סיקור מקיף

השרה זנדברג: עלינו להפסיק את השימוש בדלקים פוסיליים בהדרגה אך מהר. בלי שנתחיל עכשיו, זה לא יקרה"

המשרד להגנת הסביבה הציג בוועדת הכספים של הכנסת את אבני הדרך למעבר למשק מאופס פליטות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בישיבת וועדת הכספים של הכנסת, 16/11/2021. צילום: דוברות הכנסת
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בישיבת וועדת הכספים של הכנסת, 16/11/2021. צילום: דוברות הכנסת

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בוועדה לענייני הקרן לאזרחי ישראל: "בכוונתי לפעול להעמקת היעד של הפחתת הפליטות עד שנת 2030. עלינו להפסיק את השימוש בדלקים פוסיליים בהדרגה אך מהר, ולעבור לשימוש ב-100% אנרגיות מתחדשות. אין לנו זמן לחכות עד 2050"

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הציגה היום (ג') את בוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ מוסי רז, את חזון המשרד להגנת הסביבה לגמילת ישראל מגז מחצבים, פיתוח והגדלת תוכניות לאנרגיה מתחדשת, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי. זאת, כחלק מיום הסביבה והאקלים בכנסת. בדיון לקחו חלק גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה, בראשם מנכ"לית המשרד, גלית כהן; שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות; וד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בפתח הדיון כי "אני שמחה שישראל עברה בחודשים קצרים משיח על כלכלת דלת-פליטות לכלכלה מאופסת-פליטות. מדינת ישראל מצד אחד פולטת כמו משק מתועש ומפותח – ב-60% יותר מחלקה באוכולוסיה, אך מנגד פגיעה מאוד בשל המיקום הרגיש והאקלים החם והיבש".

לדבריה של השרה תמר זנדברג, "הדבר המשמעותי ביותר שעומד לנגד עינינו, בפרט לאחר ועידת האקלים העולמית בגלזגו, הוא איך להעמיק את היעדים וגם לעמוד בהם ב-8 השנים הקרובות. בכוונתי לפעול להעמקת יעדי הפחתת הפליטות עד שנת 2030. אין לנו זמן לחכות עד 2050. עלינו להפסיק את השימוש בדלקים פוסיליים בהדרגה אך מהר, ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות. בלי שנתחיל עכשיו, זה לא יקרה".

באשר לקרן העושר, הוסיפה השרה תמר זנדברג: "ישראל צריכה לעשות הכל כדי לגבות את אותם מאות מיליונים שהובטחו, ולעשות זאת באופן שבו אותו כסף יחזור לצרכי התמודדות עם משבר האקלים והגנה על הטבע והסביבה של מדינת ישראל. נכון לעכשיו זה לא מוגדר במטרות הקרן, אך זה צריך להיות מוגדר שם".

שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, אמרה בדיון: "ההחלטות שיתקבלו בעשור הקרוב בכל הקשור לגז הן אלה שיקבעו את העמידה של המדינה ביעדים. אנרגיה מתחדשת היא הדרך היחידה להגיע למשק אנרגיה שהוא דל פחמן".

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, אמר במהלך הדיון: "שני הצעדים הרוחביים הקריטיים כעת שצריך לבצע הם חקיקת אקלים – שתשים מנגנונים ברורים ממשלתיים לכלכלה מאופסת פליטות, וכן תמחור הפחמן – שבזכותו ישראל תוכל להצטרף לעולם הגלובלי ותמנע מהתעשייה לשלם מיסי גבול פחמניים, למשל באירופה".

אבני דרך למשק מאופס פליטות

המשרד להגנת הסביבה מציג את אבני הדרך למעבר למשק מאופס פליטות: יישום תוכנית אופרטיבית למעבר לייצור אנרגיה מתחדשת; הסטה מהשקעות פוסיליות להשקעות דלות פחמן; ושימוש בהכנסות מתמלוגי הגז להשקעות חברתיות ומאופסות פחמן

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בדיון היום בוועדת הכספים: "העולם מתמודד עם משבר אקלים קשה, ודרך המלך היא הפחתת פליטות משמעותית באופן גלובלי. כדי לעמוד ביעד שממשלת ישראל הציבה, של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050, עלינו לצמצם בהדרגה עד להפסקה מוחלטת את ההסתמכות על הגז כמקור אנרגיה ולעבור לייצור 100% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. זו משימה לאומית רחבת היקף, וכל הממשלה והגופים הרלוונטיים צריכים להיות מחויבים לכך"

המשרד להגנת הסביבה הציג היום בדיון עידוד השקעות באנרגיות מתחדשות בוועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ אלכס קושניר, במסגרת יום הסביבה והאקלים, מודל למדיניות השקעות שתקדם אנרגיות מתחדשות. המודל עתיד להוביל את ישראל לעמוד ביעד לאיפוס פליטות גזי החממה עד 2050.

גורמי המשרד להגנת הסביבה, בהובלת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג; מנכ"לית המשרד גלית כהן; וסמנכ"ל בכיר לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה, יובל לסטר, הציגו תוכנית הכוללת שלוש אבני דרך מרכזיות למעבר למשק מאופס פליטות: יישום תוכנית אופרטיבית למעבר לייצור אנרגיה מבוססת מתחדשות; הסטה מהשקעות פוסיליות להשקעות דלות פחמן; וכן שימוש בהכנסות מתמלוגי הגז להשקעות חברתיות ומאופסות פחמן.

בנוסף, מציג המודל דרכים למדיניות השקעות לקידום אנרגיות מתחדשות וצמצום השפעות סביבתיות:

•           הימנעות: הימנעות מהשקעה בענפי משק המזוהים כפעילויות מזהמות, כמו כרייה, הפקה, ייצור ושינוע דלקים פוסיליים. בנוסף, הימנעות מהשקעה בפעילויות המפירות באופן חמור דיני סביבה או בעלות השפעות חברתיות שליליות קשות, כפי שמעוגן בחקיקה האירופאית לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה.

•           ניצול הזדמנויות: יעד להשקעות בפעילויות המיושרות עם עקרונות החקיקה האירופאית לסיווג פעילויות כלכליות. יעד ההשקעה צריך לעלות בהדרגה עם השנים, כך שתיק ההשקעות יהיה יותר "ירוק".

•           "הכי טובים בקבוצה" (Best in class): דירוג השקעות בשני שלבים: דירוג פיננסי, ולאחר מכן דירוג לפי מדדים סביבתיים וחברתיים – דירוג ESG – ובחירה בפעילויות עם הציון הטוב ביותר להשקעה.

לתוכנית שהוצגה בוועדת הכספים בכנסת: https://did.li/Nzgaa

דיווחים אודות ועידת גלזגו באתר הידען:

6 תגובות

  1. שלום דודי. תמצתת יפה את דף המסרים של פורום קוהלת ושאר הגופים הקיקיוניים המגינים על טייקוני האנרגיה. יש לנו שפע של שמש ומדבריות עצומים. שיא הצריכה ביום ולכן אין צורך בגיבוי כל כך גדול גם לפני שיגיעו סוללות יעילות. כל כוונתכם היא לדחות ככל האפשר את הפתרון הנכון. הבעיה היא שעשיתם את זה ביעילות 30-40 שנה ועכשיו משבר האקלים מתפוצץ לכולנו בפרצוף

  2. זנדברג מקשקשת שטויות כמו כל פוליטיקאי חסר ידע שנתנו לו כוח והוא מדקלם את האג'נדה מקובלת על שאר הטמבלים.
    מאחר ובישראל האנרגיה היחידה שבאה בחשבון היא אנרגיות השמש זו אנרגיה לא יציבה – הרבה פחות בחודשי החורף ואפס אנרגיה בשעות הלילה.
    ומאחר ואי אפשר לאגור כל כך הרבה אנרגיה זה מחייב גבוי בתחנות שפועלות על גז.
    לכן אי אפשר לדבר על 100 אחוז אנרגיה ממקורות מתחדשים.
    ועוד לא דיברנו על המחיר היקר בהרבה-ראו מה שקורה בגרמניה, על תפיסת שטחים עצומים ועל הפגיעה הסביבתית בחיות וחיי הקולטים שהם 15-20 שנים ואז צריך למחזר אותם כולל מתכות רעילות.

  3. גם את המשפט הזה אמרה השרה בוועדה:

    "המדענים מזהירים מפני קריסה עולמית של חוקי הטבע, אם זה יקרה, זה יגדל באופן אקספוננציאלי ."

    אני קורא באתר שלכם שנים רבות.בתור אתר מדעי רציני.
    מדוע אתם לא מצטטים גם את המשפט הזה?
    וחמור מכך, מדוע אינכם מאתגרים את המשפט האינפנטילי הזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן