החתימה הנסתרת של האמן

חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו – ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי

כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock
כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Anthropological Archaeology, ונערך על ידי חוקרות מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית שבמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, נבחנו כ-300 קנקנים שיוצרו משנות השמונים ועד היום, משמונה כפרים באזור ג'ודופור שבראג'סטן (צפון-מערב הודו), על ידי 23 קדרים מומחים משתי קבוצות אתניות – מוסלמים והינדים, שתי קבוצות דת משמעותיות במדינה. הקנקנים, שיוצרו למראית עין בצורה זהה ואחידה, צולמו באופן דיגיטלי ולאחר מכן קובצו בטכנולוגיית 'פוטוגרמטריה' למודל תלת-ממדי, ועובדו במעבדה לארכאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית. מטרת-העל של המחקר הייתה לאתר "חתימות" תרבותיות ואישיות בייצור של כלים סטנדרטיים ודומים בצורתם, המבוצעים על ידי קדרים מיומנים.

תוצאות המחקר הראו כי על אף ששתי הקבוצות מייצרות לכאורה את אותו סוג של קנקן, כל קבוצה  מדגישה תכונות גיאומטריות זעירות מסוימות, באופן בלתי-מודע, ובכך משיגה סגנון ייצור ייחודי. "הקדרים לא יוצרים תוצרים שונים בכוונה, הם אפילו לא מודעים לכך שהם מייצרים קנקנים שונים.  למעשה, השיוך התרבותי שלהם חזק יותר מהכל, כל קבוצה מייצרת את תוצריה באופן שונה וההבדלים בין הכלים כל-כך זעירים שהעין האנושית אינה מסוגלת להבחין בהם. זה ממחיש את 'טביעת האצבע' התרבותית שלהם, אליה הם לא בהכרח מודעים", מסבירה אחת מעורכות המחקר, הדוקטורנטית במעבדה לארכאולוגיה חישובית אורטל הרוש. זאת ועוד, נמצא כי רשת הייצור המוסלמית היא צפופה ומאופיינת בקשרים משפחתיים חזקים בין כפרים, בעוד שלכל כפר ההינדי יש רשת ייצור-משפחתית משלו. אי לכך, הייצור המוסלמי מקשה על הדגשת 'חתימות' מורפולוגיות מקומיות, בניגוד לאופן הייצור ההינדי.

המחקר נערך במעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי הדוקטורנטית במעבדה לארכאולוגיה חישובית אורטל הרוש, ראשת המעבדה לארכאולוגיה חישובית פרופ' ליאור גרוסמן, ובשיתוף עם ד"ר ולנטין רו מ-CNRS שבפריזוראש המעבדה לתיעוד ומחקר דיגיטלי בארכיאולוגיה של רשות העתיקות ד"ר אבשלום קרסיק.

"יישום המתודה שננקטה במחקר זה הינה בעלת השלכות חשובות ומעניינות למחקר הארכאולוגי ופרשנותו", קובעות עוד החוקרות. "חיפוש אחר סגנון אישי ותרבותי ברקורד הארכאולוגי הוא מורכב, בעיקר כי ממצאים ארכאולוגיים אינם מייצגים רגע ספציפי בזמן. היכולת לעקוב אחר שינויים מזעריים, שאינם נראים בעין ושיכולים להדגיש 'טביעת אצבע' אישית או תרבותית, יכולה להיות תרומה חשובה בניתוח הממצא הארכאולוגי".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מחד, נכתב לציבור הרחב, מאידך מיועד לחוקרים. חסרות דוגמאות, על מה מדובר בתכלס, מה זה אומר, כיצד זה משפיע על הארכיאולוגיה, מה ניתן ללמוד מכך, מה החשיבות של המחקר ועוד. כתבה שעדיף שלא היתה מתפרסמת.

  2. מיחזור של מחקר שנעשה כבר לפני לא מעט שנים וגילה את אותו הדבר, גם אם בשיטות פחות מתוחכמות. זהו נושא שעשוי לעניין ארכיאולוגים אבל לא בדיוק אייטם שאמור ללכת לתקשורת. כנראה שביחד עם המאמר ההזוי על דיוקנאות האלוהים בצלמיות החומר שיצא לפני זמן לא רב, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית משווע לקצת סנסציות בגרוש, דבר שעד עתה היה מקובל בעיקר אצל המתחרה ממערב.

  3. אפשר דוגמא ל"חתימה נסתרת"?
    מאמר מדבר באויר ואי אפשר להבין- תראו כמה דוגמאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן