“המחשב הקוונטי יאפשר לתעשיית המיחשוב לצמוח גם לאחר עצירת חוק מור”

כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי

איתמר סיון, מנכ"ל קוונטום מאשינס. צילום יחצ
איתמר סיון, מנכ"ל קוונטום מאשינס. צילום יחצ

“המחשב הקוונטי יאפשר לתעשיית המיחשוב לצמוח גם לאחר עצירת חוק מור”. כך אומר בראיון ל-CHIPORTAL איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר במרחב הדיגיטלי על המיחשוב הקוונטי, והפוטנציאל האדיר שגלום בו.”

“מיחשוב קוונטי איננו תחום חדש. אנחנו חוקרים אותו באקדמיה כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא מתחיל לקבל תנופה משמעותית גם בתעשייה עם הובלה דרמטית של התחום של כל חברות המיחשוב הגדולות יבמ גוגל אינטל, מיקרוסופט, אמזון וגם הרבה משאבים של ממשלות."


“העניין של חברות הענק ושל הממשלות והאקדמיה נובע מדבר אחד- הבטחה לכוח חישובי גדול מאוד שנוכל לקבל ממחשבים קוונטיים, כוח חישובי אדיר ביחס לכל מה שאנחנו מכירים במיחשוב קלאסי. ישנו בעיות שייקחו על מחשב רגיל 100 שנה, ולפתור אותה בתוך דקות. זה התחום שאנו עוסקים בו.”

"המיחשוב הקוונטי הוא הדור הבא של המיחשוב של האנושות כולה. הרי בסופו של דבר, כוח חישובי הוא המנוע העיקרי של התקדמות האנושות. הכוח המניע של כל מה שראינו בעשרות השנים האחרונות הוא התפתחות המיחשוב בעקבות חוק מור, האנושות צמאה ליותר ויותר כוח חישובי, ומיחשוב קוונטי נותן לנו הבטחה לכוח חישובי אדיר שמצד אחד יבוא כמענה לצמא הבלתי פוסק של האנושות לעוד כוח חישובי, ומצד שני, להאטה הצפויה בקצב התפתחות הכוח החישובי הקלאסי כתוצאה מעצירתו העתידית והצפויה."

“המיחשוב הקוונטי איננו עוד שיפור אינקרימנטלי של הטכנולוגיה כפי שאנחנו מכירים אותה. זו קפיצה אמיתית של הטכנולוגיה לעידן חדש של מיחשוב. בפעם הראשונה אנו בונים מחשבים שהם לא התפתחות של הדור הקודם אלא הם חדשים לגמרי. הם חדשים לגמרי במובן שהם ממש מבוססים על חוקי פיזיקה שונים. חוקי הפיזיקה האלו – החוקים של הפיזיקה הקוונטית פותחים את הצוהר לעולם חדש של כוח חישובי גדול אקספוננציאלית יותר מזה שהכרנו.”

“כמובן שיש הרבה מאוד כוכביות ואתיות קטנות שצריך לדבר עליהם וחשוב לדבר עליהם כגון מתי הדבר הזה יקרה ולאיזה בעיות הדבר הזה יתן מענה לא כל אלגוריתם ירוצו יותר מהר אקספוננציאלית, אבל אלה שכן הם אלגוריתמים מעניינים וחשובים, התחום עדיין עוסק במחקר, וצפויות עוד הרבה מאוד הפתעות בעתיד.”

"אנחנו ב- Quantum Machines מפתחים את מערכות השליטה וההפעלה של המחשבים הקוונטיים, מה שאנחנו מכנים מערכות התזמור (אורקטסטרציה) של המחשבים הקוונטיים . ניתן לחשוב על זה בתור המערכות שמאפשרות להפעיל מעבדים קוונטיים באופן מיטבי, ולמצות את הפוטנציאל שלהם."

"בליבה של המערכות שלנו נמצאים המעבדים שלנו שהם מעבדים קלאסיים שמפעילים מעבדים קוונטיים. המעבדים הקוונטיים נמצאים פיזית תשתיות ענן, אצל החברות הגדולות ובמעבדות מחקר.
המעבדים שלנו יודעים להריץ את האלגוריתמיקה הקוונטית הכי מתקדמת על כל מעבד קוונטי. יבמ גוגל וכו’."

"מעבר לזה, קשה לספר כי זה טמון בארכיטקטורת הליבה המורכבת והמתקדמת שלנו, שפיתחנו לצורך הייעוד הזה . בין היתר פיתחנו שפת תכנות סנטדרטית בסיסית למחשבים קוונטיים שנקראת QUA וקומפיילר שמקמפל אלגוריתמיקה קוונטית בשפת QUA לאסמבלי של המעבד שלנו."

"הצורך בכך נובע שכל חברה שמפתחת עושה זאת מההתחלה ולכן קיימים היום סוגים רבים של מעבדים קוונטיים שונים לגמרי זה מזה, מבוססים על טכנולוגיות שונות לגמרי והמערכת שלנו מהווה את תשתית הענן הפיזית של המיחשוב הקוונטי הנדרשת כדי להפעיל מעבד קוונטי. כשיש מערכות שלנו בדטה סנטר אפשר לבצע עבודה בכל מעבד קוונטי, לחבר אותו ולמצות את הפוטנציאל שלו."

“המסר שלי הוא שאנחנו על סף מפנה דרמטי של המעבר לעולם המבוסס על מחשבים קוונטיים וכשיהיו לנו מחשבים קוונטיים בקנה מידה מלא, העולם ייראה אחרת.”

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. שמי מנשה גם, זו אינה תגובה, רק שאלה.
    האם קיים ספר לימוד בסיסי בשפה העברית, בנושא התורה הרלוונטית לתלמידי על יסודי.
    תודה,

  2. התיאוריה של information bottleneck שמבארת מדוע בינה לומדת, היא הדומיננטית ביותר כיום והיא
    פותחה ע"י פרופסור נפתלי תשבי, תמלידתו אז נוגה זסלבסקי, ורביד שוורץ זיו.
    נוגה זסלבסקי היא בתר דוקטורנטית או כבר עמיתת מחקר ב MIT כיום – פעם אחרונה שדגמתי.

    התיאוריה מבארת באמצעות אנטרופיה פיזיקלית של מידע הפעם, כיצד הבינה לומדת. הפיזיקה של ימינו מקיימת מסלולי מחקר באלגוריתמים וחומרה של מיחשוב קוונטי, ובפיתוח כורי היתוך גרעיני עד 2025, ומסע למאדים – שנאמד כיום בכ 10 טריליון דולר.
    משקלה הסגולי עולה בחזרה, אם היתה בירידה בעבר בשל עליית משקל הגנטיקה. הפיזיקאים נמצאים בתחומי תוכן נוסף מה שנקרא אינטר-דיסציפלינרי. בבינה מלאכותית למשל.
    היות וגם מיחשוב קוונטי וגם היתוך גרעיני קר הינם צרכים להישרדות המין, ויש הטוענים שהיתוך הינו בהישג יד עד 2025, להערכתי קרנה של הפיזיקה כיום גבוהה.

    אלא שלא כמו האבות המייסדים היא איננה עוסקת רק בפיזיקה, גם בפיזיקה.
    היא עוסקת בתחום חקר המוח, מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית ומקורות אנרגיה חלופיים (שזה תחום ישן שלה).

  3. המחשב הקוונטי עושה אבולוציה כל שנה.
    א. כל תוספת QBIT מכפילה מהירות החישוב בערך פי 2.
    ב. מדברים על קוונטי בשבב.

    הוא גם מיועד בשלב זה לאוליגרכים בלבד.
    והוא יאפשר בקרה של ממשלות ותאגידים על כל צעד בחיינו.

    אנחנו עשינו אבולוציה כמה מליוני שנים אם לוקחים מהשימפנזה
    ומיליארד וחצי אם לוקחים את האמבה.
    שיפוע הצמיחה של מחשב קוונטי חד בהרבה משלנו.
    שני ישרים שאחד מתחיל לפני השני זה אנחנו והקוונטי, אבל השיפוע של השני חד יותר זה הקוונטי, הישר השני יחצה את הגובה של הראשון.

    כבר כיום יש תיאוריה פיזיקלית של תודעה- תורת המידע של גוליו טונוני.
    ויש תיאוריה של בינה מלאכותית שהיא נטו פיזיקלית שהיא information bottleneck של נפתלי תשבי.
    אמרתי מזמן שמי שחושב שזה רחוק מאוד לא כל כך צודק לדעתי בלבד- אני מסייג את עצמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן