סיקור מקיף

האם חיסוני הדחף (בוסטר) לקורונה יעילים נגד זן האומיקרון? כל מה שאתם צריכים לדעת

נראה כי לאומיקרון יש  יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן המומחים ממליצים להתחסן בהקדם האפשרי

מאת: פול האנטר, פרופסור לרפואה, אוניברסיטת מזרח אנגליה

זהירות: זן אומיקרון של נגיף הקורונה מתפשט. ט ומשאיות ייעודיות. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
זהירות: זן אומיקרון של נגיף הקורונה מתפשט. ט ומשאיות ייעודיות. המחשה: depositphotos.com

וריאנט אומיקרון של הנגיף הגורם למחלת הקורונה (COVID-19) מתפשט כעת במהירות. דיווחים מוקדמים מראים כי אומיקרון גורם למחלה פחות חמורה מאשר וריאנטים  אחרים, אבל הוא עדיין מהווה סיכון לפגיעים ביותר, וחולים בזן הזה מתחילים להגיע לבתי חולים.

נראה כי לאומיקרון יש  יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף.

אילו חיסונים משמשים כזריקות דחף?

אלא אם כן יש סיבות חזקות לא להשתמש בהם (כגון תגובה אלרגית חמורה או תופעת לוואי אחרת בעבר), החיסונים של פייזר או מודרנה הם האפשרויות המועדפות.

אלה הם חיסוני mRNA, אשר נראים יעילים לעומת חיסונים אחרים לקורונה כגון כגון אסטרהזנקה. מחקר שנערך לאחרונה בדק איזה סוג חיסון הגן בצורה הטובה ביותר כאשר ניתן כמנה שלישית, ומצא שחיסוני ה- mRNA נתנו את הגידול הגבוה ביותר ברמת הנוגדנים.

מחקרים שונים (חלקם עדיין ממתינים לביקורת עמיתים) מצאו כי ערבוב בין חיסונים שונים במנות השונות בטוחים ומובילים לתגובה חיסונית חזקה.

כמה הגנה אקבל?

עוד לפני הגעתו של זן אומיקרון מחקרים הראו שההגנה של החיסון השלישי יורדת לאחר 90 יום. ואכן מחקר מוקדם (שטרם עבר ביקורת עמיתים) הצביע על כך ש-20 שבועות לאחר המנה השנייה, אנשים מעל 65 היו מוגנים רק ב-37% מפני COVID סימפטומטי אם הם קיבלו את החיסון של אסטרהזנקה. אם הם קיבלו את פייזר, נתון זה עמד 55% (אם כי האומדנים המקבילים להגנה מפני אשפוז  היו 76% ו -91% בהתאמה).

יש עדיין מעט נתונים על אומיקרון אבל סביר להניח שההגנה מפניו צפויה להיות יותר נמוכה בגלל המוטציות הטבעיות שעבר. מחקר נוסף בחן דגימות דם של מחוסנים כנגד הגרסה החדשה של הנגיף ומצא שהנוגדנים שבדם מצליחים  לנטרל  אותו במידה פחותה בהרבה בהשוואה לזנים הקודמים

נתונים מוקדמים מהעולם האמיתי שפרסמה סוכנות הבריאות של בריטניה מאשרים כי אכן רמת ההגנה יורדת. מחברי המחקר קובעים כי יעילות החיסון נגד אומיקרון אצל אנשים שהתחסנו במנה השניה לפני יותר מ-25 שבועות זניחה אצל מחוסני אסטרהזנקה ורק כ-35% אצל מחוסני פייזר. אבל אחרי זריקת הדחף, האפקטיביות של מחוסנים בחיסון של פייזר עלתה לכ- 75%.

כאמור הנתונים מתייחסים למחלה סימפטומטית. רמת הסיכון למחלה קשה לאחר זיהום באומיקרון עדיין לא ידועה, וכך גם האפקטיביות של חיסון הדחף נגד מחלה קשה.

עם זאת, בהתחשב בכך שחיסונים ובוסטרים הראו יעילות רבה יותר נגד מחלה קשה מאשר נגד הדבקה בכלל  בווראינטים קודמים, עלינו לצפות שההגנה מפני מחלות קשות תהיה גדולה בהרבה מ -75%.

כמו כן, בעוד לאומיקרון יש הרבה מוטציות בחלק הנצמד לתא, אין לו כל כך הרבה מוטציות באזורים שבהם מתמקדים תאים ספציפיים של מערכת החיסון הנקראים תאי T ציטוטוקסיים, אשר מסייעים בהפחתת חומרת המחלה. זו סיבה נוספת מדוע  מציאותי לצפות להגנה הרבה יותר גדולה מפני מחלות קשות. אבל כאמור צריך להמתין לנתונים בשטח.

אחרי קבלת מנת הדחף נדרשים ימים אחדים עד שהחיסון נעשה יעיל. מחקר שנערך בישראל מצא כי ההגנה מתחילה להופיע כשבעה ימים לאחר זריקת הדחף, ולאחר מכן ממשיכה לעלות במשך שבוע נוסף.

למאמר ב-The Conversatiob

עוד בנושא באתר הידען:

6 תגובות

  1. חיבור בין חלבונים הוא חיבור של התאמה מרחבית ( תבנית) כך מתחבר הוירוס לתאים וכך מתחברים הנוגדנים לחלבון שהם מנטרלים.
    הוירוס עטוף רובו בשרשראות סוכר שצמודות לחלבוני המעטפת שלו ולכן הנוגדנים שהגוף מיצר נגד החלבונים האלה לא יכולים להצמד .
    החלבון שבולט ממעטפת הסוכרית שעוטפת את הוירוס זה אותו חלבון שבעזרתו הוא נקשר לתאים (חלבון הספייק) החלבון הוא שטח גדול ונרחב יחסית שיש בו הרבה אתרים שאליהם יכולים להקשר נוגדנים שונים ורבים.
    ככל שיש יותר מוטציות ( שינויים) באתרים האלה במיוחד בחלק של החלבון שנקשר לתאים, החיבור של החלבון לתאים יהיה קשה יותר. ולכן מן הסתם המחלה תהיה שונה או קלה יותר או מדבקת יותר (או ההפך) … מצד שני חלק מהנוגדנים שהגוף פיתח נגד החלבון שהיה בוריאנט המקורי, לא יתאימו לאתרים שהשתנו, ולכן צפוי שהחיסון שהותאם לויראנט המקורי יהיה פחות יעיל , ולכן צפוי גם שהיעילות שלו תגבר ככל שתהיה כמות גדולה יותר של נוגדנים בדם ( כלומר קרוב לקבלת החיסון) ולכן בוסטר (שלישי רביעי…) יכול לעזור במקרה כזה .

  2. https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95?utm_source=whatsapp&utm_medium=message&utm_campaign=science-whatsapp
    לפי המאמר הזה, ״קסנובוטים״, יצורי כלאיים שAI הרכיבו באמצעות ציוד לעבודה מיקרוסקופית.
    מתאי גזע של צפרדע,+ תאי לב – התחילו להתרבות על דעת עצמם.
    ווי!ווי!ווי!
    מה יקרה כשהם ייפגשו עם mRNA?

    באמצעותם אפשר יהיה לשנות כל דבר בגוף כחומר ביד היוצר -ולא ברור מי הבוס שלהם! הם נוצרו הרי ״באופן ספונטני״… הערימו על יוצריהם והתחילו להתרבות…

    הם מיועדים, לפי המאמר, למשימות כגון נשיאת תרופות ישר לגידול הסרטני –

    הם יוכלו להפרות, לעקר, לחסן, לבטל חסינות, להוסיף לזיכרון, למחוק מהזיכרון… להפוך יצור לגאון או למפגר… לאכסן ולמחוק פריטים ממאגר הזיכרון, המודע והתת מודע…

    האם אני טועה?

    מה דעתך דוקטור?

  3. כותב המאמר איננו מבין גדול בוירולוגיה או באימונולוגיה. גיבוב של שטויות פסבדו מדעיות. מוטציה, טכנית, לא יכולה "לעקוף" את המערך המתמטי המקורי ממנו נוצרה. אם אתה מוגן כנגד המקור, אתה מוגן כנגד הוריאנט. לכו תחקרו בעצמכם, זה מידע וירולוגי בסיסי שידוע לנו כבר שנים רבות. כך מתנהל העולם, כך מתנהל הטבע. כל השנתיים האחרונות הן פסבדו מדע אחד שלם. חבל שאנשים נופלים בפח. וחבל לי שגם אתם הפכתם לשופר ממסדי שמפיץ שקרים.

  4. לא הבנתי. יש קישור למאמר המקורי. החלקים שהורדתי רלוונטיים למדינות אחרות כגון ארה"ב ובריטניה. למשל איפה מתחסנים ומי זכאי. לא רלוונטי לקהל הישראלי.

  5. סליחה אה אבל לא כותבים *כל מה שאתם צריכים לדעת * נראה שמסתירים מידע נוסף שאותו אנחנו לא אמורים לדעת אז בבקשה או את כל המידע או תצלמו את הכתבה שהעתקתם תודה

  6. איך הם יכולים לדעת?קודם כל הם יגמרו לעשות עליכם ניסויים ואחכ יוכלו לדעת …האחריות שמשרד הבריאות נותן הינה ל24 שעות …כל מה שאחרי 24 שעות הם טוענים שזה לא מהקורונה כדי שלא יצתרכו לשלם פיצויים ……מעניין כמה כסף הם מקבלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן