סיקור מקיף

דרושה חקיקה נחושה להפחתת פליטות גזי חממה בישראל לקראת עליית השלב בפעילות הבינלאומית בנושא

כך עולה מנייר עמדה מטעם “אדם טבע ודין” לדיון בשדולה הסביבתית בכנסת השבוע

התחממות כדור הארץמדינת ישראל, למרות גודלה, מדורגת בין המקומות הגבוהים בעולם בכמות פליטות גזי חממה לנפש; נדרשת היערכות משמעותית לצורך עמידה ביעדים הבינ”ל.

כיום, ישראל פולטת 65.1 מיליוני טון של פחמן דו-חמצני בשנה. אומנם מדובר בכמות קטנה יחסית ביחס לפליטות בשאר מדינות העולם – אך בחינת כמות הפליטות לנפש (9.15 מיליון טון לשנה) מעלה כי ישראל מדורגת גבוה יותר ממדינות גדולות בהרבה דוגמת בריטניה, צרפת, איטליה וסין.

מדינת ישראל תידרש להפחתה בסדר גודל של 61 מיליון טון של פחמן דו-חמצני במצטבר עד שנת 2025 על מנת לעמוד ביעדים של המדינות המפותחות. ישראל נערכת להצטרפות לארגון ה-OECD, הארגון היוקרתי לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, השם דגש מיוחד על נושאי סביבה. לקראת ההצטרפות, מדינת ישראל תידרש להציג צעדים משמעותיים ואופרטיביים לקידום הסוגיות הסביבתיות.

בסוף השנה צפויה להיערך הועידה הבינלאומית החשובה בקופנהגן, ובה צפוי להתגבש ההסדר העולמי החדש במאבק במשבר האקלים (הסכמי פוסט-קיוטו). ההסכמים שיתגבשו בוועידה צפויים להיות אפקטיביים יותר, שאפתניים יותר לעניין ההפחתה הנדרשת ויחייבו מדינות רבות יותר – ובכללן ישראל. בפנינו חלון הזדמנויות צר של 5 חודשים לקידום חקיקה משמעותית בנושא הפחתת פליטת גזי חממה והצגת מגמה חיובית לעולם לפיה ישראל, כמדינה מפותחת, נרתמת למאמץ העולמי. לישראל יש משק אנרגיה בלתי-יעיל והמשך פעילותו בסטנדרטים הנוכחיים יוביל לעלייה בפליטת גזי חממה

ישנם מספר משתנים מרכזיים, שהמשך שימורם יוביל לעלייה הצפויה בפליטות גזי החממה משטחי מדינת ישראל, כגון:

  • מדיניות של אספקת כל ביקוש נוכחי ועתידי לחשמל, גדול ככל שיהיה, וכן המשך פיתוח משק החשמל בהתבסס על פחם. לעניין זה יש לציין את העלייה החזויה בהיקף של כ-10.5% פליטות של פחמן דו-חמצני כתוצאה מהקמת התחנה הפחמית החדשה באשקלון. עלויות חיצוניות נוספות של התחנה הפחמית מוערכות במאות מיליוני דולרים (זיהום אויר, רכישת “אשרות זיהום”, מחירי הפחם ועוד).
  • מדיניות תחבורתית המבוססת על עידוד תחבורה פרטית.
  • סקטור האנרגיה מהווה כ-83% מסך הפליטות בישראל. כיום, אין באופק תוכנית משמעותית לחיסכון באנרגיה – שתכלול בין היתר עיסוק באנרגיות מתחדשות, שימור אנרגיה ועוד. במצב של “עסקים כרגיל”, צופים בממשלה עלייה של כ-67% בפליטות פחמן דו חמצני מסקטור זה

תרחיש עולמי של “עסקים כרגיל” טומן בחובו השפעות שליליות משמעותיות על החיים במדינת ישראל.

  • האקלים – התחממות בשיעור גבוה מהממוצע העולמי; ירידה של 20-30% בכמות המשקעים; ועוד.
  • משק המים – ירידה במפלס הכנרת, מאגרי מי התהום ומאגרי מים עיליים; זיהום מאגרי מים; מדבור; המלחת קרקעות הפוגעת בחקלאות בעל; ועוד.
  • מערכות אקולוגיות – הכחדת בעלי חיים וצמחים; עלייה בתפוצת מינים פולשים; עלייה בתדירות השריפות; ועוד.
  • בריאות הציבור – הרחבת תפוצת נשאי מחלות טפיליות; עלייה בסיכון למחלות הקשורות במים (מלריה וכו'); גלי חום וסופות חול ואבק המשפיעים על ילדים, קשישים וחולים; ועוד.

הגישה בישראל הגישה בעולם

Bottom-Up – בדיקת השטח וגיבוש היעדים מתוך הפוטנציאל הקיים  ניתן רק למתן את הגידול ולא להפחיתו!

  • אין תוכנית משמעותית באופק לצמצום פליטת גזי חממה.
  • הסתכלות צרה – בהשוואה לפליטות במדינות אחרות ולא ביחס לפליטות בישראל;
  • אין תוכנית משמעותית לייעול משק האנרגיה המזהם – יש שימוש נרחב בפחם, אין שימור אנרגיה, אין עידוד שימוש באנרגיות חלופיות וכו'.

Top-Down – קביעת יעדים לפי המלצת מדעני האקלים של האו”ם ובחינת אופן יישומם והשגתם כשלב שני.

  • מפת הדרכים של באלי: יעדי הפחתה של 25%-40% עד לשנת 2020 במדינות המפותחות, ביחס לשנת הבסיס 1990, ויעד הפחתה עולמי כולל של לפחות 50% עד לשנת 2050;
  • חתירה להפחתת פליטות ויישום חקיקה נרחבת בנושא במדינות רבות ברחבי העולם (אנגליה, ארה”ב, האיחוד האירופי ועוד);
  • תמריצים כלכליים לעידוד טכנולוגיות ירוקות ושימור וייעול אנרגיה.

ישראל לא מיישרת קו עם הגישה העולמית למלחמה במשבר האקלים ופליטת גזי חממה

הגישה המומלצת היא גישת  Top-Down וקידום הצעת חוק להפחתת הפליטה של גזי חממה התשס”ט-2009

הצעת חוק להפחתת הפליטה של גזי חממה התשס”ט-2009 הינה הצעת חוק שנוסחה על ידי “אדם טבע ודין”. הצעת החוק נוקטת בגישה של קביעת יעדים להפחתה כשלב ראשון: מוצע כי ממשלת ישראל תקבע תכנית לאומית לקביעת יעדים ביניים, אמצעים ודרכים להפחתת הפליטה של גזי חממה. בשלב השני, מוצעים כלים שונים לעמידה ביעדי התוכנית, ובכללם: כלים כלכליים, הטלת מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, הטלת קנסות אזרחיים, קביעת חובות רישום ודיווח וסנקציות עונשיות. כמו כן, מוצע לקבוע תמריצים כספיים והטבות מיסוי לעידוד הפחתת הפליטה של גזי חממה. לבסוף, מוצע לעגן את היעד של הפחתת הפליטות בכל ההליכים הרלוונטיים במדינה, בכללם הליכי תכנון ובנייה ותכנון משק החשמל.

הצעת החוק הינה אבן דרך משמעותית במאבק להפחתת פליטת גזי חממה, שהוכח כגורם עיקרי לשינוי האקלים ולתופעת ההתחממות הגלובלית. מדינות העולם כבר הפנימו את הצורך בחקיקה נרחבת וקביעת יעדים ספציפיים הגוזרים כלים ליישומם. גם עלינו מוטלת האחריות, גורל כדור הארץ נמצא גם בידיים שלנו.

אדם טבע ודין קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק להפחתת הפליטה של גזי חממה ובכך לקדם צעד משמעותי של מדינת ישראל במאבק במשבר האקלים ולהעמדתה של ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות המובילות בעולם!

עוד בנושא באתר הידען

9 תגובות

  1. למה באתר כזה אינטיליגנטי, בכל פעם שרוצים להראות זיהום אוויר ופליטות גזים מראים תמונה
    של "לבניה"/מגדל קירור כזה תמים וידידותי -ומדגישים את העשן שיוצא מהן, שזה למעשה אדים של מים – כדוגמא לזהום – לא מתאים לאתר מכובד כמו הידען להטעות הציבור, תראו מתקני תעשייה ולא מגדלי קירור כתמונת המחשה.

  2. לכל המדינות הגדולות שהזכרתם, כורים לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. מכיון שאנרגיה
    מתחדשת אינה יכולה להחליף (מבחינה כמותית, לפחות כרגע) אנרגיה המבוססת
    על שריפת דלקים מאובנים, מצבנו לא ישתפר בשנים הקרובות לעומת המדינות ההן.

  3. רענן:
    קצת שיפצת את ההצעה כי בתגובה המקורית בפירוש דיברת על "חוקים שמקצים תקציבים".
    בכל מקרה – זו גם המציאות – תקציבים מנותבים באמצעות חוקים.
    זה גם לא משנה כלום כי תקציב מתפקד באותה צורה בין אם הועבר כתוצאה מחוק ובין אם הועבר מסיבה אחרת.
    ולסיום – חוקים המקצים למישהו נובעים ממילא מהבנה שכדאי (כדי להגיע למטרה) להקצות לאותו מישהו את אותו תקציב כך שבין אם יש חוק בדרך ובין אם אין – ההבנה שהצעת קיימת באותה מידה.

  4. לא הפניית תקציב מתוקף חוק אלה מתוקף הבנה שזאת דרך יותר טובה להגיע למטרה.

  5. רענן:
    מבלי להיכנס להעדפה שהבעת לחוק אחד על חוק אחר – רצוי להבין שהמשפט "חקיקה זו דרך טיפשית" אינו יכול להוות נימוק להצעה מסוג זה. הרי אתה מציע חוק אחד במקום חוק אחר אבל החוק שאתה מציע -גם הוא תוצר של חקיקה.

  6. חקיקה זו דרך טיפשית במיוחד למנוע זיהום, אלו חוקים שאי אפשר לעמוד בהם. לעומת זאת חוקים שמקצים תקציבים למחקר מדעי שיאפשר פיתוח טכנולוגיה לאנרגיה בלתי נדלת שלא מזהמת יפתור 80%מהבעיות האקולוגיות של העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.