התוכנית החדשה כוללת גם הקמת לוויין לצורכי מחקר הגדלת מספר החוקרים ובוגרי התיכון העוסקים בתחום * בשנת 2016 הוכנה תוכנית דומה בתקציב של 300 מיליון שקלים וכך עלה גם בגורלה של תוכנית של המולמו”פ ב-2009
השבוע חשפה סוכנות החלל הישראלית את התוכנית האסטרטגית של ישראל לפיתוח תחום החלל: השקעה של 600 מיליון שקל לטווח של חמש שנים, במטרה להכפיל את מספר חברות החלל המקומיות ולהגדיל פי ארבעה את היקף המכירות השנתיות בתחום. מטרות התוכנית הן גם, בין השאר, להגדיל את מספר בוגרי התיכון שעסקו בצורה מוחשית בתחום וכן את מספר חוקרי החלל באקדמיה.
יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה בה מועלית תוכנית כזו. הפעם הקודמת היתה בשנת 2016 תחת הכותרת: ‘תוכנית החלל הלאומית האזרחית‘. במסגרת תוכנית זו היתה סוכנות החלל אמורה לקבל 300 מיליון שקלים לצורך התנעת התוכנית והכפלת שיעור המועסקים בתחום וההכנסות. תוכנית זאת נבלמה על ידי מה שמכונה “נערי האוצר”. הנושא אף זכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה בשנת 2018 (הרחבה בהמשך הכתבה). גורל דומה היה לתוכנית שפרסמה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח – המולמו”פ בשנת 2009.
את התוכנית האסטרטגית הנוכחית לקידום תחום החלל האזרחי בישראל הציגה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשרה, אורית פרקש הכהן. זאת בעקבות בקשתה למפות בצורה מפורטת את מרחב ההזדמנויות וכן את החזון, המטרות והפעולות הנדרשות על מנת לנצל הזדמנויות אלה. ברקע התוכנית עומד השינוי הדרמטי המתחולל בתחום החלל בעולם בשנים האחרונות, עם פתיחת החלל ליזמים ומשקיעים פרטיים והפיכתו לשוק צומח ומתפתח. “תעשיית החלל האזרחית עוברת מהפכה עולמית”, מסבירה פרקש הכהן, “מדובר בפוטנציאל מסחרי וכלכלי אדיר למשק הישראלי ולתעשיית ההייטק הישראלית”.
יעדים שאפתניים
התוכנית החדשה, שנחשפת לראשונה היום, קובעת כי תחום החלל יכול להוות מכפיל כוח ומנוף לצמיחה כלכלית משמעותית, חיזוק מרכיבי מדע וטכנולוגיה וכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל. לתוכנית ארבע מטרות מרכזיות: האחת היא חיזוק ופיתוח תעשיית החלל האזרחית בישראל כמנוע צמיחה בר־קיימא; השניה, חיזוק ותמיכה במחקר המדעי בתחום החלל; השלישית היא לקדם ולפתח את ההון האנושי הנדרש להמשך חיזוק וצמיחת תחום החלל; והרביעית, חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום החלל.
על מנת להשיג מטרות אלה, התוכנית מציבה שורה של יעדים מדידים לפיתוח תחום החלל בישראל, כמו לדוגמה הכפלת כמות חברות החלל מ-60 ל-120 לפחות. כמו כן, התוכנית מציבה יעד של הגדלת מספר המועסקים בתחום מ-2500 לכ-10,000 (פי ארבעה), וכן הגדלת היקף המכירות השנתיות של תחום החלל ממיליארד דולר ל 4 מיליארד דולר.
יעד נוסף בתוכנית הוא ביסוס שותפויות בינ”ל בתחום החלל והגדלת הנוכחות הישראלית בארגונים רב-לאומיים מרכזיים. כחלק מיעד זה, סוכנות החלל הישראלית מתכוונת, בין השאר, להשקיע בפרויקטי לוויינות בינלאומיים. לווין SHALOM, לדוגמה, הוא לוויין מסחרי ומדעי שהינו פרויקט משותף עם סוכנות החלל האיטלקית ובעל כמה משימות חשובות: ניטור סביבתי, אטמוספרה, יבשה ואוקיינוסים, וחקלאות מדייקת. תוצריו יאפשרו פיתוח יישומים שונים על ידי גופיים מסחריים בישראל, העמקת המחקר בתחום החישה מרחוק ופיתוחים טכנולוגיים נוספים.
במקביל ליעדים בתעשייה ובזירה הבינלאומית, התוכנית כוללת גם הגדלת מספר חוקרי החלל באקדמיה מ-120 ל-160 (עלייה של 33%) וכן הגדלת מספר בוגרי התיכון שעסקו בצורה מוחשית בתחום החלל מ-200 ל-4,000.
חלק מ”מהפכה עולמית”
סוכנות החלל הישראלית רואה חשיבות גדולה ביחסי הגומלין בין היעדים הנ”ל. לדוגמה, אחת הפעולות המפורטות בתוכנית, היא להגדיל את תוכנית תב”ל (תלמידים בונים לוויינים) והפיכתה לתוכנית בינלאומית שמחוברת עם הצבא והאקדמיה – כלומר, כלי מרכזי למשיכת תלמידי תיכון למקצועות טכנולוגיים בכלל ותחושת מסוגלות לתחום החלל בפרט. על מנת לאפשר הטמעת השימוש בתוצרים מהחלל בפעילות הממשלה ובגופים נוספים, תוך תמיכה בתעשייה ובמחקר, התוכנית החדשה של סוכנות החלל כוללת גם הקמת מרכז ידע לאומי מבוסס חלל.
“תעשיית החלל האזרחית עוברת מהפכה עולמית. מדובר בפוטנציאל מסחרי וכלכלי אדיר למשק הישראלי ולתעשיית ההייטק הישראלית”, אמרה אורית פרקש הכהן. “התכנית שהטלתי על סוכנות החלל להכין לקידום תחום זה תמשיך לפתח את תעשיית החלל בישראל בהתאם למגמות העתיד ותרתום את הנכסים והמידע הרב שיש בישראל בתחום זה בתעשייה הביטחונית לשימושים האזרחיים. כבר היום אנו רואים יותר סטרטאפים ומחקרים בתחום, התפקיד שלנו זה להגדיל את כמותם משמעותית”.
הילה חדד-חמלניק, מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הוסיפה כי “אנחנו ברגע קריטי שבו החלל הופך מאירוע של ממשלות לאירוע של השוק הפרטי, ויש בכך הזדמנות ענקית למדינת ישראל. השקעה אסטרטגית בתחום החלל היא קריטית לחוסן האזרחי של מדינת ישראל, גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט הבינלאומי. מדובר בשוק צומח ומדינת ישראל יכולה להגיע לנתח שוק של 1% ממנו – מה שיביא לרווחים עצומים לחברות הישראליות העוסקות בתחום ולמדינה כולה. בתוכנית האסטרטגית בחרנו להתמקד ב-4 היבטים: חיזוק משמעותי של תעשיית החלל האזרחית; היבטים המדיניים של התחום, בהמשך חיזוק המחקר; ובנושא החינוך והקהילה, המהווה גורם משיכה לכלל עולמות המדע והטכנולוגיה.”
כבר הוכנה תוכנית לפני שש שנים ומבקר המדינה התריע על מסמוסה
אם נחזור לתוכנית של 2016, מנהל סוכנות החלל באותה התקופה אמר בדיון בוועדת המדע של הכנסת כי נקבע תקציב של 300 מיליון שקלים בלסברגר כי ברצונה של הסוכנת להמשיך את התהליך שהחלה בשנים האחרונות במסגרת תוכנית חדשה שגובשה: ‘תוכנית החלל הלאומית האזרחית’, במסגרתה מתבקשת הממשלה לאמץ מספר יעדים בתחומי בניית התעשייה, החינוך ומיצוב ישראל כספקית ומומחית מובילה, במטרה “להגיע להיקף תעשייה של 3 מיליארד שקלים תוך 5 שנים ולהכפילו תוך 5 שנים נוספות. כל זאת בהנחה שהתקציב יהיה כ-300 מיליון שקלים לשנה כפי שדובר בתחילת הדרך”. מול כך הציג בלסברגר כי התקציב שאישר האוצר הינו כ-60 מיליון שקלים לשנים 2016, 2017, מה שמהווה ירידה מתקציב השנים הקודמות ואינו מתקרב לתקציב הרלוונטי לתוכנית לפיתוח משמעותי של התחום בישראל.
בשנת 2018 התייחס לכך מבקר המדינה שדרש מהמטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה. בכלל זה עליהם לבחון את הדרך המיטבית להבטחת הספקת שירותי לוויין הדרושים למדינת ישראל, אם באמצעות חברה ממשלתית או בדרך אחרת, קובע המבקר. המתווה שגיבשו המל”ל, משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר כלל מימוש של פרויקט עמוס 8 ועקרונות בלבד לתוכנית רב-שנתית בתחום לווייני התקשורת. המתווה הוא פתרון לטווח הקצר בלבד, וספק אם יש בו להביא לפתרון מספק למשבר בתחום.
נותר רק לראות מה יעלה בגורלה של התוכנית הנוכחית בהשוואה לשתי קודמותיה.
עוד בנושא באתר הידען:
