הטכניון אבל על מותו של פרופ’ אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

פרופ’ זק, ניצול גטו וילנה הוביל פריצות דרך מדעיות ושתי תופעות בפיזיקה קרויות על שמו. היה תלמידו של פרופ’ נתן רוזן, שותפו למחקר של אלברט איינשטיין. פרופ’ זק בילה את כל הקריירה שלו בטכניון

שרת החינוך דאז, יפעת שאשא-ביטון מעניקה את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה לשנת 2022 לפרופ' יהושע זק
שרת החינוך דאז, יפעת שאשא-ביטון מעניקה את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה לשנת 2022 לפרופ’ יהושע זק


פרופ’ אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ”ב, הלך הבוקר לעולמו. פרופ’ זק הוביל פריצות דרך מדעיות שהובילו ליישומים משמעותיים. הוא אחראי להישגים רבים בפיזיקה, ושניים מהם קרויים על שמו: התמרת זק המשמשת כיום בעיבוד אותות, ומופע זק – פאזה ייחודית בגבישים חד-ממדיים, שאותה פרסם בשנת 1989 בכתב העת המדעי Physical Review Letters. הוא השלים בטכניון תואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן, תלמידו ועוזרו של פרופ’ אלברט איינשטיין, ופרופ’ יואל רקח מהאוניברסיטה העברית. פרופ’ זק זכה במדליית ויגנר היוקרתית בשנת 2014 ונבחר לעמית כבוד של האגודה הישראלית לפיזיקה (IPS) בשנת 2018. בשנת 2022 הוענק לו פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה.


זק נולד בווילנה ביוני 1929. כשהיה בן 12 הוכנס לגטו עם משפחתו ואחר כך שהה במחנות כפייה ובמחנה ריכוז, שם איבד את שני הוריו ושניים מאחיו. כנער צעיר השתתף בצעדת המוות מערבה, שוחרר על ידי הצבא האדום – ומייד גויס אליו, עוד לפני שמלאו לו 16 שנים. עם שחרורו בשנת 1948 הוא חזר לווילנה והחל ללמוד בבית ספר תיכון, לימודים שסיים בהצטיינות למרות העובדה שהפסיד שנות לימוד רבות בגלל המלחמה והשירות הצבאי.

את לימודי הפיזיקה באוניברסיטת וילנה הוא סיים בהצטיינות ב-1955, ועל הדרך היה גם לאלוף ליטא בשיט קיאקים. באותה שנה הוא התקבל ללימודי תואר מתקדם בלנינגרד והחל ללמוד שם. ב-1957 עלה לישראל, התקבל לטכניון וכאן המשיך את לימודיו לתואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן. ב-1960 קיבל תואר דוקטור למדעים, שהה תקופה ב-MIT ואז חזר לטכניון והחל ללמד בפקולטה לפיזיקה. עשר שנים לאחר מכן הקים את המכון למצב מוצק בטכניון ועמד בראשו.


נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
 אמר כי “היום אנחנו נפרדים ממדען דגול, מעמודי התווך של הפקולטה לפיזיקה בטכניון וממתווי דרכה. עבודתו המחקרית סללה דרכים חדשות בהבנה של תופעות יסודיות במכניקת הקוונטים והאיצה פיתוח של יישומים הנדסיים חשובים. פרופ’ זק נמנה עם דור הנפילים שהניחו את היסודות לפיזיקה התיאורטית בישראל. כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה זכיתי להכירו מקרוב ולנהל אתו שיחות מדעיות מרתקות. הישגיו של פרופ’ זק זיכו אותו בהכרה עולמית וכולנו שמחנו מאוד כאשר בשנת 2022 הוא זכה לקבל את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה, פרס שכה היה ראוי לו.”


דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ’ עדי נסר 
אמר: “פרופסור זק היה ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וממוביליה. מעבר למדע האיכותי שיצא תחת ידיו הייתה לו תרומה רבה לפקולטה. פרופ’ זק תרם תרומה חשובה לפיזיקה, שזיכתה אותו בפרס ויגנר ובפרס ישראל. גם אחרי שיצא לגמלאות לפני כמה שנים, הפקולטה לפיזיקה ואיכותה האקדמית היו חשובות לו עד יומו האחרון, ועד לאחרונה הגיע לפקולטה באופן קבוע והשתתף בכל הפעילויות.”

פרס ישראל הוענק לפרופ’ זק ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, במאי 2022, על “פיתוח כלים מתמטיים כגון ‘התמרת זק’ ו’מופע זק’ המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים”. עוד הדגישה הוועדה כי “תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר”.


בשנה שעברה קיימה הפקולטה לפיזיקה בטכניון כנס בין-לאומי מיוחד בן ארבעה ימים, שהוקדש לפרופ’ זק. את הכנס, שעסק בקשר בין טופולוגיה ופיזיקה, ארגנו הפרופסורים אריק אקרמן וארי טרנר. “טופולוגיה, כמו תורת הקבוצות, היא תחום אלגנטי של מתמטיקה המאפשר לתאר צורות גיאומטריות בכל מקום שהן מתרחשות בו,” אמר פרופ’ אקרמן. “מפתיע עד כמה דרמטיות יכולות להיות ההשלכות של חלק מהמושגים הללו על ניסויים. הכנס, שבו השתתפו כ-200 איש, רובם חוקרים צעירים, ריכז רבים מהפיזיקאים הבולטים התורמים באופן יצירתי למהפכה טופולוגית זו בפיזיקה של החומר – תחום שפרופ’ זק היה אחד מחלוציו.”

לצד המושבים המדעיים הוקדש בכנס מושב מיוחד לדמותו של פרופ’ זק. במושב זה סיפרו תלמידיו לשעבר על דמותו כמורה וכמחנך שהקדיש מאמצים רבים לחינוך דורות חדשים של מהנדסים וחוקרים, ועמיתיו סיפרו על דרכו פורצת הדרך בטופולוגיה של פיזיקת החומר המעובה. לדברי פרופ’ אקרמן, “לאורך כל הקריירה שלו בטכניון הדגיש פרופ’ זק את החשיבות של סביבת מחקר חמה ופעילה בפקולטה החיונית כדי למשוך חוקרים מוכשרים, ובכנס הצלחנו לעמוד בקריטריונים שלו למצוינות ולחברה – הן ברמת המרצים המוזמנים, ובהם חתני פרסי נובל וולף, והן ברמת המשתתפים – והוכחנו שוב שהטכניון הוא מגדלור של מצוינות בפיזיקה.”

יהי זכרו ברוך.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.