להק לוויני הטכניון אדליס-סמסון שוגר הבוקר לחלל

הבוקר המריא לחלל פרויקט “אדליס-סמסון”: להק לווינים אוטונומי שיאתר אותות על פני כדור הארץ. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת. הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית

שיגור משגר סויוז ב-22/3/21 ובו בין היתר שלושת לווייני אדליס-סמסון של הטכניון. צילום: GK LOUNCH SERVICES
שיגור משגר סויוז ב-22/3/21 ובו בין היתר שלושת לווייני אדליס-סמסון של הטכניון. צילום: GK LOUNCH SERVICES

הבוקר בשעה 8:07 שוגר לחלל, על גבי טיל של חברת Glavkosmos, להק הלוויינים האוטונומי שפותח בטכניון במסגרת פרויקט “אדליס-סמסון”. הלוויינים שוגרו מקוסמודרום “בייקונור” בקזחסטן – נמל החלל הראשון בעולם והאתר הראשון ששיגר אנשים לחלל (אפריל 1961, יורי גגארין). פרויקט “אדליס-סמסון”מתקיים בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית. המחשבים של שלושת הלוויינים, שאמורים גם לתקשר ביניהם, נבנו בחברת רמון ספיס הישראלית.

ארבע שעות ועשרים דקות אחרי השיגור נכנסו לווייני “אדליס-סמסון” למסלול, ואחרי כחצי שעה נוספת “התעוררו” והחלו בהפעלת מערכותיהם. היום אחר הצהריים צפויה תקשורת ראשונה עם מרכז הבקרה בטכניון.

במרכז הבקרה במכון אשר לחקר החלל ישבו הבוקר – ועקבו בדריכות אחר השידור הישיר מקזחסטן – נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, ראש מכון אשר לחקר החלל פרופ’ יורם רוזן והאנשים המלווים את הפרויקט מאז תחילתו ובראשם פרופ’ פיני גורפיל ממכון אשר לחקר החלל.

“השיגור הבוקר לווה בהתרגשות אדירה,” אמר פרופ’ גורפיל, חבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. “זהו מחקר בסיסי רב שנים ששולב עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת והוא מאפשר לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בתחום הלוויינות הזעירה. אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב לטלפון סלולרי. פרויקט ‘אדליס-סמסון’ מדגים קונספט חדש בננו-לוויינות והוא יאפשר לבצע פעולות רבות שהיו שמורות עד כה ללוויינים גדולים ויקרים. מדובר בקפיצת מדרגה ביכולותיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל כולה בתחום של לוויינות זעירה, והיא תהפוך את הטכניון לחלוץ עולמי בתחומי האיכון והתקשורת, עם יישומים מגוונים הכוללים איתור נעדרים, חילוץ והצלה, חישה מרחוק וניטור סביבתי.”

להק הלוויינים הזעירים ינוע בחלל בטיסת מבנה אוטונומית, כלומר – הם ינועו בתיאום ביניהם ללא צורך בהכוונה מהקרקע. הלהק ישמש לחישוב מיקום של מקורות קורנים על פני כדור הארץ, טכנולוגיה שתיושם באיתור אנשים, מטוסים וספינות. כל אחד משלושת הלוויינים בלהק שוקל כ-8 קילוגרם. על גבי כל לוויין הותקנו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה, מכשירי ניווט ומערכת הנעה ייחודית וחדשנית. הלוויינים ינועו בטיסת מבנה בגובה 600 ק”מ מעל פני הקרקע ויאתרו, בדיוק גבוה, אותות על כדור הארץ. האותות ישודרו למרכז בקרת-משימה מיוחד שנבנה במכון אשר לחקר החלל בטכניון. מקלט המשימה פותח בתעשייה האווירית. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת.

צפו בהקלטת השידור החי של השידור

“פרויקט ‘אדליס-סמסון’ הוא דוגמה נפלאה ומרגשת לשילוב מוצלח בין מדע לטכנולוגיה ולתרגום של רעיונות חדשניים לכדי מערכות אפקטיביות התורמות לאנושות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה, ואלה המרכיבים שהובילו את הפרויקט אל היום החשוב הזה. זהו רגע מרגש ומכונן לטכניון ולמדינת ישראל.”

המשך לשיגור הראשון ב-1998

השיגור הנוכחי ממשיך מסורת טכניונית שהחלה ב-1998 עם שיגורו המוצלח של הלווין גורווין-טכסאט 2. לווין זה פעל בחלל יותר מ-11 שנים, זמן שיא לפעילות אקדמית בחלל. “שיגור ‘אדליס-סמסון’ הוא רגע דרמטי שחיכינו לו תשע שנים ונעקוב אחריו בדריכות,” אמר פרופ’ סיון. “אני מודה מקרב לב לשותפינו בקרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית שסייעו לנו להפוך פרויקט זה למציאות. בכל פעם שתביטו לשמיים זיכרו שהטכניון שוב הצליח להגיע לחלל.”

כל הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים הם תוצרת כחול-לבן ופותחו בשיתוף פעולה יוצא דופן בין האקדמיה לתעשייה: מערכת הנעה מיוחדת, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתתופעל על לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי ומערכת בקרת ההכוון פותחה על ידי התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון. נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לוויין וישמשו ככנפיים שיבקרו במידת הצורך את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה. על גבי כל אחד מהננו-לוויינים הורכב מקלט דיגיטלי, אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על טיסת המבנה יהיו מהראשונים מסוגם בעולם, ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים בעת ובעונה אחת. מערכת הניווט תכלול שני מקלטי GPS שישמשו לניווט אוטונומי. מערכות התקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע יתופעלו בשלושה תדרים שונים – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

מערכות הבקרה וההנעה של הלוויינים גם הן בגדר חידוש טכנולוגי; כדי לחסוך דלק מסתייעים הלוויינים בשני כוחות טבעיים – כבידה והתנגדות אטמוספרית – וכך מניעים את עצמם. באופן זה הם נזקקים לכמות זעומה של דלק – פחות מגרם דלק ביום לכל לוויין. הישג זה הוא תוצאה של עשר שנות מחקר שקדמו לשיגור.

המעקב אחר הלוויינים, ואיסוף הנתונים שישדרו, יתקיימו בתחנת הבקרה אדליס-סמסון שנחנכה בטכניון בשנת 2018. התחנה, שנבנתה בתמיכת קרן אדליס, מכילה מערך אנטנות מתוצרת אורביט הישראלית ותקיים תקשורת רציפה עם הלוויינים – אתגר גדול משום הקירבה ביניהם וריחוקם מכדור הארץ.

חלל כבר לא רק למדינות גדולות

“במשך שנים רבות רווחה הסברה שטכנולוגיות חלל, והחלל עצמו, הם נחלתן של מעצמות כלכליות מובילות; שהם יעדים מסובכים, גדולים ויקרים מכפי יכולתן של מדינות מן השורה,” אמרה רבקה בוכריס, נאמנת קרן אדליס. “ישראל הפריכה זאת, וכיום אין חולק על כך שהמדינה הקטנה חברה במעגל המצומצם של מעצמות חלל, זאת הודות להתפתחותה המהירה של תעשיית החלל בישראל. ‘אדליס-סמסון’ הוא פרויקט ייחודי המגלם את הרוח הישראלית, את עוצמתה ואת משאביה האינטלקטואליים של מדינת ישראל. הוא מבטא את חוזקותיה הטכנולוגיות והמדעיות ומציב אותה על מפת העולם בתחומי התעופה והחלל, וכל זאת בתקציב צנוע ובסביבה אקדמית. קרן אדליס רואה בעצמה גוף הזורע את זרעי העתיד ומקווה שפרויקט זה יהיה ראשון מני רבים. אנו מקווים שפרויקט ‘אדליס-סמסון’ יפיח השראה בפרויקטים קטנים וחכמים נוספים שיובילו פיתוחים ישראליים לחלל לתפארת מדינת ישראל.”

“תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים גדל והולך מדי שנה,” אמר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה אבי בלסברגר. “עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלה, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום, כמו גם יישומים רבים אחרים כגון זה אשר יודגם בלווייניי סמסון.”

“אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם הטכניון בקידום מחקר אקדמי וטכנולוגיות עתידיות בתחום החלל,” אמר מנכ”ל התעשייה האווירית בועז לוי. “התעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, מהווה את מרכז הכובד בתחום ורואה בחיבור לאקדמיה ערך מוסף ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית שיוביל להמשך החדשנות וההובלה של ישראל בתחום החלל. העבודה המשותפת מובילה להמשך פיתוח האקו-סיסטם כולו והתעשייה האווירית גאה לשלב כוחות בפרויקט חדשני ופורץ דרך זה”.

בפרויקט ‘אדליס-סמסון’ של הטכניון שותפים גופים רבים ובהם קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית, שפיתחה את מקלט המשימה לאיתור האותות מהקרקע ולאיכונם. בטכניון מעורבים בפרויקט חוקרי מכון אשר לחקר החלל אבנר קידר, הוביק אגלריאן, ד”ר ולדימיר בלבנוב, אביתר אדלרמן, ירון עוז, מקסים רובנוביץ’, מרגריטה שמיס, יוליה קונייבסקי, צחי עזרא וד”ר אלכס פריד, והשתתפו בו סטודנטים רבים במרוצת השנים.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.