"הפיזיקה של האולטרסאונד איפשרה לנובתו לפתח את האוזניות ללא אוזניות"

כך מסביר תומר שני, מייסד ו-cto של חברת הסטארטאפ שהחלה לשווק את מוצריה בפרויקט הדסטארט

אוזניות ללא אוזניות. המחשה: נובתו
אוזניות ללא אוזניות. המחשה: נובתו

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על מכשיר שחשפה חברת נובתו הישראלית שמאפשר לכוון קול לעבר אוזניו של המאזין ולקבל אפקט של אוזניות בלי אוזניות.

באמצעות המכשיר, ללא כל מגע וללא כל אוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בשתי האוזניים – באופן בלעדי לאדם ספציפי. החוויה הקולית של המאזין היא של סראונד ותלת ממד, כאשר האנשים בסביבה אינם חלק מחוויית סאונד זו.

NOVETO היא חברת סטארט-אפ ישראלית שהחלה את פעילותה בשנת 2015 ומאז רשמה פטנטים בארה"ב, בסין ובאירופה. החברה הוקמה ע"י תומר שני ונועם בביוף, והמנכ"ל הוא ד"ר כריסטוף רמשטיין (סמנכ"ל הנדסה לשעבר של לוגיטק וניהל מספר סטארט אפים בהצלחה בעבר). בראיון לאתר הידען מסביר תומר שני כיצד עובד ההתקן.

"המכשיר מורכב משלושה חלקים. תחילה, צריך לדעת היכן נמצאות האוזניים. המתקן שלנו מכיל מצלמה תלת ממדית שמודדת תכונות של הפנים – קצה אף, עיניים, אוזניים. ניתוח פנים הוא תכונה שהיתה קיימת בשוק זמן רב אבל התוספת שלנו הוא איתור האוזניים והחלק השלישי – -האלגוריתם שלנו המותקן על גבי שבב ייעודי.

תוכל להסביר את הפיזיקה שמאחורי ההמצאה?

שני: "אנחנו משתמשים באולטרסאונד. האוויר איננו תווך לינארי,  הדבר יוצר תופעות מעניינות – אחת מהן היא שכאשר גלי אולטרסאונד עושים אינטראקציה ביניהם הם יוצרים גל קול בתדר שהאוזן שלנו שומעת. אם תשדר קול בתדר של 50 קילוהרץ ו51 בחלל האוויר (תחומים בתוך האולטרה-סאונד) יהיה מקום שבו הגלים ייפגשו ונקבל את ההפרש ביניהם – קילוהרץ אחד, שזה בתחום השמיעה האנושית. אנחונ יכולים לכוון ששני תדרים כאלה ייפגשו היכן שאנו רוצים, במקרה זה ליד האוזניים של המאזין.

במה זה שונה ממקרני קול ותיקים?

שני: "קיימים בשוק רמקולים כיווניים או מקרני קול העושים שימוש באותה תופעה אבל הם מאוד גדולים ופועלים כיחידה אחת. הם מייצרים מעין קרן של קול – רחבה, סטטית ואיננה יודעת איפה המשתמש נמצא כי אין לה מצלמה וגם כל מי שנמצא באיזור של קרן שומע".

"תכננו רמקולים שיש לנו שליטה על כל מתמר בנפרד, ואז אפשר לפתח BEAM FORMING – התאבכויות בונות והורסות באוויר וכך אני יכול לספק נקודה של התאבכות כזו במקום שבו המצלמה מצאה את אוזניו של השומע. הנקודה של תת הקול הופכת את האוויר למעין רמקול באותה נקודה."

תאר כיצד פועל האלגוריתם שלכם?

"האלגוריתם, שחלק ממנו יושב על צ'יפ שאנחנו פיתחנו מאפשר שליטה על עשרות ומאות ערוצי אודיו שונים. אין שום אלגוריתם אחר שמציע שליטה בכל כך הרבה ערוצים במחיר שמאפשר להכניס אותו למוצר צריכה. חלק מהאלגוריתם שלנו יושב על  השבב כדי לעבוד באופן יעיל ומהיר יותר וגם מסייע לשמור על הקניין הרוחני (IP) של החברה."

"למעשה מדובר בצ'יפסט ASIC משום שהמערכת כוללת שני שלבים – אחד אנלוגי שמניע את כל המתמרים הקטנים ושבב דיגיטלי שמבצע את האלגוריתמיקה."

כסטראט-אפ אתם די ותיקים, מדוע רק עכשיו הוצאתם את המוצר הראשון?

"החברה הוקמה ב-2011 שרק חשבתי לעשות סטרטאפ יחד עם השותף. את הכסף גייסנו בה-2015 פתחנו משרדים בנינו מעבדה אקוסטית וב-2016 יצאנו עם אב טיפוס ראשון.:

"זה לקח זמן כי התחלנו מצוות של שני אנשים, ואחר כך עלינו לשמונה והיום שלושים מתוכם 25 אנשי פיתוח, צוות לא גדול בהשוואה לחברות ותיקות בתחום."

"בתחילה רצינו להגיע לתעשיית הרכב . הצגנו את אב הטיפוס בCES 2016,  ואולם גילינו שתעשיית הרכב מתקדמת לאט ועשינו חישוב מחדש שבעקבותיו עברנו לתחום האלקטרוניקה הצרכנית. כמובן שבמשך השנים שיפרנו את איכות הקול ואת האלגוריתם."

"חשפנו את האירוע ב-CES 2021 שמטבע הדברים היתה השנה דיגיטלית, וגם קיימנו אירוע השקה מצומצים בכמה ערים בעולם בו זמנית. אנו גם מתחילים במכירת סדרה מצומצמת בקיקסטרטר כאשר האספקה תהיה ברבעון הרביעי של השנה. בסופו של דבר אנחנו רוצים שהמערכת שלנו תהיה משובצת במוצרי צריכה של יצרנים של מערכות אלקטרוניקה. החלטנו לבנות את המכשיר הראשון כדי שיספק לנו חשיפה לשוק. אנו גם נתמכים על ידי פוקסקון העולמית (החברה שמרכיבה את בין היתר את מכשירי האייפון עבור אפל) כך שאין לנו הגבלת נפחי ייצור."

מה הלאה?

"החזון היותר גדול שלנו הוא להפוך את המערכת לפלטפורמת ממשק אדם מכונה יותר אינטואיטיבי. אם אני יודעי היכן האדם, מה הוא שומע, איך נשמעת הסביבה שלו, נוכל להפיק נתוני ביג דטה. כך שבמקום להגיד למשל היי אלכסה, נפנה אליה את ראשנו והיא תאתר שאנחנו מדברים איתה, וגם תפסק תזכורת אישית, שלא כל הבית ישמע ("אל תשכח לקחת את הכדורים").

"שימושים אפשריים אחרים שבדקנו יכולים להיות רפואיים (אני אינני רופא, ומדובר ברעיון ראשוני כללי ביותר) טיפול בטינטון – צפצוף באוזן, באמצעות השמעת צליל שגורם לניטרול הצליל המציק. אבל זה עוד חזון למועד. כרגע המטרה שלנו היא להגיע לסביבת העבודה השולחנית הביתית שנהיתה חשובה בעקבות המעבר לעבודה מהבית. בינתיים אנחנו מתקדמים בצעדים, ב-2021 אנו יוצאים לשוק, ב-22 נהיה משובצים במכשירים, וכל הזמן נשפר את הבינה המלאכותית שמאחורי ההתקן," מסכם שני.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. חי מגלים, אמנם אודיופילים לא יהנו מהמוצר, אך שאר "פשוטי האוזן" יתלהבו מהרעיון.

    למזלו של מפתח המוצר, רוב העולם בנוי ועובד בזכות רוב "פשוט".

  2. אותי זה מפחיד. תחשבו על מישהו ששמים אותו בכלא ורוצים לשגע אותו – משמיעים לו צלילים, משפטים ומוזיקה נון סטופ עד שהוא משתגע.
    ומה עם היכולת לשדר לי פרסומות במרחב ציבורי, ישר לאוזניים, בניגוד לרצוני? זה סוג של אונס שמיעתי… ועוד ועוד אפשרויות שבהן הטכנולוגיה הזו יכולה לשמש כוחות רשע – שזה תכלס חברות מסחריות וממשלות – כדי לנצל אותי, לפגוע בי, לחלל את המרחב והפרטיות שלי, למען בצע כסף, שליטה ודיכוי.

  3. הוזכר בשבוע שעבר גם ב'דה מארקר'.

    דבר מעניין, אבל לא ברור איך המקור של הקול יופנה אל האוזן ישירות, ולא לשאר הכיוונים? יש לו צורה של קונוס או כיוון שהסאונד נע? ואיזו מהירות המצלמה קולטת?

    אגב מניעת רעש – הטכנולוגיה הרבה יותר מתאימה לכך, כי שם לא צריך כיוון ספציפי, רק לעטוף את השומע.

  4. הרעיון נחמד מאד אבל: אודיופול/אודיופיל לעולם לא יקבל מערכת כזאת משום: Total harmonic distortion אקא THD יהיה גבוה מאד מעל 10% בוודאות (אשמח לקבל נתונים) והסיבה לכך היא משחקי הפאזה של מערך הרמקולים. אם אתה רוצה להתנתק מהסביבה (ביטול רעש אקטיבי, אקא ANC) אזיי זאת לא מערכת בשבילך. אתם היזמים: נסו לאתגר את הנקודות שהעליתי. בהצלחה.

  5. מתי קוראים לאולטרה-סאונד (תדרי קול מעל אלה שהאוזן האנושית שומעת) "תת קול"? מקובל היה לתרגם את התדרים האלה "על קול" או "אולטרה-קול". תשאלו כל טכנאי אולטרסאונד רפואי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן