חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
בדרך למכה עוצרים אצל מכשף מקצועי: עולי רגל מוסלמים שעשו את דרכם ממצרים למכה שבחצי האי ערב בתחילת התקופה העות’מאנית – לפני כ-400 שנה, השתתפו בטקסים מאגיים אצל מכשפים “מקצועיים”.
מחקר שפרסמו לאחרונה ד”ר איתמר טקסל מרשות העתיקות, ד”ר עוזי אבנר ממו”פ מדבר וים המלח וד”ר ניצן עמיתי-פרייס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר התפרסם בכתב העת Journal of Material Cultures in the Muslim World , ניתח מכלול חפצים שהתגלה בסוף שנות ה-90 באתר ארכיאולוגי בהרי אילת. החוקרים סוברים שחפצים אלה שימשו לטקסים מאגיים לגירוש עין הרע, ריפוי תחלואים ועוד.
לדברי ד”ר טקסל, אבנר ועמיתי-פרייס, “התגלית מלמדת, שממש בדומה להיום, לצד האמונה בדת הרשמית, נהגו אנשים בתקופה העות’מאנית להיעזר גם במכשפים עממיים”.
“החפצים נתגלו על-ידי מוטי שמטוב, תושב אילת, ובעקבות התגלית נוהלה באתר חפירה ע”י עוזי אבנר ואסף הולצר מטעם רשות העתיקות. החפצים, שהתגלו יחד ומתקשרים לטקסים או פולחן, כוללים בעיקר עשרות שברים של רעשני חרס שמרביתם מזכירים כדור פינג-פונג, והם הכילו אבנים קטנות שהשמיעו קול רשרוש בעת נענוע הרעשן. כמו כן, נמצאו שני חפצים דמויי מזבחות מיניאטוריים אשר שימשו – כנראה, להבערת קטורת, צלמית (פסלון) של אישה או אלה עירומה שידיה מורמות מעלה בתנוחה האופיינית לאלים ולכוהנים, מספר שברים של צלמיות נוספות, וחלוקי אבני קוורץ צבעוניות. בדיקה של הטין ממנו נצרפו חפצי החרס השונים, העלתה שמקור החפצים הוא במצרים. זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה כמות כה גדולה של חפצים טקסיים ייחודיים מסוג זה יחדיו, ועוד באתר ארעי, שלא שימש כיישוב קבע.”
החפצים התגלו לצד דרך עולי הרגל (ערבית: דָרבּ אל-חאג’) שיצאה מקהיר, חצתה את חצי האי סיני והמשיכה דרך אזור הרי אילת של ימינו אל העיר עקבה – וממנה אל חצי האי ערב. הדרך הייתה בשימוש החל מהמאות הראשונות שלאחר עליית האסלאם – במאה ה-7 לסה”נ, ועד לסוף המאה ה-19.
לאורך קטע הדרך שעבר בהרי אילת נתגלו כמה אתרי חניה ומבנים ששירתו את עולי הרגל, ונראה שפרק הזמן העיקרי בהם פעלו האתרים האלה היה בתקופות הממלוכית והעות’מאנית, החל מהמאה ה-13 או ה-14 ואילך.
“מקום הימצאם של החפצים – בשולי אתר החניה, והשוואה של החפצים למידע מרחבי העולם המוסלמי – כמו גם העובדה שהחפצים הללו נמצאו בנקודה אחת, מאפשר להציע כי הם שימשו לטקסים מאגיים. החפצים
נמצאו כשהם שבורים – ויתכן שאף נשברו במכוון כחלק מאותם טקסים. כנראה שטקסים אלה נערכו באתר ע”י אדם אחד או יותר, שהתמחו ב”כשפים” עממיים. ממקורות ספרותיים ידוע לנו כי היה להם ביקוש
בקרב אנשים משכבות שונות באוכלוסייה. טקסי מאגיה שכאלה התקיימו מימים-ימימה לצד פולחן הדת ה”רשמית”, כולל בעולם המוסלמי, ונראה שעולי הרגל שעשו דרכם לערים הקדושות מכה ומדינה לא היו יוצאי דופן מבחינה זו”, אומרים החוקרים.
לדברי ד”ר עומרי ברזילי, מנהל מרחב דרום ברשות העתיקות, “דרך דרב אל-חאג’ עוברת בתחומי העיר אילת. הדרך והאתרים שלאורכה, עתידים להפוך לחלק ממסלול ארכאולוגי-תיירותי אזורי וייחודי שמקדם משרד התיירות. רשות העתיקות תפעל לפיתוח והנגשה של הדרך לקהל הרחב והיא מתכננת לקיים פעילויות חינוכיות שינגישו את המורשת של המקום לציבור.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, “במסגרת פרוייקט “פרסום חובות חפירות עבר” של רשות העתיקות, מתפרסמות חפירות ארכיאולוגיות ישנות שלא הגיעו בעבר לידי פרסום מדעי. המחקר העכשווי שופך אור על ממצאים וחפירות ארכיאולוגיים שנשכחו זה מכבר ואשר ראוי שיופיעו בספרי המחקר. סיפור דרך דרב אל חאג’ הוא דוגמה לחשיבות הפרויקט”.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
למה אתר רציני כמו הידען דבוק להנחות יסוד הזויות ואתאיסתיות ראש פתוח וחשיבה רציונלית לא הרגו אף אחד, שנה טובה.