סיקור מקיף

המחשב יידלק בשניה

המחקר פורסם החודש בכתב העתJournal of Applied Physics ויוצג בכנס הננוטכנולוגיה באוני' בר-אילן ביום ב' הקרוב (29/5/06)

אבי בליזובסקי

חוקר מאוניברסיטת בר-אילן וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל מפתחים סוג חדש לחלוטין של זכרונות מחשב בלתי נדיפים (וזולים!), המאפשרים לשמור בזיכרון את מערכת ההפעלה ■ התוצאה: קיצור משמעותי בזמן הפעלת המחשב
—————————————————————————————————————-

השניות הארוכות, המוכרות לכולנו מבכל פעם שאנו מדליקים את המחשב, עומדות להיעלם מחיינו. חוקר מאוניברסיטת בר-אילן וקבוצת מדענים מאוניברסיטת ייל, שוקדים בימים אלו על פיתוחם של זכרונות מחשב מסוג חדש וזול יחסית, שיוכלו לקצר את ההמתנה המייגעת.
מדובר בזיכרון מהסוג המכונה RAM מגנטי (MRAM), שיוכל בין היתר, להחליף את הזיכרונות הנדיפים הנמצאים בשימוש כיום בכל המחשבים. מכיוון שאינו נדיף, לא יהיה צורך להמתין עד שיועברו אליו הנתונים הדרושים להפעלה מהדיסק הקשיח, ולמעשה ניתן יהיה לאכסן בו את מערכת ההפעלה, כך שהמחשב יעלה בתוך שברירי שניה מרגע הלחיצה על מתג ההדלקה.
נוסף על השיפור במהירות, יציע הפיתוח חסינות מפני אובדן נתונים במקרה של הפסקת חשמל, וחסכון בצריכת הזרם – החיוני הן למחשבים ניידים והן לחוות שרתים. הם יתרונות בולטים נוספים, אשר בהחלט עונים על צרכים אמיתיים הקיימים בשוק.

פרופ' ליאור קליין מהמחלקה לפיסיקה בבר אילן, המפתח והשותף לקבוצת המחקר, מסביר את הפוטנציאל שבחידוש: "הזיכרון החדש יוכל לשמש כזיכרון אוניברסלי. הוא צפוי להשפיע דרמטית על הארכיטקטורה המיחשובית, משום שלא יהיה עוד צורך להעביר מידע בין סוגים שונים של זכרונות. נוסף על זיכרונות ה-RAM הנדיפים הוא יוכל להחליף גם את זכרונות הפלאש, ולמעשה, עבור מרבית היישומים גם את הדיסקים הקשיחים. שימוש בזיכרון אחיד יקצר משמעותית את פעולת המחשב."

אמנם פורסמו בעבר ידיעות על ניסיונות של חברות כמו 'יבמ' ו'פריסקייל' לפתח זכרונות מגנטיים עם יכולות דומות, אך עלותן גובהה למדי. ייחודם של הזכרונות המגנטיים אותם מפתחים בבר-אילן ובייל הוא עלות ייצורם הנמוכה.
בעוד שהחברות הגדולות מפתחות זכרונות מגנטיים המבוססים על אפקט פיסיקלי המכונה "מינהור קוונטי בין שכבות מגנטיות", המדענים בבר-אילן ובייל מסתפקים בשכבה מגנטית בודדת תוך שימוש באפקט מבוסס ננוטכנולוגיה המכונה "אפקט הול משטחי". עובדה המייתרת את הצורך ביצירת מבנים רב שכבתיים מורכבים הדורשים רמת דיוק גבוהה בעובי השכבות של שבבי הזיכרון, דבר המסבך ומייקר את תהליך הייצור. החוקרים הגישו בקשה לפטנט בארה"ב, וממתינים להחלטה על רישומו.

גליון מאי 2006 של כתב העת Journal of Applied Physics מדווח על הפיתוח המרשים בתחום המיחשוב. מי שירצה לשמוע עליו ממקור ראשון יוכל לעשות זאת בכנס הבינלאומי לננוטכנולוגיה שיפתח ביום שני הקרוב (29/5/2006) באוניברסיטת בר-אילן, שם יוצג החידוש על ידי מפתחיו. לאחר הכנס יחנך מרכז הננוטכנולוגיה בבר אילן, המוקם בימים אלה בהשקעה של 130 מיליון דולר.
קישור למאמר


כנס בינלאומי לננוטכנולוגיה יפתח מחר באוניברסיטת בר-אילן

עשרות חוקרים בכירים מהארץ ומהעולם יציגו את החידושים האחרונים בתחום ■ ביניהם: זיכרון מגנטי למחשב המאפשר להדליק את המחשב תוך שניה ■ "אף מלאכותי" שיאפשר גילוי מולקולות בודדות של חומר רעיל■ ביגוד דוחה חיידקים לשימוש בבתי חולים ■ בשבוע הבא תחנוך אוני' בר-אילן מכון לננוטכנולוגיה ■ האוניברסיטה מתגברת את סגל החוקרים והחלה בבניית מרכז מחקר ענק לננו בעלות של 130 מיליון ₪. ■ בימים שני-רביעי (29-31.5) במרכז לחקר המוח ע"ש גונדה (גולדשמיד) בניין 901
——————————————————————————————————————
באוניברסיטת בר-אילן יפתח מחר (ב'( הכנס הבינלאומי לננוטכנולוגיה. בכנס, שימשך שלושה ימים, ישתתפו עשרות חוקרים בכירים מחו"ל ומישראל, שיציגו את הפיתוחים החדשים בשדות הננוטכנולוגיה השונים – כימיה, פיסיקה, חומרים, ביולוגיה ועוד. מושבי הכנס יעסקו בננו-שפופרות, מיקרוסקופים סורקים, אלטקרוניקה מולקולרית ומגנטיות, רעילות הננוטכנולוגיה, ננו-ביולוגיה – יישומי ננוטכנולוגיה ברפואה, ייצור בקנה מידה ננומטרי, חומרים מתקדמים, שימוש בננו לייצור בתעשיית המוליכים למחצה, ועוד.

"אוניברסיטת בר-אילן נמצאת בעיצומה של מהפכת הננוטכנולוגיה", מסביר פרופ' משה קוה, נשיא האוניברסיטה, ופיזיקאי בעל שם עולמי בתחומו. "ננוטכנולוגיה טומנת בתוכה את הפיתוחים המדעיים והרפואיים החשובים של העתיד. אוניברסיטת בר-אילן רואה חובה אקדמית וחברתית להשקיע בחקר התחום ובעוד מספר ימים אף נחנוך את המכון לננוטכנולוגיה הגדול והמוביל בארץ, שייבנה בעלות של כ-130 מיליון ש"ח" אמר קוה.

פרופ' אבי אולמן מנהל מרכז הננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אומר לקראת הכנס כי "מהפיכת הננוטכנולוגית יצאה לדרך והיא תשפיע על כל אורחות חיינו. ננוטכנולוגיה נותנת כלים לביצוע שינויים בחומר ברמה המולקולארית, ומאפשרת להשתמש בחלקים הזעירים ביותר של החומר לשם יצירת חומרים ועזרים מורכבים בעלי תכונות חדשות שלא היו קיימות עד כה. לננוטכנולוגיה תהיה השפעה מרחיקת לכת על רפואה, אבחון וריפוי מתקדם של מחלות כמו סרטן ומחלות אחרות; הננוטכנולוגיה תיצור חומרים מתקדמים חזקים יותר שיאפשרו טיהור מים, טיהור אוויר, תקשורת, מיחשוב ועוד".

בין היישומים הרבים המפותחים באוניברסיטת בר-אילן בידי חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה:
• "אף מלאכותי" שיאפשר גילוי מולקולות בודדות של חומר רעיל
• ביגוד דוחה חיידקים לשימוש בבתי חולים
• קולטי שמש עשויים פלסטיק, שיוכלו להפוך את אנרגית השמש לחשמל
• מחשבים שיידלקו מיד משום שזכרון ה-RAM שלהם יהיה בלתי מחיק.
• תרופות לסרטן הפועלות רק בתאים הסרטניים ועוד.

בין המשתתפים בכנס: פרופ' הורסט פוגל מהמכון הפוליטכני בלוזן שבשווייץ ■ פרופ' דייויד רינהודט מאוניברסיטת מסה בהולנד ■ פרופ' הרלד פוקס מאוניברסיטת מינסטר בגרמניה ■ וכן בכירי העוסקים בתחום בארץ ובהם פרופ' אריה צבן, ופרופ' אביעד פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' רשף טנא ופרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן, פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת ת"א, פרופ' אורי סיון מהטכניון, ועוד.
הכנס, מתקיים במקביל לישיבת חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן, שבמהלכה יתקיים טקס חנוכת המכון החדש לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן שבנייתו החלה, בהשקעה של 130 מיליון דולרים. המכון החדש יכיל מעבדות אינטר-דיסצפלינריות וכן מתקן לחברות חממה שיעסקו בפיתוחים מסחריים המתבססים על המחקרי המדענים בבר-אילן.

תוכנית הכנס
ידען ננוטכנולוגיה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~484947675~~~57&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן