סיקור מקיף

"הדיכוטומיה: מצד אחד יש התחזקות של המדע והערכה למדענים אבל גם מתחזקת תנועה של זלזול במדע"

את הדיכוטומיה הזאת מנסה לפוגג הנשיא הנכנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל. בשיחה עם אתר הידען הוא מסביר כי, בין השאר, הוא מתכוון להקטין את הפער בין תומכי המדע למזלזלים בו

טקס חילופי נשיאי האקדמיה למדעים בבית נשיא המדינה 14.11.21 צילום: מיכל פתאל מאושר_2
טקס חילופי נשיאי האקדמיה למדעים בבית נשיא המדינה 14.11.21 צילום: מיכל פתאל מאושר_2

בחודש נובמבר 2021 הגיש נשיא המדינה יצחק הרצוג את כתב המינוי לנשיא החדש של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, מי שכיהן קודם לכן במשך שש שנים כסגנה של הנשיאה היוצאת, פרופ' נילי כהן. שני הנשיאים התייחסו למתרחש היום בשטח – ה"ספקנות" כלפי המדע. "חייבים להילחם בתופעות האלה וגם באמונות שווא ובמידע כוזב הנוגעים למדע, ולהעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית, המבוססת על עובדות ולוגיקה", אמר פרופ' הראל. דבריו תאמו גם את קביעתו של הנשיא הרצוג, שאמר בנאומו "כשאנחנו בעיצומה של מתקפה מטלטלת של פייק ניוז, חובה עלינו לחזק את הכוחות המדעיים כנגד אלה שמנסים לערער אותם ולקרוא עליהם תיגר – ובמיוחד מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים".

 בראיון לאתר הידען מסביר פרופ' הראל: "הדיכוטומיה מאוד ברורה: מצד אחד יש התחזקות של המדע וגוברת ההערכה לעוסקים במדע בגלל משברים כמו מגפת הקורונה ומשבר האקלים. יותר ויותר אנשי מבינים שהמדענים אינם רק כותבים נוסחאות על הלוח או מערבבים חומרים במעבדה, אלא שמה שהם עושים חשוב ויכול להיות קריטי לחיים של כל אחד ואחת מאתנו ואף לעתיד כדור הארץ. כך ישנה העצמה של המדע בקרב חלקים גדולים בציבור."

"מצד שני, מתרחשת העצמה גם בכיוון ההפוך – של הזלזול במדענים, במדע, במספרים, בראיות, ובחשיבה הרציונלית, ומה שמתעצם זהו המרחק בין שני המחנות האלה. אפשר להשוות זאת לדיכוטומיה בין אנשים שמאמינים לבין הכופרים, אלה שאינם מאמינים; בין ימין לשמאל ועוד. כל הדיכוטומיות הללו מתחדדות גם בארץ וגם בעולם. התפקיד המרכזי שלי כנשיא האקדמיה למדעים הוא לדאוג למדע, ולכן הקרע שהולך וגדל מדאיג. המדע תופס מקום חשוב יותר אבל בה בעת ישנה קבוצה לא קטנה שמביעה זלזול קולני כנגד המדענים והמדע."

שילוב כוחות בין המדעים המדויקים למדעי החברה והרוח

 עוד מוסיף פרופסור הראל: "כמי שעומד בראש אקדמיה למדעים שכוללת גם את מדעי הרוח והחברה, אני מדגיש את השילוב הזה כי דיכוטומיה דומה קיימת גם במדעי הרוח והחברה, אם כי אופייה שונה. עם השנים הולך ונהיה ברור שידע והתמצאות באוצרות רוח ותרבות כמו היסטוריה, דתות, ספרות, אומנות ומוזיקה, חשובים כמו תחומים במדעי הטבע. אך לעומת אלה האחרונים כאן יש יותר בורות מאשר זלזול. קיים פער עצום בין מי שאומרים שחייבים שהנוער ישכיל גם בנושאים לא מדעיים, לבין חלק הולך וגדל של הנוער שמגלה חוסר משווע בידע בסיסי. כשמנסים לשוחח איתם על נושאים מרכזיים במדעי החברה והרוח אין להם מושג ירוק על מה מדובר." 

 "אני רואה את התפקיד שלי בניסיון להקטין את הפער בדיכוטומיות האלה, לקרב את הציבור הרחב ואת קובעי המדיניות למדע, ולהבנת חשיבותו של המדע, וזאת גם במדעי הטבע, גם במדעי הרוח וגם במדעי החברה. והדבר השני הוא להגדיל את הנראות של האקדמיה הלאומית למדעים. הרבה אנשים ששמעו על המינוי לנשיאות האקדמיה שואלים אותי מה כולל התפקיד מבחינה מעשית. גם בעולם האקדמי עצמו יש אנשים, כולל אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שחושבים שנשיא האקדמיה למדעים הוא בעצם מעין נשיא-על כל האוניברסיטאות. בפרפראזה על אחד הפיוטים של ליל יום כיפור אפשר לומר שהם חושבים שברצותו מעלה נשיא האקדמיה אוניברסיטה אחת ומוריד אחרת, ברצותו מעניק מימון לזו ונוטל מזו, וכדומה."

"זה ממש לא נכון. איני הנשיא של כל האוניברסיטאות. אני עומד בראש גוף שתפקידו על פי חוק הוא לקדם את המדע ולתמוך בו ללא סייג, להגביר את נראות המדע, לייעץ לממשלה בענייני מדע ותכנון מדעי, לייצר ולתחזק  קשרים עם מוסדות דומים בחו"ל, ועוד כהנה וכהנה.

"בחודשים האחרונים, למשל, הוקמה באקדמיה ועדת מומחים רב-תחומית לבחינת נושא האקלים ופורסם דוח העוסק במחקר מדעי הים. ובימים אלה עומדת סוגיית הביטחון התזונתי במרכז שני כינוסים חשובים שלנו. האקדמיה מגישה למקבלי ההחלטות הרלוונטיים בממשלה ובכנסת את תוצאות פעילויותיה אלה באופן שוטף, כולל דוח תלת-שנתי על מצב המדע בישראל.

"זה מה שאנחנו עושים. וכמובן שומה עלינו לצרף לאקדמיה כחברים את המובילים והמובילות בתחומם ממגוון המוסדות להשכלה גבוהה, אנשים שמייצגים את המצוינות של המדע הישראלי על כל חלקיו: מדעי הטבע והמדעים המדויקים, מדעי הרוח ומדעי החברה."

עוד בנושא באתר הידען:

12 תגובות

  1. הלֶמָּה של פֶרְמָפְרוׁסְט (Permafrost's Lemma) שלקמן מפריכה את טענת עצבר בנוגע ל- π משתנה !

    הבה נתבונן בקבוצת מעגלים במשור אויקלידי בעלי נקודת מרכז משותפת ובזוית מרכזית משותפת אשר הישרים, קרניה, חותכים את כל המעגלים הללו.
    אם המעגלים "מפוזרים" במשור ואינם בעלי מרכז משותף – נתן להעתיקם אל נקודת מרכז משותפת שרירותית באמצעות מחוגה וסרגל(*).

    קרני הזוית המשותפת חותכות סקטור או "פרוסה" מכל עיגול בן הקבוצה וקשת מכל מעגל בן הקבוצה.

    כל ה"פרוסות" הללו דומות, אך נבדלות בפרמטר יחיד – הרדיוס.
    ההבדל ביניהן הוא רק scaling.

    כל המתבונן בעגולים ובמעגלים חברי הקבוצה בה מדובר, מבין מיד כי עקב הדמיון, נובע מיידית שהיחס בין הקשתות השונות עליהן נשענת הזוית המרכזית המשותפת לבין רדיוסי המעגלים מהם נחתכו הקשתות הללו בהתאמה – קבוע. יחס זה הוא, על פי הגדרתו, הזוית המרכזית, יהא גדלה אשר יהיה, והיא משותפת וזהה אצל כולם.

    הרחבת הזוית המשותפת והכללתה לשעור של מלוא הזוית הנפרשׂת מנקודת המרכז מביאה למסקנה כי היחס בין רדיוסי המעגלים לבין ההקפים המתאימים – קבוע, ולא משנה כלל מהו שעורו של קבוע זה.

    (*) הסרגל – לשרטוט קוים ישרים בלבד. לא למדידה. אין סרגלי-מִדָּה מְשֻנָּתִים בגאומטריה.

  2. איך הפרופסור המכובד מסביר סתימת פיות של מדענים מהשורה הראשונה שמעלים שאלות שמאתגרות את הנראטיב המרכזי המיינסטרימי?!

  3. אייל מה לעשות, אבל המדע הוא חד משמעי, והמדינות שהצליחו יותר הן אלה ששמעו למדענים. אני יודע שהמגבלות לא נוחות, אבל מכאן ועד לאיום על הדמוקרטיה המרחק רב. מי שמאיים על הדמוקרטיה הם דווקא אלה שמסיתים לאי אמון במדע ובמדינות.

  4. "מלחמה במכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים" היא לא "כוח מדעי" . זאת בדיוק הגישה שמעמידה את המדע ככלי במשחק שליטה ותודעה.

  5. נראה לכאורה שהנשיא החדש, לא רואה את הבעייה. הבעייה האמיתית היא זילות השימוש מושג מדע במקומות שהם מדע רך או לא מדע כלל. כמובן שכל קישור בין מדעי הרוח למדע, פוגע במדע. ההתעקשות לקשר בין מדע לפוליטיקה (כגון הנושא של מדעי האקלים) פוגע במדע. בואו נסתכל על הדוגמא של מדבקות האדומות שמשרד הבריאות שם על מוצרים עתירי מלח. האם יש ביסוס מדעי מספק אשר מקשר בין המאכלים הללו לתוחלת חיים? התשובה היא לא. וכאשר הנושא יתגלה, אז אנשים יגידו על כל דבר (גם כאשר הוא נכון) שאי אפשר לסמוך על המדענים.

  6. מתמטיקה הנו יידע המבוסס על הסכמות. מערכת ה"אמת" המתימטת נוקשה מאוד בקבלת אמת מתימטית .
    המדע האמפירי משתמש בפרמטרים מתימטים להצגת תגליות וחוקי טבע.
    המדע מתחיל לחטוא לאמת המדעית כאשר הוא נותן תוקף לתיאוריות מדעיות וכביכול מוצגות כאילו מדובר באמת מדעית.
    בכך מגיעות תגובות נגד מצד גורמים שונים.
    במידה ואנשי המדע יכירו במגבלות שלהם באופן שיתרכזו באמת מדעית אמפירית ואת התיאוריות ישאירו להוגים ופילוסופים ולא יושפעו מכל מיני אג'נדות ואינטרסנטים זה יכול לגרום לאנושות להתחבר למדע.
    במצב של היום בצדק חלק נכבד מתיאוריות מדעיות נראות מגוחכות בעיקר שהן מופרכות מתוך עצמן ומתווספות הנחות לא מבוססות להשלמת התיאוריה.
    בענין מאבק אנשי דת המדע חייב להכריז כי למדע אין כלים לקבוע אם העולם נברא באופן אקראי או תכנון מראש ע"י מתכנן על.
    יכול להיות שזה יחבר את העולם למדע ויתווספו קהלים רחבים אשר יעריכו את המדע

  7. המספר הוא לא 3.14 יש עוד הרבה ספרות אחרי הנקודה אם אני לא טועה בויקיפדיה מראים משהו כמו אלף ספרות אחרי הנקודה!

  8. אתם מתעסקים יותר מדי במה כמה אנשים קונספירטורים אומרים.. זה בסדר אם הם לא מאמינים במדע, בסוף יש להם בכף ידם מכשיר שקיים בזכות המדע, והם יכולים להתקלח, להפעיל מזגן, לנסוע לכל מקום בעולם, ואפילו לאכול ולא למות ברעב, בזכות המדע. אנחנו לא עושים מדע בשביל הכבוד של אותם אנשים אלא לשם פיתוח העולם

  9. תפקיד המדע הוא לחקור – ולא לשלוט.

    ככל שמדינה יותר דיקטטורית וקומוניסטית
    כך השיח שמתקיים בה (המשפטי והפוליטי)
    נותן משקל רב יותר למילה של "מומחים"
    ופחות משקל למילה של האדם הפשוט.

    המאבק הוא לא נגד המדע
    אלא נגד הסוציאליזם הברברי.
    בתנאי שוק חופשי,
    כל אדם רשאי לבחור בעצמו
    איזה מומחה לשכור ועם מי להתייעץ
    ומחליט לבד אם מתאים לו
    לאמץ את הייעוץ או לא.

    זה ההבדל.

  10. אל מערכת הידען
    אל תהססו לפרסם את תגובתי, שיש ידיעת כזב במתמטיקה הנמסרת מדור לדור כבר 2000 שנים.
    הנה הניסוי שגילה את ידיעת הכזב
    https://youtu.be/u2vamaSj-mw

    א.עצבר

  11. ידיעות כזב קיימות בכל חברה אנושית, וגם בקרב החברה האנושית
    העוסקת במדע מדויק (מתמטיקה, גיאומטריה, ופיזיקה)

    הפיזיקאים מצאו את הדרך " לפסול ידיעות כזב"
    הפיזיקאים מעמידים תמיד את הרעיונות שלהם למבחן המציאות הטבעית,
    ואם מציאות זו קובעת שהרעיון שגוי, אז הם מתקנים את עצמם.

    הניסוי המעשי הנערך במציאות הפיזיקלית הטבעית הוא הפוסק האחרון בעולמם של הפיזיקאים ,וכולם הסכימו לקבל את פסיקתו. ניסוי מעשי חדשני יכול לפסול תיאוריה פיזיקלית שהייתה מקובלת במשך שנים רבות, ובמקומה תבוא ללא היסוס תיאוריה חדשה.

    לכן לא פלא הוא שהפיזיקה כמדע מעשי משתנה ללא הרף, ובעקבות השינויים היא משתפרת בהבנת המציאות, ומגיעה להישגים מעשיים מופלאים , הנמצאים כיום על גבול המדע הבדיוני.

    ואילו המתמטיקאים לא רגילים להעמיד את הרעיונות שלהם למבחן הניסוי המעשי , והם מסתפקים במבחן ההיגיון של עצמם. המתמטיקאים הלכו מההתחלה בדרך התבונה הטהורה וההיגיון הצרוף, מכיוון שהם האמינו שהתבונה וההיגיון הצרוף , יובילו אותם אל האמת.

    חובה להדגיש כי המתמטיקאים קבעו בעצמם מהו ההיגיון הצרוף ומהי התבונה הטהורה, ולכן הם הציגו את המתמטיקה כמבנה רעיוני הגיוני שאין בו טעויות, ושלא ייתכן שיהיו בו טעויות.

    העיסוק המתמטי מעולם לא פיתח מנגנון ביקורת טבעי שקיים במציאות מכוח עצמו, והמתמטיקה בדקה את עצמה, אך ורק בכוח עצמה.
    מנגנון הביקורת הטבעי של הפיזיקאים היה הניסוי המעשי, אבל למתמטיקאים לא היה מנגנון ביקורת כזה.

    לכן, בהכרח נוצרה כאן אפשרות , שידיעות כזב מתמטיות יקננו בתוך המתמטיקה במשך מאות שנים, ולא תהיה כל דרך לסלקן. ומדוע לא תהיה אפשרות לסלקן ? מכיוון שהמתמטיקה כבר קבעה מראש "שהיא עצמה מבנה רעיוני שאין בו טעויות, ולא ייתכן שיהיו בו טעויות"
    כך נוצרו כל התנאים, שידיעות כזב יקננו בתוך המתמטיקה אולי לנצח.

    הנה דוגמה לידיעת כזב מתמטית שהחזיקה מעמד 2000 שנים ?
    קיימת ידיעת כזב מתמטית עוד מתקופת ארכימדס, הקובעת כי מספר יחיד שערכו כ 3.14 , הוא שמאפשר את המעבר בין קוטרו של כל מעגל ( קטן או גדול) אל אורך ההיקף שלו.

    אין שום אפשרות לפעול נגד ידיעת כזב זו, מכיוון שמלמדים אותה כידיעה מתמטית אמיתית בבתי ספר ובאוניברסיטאות. ידיעת כזב זו גם מופיעה כידיעה אמיתית בוויקיפדיה, וניתן למצוא אותה בכל פרסום של המדעים המדויקים .המספר 3.14 נטוע היטב בתודעה האנושית, ויש לו יום חג בתאריך 14/3 על המספר הזה 3.14 כתבו ספרים, והוא מופיע גם בסרט.
    מספר זה 3.14 גם קיבל את התואר "קבוע מתמטי" ויש לו מקום של כבוד בלימודי המתמטיקה.

    ידיעת כזב זו של המספר היחיד 3.14, עיכבה למעשה את התפתחות הגיאומטריה , וזו נשארה קפואה ומאובנת כמו בזמנו של אוקלידס.
    מדוע מדע הפיזיקה השתנה והתפתח באופן מדהים במשך 2000 השנים האחרונות, ומדע הגיאומטריה נשאר מאובן כמו בזמנו של אוקלידס ? מכיוון שמדע הפיזיקה הוא מדע מעשי המעמיד את עצמו תמיד למבחן המציאות הפיזיקלית, על ידי ניסויים ממשיים.
    ואילו מדע המתמטיקה הוא מדע תיאורטי, הבודק את עצמו בעצמו , בעזרת מבחני היגיון ותבונה שהוא קבע , כאשר הוא מחזיק בתפיסה שלא ייתכן שיהיו טעויות במתמטיקה.

    כך קיננה ידיעת הכזב של המספר 3.14 בתוך המתמטיקה 2000 שנים, והיא כנראה תישאר שם לנצח.
    את ידיעת הכזב הזו אפשר לסלק מהמתמטיקה, רק בדרכם של הפיזיקאים, כלומר בדרך של ניסוי מעשי ממשי.
    דרך כזו נפסלת מיד על ידי המתמטיקאים, כיוון שהם קבעו שרק בדרך התבונה וההיגיון אפשר לדבר אתם.
    אבל בדרך התבונה וההיגיון, המתמטיקאים כבר קבעו שאין טעויות במתמטיקה, ולכן אין טעם ואין צורך להציע ניסוי מעשי, שאמור לגלות שיש ידיעת כזב, בתוך המתמטיקה.

    לכן , המתמטיקה עצמה, מונעת כל אפשרות לסלק מתוכה ידיעת כזב.

    ידיעת הכזב של 3.14 יכולה הייתה להתקיים לנצח, אבל לא לעולם חוסן.
    בשנת 2017 נערך ניסוי ההיקפן, והוא הוכיח כי לכל גודל אמיתי של מעגל יש מספר מעבר ייחודי, המאפשר את המעבר בין אורך הקוטר לאורך ההיקף. מספרי המעבר האלה נמצאים בתחום צר, בין 3.14 ל 3.16

    ניסוי ההיקפן הביא מיד להתפתחות מדהימה בגיאומטריה , וגם סילק את פעילות המתמטיקה מהתחום הגיאומטרי של מעגלים . מיותר לציין שהמתמטיקאים מתנגדים נחרצות לשינוי מעמד העל שלהם , הנוטף היגיון צרוף ותבונה עליונה – כאשר הם נתפסים בעיני עצמם ,כמבשרי האמת.

    א.עצבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן