אם יתממשו ההבטחות של המשתתפים בוועידת גלזגו, האטמוספירה תתחמם בעוד 1.9 מעלות, הרבה יותר מהיעד המקורי, אבל גם זה בספק, כי יש עדיין מנהיגים שלא מבינים את משמעות המשבר
מאת: ווסלי מורגן, עמית מחקר, מכון גריפית’ אסיה וחוקר מועצת האקלים, אוניברסיטת גריפית’
השבוע הראשון של שיחות האקלים של האו”ם בגלזגו הסתיים. אמנם יש עוד דרך לעבור, אבל ההתקדמות עד כה נותנת תקווה מסוימת שהסכם האקלים של פריז שנחתם לפני שש שנים עובד.
מעצמות גדולות הביאו התחייבויות משמעותיות לצמצום פליטות בעשור זה והתחייבו לפעול לכיוון אפס פליטות נטו. כמו כן הוכרזו קואליציות חדשות להפחתת הפחמן של מגזרים בכלכלה העולמית. אלה כוללים הפסקת ייצור חשמל באמצעות שריפת פחם, הבטחות לצמצם את פליטת המתאן העולמית, הפסקת כריתת יערות ותוכניות למעבר לאפס פליטות נטו.
הפסגה בת השבועיים, המכונה COP26, היא מבחן קריטי לשיתוף הפעולה העולמי להתמודדות עם משבר האקלים. על פי הסכם פריז, מדינות נדרשות, כל חמש שנים, לייצר תוכניות לאומיות שאפתניות יותר להפחתת הפליטות. השנה היו אמורות להגיע תוכניות חדשות, באיחור של שנה אחת בשל מגיפת ה-COVID.
הבטחות שניתנו בפסגה עד כה עשויות להתחיל לכופף את עקומת הפליטות העולמית כלפי מטה. תחזיות אמינות של צוות מומחים, כולל פרופסור מלטה מיינסהאוזן מאוניברסיטת מלבורן, מצביעות על כך שאם הבטחות חדשות ימומנו במלואן ויתקיימו, ההתחממות הגלובלית עשויה להיות מוגבלת ל-1.9℃ במאה הנוכחית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית הגיעה למסקנה דומה.
זו התקדמות אמיתית. אבל מערכת כדור הארץ מגיבה למה שאנחנו מכניסים לאטמוספירה, לא להבטחות שניתנו בפסגות. לפיכך, ההבטחות צריכות להיות מגובות על ידי כספים, והמדיניות והפעולות הנדרשות על פני אנרגיה ושימוש בקרקע.
נותר גם פער שאפתנות משמעותי בהפחתת פליטות, ויש צורך בפעולות אקלימיות נוספות בעשור הזה כדי למנוע התחממות קטסטרופלית. השגת הפחתת פליטות עד 2030 תהיה מוקד מרכזי בשבוע השני של שיחות גלזגו, במיוחד כאשר הפליטות העולמיות צפויות להתאושש בשנת 2021 (לאחר הירידה שנגרמה בשנה שעברה על ידי COVID-19).
מנגד, אוסטרליה היחידה בין הכלכלות המתקדמות, לא תרמה כמעט דבר למאמצים העולמיים בגלזגו ולא הציבה יעד חדש לצמצום הפליטות בעשור הזה. אם כבר, השבוע הוסיף למוניטין של אוסטרליה כחברה בקבוצה קטנה ומבודדת של מדינות כמו ערב הסעודית ורוסיה – המתנגדות לפעולת אקלים.
שני גרפים המציגים התקדמות לקראת יעדי טמפרטורה גלובליים, המבוססים על הבטחות לאומיות לפני פסגת COP26, משמאל, וב-3 בנובמבר.
מומנטום עולמי: מה הביאו מעצמות גדולות לגלזגו?
מאז פסגת האקלים האחרונה של האו”ם ראינו זינוק עולמי בתנופה לקראת פעולת אקלים. יותר מ-100 מדינות – המהוות יותר משני שלישים מהכלכלה העולמית – קבעו תאריכים מוצקים להשגת פליטות אפס נטו.
אולי חשוב מכך, לקראת פסגת גלזגו הכלכלות המתקדמות בעולם – כולל ארצות הברית, בריטניה, האיחוד האירופי, יפן, קנדה, דרום קוריאה וניו זילנד – חיזקו כולן את יעדי 2030. קבוצת המדינות ה-G7 התחייבה להפחית בחצי את הפליטות הקולקטיביות שלהן עד 2030.
גם כלכלות מרכזיות בעולם המתפתח הביאו התחייבויות חדשות ל-COP26. סין התחייבה להשיג אפס פליטות נטו עד 2060 וחיזקה את יעדיה לשנת 2030. כעת היא מתכננת להגיע לשיא הפליטות עד סוף העשור.
השבוע גם הודו התחייבה להשיג אפס נטו עד 2070 ולהגביר את התקנת האנרגיה המתחדשת. עד 2030, מחצית מהחשמל של הודו יגיע ממקורות מתחדשים.
בימי הפתיחה של COP26 נראו גם חבילה של הכרזות חדשות למגזרים של שחרור פחמן בכלכלה העולמית. בריטניה הכריזה שסופו של הפחם נראה באופק, כשהשיקה קואליציה עולמית חדשה להפסקת הכוח הפחמי.
יותר מ-100 מדינות חתמו על התחייבות חדשה לצמצם את פליטת המתאן ב-30% עד 2030. יותר מ-120 מדינות גם הבטיחו לסיים את כריתת היערות עד 2030.
ארה”ב גם הצטרפה לקואליציה של מדינות שמתכננות להשיג אפס פליטות נטו.
אבל מדינות העולם לא הצליחו לעמוד ביעד של מילוי הבטחה בת עשור – לספק 100 מיליארד דולר בשנה כדי לסייע למדינות עניות להתמודד עם השפעות האקלים.
מילוי התחייבויות בנושא מימון אקלים יהיה חשוב ביותר לבניית אמון בשיחות. מנגד, אוסטרליה התחייבה לספק 500 מיליון דולר נוספים במימון אקלים למדינות בדרום מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט – נתון נמוך בהרבה מחלקה ההוגן של אוסטרליה במאמצים העולמיים. אוסטרליה גם סירבה להצטרף מחדש לקרן האקלים הירוקה.
מפספסים את הרגע: הדרך האוסטרלית
בעוד שאר העולם ממשיך במירוץ לכלכלת אפס פליטות נטו, אוסטרליה בקושי מחוץ לאבני הזינוק. אוסטרליה הביאה לגלזגו את אותו יעד פליטות לשנת 2030 שלקחה לפריז לפני שש שנים – אפילו כשבעלי ברית מרכזיים הבטיחו יעדים הרבה יותר חזקים.
ראש הממשלה סקוט מוריסון הגיע עם תוכניות מועטות ללוות את הכרזתו של הרגע האחרון ב-net-0 עד שנת 2050. האסטרטגיה שכותרתה “הדרך האוסטרלית”, שכללה מעט יותר מחוברת, לא הצליחה לספק נתיב אמין למטרה זו. הוא זכה ללעג ברחבי העולם.
בדרך לגלזגו, בפגישת מנהיגי ה-G20 ברומא, אוסטרליה חסמה את המומנטום העולמי להפחתת הפליטות על ידי התנגדות לקריאות להפסקת השימוש הפחם. אוסטרליה גם סירבה לחתום על ההתחייבות העולמית על מתאן.
גרוע מכך, אוסטרליה משתמשת ב-COP26 כדי לקדם באופן פעיל דלקים מאובנים. שר האנרגיה הפדרלי, אנגוס טיילור, אומר שהפסגה היא הזדמנות לקדם השקעות בפרויקטי גז אוסטרליים, וחברת הדלק המאובנים האוסטרלית סנטוס זכתה למותג בולט בביתן אוסטרליה של המקום.
הממשלה הפדרלית מקדמת לכידה ואגירת פחמן כפתרון אקלימי, על אף שהפתרון נחשב באופן נרחב כרישיון להארכת השימוש בדלקים מאובנים. הטכנולוגיה גם יקרה להפליא ועדיין לא הוכחה בקנה מידה רחב.
השבוע הראשון בגלזגו סיפק יותר פעילות אקלימית ממה שהעולם הבטיח בפריז לפני שש שנים. עם זאת, תוצאות הפסגה עדיין נופלות בהרבה ממה שנדרש כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5℃. תשומת הלב תפנה כעת למשא ומתן על תוצאה שתגביר עוד יותר את שאיפות האקלים בעשור הזה.
מדינות פגיעות הציעו שמדינות שעדיין לא מספקות יעדי 2030 משופרים יחויבו לחזור ב-2022, הרבה לפני COP27, עם יעדים חזקים יותר לצמצום פליטות.
השבוע הצטרפה ארצות הברית לקואליציית השאיפות הגבוהות, קבוצה של מדינות מכל גושי המשא ומתן המסורתיים בשיחות האקלים של האו”ם. בראשות איי מרשל, לקבוצה הייתה חשיבות מכרעת בהבטחת הסכם פריז 2015.
בגלזגו, הקואליציה הזו לוחצת לתוצאה שתשאיר את העולם בדרך להגבלת ההתחממות ל-1.5℃.
אבל הבדלים משמעותיים נמשכים בין ארה”ב לסין. מדינות מתפתחות רבות רוצות לראות יותר מחויבות למימון פתרונות למשבר האקלים מצד מדינות עשירות לפני שהן מתחייבות למטרות חדשות. האם ניתן להגיע לקונצנזוס בגלזגו? אנחנו נעקוב מקרוב אחר המשא ומתן בשבוע הבא כדי לגלות.
תגובה אחת
על סביבה נקיה ראוי לכתוב בעברית נקיה מטעויות
שכן דלק הוא מכלול ולכן ״דלקים״ יוק ,
פרויקט בעברית הוא מיזם
לכן ראוי היה לכתוב מיזמים ולא ״פרויקטים״,