הגשושית של סין נוחתת במאדים

"לכל שלב יש רק סיכוי אחד, והפעולות היו מאוד קשורות. אם הייתה תקלה, הנחיתה הייתה נכשלת", אמר אחד מחברי צוות המשימה

איור אמן המתאר את רכב המאדים במשימת  Tianwen-1. איור: סוכנות החלל הלאומית של סין
איור אמן המתאר את רכב המאדים במשימת Tianwen-1. איור: סוכנות החלל הלאומית של סין

בייג'ינג, 15 במאי — הנחתת שנושאת את רכב המאדים הראשון של סין נחתה בהצלחה על כוכב הלכת האדום מוקדם בשבת בבוקר זמן בייג'ינג.

זאת הפעם הראשונה שסין הנחיתה גשושית על כוכב לכת שאינו כדור הארץ.

טיאנוון-1, שכוללת מקפת, נחתת ורכב קרקעי, שוגרה מאתר שיגור החלליות וונצ'אנג שבחוף מחוז האי האינאן שבדרום סין ב-23 ביולי 2020. זה היה השלב הראשון בחקר כוכבי הלכת של מערכת השמש על ידי סין, כשהמטרה היא להשלים הקפה, נחיתה ונסיעה על מאדים במשימה אחת.

השם טיאנוון, שמשמעו שאלות לשמים, מקורו בשיר שכתב המשורר הסיני הקדמון צ'ו יואן (בערך 340-278 לפנה"ס). רכב המאדים הראשון של סין נקרא ז'ורונג על שם אל האש במיתולוגיה הסינית העתיקה, שמתאים לשם הסיני של כוכב הלכת האדום: הואושינג (כוכב האש).

החללית נכנסה למסלול סביב המאדים בפברואר אחרי מסע של קרוב לשבעה חודשים בחלל, ובמשך יותר מחודשיים סקרה אתרי נחיתה אפשריים.

שלושה חודשים במסלול חניה

בשעות המוקדמות של שבת, החללית התחילה להנמיך ממסלול החניה שלה, וקפסולת הכניסה שמכילה את הנחתת והרכב נפרדה מהמקפת בערך בשעה 4:00 בבוקר.

אחרי טיסה של בערך שלוש שעות, קפסולת הכניסה נעה במהירות לעבר מאדים ונכנסה לאטמוספירה שלו בגובה של 125 ק"מ, והתחילה את השלב הכי מסוכן של כל המשימה.

ראשית, הצורה האווירודינמית שתוכננה במיוחד של קפסולת הכניסה האטה באמצעות החיכוך של האטמוספירה של מאדים. כשמהירות החללית הופחתה מ-4.8 ק"מ בשנייה לכ-460 מטר בשנייה, מצנח ענק ששטחו בערך 200 מטר רבוע נפתח כדי להמשיך בהפחתת המהירות לפחות מ-100 מטר בשנייה.

אז המצנח והמגן החיצוני של החללית הושלכו וחשפו את הנחתת והרכב, ורקטת הבלימה של הנחתת הופעלה כדי להאט עוד את מהירותה לכמעט אפס.

בגובה של בערך 100 מטר מעל פני המאדים, החללית ריחפה כדי לזהות מכשולים ומדדה את השיפועים של פני הקרקע. כדי להימנע מהמכשולים, היא בחרה באזור שטוח יחסית, ירדה באיטיות ונגעה בקרקע בביטחה עם ארבע הרגלים בולמות הזעזועים שלה.

הצלילה של החללית דרך האטמוספירה של המאדים, שנמשכה בערך תשע דקות, הייתה מאוד מורכבת ללא בקרת קרקע, והייתה צריכה להתבצע על ידי החללית באופן אוטונומי, אמר גנג יאן, בעל תפקיד במרכז חקר הירח ותוכנית החלל של CNSA.

"לכל שלב יש רק סיכוי אחד, והפעולות היו מאוד קשורות. אם הייתה תקלה, הנחיתה הייתה נכשלת", אמר גנג.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. לא נאסא ולא סינים הגיעו לאף מקום. שקרנים כולם .איפה וידיאו והוא עף בחלל ואיפה החלל ואיפה הנחיתה?

  2. שם למה אתה מתחכם? הכתבה ספציפית דברה על כוכבי לכת, והירח הוא לא כזה.

  3. הסינים הנחיתו גשושית על הירח.וגם החזירו דגימת קרקע מהירח לכדור הארץ.כך שזה לא פעם ראשונה שסין מנחיתה גשושית על מקום שהוא לא כדור הארץ

  4. כל החלטה לגבי תנועת כלי רכב מעופף (רחפן, נחתת) על מאדים המתקבלת תוך כדי תנועה חייבת להיות אוטונומית, כי עד שתגיע ממרכז הבקרה שעל כדור הארץ היא כבר לא תהיה רלוונטית.

  5. משמח ומרגש לחיות בעידן שבו האדם יוצא לראשונה מכוכב הלכת שלו. גם מסע לאלפא סנטורי מתחיל ביורי גגארין אחד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן