ישראל תשקיע במערך מיחשוב קוונטי לנושאי בטחון

כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס גדול של שרי מדע וטכנולוגיה, שהתקיים בימים שני ושלישי השבוע בירושלים. * “הממשלה מתכוונת להקים מערכת שתטפל בתחום המחשוב הקוונטי, בסדר גודל דומה להשקעה בסייבר”, “מדע הוא הבאר שממנו מוציאים דליים של טכנולוגיה”

הממשלה תכריז בקרוב על תכנית טכנולוגית-מדעית, שתכלול צוות מומחים ש-“יקדם את ישראל בתחומים בעלי תרומה קריטית לביטחון”, כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחד מהתחומים שבהם תעסוק הוועדה יהיה המחשוב הקוונטי. נתניהו ציין כי תוקם מערכת בנושא, “בהשקעה בסדר גודל דומה לזו שהוקדשה לסייבר”.

ראש הממשלה אמר את הדברים בכנס בינלאומי לשרי מדע ובכירים, שנפתח שלשום (ב’) בירושלים. בכנס משתתפים נציגים מיותר מ-25 מדינות בעולם, כמו גם מדענים וראשי ארגוני מדע בינלאומיים כגון מאיץ החלקיקים CERN. בין המדינות המשתתפות: הודו, ארגנטינה, פולין, תאילנד, בולגריה, אוגנדה, סינגפור וצ’כיה.

“אני מזכיר לכם שרק לפני כמה שנים הודעתי שנהפוך את ישראל למעצמת סייבר. היו ששאלו מה זה סייבר, היו שלא האמינו שנהפוך למעצמה. כיום כולם מבינים את חשיבות התחום”, אמר נתניהו. הוא ציין ש-“קידומה של ישראל כגורם עולמי במחשוב הקוונטי הוא אתגר לא פחות גדול והמשמעות של זה לישראל לא פחות עמוקה. אני מאמין שזה יעד בר השגה”.

“מדע הוא הבאר שממנו מוצאים דליים של טכנולוגיה”
נתניהו הוסיף ואמר ש-“המדע והטכנולוגיה – שניהם חשובים, אבל לא דומים. מדע הוא הבאר שממנו מוציאים דליים של טכנולוגיה. ישראל היא מעצמה טכנולוגית – זה מה שאני שומע גם ממנהיגים. אלא שלישראל אין ברירה. עם שטח קטן ומשאבים מוגבלים, אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגית החיוניות לביטחוננו, לרבות טכנולוגיות מידע. ואמנם, הממשלה מקדישה השקעה עצומה לטכנולוגיית המידע בסביבת הסטארט-אפים, והשוק החופשי מאפשר לבוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא ובוגרי אוניברסיטאות בתחום לפתוח חברות משלהם וליצור תעשיית ידע אדירה”.

כדוגמה הוא הביא את האגרוטק – טכנולוגיה בתחום החקלאות. “יש לנו ניסיון עצום בחקלאות וחיברנו אותה לטכנולוגיה. רחפנים יכולים להגיד לנו ברמת הצמח הספציפי, אם צריך להשקות אותו או לרסס בפני מזיקים. קוראים לזה חקלאות מדייקת”, הוסיף.

עוד ציין נתניהו את תעשיית הרכב והטכנולוגיה הגדולה שהתפתחה בישראל, והזכיר את מובילאיי (Mobileye), שנרכשה על ידי אינטל (Intel), ואת Waze, שנרכשה על ידי גוגל (Google).
לישראל באמת אין ברירה. אנו מדינה קטנה עם משאבי טבע מעטים ועם איומים רבים על ביטחוננו. נאלצנו להשקיע בטכנולוגיה צבאית, בטכנולוגיית מידע בכל הנוגע למודיעין צבאי. זאת השקעה עצומה. אנו חשבנו שמה שצריך לעשות הוא לשדך את ההשקעה הממשלתית הגדולה הזאת בטכנולוגיית מידע עם שווקים ותרבות של חברות הזנק—סביבת שוק חופשי שמאפשר למשוחררי צה”ל וגופים אחרים בישראל להקים חברות משלהם וליצור את תעשיות המידע של העתיד.

טכנולוגיות אלו נמצאים כעת בפיתוח בכל מקום. היו ברשותנו שיטות חקלאות מסורתיות שאיתן הפרחנו את השממה. אך חיברנו עכשיו את החקלאות, לדוגמה, עם תעשיות המידע, כך שרחפנים, בשילוב בינה מלאכותית בשילוב מאגרי מידע בשילוב השקייה ודישון בטפטפות, יכולים כעת לשלוח מים והזנה ישירות לצמח הבודד. זה נקרא חקלאות מדייקת. זהו הנישואין בין טכנולוגיית מידע לבין חקלאות.

התהליכים הללו מתרחשים עכשיו בכל תחום ותחום. בעוד זמן לא רב, כבר לא יהיה הבדל בין הייטק לטכנולוגיה מסורתית. זה ייקח זמן, אך כמעט כל תחום יהיה משולב בטכנולוגיה.

המדינות שיובילו את העתיד הן אותן מדינות שמחדשות. העתיד שייך למי שמחדש. ישראל היא מדינת חדשנות. אומר אפילו שהיא היא אומת החדשנות, ואנו תופסים את העתיד. אנו רוצים לתפוס אותה יחד אתכם. אנו חושבים שקיים מעיין בלתי נדלה של הזדמנויות. ההזדמנויות הללו מגיעות מנקודת ההשקה בין בינה מלאכותית, נתוני עתק, וקישוריות, שם נוצרות תעשיות חדשות לגמרי.

התעשייה הראשונה שנוצרה כתוצאה מכך היא ההגנה בסייבר. בישראל מושקעים כ-20 אחוזים מההשקעה העולמית הפרטית בהגנה בסייבר. קיבלנו החלטה מודעת להגביל את השליטה וההתערבות הממשלתית בתחום זה למרות שיש לה השלכות עמוקות בתחום הביטחון. ההגבלה הזאת נועדה לאפשר למאות חברות הזנק בתחום ההגנה בסייבר להתפתח, ליצור שותפויות עם חברות אחרות ועם ממשלות אחרות. כי הבנו את הפוטנציאל הגדול שטמון בהגנה בסייבר בעולם שלנו כיום, באינטרנט של דברים, ואנו מבינים שיש כאן שוק ענק. זאת הדוגמה הראשונה.

הדוגמה השנייה היא תעשיית הרכב. עד לאחרונה לא הייתה בישראל תעשיית רכב. ניסינו ונכשלנו. נכשלנו מכיוון שלא היינו יכולים להתחרות בהיקף בהרכבת שסי ומנועים וייצור צמיגים. ניסינו ונכשלנו. אני זוכר את זה מכיוון שלפני שנים רבות כאשר הייתי קצין צעיר, קיבלתי רכב תוצרת ישראל שהייתה עשויה פיברגלאס. נשענתי עליה, והיד שלי פשוט חדרה פנימה. התעשייה לא החזיקה מעמד זמן רב.

מישהו מכם זוכר את המכונית הזאת? הסוסיתא?

היום יש לנו תעשיית רכב. יש לנו תעשיית רכב מכיוון שבקרוב מאוד 85% מערכו של הרכב יהיה תוכנה. מכוניות יהיו למעשה מכוניות על גלגלים, וכנראה שאפילו מחשב שניתן להחלפה על גלגלים. ובתחום הזה יש לנו דיבור.

חברה שנמצאת לא רחוק מכאן, בירושלים, “מובילאיי”, נמכרה לאחרונה ל-“אינטל” תמורת 15 מיליארד דולר. לדעתי שוויה גבוה בהרבה, אך זה עדיין הרבה יותר מחברה הישראלית האחרת, “waze”, שנמכרה ל-“גוגל” תמורת מיליארד בודד מסכן אחד.

יש בישראל כעת תעשיית רכב הודות לנתוני עתק, בינה מלאכותית וקישוריות.

התחום השלישי, עם הזדמנויות אדירות לעתיד, היא רפואה דיגיטלית. יש לנו מאגר מידע ממוחשב שמכיל את התיקים הרפואיים של קרוב ל-98% מהאוכלוסייה. ב-20 השנה האחרונות, התיק הרפואי של כל ישראל זמין. אפשר לראות אותו בכל בית חולים בארץ. ממאגר המידע הזה אנו לוקחים דגימה של 100,000 אנשים ומתוכם תת-קבוצה קטנה יותר של 2,000 ונעקוב אחרי הפיזיולוגיה שלהם. אז יהיה לנו את האוכלוסייה הכללית, דגימה גנטית של תת-קבוצה של 100,000, ודגימה פיזיולוגית של תת-תת-קבוצה של 2,000. התכנון הוא להריץ אלגוריתמים על מאגר המידע הזה כדי לנסות למצוא תרופות פלא ברפואה מניעתית אישית ויש עוד דברים רבים אחרים שנעשה.

יש הרבה אתגרים פה. אני חושב שזה מאוד מרגש. יש כאן עניינים משפטיים, פרטיות ובעיות אחרות, אך אני חושב שאלו שלוש דוגמות של שלוש תעשיות חדשות לגמרי שישנו את העולם שלנו ובהחלט משנים את כלכלת ישראל.

דיברתי על הדברים שנוכל לעשות בחקלאות בישראל, אך זה למעשה משפיע על כל העולם. בהודו, התרגשתי כאשר אמרו לי חקלאים הודים שהם הגדילו את ההכנסה שלהם פי שלוש, פי ארבע ואפילו פי חמש. או באפריקה, שם לאמא אפריקאית יש גישה לטכנולוגיות מים שחוסכת ממנה את הצורך ללכת כל יום ארבע שעות הלוך וארבע שעות חזור בשביל להביא מים לילדים שלה.

הדוגמות רבות בתחומים רבים. טכנולוגיה משנה את ישראל. טכנולוגיה משנה את העולם. אך טכנולוגיה היא רק המחצית הראשונה של מדע וטכנולוגיה. היא היישום, היא אינה המעיין. עלינו לפתח גם את המעיין.

הודעתי עכשיו בעברית שנעשה את זה, שנעסוק בתחומי מדע בסיסיים: מדעי הנתונים, מחשוב קוונטי, מתמטיקת קוונטים ותחומים אחרים, שאני חושב שהם חיוניים לעתידה של ישראל, לביטחון ישראל.

בסופו של דבר, החברות שלנו תיבחן על השילוב של מדע עם טכנולוגיה. ולכן אני חושב שהערב הזה חשוב כל כך. ישראל רוצה להיות שותפה שלכם הן במדע והן ובטכנולוגיה. אנו חושבים שלא היינו יכולים לבקש שותפים טובים יותר ואנו חושבים שלא הייתם יכולים לבוא למקום טוב יותר״.