הרובוט מצחיק אז צוחקים

מדענים יצרו רובוט המגלה אמפטיה לבני אדם ויכול לצחוק איתם. החוקרים קיוו להשתמש במערכת שלהם כדי לשפר את השיחות הטבעיות בין רובוטים לאנשים. עם זאת, כנראה שהיכולת של רובוטים להבין הומור עדיין רחוקה

הומור של רובוטים. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
הומור של רובוטים. איור: depositphotos.com

מדענים באוניברסיטת קיוטו פיתחו מערכת בינה מלאכותית משותפת המגיבה כראוי לצחוק אנושי. זאת במטרה להביא לאמפתיה בשיחה בין אדם לרובוט.

דורות של פילוסופים ומדענים ניסו להבין, לפחות מאז התקופה של אפלטון מהו הדבר שהופך משפט למצחיק. היוונים האמינו שתחושת עליונות על חשבון אחרים היא מקור ההומור. זיגמונד פרויד, פסיכולוג גרמני, חשב שהומור הוא אמצעי לשחרר אנרגיה מתפרצת. כדי להצחיק אנשים, הקומיקאי האמריקאי רובין וויליאמס השתמש בכעסו כדי להביא לאבסורד.

נראה שאף אחד לא מסוגל להסכים על התשובה לשאלה, "מה כל כך מצחיק?" אז דמיינו שאתם מנסים לאמן רובוט לצחוק. אבל באמצעות יצירת בינה מלאכותית שמקבלת משוב ממערכת צחוק משותפת, צוות חוקרים באוניברסיטת קיוטו ביפן מנסה לעשות זאת. החוקרים מתארים את הטכניקה החדשנית שלהם ליצירת הומור לרובוט היפני 'אריקה' בכתב העת Frontiers in Robotics and AI.

לא שרובוטים לא מסוגלים להבין או אפילו לצחוק בתגובה לבדיחת קרש. הקושי הוא לפתח את הדקויות של ההומור האנושי עבור מערכת AI כדי לשפר שיחות רגילות בין רובוטים לבני אדם.

דוגמה לשיחה בין החוקרים לאריקה. קרדיט: Inoue et al
דוגמה לשיחה בין החוקרים לאריקה. קרדיט: Inoue et al

"אנחנו חושבים שאחד התפקידים החשובים של בינה מלאכותית בשיחה הוא אמפתיה", הסביר המחבר הראשי ד"ר קוג'י אינואה, מרצה באוניברסיטת קיוטו במחלקה למדע וטכנולוגיה של המודיעין בבית הספר לאינפורמטיקה. "השיחה היא, כמובן, רב-מודאלית, ולא תמיד יש תגובה נכונה או לא נכונה. לפיכך החלטנו שאחת הדרכים שבהן רובוט יכול להזדהות עם משתמשים היא לחלוק את הצחוק שלהם, מה שאי אפשר לעשות עם צ'אט בוט מבוסס טקסט".

דבר מצחיק קרה

במודל הצחוק המשותף, אדם צוחק בתחילה ומערכת הבינה המלאכותית מגיבה בצחוק כתגובה אמפתית. גישה זו דרשה תכנון (תכנות?) של שלוש תת-מערכות – האחת כדי לזהות צחוק, השנייה כדי להחליט אם לצחוק והשלישית כדי לבחור את סוג הצחוק המתאים.

המדענים אימנו את המודל על יותר מ-80 דיאלוגים מספיד דייטינג, תרחיש חברתי שבו קבוצות גדולות של אנשים מתערבבות, או מתקשרות, זו עם זו אחד על אחד למשך פרק זמן קצר. במקרה זה, מרתון השידוכים כלל סטודנטים מאוניברסיטת קיוטו ומחברת אריקה, שהופעלו על-ידי כמה שחקניות חובבות.

"האתגר הגדול ביותר שלנו בעבודה זו היה לזהות את המקרים האמיתיים של צחוק משותף, וזה לא קל, כי כפי שאתם יודעים, רוב הצחוק הוא למעשה לא משותף בכלל", אמר אינואה. "היינו צריכים לקטלג בקפידה בדיוק באילו צחוקים נוכל להשתמש לצורך הניתוח שלנו ולא רק להניח שאפשר להגיב לכל צחוק".

סוג הצחוק הוא גם חשוב, כי במקרים מסוימים צחוק מנומס עשוי להיות מתאים יותר מאשר נחירה רועשת של צחוק. הניסוי הוגבל לצחוקים חברתיים לעומת צחוקים סוערים.

הרובוט צוחק בתגובה לצחוק של האדם

הצוות בחן בסופו של דבר את חוש ההומור החדש של אריקה על-ידי יצירת ארבעה דיאלוגים קצרים בני שתיים עד שלוש דקות בין אדם לאריקה עם מערכת הצחוק המשותף החדשה שלה. בתרחיש הראשון, היא רק פלטה צחוק חברתי, ואחריו רק צחוקים רועמים בחילופי הדברים השני והשלישי, כאשר שני סוגי הצחוק משולבים בדיאלוג האחרון. הצוות גם יצר שתי קבוצות נוספות של דיאלוגים דומים כמודלים בסיסיים. בראשון, אריקה אף פעם לא צוחקת. בשנייה, אריקה משמיעה צחוק חברתי בכל פעם שהיא מזהה צחוק אנושי מבלי להשתמש בשתי תת-המערכות האחרות כדי לסנן את ההקשר והתגובה.

החוקרים גייסו יותר מ-130 אנשים בסך הכל כדי להקשיב לכל תרחיש בשלושת התנאים השונים – מערכת צחוק משותפת, ללא צחוק, כולם צוחקים – והעריכו את האינטראקציות על סמך אמפתיה, טבעיות, דמיון אנושי והבנה. מערכת הצחוק המשותף הציגה ביצועים טובים יותר משתי מערכות הבסיס.

"התוצאה המשמעותית ביותר של המאמר הזה היא שהראינו איך אנחנו יכולים לשלב את כל שלוש המשימות האלה ברובוט אחד. אנו מאמינים שסוג זה של מערכת משולבת נחוץ להתנהגות צחוק נכונה, ולא רק לזיהוי צחוק ותגובה אליו", אמר אינואה.

כמו חברים ותיקים

יש עוד הרבה סגנונות צחוק שאפשר להשתמש בהם לאמן את אריקה לפני שהיא תהיה מוכנה לצאת לבימת הסטנד-אפ. "יש עוד הרבה פונקציות וסוגים של צחוקים שצריך לקחת בחשבון, וזו לא משימה קלה. אפילו לא ניסינו לאמן אותה בצחוקים לא משותפים למרות שהם הנפוצים ביותר", ציין אינואה.

כמובן, צחוק הוא רק היבט אחד של ניהול שיחה טבעית דמוית אדם עם רובוט.

"לרובוטים למעשה צריך להיות אופי מובחן, ואנחנו חושבים שהם יכולים להראות זאת באמצעות התנהגויות השיחה שלהם, כמו צחוק, מבט עיניים, מחוות וסגנון דיבור", הוסיף אינואה. "אנחנו לא חושבים שזו בעיה קלה בכלל, וייתכן מאוד שיעברו יותר מ-10 או 20 שנה עד שנוכל סוף סוף לנהל שיחה מזדמנת עם רובוט כמו שהיינו עושים עם חבר".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.