בדוח שפורסם אתמול, נמסר כי מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה
מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה. . זה רק פרק אחד מתוך שלושה פרקים שעוסקים באנרגיה. השניים האחרים (עליהם נדווח בידיעות נפרדות) עוסקים באי עמידה ביעדי ההתייעלות האנרגטית ובצמצומו של תקציב המו"פ בתחום האנרגיה.
במדינת ישראל, בדומה לעולם כולו, גוברת המודעות לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת – אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ומקורות לא מתכלים נוספים שאינם דלקים פוסיליים. בבסיסה של מגמה זו עומדת ההבנה כי מקורות האנרגיה המתכלים לא יישארו לעד, ויש להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה. הטכנולוגיות העיקריות כיום לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל הן טכנולוגיה סולרית פוטו-וולטאית (אנרגיה סולרית) וטכנולוגיית רוח. משרד מבקר המדינה בדק את הפעולות שנקטו משרדי הממשלה להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות ואת הצעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים. להלן הממצאים. הביקורת נערכה במשרד האנרגיה, בחברת החשמל לישראל בע"מ, ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ברשות המיסים בישראל, במינהל הרכב הממשלתי ובמינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי ובמינהל התכנון במשרד האוצר ובמינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה.
במסגרת הביקורת נמצא כי בנוגע לתוכנית אב למשק האנרגיה – במועד סיום הביקורת קיים מסמך מדיניות בנושא יעדי משק האנרגייה לשנת 2030 אך אין תוכנית אב למשק האנרגיה, אף שמשרד האנרגיה ניסה לקדמה בשני העשורים שחלפו. היעדר תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית עלול לגרום לכך שפיתוח משק האנרגיה יתנהל בצורה של הגשמת יעדים נקודתיים של הממשלה ומילוי צרכים נקודתיים של המשק במקום פיתוח משק האנרגייה בראייה מתכללת וארוכת טווח.
עוד נמצא כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו – 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 – מעלים פערים של 58% ו-50%, בהתאמה בין היעד לביצוע. בנוסף, נמצא כי בתחילת שנת 2020 היקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח עמד רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה ממשלת ישראל (2.6 מגה-ואט מותקן לעומת יעד של 730 מגה-ואט). הגורמים המעכבים יישום של ייצור חשמל אנרגיית רוח הם, בין היתר, הפרעה לפעילות מערכת הביטחון ופגיעה בבעלי כנף. כמו כן, הגם שנמצא כי מינהל התכנון בחן לעומק אפשרויות למיקומים רלוונטיים לאתרים בהם יותקנו טורבינות רוח במסגרת התסריט הנלווה לטיוטת התמ"א, נמצא כי אותר רק מתחם אחד בשטח של כ- 3,000 דונם וכי התמ"א טרם אושרה.
בביקורת עלה כי קיימים חסמים בהקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולרית (פוטו-וולטאיים) על גגות משרדי ממשלה ומוסדות חינוך. על פי האמור בדוח טרם הוסרו החסמים ליישומה של החלטת הממשלה מ-2016 שהטילה על החשב הכללי במשרד האוצר לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני משרדי הממשלה. כמו כן, טרם הוסרו החסמים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות מוסדות חינוך ואין חובה לכלול תשתיות מתאימות למתקנים אלה במוסדות חינוך חדשים.
בנושא שדרוג והרחבה של מערכת ההולכה נמצא כי קיים קושי בשדרוג ובהרחבה של מערכת ההולכה הנובע עקב הנחייה חדשה של מינהל התכנון והתיישבות לא חוקית של בדואים בנגב מתחת לקווי הולכה. קושי זה גורם לעיכוב בחיבורם של כמה מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. עוד עלה כי לפיילוט שמקיימים מינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה לא נקבעו יעדים ברורים, ולכן קשה לקבוע את מידת הצלחתו.
בשנת 2013 בחן צוות בין-משרדי את התועלת הכלכלית למשק מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. הדוח מהווה המלצה להמשך פעילות על ידי הרשויות הרלוונטיות לניהול מדיניות שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל והתועלת הכלכלית מכך. כיום ניתן לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות במחיר דומה לייצור חשמל מגז טבעי. מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה. כדי לעמוד ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, מבקר המדינה ממליץ כי משרד האנרגיה, רשות החשמל, רמ"י, מינהל התכנון ומשרד האוצר, יחד עם יתר המשרדים הרלוונטיים, לפעול להסרת החסמים והליקויים שעלו בדוח.
יעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030
לפרק: קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקים, בדוח מבקר המדינה 71א, אוקטובר 2020
עוד בנושא באתר הידען:
9 Responses
אורי, לא מדוייק בלילה הצריכה היא 60% בהשוואה ליום.
אבי 10 שעות לילה ממוצע פלוס שעתיים בבוקר ושעתיים בערב. צריך גיבוי מלא . ימי חורף וימים מעוננים צריך גיבוי מלא. תסכים איתי שאפילו אתה לא מאמין במספר הזה של 30 אחוז .
החישוב המקובל הוא גיבוי של 30%. מאה אחוז זה נתון שמפריחים מכחישי האקלים
החיים שבריריים ונתונים בסכנה משחר ההסטוריה. אין ספק, יש בעיה של זהום אוויר קשה , הים במצב נורא ואזורים טבעיים הולכים ונמוגים. מלבני הברזל הסולריים לבטח לא יפתרו כלום. מדובר בהשחתת כספי המיסים עם 0 תועלת. מדובר בנושא כמותי לא אידאולוגי. אנרגיה מתחדשת חייבת גיבוי מסיבי של 24 שעות ביממה של אנרגיה פוסילית.אין היום שום טכנולגיה של אנרגית אגירה רצינית. מדובר בפנטזיות של הניו יורק טיימס .אולי בעתיד מי יודע אולי מחר או בעוד 50 שנה.
איכשהו אני דווקא פחות מודאג ממצאי המבקר. (בנושאים אחרים אני דווקא מאוד מודאג מהשטחיות שלו ומנטייתו לספר לנו שהמטבע מתחת לפנס, אפילו כשהיא בבירור לא שם). באופן כללי אני שוחר אקולוגיה ודווקא מעדיף לראות פחות מטחנות ציפורים פועלות בנתיב ההגירה הראשי הבין-יבשתי שלהן, ופחות שטחים מופקעים מהטבע כדי ליצור שממה מלאכותית של קולטים פוטואלקטריים. ממילא הכל בלתי כלכלי להחריד וממומן בכספי מסים ובעליות חשמל מנופחות, ויושלך לפח האשפה הטכנולוגי של ההיסטוריה בתוך 30 שנה גג, ואז מי יממן את השבת השטחים לטבע?
אורי, עם כל הכבוד שיש לי לפרופ' דובי, לא השתכנעתי מטיעוניו. גם לא אחרי ויכוח ארוך בווטסאפ.
לצערי לא מדובר באידאולוגיה פרוגרסיבית או כל אידאולוגיה אחרת, מדובר בחיים עצמם שנמצאים בסכנה ושמגפת הקורונה הראתה לנו דוגמית.
פעם ראשונה שאני שמח בגלל ממצאי המבקר. ראוי שמדינת ישראל תעלים לגמרי את היעדים האויליים לאנרגיה מתחדשת. מדובר בהבל אידאולוגי שאינו קשור לממצאים כמותיים. מעל טרליון דולר הושקעו בעולם באנרגיות מתחדשת ללא שום תועלת ממשית בהפחתת פליטות פדח .זאת תעודת עניות לאתר הידען שתומך ללא הרף ומישר קו קונפורמיסטי על סף ההתקרנפות עם האידאולוגיה הפרוגרסיבית. למי שמתעניין לעומק יקרא את המאמרים המאלפים של פרופסור יונתן דובי או יכנס נא לבלוג הירוק. בנושא זה אני נתקל בתופעה מוזרה שלראשונה בהסטוריה אנשי הממסד האקדמי מגיבים לטיעונים מבוססים על חישובים אמפיריים כמותיים במילים ! ועוד מילים ! אכן עברנו כברת דרך מרתקת מאז גלילאו.
שומר הסף: לא ברור על איזה סף אתה שומר. אולי על סף השפיות של עצמך, מה שנראה שאתה מצליח באופן חלקי למדיי, לפי הכתיבה שלך. אתה מדבר מאיזה דמיון שבנית בראש. בשורה התחתונה התשתיות משתפרות – כבישים רבים נבנים, מסלולי רכבות חדשים ורכבות תחתיות בבנייה, תשתיות אינטרנט משתפרות (אני כרגע על פייבר 1GB שזה יותר מהממוצע ביפן), רמת החיים עולה, חברות פותחות פה סניפים (טסלה, אנווידיה, מרצדס…)…וכמות רכבי היוקרה בארץ רק עולה משנה לשנה, מה שמעיד על קפיצה גדולה באיכות החיים. אבל אל תתן לי להפריע להזיות שלך.
ועכשיו לעניין –
אנרגיה ירוקה ממקומות מתחדשים זה סיפור יפה, אבל זה לא לעניין.
הפתרון האידאלי זה דווקא בכיוון של אנרגיה גרעינית, כנראה SMR בטווח הנראה לעיין.
כל ניסיון לייצר פה כלכלה של שבשבות רוח, צפוי בעיקר – לעשות הרבה רוח.
ופאנלים סולריים עוד לא קרובים לסף שבו הם יהיו שימושיים. הנצילות עדיין לא מספיק טוב. אולי במעבדות הגיעו ל 40% אבל המרחק משם ועד לייצור המוני זול הוא רחוק מאוד.
מדינת ישראל מפגרת !
ראוי כי כל מי שמתיחס לנושא ילמד ויפנים כי
מיקומה הגאוגרפי של מדינת ישראל המזרח התיכון
ומסתבר כי המיקום הגאוגרפי משפיע על יתר התכונות
ואם פעם היו מי שחשבו כי ישראל תהיה בין המדינות המתפתחות
הרי ככל שעובר הזמן ישראל נעה לאחורי הטבלה …
במקום אחר נאמר כי ״טוב היות זנב לאריות…..
ישראל כבר מזמן נעה לאחורי השועלים…