סיקור מקיף

ישראל תשקיע במערך מיחשוב קוונטי לנושאי בטחון

כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס גדול של שרי מדע וטכנולוגיה, שהתקיים בימים שני ושלישי השבוע בירושלים. * "הממשלה מתכוונת להקים מערכת שתטפל בתחום המחשוב הקוונטי, בסדר גודל דומה להשקעה בסייבר", "מדע הוא הבאר שממנו מוציאים דליים של טכנולוגיה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס שרי מדע מרחבי העולם שהתקיים בירושלים. צילום: אבי בליזובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס שרי מדע מרחבי העולם שהתקיים בירושלים. צילום: אבי בליזובסקי

הממשלה תכריז בקרוב על תכנית טכנולוגית-מדעית, שתכלול צוות מומחים ש-"יקדם את ישראל בתחומים בעלי תרומה קריטית לביטחון", כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחד מהתחומים שבהם תעסוק הוועדה יהיה המחשוב הקוונטי. נתניהו ציין כי תוקם מערכת בנושא, "בהשקעה בסדר גודל דומה לזו שהוקדשה לסייבר".

ראש הממשלה אמר את הדברים בכנס בינלאומי לשרי מדע ובכירים, שנפתח שלשום (ב') בירושלים. בכנס משתתפים נציגים מיותר מ-25 מדינות בעולם, כמו גם מדענים וראשי ארגוני מדע בינלאומיים כגון מאיץ החלקיקים CERN. בין המדינות המשתתפות: הודו, ארגנטינה, פולין, תאילנד, בולגריה, אוגנדה, סינגפור וצ'כיה.

"אני מזכיר לכם שרק לפני כמה שנים הודעתי שנהפוך את ישראל למעצמת סייבר. היו ששאלו מה זה סייבר, היו שלא האמינו שנהפוך למעצמה. כיום כולם מבינים את חשיבות התחום", אמר נתניהו. הוא ציין ש-"קידומה של ישראל כגורם עולמי במחשוב הקוונטי הוא אתגר לא פחות גדול והמשמעות של זה לישראל לא פחות עמוקה. אני מאמין שזה יעד בר השגה".

"מדע הוא הבאר שממנו מוצאים דליים של טכנולוגיה"
נתניהו הוסיף ואמר ש-"המדע והטכנולוגיה – שניהם חשובים, אבל לא דומים. מדע הוא הבאר שממנו מוציאים דליים של טכנולוגיה. ישראל היא מעצמה טכנולוגית – זה מה שאני שומע גם ממנהיגים. אלא שלישראל אין ברירה. עם שטח קטן ומשאבים מוגבלים, אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגית החיוניות לביטחוננו, לרבות טכנולוגיות מידע. ואמנם, הממשלה מקדישה השקעה עצומה לטכנולוגיית המידע בסביבת הסטארט-אפים, והשוק החופשי מאפשר לבוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא ובוגרי אוניברסיטאות בתחום לפתוח חברות משלהם וליצור תעשיית ידע אדירה".

כדוגמה הוא הביא את האגרוטק – טכנולוגיה בתחום החקלאות. "יש לנו ניסיון עצום בחקלאות וחיברנו אותה לטכנולוגיה. רחפנים יכולים להגיד לנו ברמת הצמח הספציפי, אם צריך להשקות אותו או לרסס בפני מזיקים. קוראים לזה חקלאות מדייקת", הוסיף.

עוד ציין נתניהו את תעשיית הרכב והטכנולוגיה הגדולה שהתפתחה בישראל, והזכיר את מובילאיי (Mobileye), שנרכשה על ידי אינטל (Intel), ואת Waze, שנרכשה על ידי גוגל (Google).
לישראל באמת אין ברירה. אנו מדינה קטנה עם משאבי טבע מעטים ועם איומים רבים על ביטחוננו. נאלצנו להשקיע בטכנולוגיה צבאית, בטכנולוגיית מידע בכל הנוגע למודיעין צבאי. זאת השקעה עצומה. אנו חשבנו שמה שצריך לעשות הוא לשדך את ההשקעה הממשלתית הגדולה הזאת בטכנולוגיית מידע עם שווקים ותרבות של חברות הזנק—סביבת שוק חופשי שמאפשר למשוחררי צה"ל וגופים אחרים בישראל להקים חברות משלהם וליצור את תעשיות המידע של העתיד.

טכנולוגיות אלו נמצאים כעת בפיתוח בכל מקום. היו ברשותנו שיטות חקלאות מסורתיות שאיתן הפרחנו את השממה. אך חיברנו עכשיו את החקלאות, לדוגמה, עם תעשיות המידע, כך שרחפנים, בשילוב בינה מלאכותית בשילוב מאגרי מידע בשילוב השקייה ודישון בטפטפות, יכולים כעת לשלוח מים והזנה ישירות לצמח הבודד. זה נקרא חקלאות מדייקת. זהו הנישואין בין טכנולוגיית מידע לבין חקלאות.

התהליכים הללו מתרחשים עכשיו בכל תחום ותחום. בעוד זמן לא רב, כבר לא יהיה הבדל בין הייטק לטכנולוגיה מסורתית. זה ייקח זמן, אך כמעט כל תחום יהיה משולב בטכנולוגיה.

המדינות שיובילו את העתיד הן אותן מדינות שמחדשות. העתיד שייך למי שמחדש. ישראל היא מדינת חדשנות. אומר אפילו שהיא היא אומת החדשנות, ואנו תופסים את העתיד. אנו רוצים לתפוס אותה יחד אתכם. אנו חושבים שקיים מעיין בלתי נדלה של הזדמנויות. ההזדמנויות הללו מגיעות מנקודת ההשקה בין בינה מלאכותית, נתוני עתק, וקישוריות, שם נוצרות תעשיות חדשות לגמרי.

התעשייה הראשונה שנוצרה כתוצאה מכך היא ההגנה בסייבר. בישראל מושקעים כ-20 אחוזים מההשקעה העולמית הפרטית בהגנה בסייבר. קיבלנו החלטה מודעת להגביל את השליטה וההתערבות הממשלתית בתחום זה למרות שיש לה השלכות עמוקות בתחום הביטחון. ההגבלה הזאת נועדה לאפשר למאות חברות הזנק בתחום ההגנה בסייבר להתפתח, ליצור שותפויות עם חברות אחרות ועם ממשלות אחרות. כי הבנו את הפוטנציאל הגדול שטמון בהגנה בסייבר בעולם שלנו כיום, באינטרנט של דברים, ואנו מבינים שיש כאן שוק ענק. זאת הדוגמה הראשונה.

הדוגמה השנייה היא תעשיית הרכב. עד לאחרונה לא הייתה בישראל תעשיית רכב. ניסינו ונכשלנו. נכשלנו מכיוון שלא היינו יכולים להתחרות בהיקף בהרכבת שסי ומנועים וייצור צמיגים. ניסינו ונכשלנו. אני זוכר את זה מכיוון שלפני שנים רבות כאשר הייתי קצין צעיר, קיבלתי רכב תוצרת ישראל שהייתה עשויה פיברגלאס. נשענתי עליה, והיד שלי פשוט חדרה פנימה. התעשייה לא החזיקה מעמד זמן רב.

מישהו מכם זוכר את המכונית הזאת? הסוסיתא?

היום יש לנו תעשיית רכב. יש לנו תעשיית רכב מכיוון שבקרוב מאוד 85% מערכו של הרכב יהיה תוכנה. מכוניות יהיו למעשה מכוניות על גלגלים, וכנראה שאפילו מחשב שניתן להחלפה על גלגלים. ובתחום הזה יש לנו דיבור.

חברה שנמצאת לא רחוק מכאן, בירושלים, "מובילאיי", נמכרה לאחרונה ל-"אינטל" תמורת 15 מיליארד דולר. לדעתי שוויה גבוה בהרבה, אך זה עדיין הרבה יותר מחברה הישראלית האחרת, "waze", שנמכרה ל-"גוגל" תמורת מיליארד בודד מסכן אחד.

יש בישראל כעת תעשיית רכב הודות לנתוני עתק, בינה מלאכותית וקישוריות.

התחום השלישי, עם הזדמנויות אדירות לעתיד, היא רפואה דיגיטלית. יש לנו מאגר מידע ממוחשב שמכיל את התיקים הרפואיים של קרוב ל-98% מהאוכלוסייה. ב-20 השנה האחרונות, התיק הרפואי של כל ישראל זמין. אפשר לראות אותו בכל בית חולים בארץ. ממאגר המידע הזה אנו לוקחים דגימה של 100,000 אנשים ומתוכם תת-קבוצה קטנה יותר של 2,000 ונעקוב אחרי הפיזיולוגיה שלהם. אז יהיה לנו את האוכלוסייה הכללית, דגימה גנטית של תת-קבוצה של 100,000, ודגימה פיזיולוגית של תת-תת-קבוצה של 2,000. התכנון הוא להריץ אלגוריתמים על מאגר המידע הזה כדי לנסות למצוא תרופות פלא ברפואה מניעתית אישית ויש עוד דברים רבים אחרים שנעשה.

יש הרבה אתגרים פה. אני חושב שזה מאוד מרגש. יש כאן עניינים משפטיים, פרטיות ובעיות אחרות, אך אני חושב שאלו שלוש דוגמות של שלוש תעשיות חדשות לגמרי שישנו את העולם שלנו ובהחלט משנים את כלכלת ישראל.

דיברתי על הדברים שנוכל לעשות בחקלאות בישראל, אך זה למעשה משפיע על כל העולם. בהודו, התרגשתי כאשר אמרו לי חקלאים הודים שהם הגדילו את ההכנסה שלהם פי שלוש, פי ארבע ואפילו פי חמש. או באפריקה, שם לאמא אפריקאית יש גישה לטכנולוגיות מים שחוסכת ממנה את הצורך ללכת כל יום ארבע שעות הלוך וארבע שעות חזור בשביל להביא מים לילדים שלה.

הדוגמות רבות בתחומים רבים. טכנולוגיה משנה את ישראל. טכנולוגיה משנה את העולם. אך טכנולוגיה היא רק המחצית הראשונה של מדע וטכנולוגיה. היא היישום, היא אינה המעיין. עלינו לפתח גם את המעיין.

הודעתי עכשיו בעברית שנעשה את זה, שנעסוק בתחומי מדע בסיסיים: מדעי הנתונים, מחשוב קוונטי, מתמטיקת קוונטים ותחומים אחרים, שאני חושב שהם חיוניים לעתידה של ישראל, לביטחון ישראל.

בסופו של דבר, החברות שלנו תיבחן על השילוב של מדע עם טכנולוגיה. ולכן אני חושב שהערב הזה חשוב כל כך. ישראל רוצה להיות שותפה שלכם הן במדע והן ובטכנולוגיה. אנו חושבים שלא היינו יכולים לבקש שותפים טובים יותר ואנו חושבים שלא הייתם יכולים לבוא למקום טוב יותר״.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. אולי כדאי ליידע את מר נתניהו שסקוט אהרונסון, אחד המומחים המובילים בתחום התיאוריה של חישוב קוואנטי נמצא בדיוק עכשיו בשנת שבתון באונ. ת"א.

    סקוט משתייך לאלה ש"שכחו מזמן מה זה להיות יהודים" אליבא דנתניהו, אבל אולי הוא ייאות לתת קצת ייעוץ בכ"ז.

  2. כאשר לראש הממשלה שלנו יהיה ווטסאפ, Waze, טלפון חכם או כתובת מייל אני ארגיש שאני מוכן לשמוע משהו שהוא אומר בענייני טכנולוגיה. עד אז – סליחה – זה נשמע לי כמו גיבובי מילים ולא חשוב בדיוק מה הוא אומר..

  3. מחשוב קוונטי הוא נקודה סינגולרית בבינה מלאכותית למשל משום שתוספת 1 QBIT מכפילה עקרונית את מהירות עיבוד הנתונים מבלי להעלות את תדר השעון של השבב.
    אינטל הוציאה 50 QBIT, חברת IBM נדמה לי 50 ו-30 QBIT, גוגל – שבב בלבד 70 QBIT.
    כמות הפעולות שם 2^70 כפול 3E9 בשנייה.
    שום אבולוציה ביולוגית לא מתחרה בזה, ולכן לא רחוק היום ולדעתי בגוגל הוא כבר שם שמחשב יהיה בעל 15 מיליארד נויורונים – כוח החישוב הגולמי של אדם.

    יש בזה גם קללה. הוקינג ז"ל ואלון מאסק חוששים שזה עלול להיות סופה של הבינה האנושית ועלייתן של המכונות החושבות. לכל מי שמזלזל – פשוט להתעדכן.
    בינה עילית זה לא רק כוח חישוב גולמי, אך מה שעשו גוגל מ-2012 הם הנגישו את כושר החישוב המדהים והמחקר בו למיליוני חוקרים, ובהם אני. ואני לא איש סגל עדיין. להערכתי כל שנתיים מכפילה איכות הבינה את עצמה, איכות ולא רק כמות. המין האנושי מגיע לבגרות טכנולוגית הרבה הרבה לפני שהוא מגיע לבגרות תרבותית ומתן מענה לשאלות: מה נעשה אחרי שנפתח בינה עילית כזו שעוברת אותנו.

    המוצא היחיד לטעמי זה סיבורג. שדרוג של יכולות אדם.

  4. הגיע הזמן. זו דוגמא שהאוניברסיטאות בארץ איתרו את הצורך הרבה לפני הממשלה למי ששואל למה צריך מחקר בסיסי ואוניברסיטה. האוניברסיטאות הגדולות שם.
    חבל שהשבב של גוגל למיחשוב קוונטי יצא מאוניברסיטת דלפט ולא מישראל. הטכניון מזמן כבר לא נסמך רק על השקעה ממשלתית והקים 3 מרכזי קוונטום (כולל זה ע"ש ויטרבי, וכעת ע"ש שילר?) ב-50 מיליון דולר תרומות כל מרכז. כולל מרכז זיסאפל לנאנו טכנולוגיה בנפרד, ומכון למצב מוצק, ומכון ע"ש ראסל ברי. הנובלים מהטכניון תרמו המון לתרומות הללו. לכן לא יורקים להבא לבאר שנקראת הנובל השוודי.

    קוריוז: אתמול אישרו לי מחשב בעל כושר חישוב של 7168 מעבדי core i7 6700. היום הטכנולוגיה הזו עולה החל מ 11500 ש"ח. למחשב כזה 4E22 פעולות בשנייה. למי שמבין זה מספר מרתק. 21 טרה פלופ למקצועיים.
    ב-2012 זה היה מחשב על. היום מחשב קוונטי יש רק לדיימלר וסמסונג ואינטל, IBM, גוגל. אני מאד רוצה, כרגע רק שעות הרצה במחשב החדש. אני מביא מודל מחשוב, מתחלק בעוגה ומקבל שעות.

  5. הטכניון הקים את מרכז הקוונטום השלישי בכספי תרומות.

    החוקר הצעיר מאוד פרופסור נתנאל לינדנר זוכה פרס קריל (וולף לחוקרים צעירים) 2017 ידוע במחקריו על מחשוב קוונטי יישומי ב topological insulators. מאמריו המורכבים מאד נגישים לכל קורא מבחינת זמינות.
    לגבי אוריינות. קריאתם מחייבת הבנה בפיזיקה של חומר מעובה.
    (אבי, נשמח לראיון שלך עם נתנאל לינדנר, נושא מיחשוב קוונטי יישומי – שם הוא חלוץ). רתימת פיזיקה של חומר מעובה, אחת היפות בפיזיקות, ומבנים קוונטיים חד ודו-ממדיים והנושא מהחמים ביותר כיום בפיזיקה topological insulator. זה הגביע הקדוש שהיה הגרפן.

    פרופסור מרדכי שגב, פרופסור מחקר בטכניון, ומגלה 2 פריצות דרך 2017 בנושא לייזר אחד מ-2 ראשי המכון החדשים לחקר הקוונטום, נוסף על היותו ראש צוות I-Core למצויינות ישראלית בנושאי פוטוניקה. בצוות חברים מיטב הפרופסורים בארץ מכל האוניברסיטאות בנושא.

    כדאי לדחוף את פרופסור שגב לדעתי, וזו לא תעמולה, כמועמד לנובל, כי שם פוליטי ועקב התבטאויות אחרונות שלנו, קשה לי לראות שנותנים את הפרס לישראלי, אבל מוטי גילה בשנה האחרונה 2 תגליות שכל אחת בנפרד שווה פרס וולף- אבי דיווחת על זה. על זה קיבל מוטי שגב את הפרס הגבוה ביותר בלייזרים בעולם.

    בנושא אלגוריתמים של מחשוב קוונטי יש לנו לפחות מומחית עולמית אחת מהעברית. והמרכז לאינפורמציה קוונטית – פרופסור נדב כץ העברית. לא עשיתי סקר, אך אני בטוח שבר-אילן ובאר שבע לא קוטלות קנים.
    פרופסור נתנאל גרנות הצעיר – אוניברסיטת אריאל. הולכה קוונטית.

    אני אישית מחפש מי שיסכים לתת שעות למחשב קוונטי למודל חדש, אך זו בעיה שלי לאתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן