סיקור מקיף

הימצאותם של חיידקים מסוימים ברוק עשויה להעיד על פוסט טראומה בקרב חיילים משוחררים

במסגרת המחקר החוקרים אפיינו את המצב הפסיכולוגי, החברתי והרפואי של כ-200 חיילים משוחררים ובמקביל אספו מהם דגימות רוק. מממצאי המחקר עולה כי לכל אותם חיילים שסבלו מפוסט טראומה יש  תמונה אופיינית של חיידקים ברוק. שליש מהם לא אובחנו

פוסט טארומה. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
פוסט טארומה. איור: depositphotos.com

פריצת דרך מדעית של האוניברסיטאות תל אביב וחיפה עשויה לאפשר באמצעות דגימות רוק, אבחון מהיר, אובייקטיבי ומדויק של אנשים הסובלים מפוסט טראומה (PTSD). במסגרת המחקר, החוקרים אפיינו את המצב הפסיכולוגי, החברתי והרפואי של כ-200 חיילים משוחררים ובמקביל אספו מהם דגימות רוק.

ממצאי המחקר מצביעים על תמונה אופיינית של חיידקים ברוק שמופיעה אצל חיילים משוחררים שסבלו מתגובות קרב (כתוצאה ממלחמת לבנון הראשונה), ואשר כעת סובלים מפוסט-טראומה

לטענת החוקרים, תוצאות המחקר עשויות לעזור בעתיד לאבחון מדויק ואובייקטיבי של הסובלים מפוסט טראומה ולפיתוח תרופות הקשורות למיקרוביוטה (קהילה אקולוגית של מיקרואורגניזמים הנמצאים בתוך הגוף).

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי  MOLECULAR PSYCHIATRY  מביתNATURE  .

המחקר נערך בהובלתה של פרופ' אילנה גוזס ובשיתופם של פרופ' נועם שומרון, ד"ר שלמה סרגוביץ', והדוקטורנט גיא שפירא מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, פרופ' זהבה סולומון, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון באוניברסיטת תל אביב, ופרופ'  אברהם שגיא-שורץ והדוקטורנטית אלה לברט-לויט, המרכז לחקר התפתחות הילד, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. המשתתפים במחקר הם חלק ממחקר נרחב של פרופ' זהבה סולומון שחקרה במהלך ארבעה עשורים את תפקוד קבוצת חיילים משוחררים במישורים שונים.

כמו כן, המחקר נערך בתמיכת מחלקת הבריאות של צה"ל – אל״ם מיל׳ ד"ר אריאל בן יהודה, לשעבר ראש מחלקת הבריאות בחיל הרפואה של צה״ל. כיום מנהל מחלקה במרכז הרפואי לבריאות הנפש בשלוותה, שירותי בריאות כללית, ובשיתוף פעולה עם ביה"ח שריטה בברלין והמומחים למחקר בחיידקים ד"ר מרקוס היימסט ופרופ' סטפן ברסויל ועם אוניברסיטת הונג קונג שעוסקת בהשפעות זיהום האוויר (הפרופסורים ויקטור לי וז'קלין לם).

במסגרת המחקר, החוקרים בדקו קבוצה ייחודית של כ-200 יוצאי צבא ישראלים שהשתתפו במלחמת לבנון ב-1982. הבדיקה כללה היבטים פסיכולוגיים שונים הכוללים שינה, הפרעות בתיאבון, רגשות אשמה, מחשבות אובדניות, תמיכה חברתית וזוגית, עוינות, שביעות רצון מהחיים וכן שאלות העוסקות בדמוגרפיה, פסיכופתולוגיה, רווחה, בריאות והשכלה.

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

בשלב הבא, החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה השוו את תוצאותיה של התפלגות המיקרוביוטה של המשתתפים למדדי התוצאות הפסיכולוגיות וכן לתשובות שהתקבלו בשאלוני הרווחה, וגילו כי אנשים עם PTSD ומדדים פסיכופתולוגיים גבוהים מתאפיינים באותה תמונת רוק של חיידקים (חתימת מיקרוביוטה אוראלית ייחודית). לטענת החוקרים החשיבות של המחקר היא בכך שכעת לראשונה ניתן יהיה לאבחן פוסט טראומה גם באמצעות מדדים אובייקטיביים ולא רק התנהגותיים. מעניין להוסיף שזיהום אויר הראה התאמה בתמונת חיידקי הרוק ל- PTSD ושנות השכלה הראו השפעה מגנה ותמונה הפוכה של תמונת החיידקים ברוק. 

פרופ' אילנה גוזס: "למיטב ידיעתנו זהו התיאור הראשון של חתימת מיקרוביום ברוק בקרב חיילים משוחררים עם PTSD. להפתעתנו התברר שכשליש מהמשתתפים במחקר שסבלו מ-PTSD לא אובחנו מעולם ככאלה הסובלים מפוסט טראומה ועל כן לא קיבלו כל הכרה ממשרד הביטחון ומהרשויות המוסמכות.

חשוב לציין שעד כה אבחון של פוסט טראומה נעשה באמצעות מדידות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות בלבד. בזכות המחקר ניתן יהיה לאפיין בסובלים מ PTSD סמנים ביולוגיים מולקולריים אובייקטיביים תוך התחשבות בהשפעות סביבתיות. אנחנו מקווים כי באמצעות התגלית החדשה והחתימות של החיידקים המתוארות במחקר ניתן יהיה לסייע להקל על אבחונם של אותם חיילים כבעלי פוסט טראומה ובהתאמה לאפשר עבורם טיפול מתאים".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. נראה כמו מה שנקרא באנגלית over-fit
    סוג של אונס של הנתונים, כך שהצגתם תראה מסקנה מסויימת. כמה סוגי חיידקים נבדקו ? כמה מהסוגים הראו קורלציה כלשהי ? בהנתן מספיק סוגי חיידקים ומעט חולים,, אפשר לבחור תת קבוצה שתראה קורלציה עם כל גודל/סינדרום שנבחר… הכל מגודל הנעל, ועד לאות הראשונה בשם של הסבא מצד אמא

  2. יותר חשוב מבדיקת חיילים משוחררים היא בדיקת המתגייסים. אותם אנשים המגיעים לצבא עם תמונת החיידקים שזוהתה כתואמת לפוסט טראומה לא ישובצו במקומות המגבירים עקה אפילו אם יתנדבו לכך. זה יחסוך לצה"ל ולמדינה מיליונים של כספי שיקום ופיצוי ויעלה את איכות היחידות הקרביות.

  3. הלינק למאמר לא נכון. הוא מוביל למחקר על המולקולה החדשה של פרופ' סצ'י פאינרו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן