השירות המטאורולוגי: שינויים בפיזור הגשמים אך לא בכמותם. האם תקינות פוליטית ממזערת את חלקו של האדם?

כך עולה מדו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, אך בד בבד אתר השירות מלא ניסוחים 'תקינים פוליטיים' הממזערים את ההשפעה האנושית על האקלים * מנהל השירות, ד"ר ניר סתיו: מרגישים את ההתחממות, ומודעים למקורה האנושי, אך באיזורנו משפיעות גם תופעות טבעיות בשל המצאנו בתפר בין שני אזורי אקלים

סופת רעמים לילית בכפר סבא. צילום:  shutterstock
סופת רעמים לילית בכפר סבא. צילום: shutterstock

השבוע פרסם השירות המטארולוגי דוו"ח על שינוי במשטר הגשמים . בדוח קודם צויין שבישראל נרשמה התחממות של 1.4 מעלות צלזיוס, כמו גם צפי לעליה של חמש מעלות צלזיוס עד סוף המאה. אבל השירות עצמו, שהוא מחלקה במשרד התחבורה מעדיף ניסוחים זהירים ביותר. אגב המונח העדכני "משבר האקלים" כלל לא מופיע באתר השרות.

הדו"ל שכותרתו "ממוצעי גשם 2020-1991".משרטט השוואה בין שלוש תקופות התקן 2020-1991, 1990-1961 ו-1960-1931.

שינויים קטנים בכמויות הגשם, שינויים גדולים בפיזורו

הנה קטעים מההקדמה לדו"ח: "השוואה בין שתי תקופות התקן האחרונות מגלה שאין שינוי מהותי בכמויות הגשם בהיבט הכלל ארצי. עם זאת, קיימת הפחתה קלה בכמויות הגשם בצפון מזרח הארץ ועלייה קלה בדרום מישור החוף. בהיבט הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר."

"בהתייחס למספר הממוצע של ימי הגשם בתקופה 2020-1991, ניתן לציין שבהשוואה לתקופה 1990-1961 קיימת הפחתה של כ-10% במספר ימי הגשם עם כמות יומית של 1 מ"מ ומעלה. לעומת זאת, בסף הגבוה עם כמות יומית של 50 מ"מ ומעלה יש גידול מסוים במספר הימים הממוצע, אם כי, מלכתחילה, מדובר במספר קטן מאד של ימים (בין 2 ל-3 בשנה בתחנות הגשומות) כך שהגידול אינו בולט.  הדבר מתיישב עם מגמת ההתחממות שאזורנו חווה בעשורים האחרונים – ככל שחם יותר יש נטייה לעוצמות גשם גבוהות יותר וייתכן שהדבר בא לידי ביטוי בעלייה המתונה במספר ימי הגשם בסף הגבוה."

במילים אחרות, פחות זהירות – יש היום הרבה פחות ימי גשם, כלומר הפכנו למדבר גם אם כמות הגשם לא השתנתה, הפיזור שלו – החודשים השחונים עד דצמבר (דוגמת הבצורת שגרמה לאסון הכרמל ב-2010) והשטפונות לאחר מכן לא משאירים מקום לספק, קיים שינוי הדרגתי, והוא נובע מההתחממות.

ואכן מדובר בהתחממות רבת עוצמה, החל מתחילת המדידות עלו מידות החום בישראל ב-1.4 מעלות צלזיוס. בדו"ח תחזית האקלים עד לשנת 2100 שהוציא השירות באוגוסט צויין כי לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ- 4 מ"צ עד סוף המאה הנוכחית. בהתאם לתרחיש המתון, בו פליטות גזי החממה תפחתנה החל מ- 2040, הטמפרטורה הממוצעת תעלה עד לאמצע המאה ב- 1.5 מ"צ ביחס לממוצע של 2017-1988, ותישאר ללא שינוי ניכר לאחר מכן."

תקינות פוליטית אקלימית בעידן טראמפ בארה"ב

לפני ארבע שנים נכנס אדם בשם סקוט פרויט לתפקיד ראש ה-EPA  הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בארה"ב. מה שהוא עשה היה בדיוק ההפך מהגנה על הסביבה כפי שעשיו אנשיו של טראמפ בכל המשרדים. הוא פיטר מנהלים והחליף אותם באנשים שעבדו קודם בתעשיית האנרגיה. בהמשך התחילו להופיע ידיעות על כך שאותם מנהלים צנזרו מחקרים מדעיים ולכל הפחות דרשו מהכותבים להפסיק להתייחס להתחממות כהתחממות אנתרופוגנית.

אמנם פרויט עזב בגלל חשיפת שחיתות אישית אבל הבא אחריו המשיך את המגמה בלי רעש תקשורתי. הצנזורה לא פחתה היא רק הפכה לצנזורה עצמית.  בשלב מסוים המדענים צנזרו את עצמם וכך דרשו מהם מנהלים בדרג הביניים שלא היו מינויים פוליטיים אבל לא רצו להסתכסך עם המנהלים שלהם. התוצאה: התפטרויות כמובן אבל המדענים ששרדו נאלצו לשחק משחקי חתול ועכבר, התנסחויות עקיפות ושליחת מחקרים לכתבי עת באופן פרטי ולא דרך הסוכנות. אגב תופעה דומה התקיימה גם בNOAA  הרשות הלאומית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה. אחד הדברים הראשונים שאמר נשיא ארה"ב הנכנס ג'ו ביידן היתה שיש להחזיר את האמון למדענים ולחייב קבלת החלטות מבוססת מדע.

תקינות פוליטית באתר השירות המטורולוגי הישראלי?

תקינות פוליטית. <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
תקינות פוליטית. צילום: depositphotos.com

חשבנו שבישראל זה לא יכול לקרות עד שקראנו את הדף העוסק בשינויי האקלים באתר השירות המטאורולוגי.

אבל ממה נובעת ההתחממות? שואלים כותבי האתר. היה סביר לקרוא, כפי שקובע הקונצנזוס המדעי, שההתחממות נובעת מפליטות דו תחמוצת הפחמן וגזי חממה אחרים לאטמוספירה מאז ראשית המהפכה התעשייתית. גם בעניין הזה מעדיפים בשירות למסך כאשר בדף המוקדש לשינויי האקלים באתר השירות המטאורולוגי נכתב: "שינוי אקלימי – מה זה? מזג האוויר מתייחס לתופעות שמתרחשות בזמן קצר יחסית: שעה, יום , שבוע. למשל: גשם שיורד ביום מסוים, גל חום שנמשך מספר ימים. המושג "אקלים", לעומת זאת, מתייחס למכלול התנאים המטאורולוגיים המאפיינים אזור מסוים במשך זמן רב – טווח זמן מקובל הוא 30 שנה. תנאים אלו מבוטאים באמצעות תכונותיהם הסטטיסטיות כמו ממוצעים, ערכי קיצון, שכיחות וכדומה."

מהם שינויי אקלים? שאלה של גיאוגרפיה

התשובה לכך תלויה במדינה שבה אנחנו נמצאים. כך מגדירים את המונח שינויי האקלים באתר השירות המטאורולוגי הבריטי. "שינויי אקלים הם השינוי לטווח הארוך בדפוסי מזג האוויר הממוצעים ברחבי העולם. מאז אמצע המאה העשרים תרמו בני האדם לשחרור פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים לאוויר. הדבר גורם לעליית הטמפרטורות הגלובליות, וכתוצאה מכך שינויים ארוכי טווח באקלים."

ובישראל, הגדרה קצת יותר מעורפלת. לפי אתר השירות המטאורולוגי, "על פי ההגדרה של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים  (IPCC) שינוי אקלימי הוא שינוי בתנאים המטאורולוגיים שיכול להיות מזוהה ע"י שינויים בממוצע ו/או במידת התנודות סביב הממוצע. על השינוי להתמיד זמן רב, עשרות שנים או יותר. על פי הגדרה זו שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים (דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות) והן מתרומה אנושית (דוגמת פליטה עודפת של פחמן דו חמצני או שינויים משמעותיים בשימושי הקרקע)."

ואז בא משפט המחץ: "השינוי האקלימי הנוכחי הוא תוצאה של שילוב גורמים אנושיים משמעותיים על רקע של השתנות אקלימית טבעית גדולה."

ואם מזכירים את ה-IPCC דווקא הדוחות הללו לא משאירים מקום לספק, ההשפעה האנושית היא הדומיננטית ביותר בסדרי גודל כלומר התופעות הטבעיות ממשיכות, אבל התנודה שהן יוצרות היא סביב קו טמפרטורות הולך ועולה.

"השתנות טבעית גדולה?"

"השירות המטאורולוגי אינו מתחמק מקביעות מאוד ברורות על השינויים באקלים ישראל והוא מוציא באופן סדיר ניתוחים וסקירות בנושא זה.: אומר מנכ"ל השירות ד"ר ניר סתיו בתשובה לפניית אתר הידען.

"השירות המטאורולוגי מקצה חלק ניכר מהחוקרים שלו על מנת הן לנתח את הרקורד ההיסטורי של המדידות בארץ ולזהות מגמות והן על מנת לנתח את התחזיות האקלימיות לאיזורנו על מנת לייצר למקבלי ההחלטות תסריטי ייחוס אקלימיים (הנדרשים הן לצורך גיבוש צעדי מדיניות מתאימים להסתגלות לשינויים הצפויים, והן לצורך הבנת החשיבות בפעולה בין לאומית למיתון פליטות גזי החממה)."

"לא בגלל שאנחנו מטילים ספק כלשהו בתרומת האדם לשינויי האקלים, זו התנודתיות המקומית"

ד"ר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי הישראלי.

" אכן, גם באתר שלנו וגם לעיתים בסקירות אותן אנו מוציאים, מוזכרת ה"השתנות הטבעית" ולא רק שינוי האקלים האנתרופוגני, מוסיף סתיו: "לא בגלל שאני מטילים ספק כלשהו בתרומת האדם לשינוי האקלים, אלא משום שאנו מכירים את התנודתיות החזקה של מזג האוויר באיזורינו."

"אנחנו ממוקמים בתפר בין מערכות מזג האוויר הסובטרופיות והאקלים המדברי לבין מערכות מזג האוויר האירופאי, הסובפולרי. תנודה קלה של המערכות הללו צפונה או דרומה יוצרת אצלנו טלטלה חזקה במזג האוויר וכך אנחנו יכולים לקפוץ מאירועי שרב שוברי שיאים לגלי קור ושלג וחוזר חלילה. איזורינו מאז ומתמיד הכיר תופעות של בצורות חריפות וממושכות וגלי חום מחד ומאידך אירועי גשם אינטנסיבים והצפות."

"אתה מוזמן לקרוא את הסקירה המופיעה באתרנו על אירועי מזג אוויר חריגים במאה השנה האחרונות ותווכח לראות שבגזרה שלנו של העולם האקלים היה "משוגע" עוד הרבה לפני שהתחיל השיח על שינוי האקלים. אנו מכירים גם את העובדה כי קיימות באקלים באופן טבעי לא רק תנודות משבוע לשבוע או מחודש לחודש או משנה לשנה, אלא יש גם תנודות דקדליות טבעיות. כך לדוגמא, התקופה 1930-1960 היתה חמה ויבשה יותר מהתקופה 1960-1990."

"לפיכך, ההיסטוריה האקלימית שלנו היא סופרפוזיציה של תנודות טבעיות בסקלות זמנים שונות ושל השינוי האקלימי האנתרופוגני הגלובלי. אנחנו מנסים באמצעות שיטות סטטיסטיות שונות להבחין בין ה"רעש" הטבעי לבין ה"סיגנל" של השינוי הגלובלי המתמשך."

"כך לדוגמא, אם מסתכלים על מגמת הטמפרטורה אצלנו ניתן לראות מגמות של ירידה בשנות ה 70' ומגמה חריפה של עליה ב 30 השנה האחרונות. אנחנו מפרשים זאת כסופרפוזיציה בין מגמת התחממות גלובלית (אשר ייתכן ונמצאת במגמת האצה) לבין תנודה דקדלית כלפי מטה בשנות ה 70'."

"קל לזהות את ההתחממות אבל קשה לזהות את מגמות השינוי במשקעים"

"בשל השונות הגבוהה בסדרות הגשם, לא ניתן להבחין בהבדל מובהק (סיגניפיקנטי) מבחינה סטטיסטית בין התקופות. אנחנו לא מפרשים זאת כהיעדר שינוי אקלים, אלא כמקרה שבו ה"רעש" של השונות הטבעית כל כך גדול עד שהוא מקשה לזהות את ה"סיגנל" של ההשתנות ההדרגתית האנתרופוגנית. "

כדאי לשים לב שהשפעות שינוי האקלים האנתורופוגני אינן אחידות על פני כל הגלובוס. יש מקומות בהם ההתחממות בולטת יותר ויש מקומות שפחות, יש מקומות בהם יש שינויים משמעותיים במשטר הגשם ויש מקומות שפחות (בניגוד לטמפרטורה, יש מקומות בהם המשקעים מתרבים ויש מקומות בהם המשקעים פוחתים)."

אנחנו נמצאים בפינה קטנה שבה קל מאוד לזהות את ההתחממות אבל קשה לזהות את מגמות השינוי במשקעים. הטענה שלנו – זה לא אומר בהכרח שאין שינוי, זה כנראה אומר שהשינוי בתבניות המשקעים אצלנו אינו מספיק חזק ביחס להשתנות הטבעית."

שינוי מרכז הכובד של הגשם

בתשובה לתחושה של רבים שחיו בשנות השבעים שפעם היה גשם כל הזמן, ועכשיו יש המון הפוגות והעונה מתאחרת:  "כפי שתוכל לקרוא בדו"ח המפורט שפרסמנו בסוף 2019, ישנה מגמה קלה של ירידה בכמות ימי הגשם בשנה. אולם בניתוח הסדרות ההיסטוריות לא זיהינו שהחורף מתקצר. כנראה מדובר על אפשרות להפוגות ארוכות יותר בתוך העונה ולא קיצור של העונה עצמה. בדו"ח רואים שאכן יש אינדיקציה לשינוי ב"מרכז הכובד" של עונת הגשם – קצת יותר גשם במרכז העונה על חשבון קצת פחות גשם בתחילת העונה, אולם ספק אם זה מובהק סטטיסטית."

"לגבי עוצמות גשם גבוהות/הצפות/שטפונות – בבחינה שעשינו ב 2015 של מגמות בכמות גשם יממתי לא זיהינו הקצנה, אך ייתכן ומתחילה מגמה של התחזקות בסקלות זמן קצרות יותר (עוצמת גשם בשעה, למשל). על פי התיאוריה, אקלים חם יותר מאפשר תכולת מים גבוהה יותר בעננים ולפיכך מאפשרת עוצמות גשם גבוהות יותר (עוצמה = כמות גשם ביחידת זמן קצרה כגון שעה או חצי שעה או רבע שעה וכ"ו). הנושא נמצא בבחינה שלנו בשנה הקרובה ומקווה שעד סוף השנה נוכל לשפוך אור על ההיבט הזה בשינוי האקלים אצלנו. מסכם סתיו.

אגב נקודה למחשבה: הכותרת הראשית באתר המשרד להגנת הסביבה היא: משבר האקלים: נקודת האל חזור קרובה המפנה לסרטון שהוקרן בנושא בכנס אלי הורוביץ לחברה. אולי כדאי היה להעביר את השירות המטאורולוגי ממשרד התחבורה למשרד להגנת הסביבה?

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אבי . כל המאמר והראיון המבולבל הזה נובע מתוך איזה העלבות עמוקה שחווית ? אכן אני קישרתי בין העמדה שלך לבין כת הפרוגרסיבים. אבל כל זה לא ממש חשוב. והשרות המטרולוגי דבק בנתונים ( הפתעה נתונים..באתר מדע ) ובחוסר מובהקות סטטיסטית שיכולה להעיד כל שינוי באקלים. על מה קצפך יוצא בדיוק . ? על העובדות כהוויתן ?

  2. רגע
    וכאשר בידן מחליף את המנהלים לאנשים שמכריזים על התחממות הרסנית מעשי ידי אדם. זה בסדר?

  3. אבי, הבריטים התייחסו לשינויי האקלים במובן הרחב, כלל השינוי בעולם. השמ"ט התייחסו לשינויי אקלים ספציפית באקלים הישראלי, ובגלל שמדובר באזור קטן יש שונות סטטיסטית גדולה וקשה יותר להראות מובהקות בשינויי האקלים. זה הכל.

  4. חבל שהידען מתימר להיות בעל החזקה על "הקונצנזוס המדעי". לא ברורה התנפלות חסרת השחר על ה PC qשל הרשות למטרולוגיה. ? אם הידען חושש שלוקחים מפיו את האוטוריטה על "האמת המדעית". צר לי על ההטיה הגסה

  5. מעבר לזה שאין תוקף מדעי לטענה שיש ירידה בכמות הגשמים, ואין תוקף מדעי לטענה שהשינוי באקלים הישראלי נובע בהכרח כולו מההתחממות העולמית, מעבר לכל זה.
    מה הקשר תקינות פוליטית? להיפך! בארץ, אם יש תופעה של תקינות פוליטית, זאת השתקה של מי שטוען שההתחממות היא טבעית. כל הכבוד לשמ"ט על האומץ לעמוד כנגד התקינות הפוליטית ולכתוב טענות מדעיות בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן