביאלי. איומים אלה מורכבים מעליית מפלס הים, התחממות האוקיאנוס, החמצה ודה-חמצון הקשורים לשינוי סביבתי עולמי.

יחד עם זאת, החופים, הים והאוקיאנוס מספקים לנו אוכל, סחר, תרבות, אנרגיה מתחדשת, ויש להם תפקידים חשובים רבים נוספים עבור האנושות. למעשה, קיימות כיום עדויות חזקות לכך שגישה לחופים בריאים יכולה לשפר ולשמר את בריאותנו הגופנית ורווחתנו הנפשית. כמו כן, אוקיאנוס בריא הוא מקור עיקרי למוצרים טבעיים פוטנציאליים, כולל תרופות ותחליפים ירוקים לפלסטיק.

המאמר מציע רשימה של צעדים ראשונים אפשריים למגוון רחב של קבוצות שיכולות להשפיע על בריאות האוקיאנוס, ומדגיש כי שיתוף פעולה הוליסטי חיוני להשפעה. לדוגמה:

עסקים גדולים יכולים לבדוק את השפעתם על בריאות האוקיאנוס, לשתף את השיטות הטובות ביותר לטיפול בפסולת שמגיעה היום לאוקיאנוסים ולתמוך ביוזמות קהילתיות.

אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לשקול "מרשמים כחולים" (כלומר תרופות שאינן פוגעות בים), המשולבים בפעילויות קידום פרטני וקהילתי של המודעות.

מפעילי תיירות יכולים לשתף מחקרים על היתרונות של בילוי בחוף הים על רווחה, ולאסוף ולשתף את חוויות הלקוחות שלהם מהבילויים) הללו.

אזרחים בודדים יכולים לקחת חלק במדעי האזרחי  (סיוע למדענים לחקור את האוקיאנוס) או בניקוי חופים ולעודד פרויקטים של בתי ספר בנושא קיימות.

המאמר קורא למתכננים, קובעי מדיניות וארגונים להבין ולשתף מחקרים בנושא קשרים בין האוקיאנוס לבריאות האדם, ולשלב ידע זה במדיניות.

המחברת השותפה של המאמר, פרופסור שילה ג'יי ג'יי היימנס, מהוועד האירופי הימי, אמרה: "עשור  האוקיאנוס של האו"ם   הוא הזדמנות לשנות באמת את הדרך בה אנו מתקשרים עם האוקיינוס ​​הגלובלי. בהתחשב בכמה קריטי הקשר בין בריאות האנשים לבריאות האוקיאנוס וכמה האוקיאנוס חשוב לבני אדם, אין להשאיר השגת יעדי עשור האוקיאנוס רק לקהילת חוקרי האוקיינוסים. על ידי עבודה משותפת עם קהילות, קובעי מדיניות, עסקים ובעלי אינטרסים אחרים, אנו מוסיפים תנופה למציאת דרכים עוצמתיות, יעילות וחדשות לייצר שינוי מהותי בבריאות הציבור".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. מתי נשפר את דרכינו?

    האדם פוגע בסביבה שלו בים, באויר וביבשה וזה הולך ומתגבר כל הזמן.
    כל כך חבל שיישאר הרבה פחות טבע לדורות הבאים.
    הכל מוצף בפלסטיק ובטון.
    אנחנו ממלאים את הים באינסוף חוטים ושאריות פלסטיק שיצורי הים בולעים ונחנקים.

    התעללות שיטתית תעשייתית בסביבה ובבעלי החיים שהפכנו אותם ממזמן לעבדים
    ללא זכויות מינימליות ועכשיו אנחנו הופכים אותם לחפצים בתוך מפעל.
    הנה ממש על קצה המזלג (אני ממליץ לכם ללמוד עוד באינטרנט):

    סוסים:
    אנחנו הופכים סוסים לרובוטים שמותר להם לזוז רק כאשר אנחנו מכאיבים להם בתוך הפה עם מתג מברזל (זה נקרא בשפה יפה אילוף). לאחר מכן הסוסים נשלחים לתא קטן באורווה שבה אין להם אפשרות כמעט לזוז במשך ימים שלמים. יותר גרוע, הסוס נקשר למשך שעות רבות מאוד ברצועה של חצי מטר לעמוד, כך שהוא לא יכול אפילו להזיז את הראש.

    תרנגולות:
    מגדלים שש תרנגולות למשך כל החיים שלהן בכלוב סוללה שקטן מידי אפילו לתרנגולת אחת שלא יכולה לפרוש את הכנפיים שלה בתוכו. הן נאלצות לדרוך אחת על השנייה ולהיאבק אחת בשנייה בכל הכוח רק כדי לקבל מעט יותר מרחב ואויר.

    פרות:
    העגל מופרד מאמא שלו כבר בשעה הראשונה לחייו ומוכנס לכלוב קטן מאוד שבו הוא לא יכול לזוז. אמו בוכה במשך ימים רבים.
    הפרה נחלבת כמה שיותר לתקופה הרבה מעבר למצב הטבעי שלה. זה גורם לכאבים ודלקות. עוד כדאי ללמוד איך האדם עשה שינויים גנטיים לפרות על חשבון הבריאות שלהן והרווחה שלהן כך שיפיקו כמות גדולה מאוד של חלב. ועל כך ישראל מאוד גאה בעצמה!

    חזירים:
    חזירות בהריון מוכנסות לכלובי ברזל שלא מאפשרים להן לזוז בכלל. כאשר הן שוכבות אז סורגי הכלוב לוחצים על הגוף שלהן.

    לפחות בתקופות מוקדמות יותר, למרות שהתייחסו לבעלי החיים כעבדים ללא זכויות מינימליות, עדיין נתנו להם מרחב גדול יותר לפחות לרעות ולזוז.

    אני ממליץ לכולנו, ללמוד עוד את הנושא (למשל עם גוגל) ולעזור לילדינו ולאחרים ללמוד.
    אולי בעתיד משהו ישתנה.

    אלי איזק מורה פרטי אקדמי למדעי המחשב ולתיכנות
    https://eisaak123.wixsite.com/privatelessons

  2. סהדי במרומים, כמה בולשיט.
    צעד משמעותי ראשון , אמיץ ומלא הקרבה של כל אדם הוא להפסיק לאלתר לאכול מזון שניצוד מהים. פשוט ליבש את תפלצות ספינות הדגה מצד הביקוש. אני הפסקתי למרות שדגי ים מאד טעימים בעיני. וכל השאר זה קשקושים ומסכי עשן לשמר את תעשיית הדגה.
    צעד שני להפסיק לשלוח פלסטיק למדינות עניות. ולממן שם עי מדינות עשירות אתרי הטמנה עם תמריצים כספיים להטמנה.
    אבל זה כמובן לא יקרה . מה שישאר אלו חוקים כנגד קשיות פלסטיק..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן