החתימה הנסתרת של האמן

חוקרות מהאוני’ העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו – ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים “חתימות” נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Anthropological Archaeology, ונערך על ידי חוקרות מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית שבמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, נבחנו כ-300 קנקנים שיוצרו משנות השמונים ועד היום, משמונה כפרים באזור ג’ודופור שבראג’סטן (צפון-מערב הודו), על ידי 23 קדרים מומחים משתי קבוצות אתניות – מוסלמים והינדים, שתי קבוצות דת משמעותיות במדינה. הקנקנים, שיוצרו למראית עין בצורה זהה ואחידה, צולמו באופן דיגיטלי ולאחר מכן קובצו בטכנולוגיית ‘פוטוגרמטריה’ למודל תלת-ממדי, ועובדו במעבדה לארכאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית. מטרת-העל של המחקר הייתה לאתר “חתימות” תרבותיות ואישיות בייצור של כלים סטנדרטיים ודומים בצורתם, המבוצעים על ידי קדרים מיומנים.

תוצאות המחקר הראו כי על אף ששתי הקבוצות מייצרות לכאורה את אותו סוג של קנקן, כל קבוצה  מדגישה תכונות גיאומטריות זעירות מסוימות, באופן בלתי-מודע, ובכך משיגה סגנון ייצור ייחודי. “הקדרים לא יוצרים תוצרים שונים בכוונה, הם אפילו לא מודעים לכך שהם מייצרים קנקנים שונים.  למעשה, השיוך התרבותי שלהם חזק יותר מהכל, כל קבוצה מייצרת את תוצריה באופן שונה וההבדלים בין הכלים כל-כך זעירים שהעין האנושית אינה מסוגלת להבחין בהם. זה ממחיש את ‘טביעת האצבע’ התרבותית שלהם, אליה הם לא בהכרח מודעים”, מסבירה אחת מעורכות המחקר, הדוקטורנטית במעבדה לארכאולוגיה חישובית אורטל הרוש. זאת ועוד, נמצא כי רשת הייצור המוסלמית היא צפופה ומאופיינת בקשרים משפחתיים חזקים בין כפרים, בעוד שלכל כפר ההינדי יש רשת ייצור-משפחתית משלו. אי לכך, הייצור המוסלמי מקשה על הדגשת ‘חתימות’ מורפולוגיות מקומיות, בניגוד לאופן הייצור ההינדי.

המחקר נערך במעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי הדוקטורנטית במעבדה לארכאולוגיה חישובית אורטל הרוש, ראשת המעבדה לארכאולוגיה חישובית פרופ’ ליאור גרוסמן, ובשיתוף עם ד”ר ולנטין רו מ-CNRS שבפריז, וראש המעבדה לתיעוד ומחקר דיגיטלי בארכיאולוגיה של רשות העתיקות ד”ר אבשלום קרסיק.

“יישום המתודה שננקטה במחקר זה הינה בעלת השלכות חשובות ומעניינות למחקר הארכאולוגי ופרשנותו”, קובעות עוד החוקרות. “חיפוש אחר סגנון אישי ותרבותי ברקורד הארכאולוגי הוא מורכב, בעיקר כי ממצאים ארכאולוגיים אינם מייצגים רגע ספציפי בזמן. היכולת לעקוב אחר שינויים מזעריים, שאינם נראים בעין ושיכולים להדגיש ‘טביעת אצבע’ אישית או תרבותית, יכולה להיות תרומה חשובה בניתוח הממצא הארכאולוגי”.

עוד בנושא באתר הידען:

• מתן זכויות לילידים למיתון ההתחממות
• זיהוי פלילי – המדע בשירות החברה
• הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים