דברים שיורמים יודעים: האם השחמט הוא הוכחה לעליונות גברית ולגניוס היהודי?

המדור יעסוק בשתי שאלות בנושא משחק המלכים: האם נוכחות יהודים רבים בצמרת השחמט היא הוכחה לגניוס היהודי המפורסם והאם השליטה הגברית היא ההוכחה לעליונותנו האינטלקטואלית על בנות זוגנו?

המדור יעסוק בשתי שאלות בנושא משחק המלכים: האם נוכחות יהודים רבים בצמרת השחמט היא הוכחה לגניוס היהודי המפורסם והאם השליטה הגברית היא ההוכחה לעליונותנו האינטלקטואלית על בנות זוגנו?

ובכן הטבלה לא משקרת, אנחנו היהודים מככבים בצמרת השחמט: מזמנו של אלוף העולם הראשון וילהלם שטייניץ ומחליפו עמנואל לסקר דרך מיכאל בוטביניק ומיכאל טל ועד יהודים למחצה כבובי פישר וגארי קספרוב היו בני עמנו מיוצגים בנדיבות בקרב רבי האמנים. כבר מראשיתו של השחמט התחרותי הופיעו תיאוריות המקשרות את האופי היהודי, הגניוס היהודי ואפילו את הדת היהודית להצלחה שחמטית. וילהלם שטייניץ עצמו טען כי סיבת ההצלחה היהודית בשחמט היא סבלנות ואופי נוח. לרוע המזל שטייניץ הלך לעולמו בשנת 1900 ולא זכה לראות את בני עמו עתירי הסבלנות ונוחי האופי במולדתם. מקור המיתוס על “גניוס השחמט” היהודי טמון בפריחת השחמטאים היהודים מרוסיה שכבשו את השחמט העולמי.

בשנת 1918 חיבר השחמטאי הצרפתי  אלפונס גוץ ספר בשם “ההתקדמות המקבילה של השחמט והציביליזציה” ובו התפעלות מופגנת משיעורם הגבוה של יהודים בקרב השחמטאים ומהתרומה היהודית למשחק. ההתקדמות התיאורטית בשחמט שהושגה לא מעט בזכותו של שטייניץ שקידם את השחמט ממשחק המבוסס על תחבולות טקטיות למדע הבנוי על  ניתוח  עמדתי , מוצגת יחד עם ההצלחה היהודית במדעים ובעסקים. אפילו הצלחת התנועה הציונית בהצהרת בלפור מתוארת כמהלך מבריק בדרך לעוד  מט  יהודי “מאז התחילה תקופת הזוהר הנוכחית של השחמט  היהודים הפגינו שליטה הרבה מעל משקלם היחסי באוכלוסיה…התפתחות השחמט התקדמה במקביל לתנועה המשיחית המופלאה שהחלה להתבטא לפני כמה עשורים בעם היהודי ושכעת היא מוכתרת בתקווה להחיות את ממלכת ישראל .. אני יכול לחזות, ולא בעתיד הרחוק, את טורניר אליפות העולם הגדול מתקיים בירושלים”.

אם השליטה היהודית בשחמט מפתיעה הרי שההצלחה הגברית בתחום שאינו דורש שרירים מדהימה, לכאורה, עוד יותר. צמרת השחמט העולמית נשלטה מאז ומעולם ע”י גברים.

לנוכח הנתונים הלו אין, לכאורה, ספק שהשחמט מוכיח את עליונות מוחנו, הגברים היהודים לעומת הגויים הכסילים והנשים הפתיות.

אבל, מה לעשות, בדיקה מעמיקה מעט יותר מערערת את הביטחון הזה.  שאלת מפתח היא: האם שחמט מבטא אינטליגנציה? האומנם ביסוד הצלחתו של אמן השח עומד מח זריז המסוגל לחשב יותר מהלכים ממוחם של בני תמותה רגילים? מסופר על אלוף שחמט שנשאל כמה צעדים הוא צופה קדימה במשחק וענה “רק אחד – את הצעד הנכון”. ואכן, מחקרים הראו שאמני שחמט אינם מחשבים יותר מצבים אפשריים בפרק זמן נתון ויתרונם על שחקנים בינוניים הוא ביכולתם לזהות, לעיתים בזכות ידע תיאורטי ולעיתים קרובות על סמך אינטואיציה  עמדות עדיפות וכך להתמקד בבדיקת מספר קטן של מסעים שיש בהם פוטנציאל אמיתי. הצלחתן של תוכנות מחשב לנצח אלופי עולם  הושגה לאחר כשלון תוכנות שחמט שהתמקדו בבדיקת  מספר אסטרונומי של הסתעפויות אפשריות.  המכונות ניצחו כאשר המתכנתים עברו להקניית “אינטואיציית שח” לתוכנה ומאוחר יותר לבניית  מכונות היוצרות לעצמן את האינטואיציה הזו. הבעיה עם אינטואיציה שחמטית כזו היא בספציפיות שלה. קשה לנצל אינטואיציה הממוקדת בשרשרות רגלים או שליטה בערוגות המרכז לבעיות בעולם האמיתי. האינטליגנציה האנושית רבת פנים היא ולצורך הצלחה שחמטית, מלמד המחקר הפסיכולוגי, דרוש מרכיב ספציפי שלה: תפיסה מרחבית. השחמטאי זקוק לסוג האינטליגנציה הנדרשת מקשר בקבוצת כדורגל הנדרש לקרוא את תמונת המשחק ולפתח התקפה שלא תיפול במתכונת נבדל. מרכיבים אחרים של אינטליגנציה: דמיון, יכולת מילולית ויצירתיות אינם חיוניים להצלחה בשחמט. שחקני שחמט הם שפני מעבדה מועדפים על פסיכולוגים משום שקל לקשר תכונות הנבדקות במחקר ל”מד הכושר” שהוא ציון מספרי המבטא את הצלחת השחמטאי בטורנירים: לשחקנים מקצועיים מד כושר של מעל 2,000 ורמת הכושר הגבוהה ביותר שהושגה על ידי אדם הייתה 2882 (ציון אליו הגיע אלוף העולם מגנוס קרלסן בשנת 2014). להשוואה, מד הכושר הגבוה ביותר שהשיגה שחמטאית הוא  2735  – מספר 53 בטבלה. כבר ב1925 בדק הפסיכולוג הרוסי דז’קוב אמני שחמט והופתע לגלות כי יכולותיהם האינטלקטואליות אינן חורגות בהרבה מהממוצע, במאה שחלפה אישרו תצפיות רבות נוספות את ממצאיו. מבדקים פסיכולוגים הראו כי השחמטאים הטובים נוטים לאגרסיביות וחשדנות והם, באופן מובהק, חברותיים פחות מלא-שחמטאים או משחמטאים בינוניים. תפיסה מרחבית, אגרסיביות וחשדנות הם תכונות שהורמון המין טסטוסטרון מקדם אצלנו, הגברים . אותו הורמון שמשכלל את התפיסה המרחבית כדי שנוכל לצאת מחניה צפופה בלי נזקי פחחות (כדי להתרסק אח”כ בנהיגה אגרסיבית בכביש המהיר) עוזר לנו גם לזהות הזדמנויות וסכנות על הלוח ונותן לנו גם את המוטיבציה להכות ביריב. התפתחות תוכנות השחמט מאפשרת בדיקה מעמיקה יותר של פער המינים בשחמט, ניתן להשתמש בתוכנה שרמתה עולה על כל שחקן אנושי כדי להעריך איכותם של מהלכי שחמט ולהשוות ביצועי גברים ונשים. מחקר רחב מאוד ניתח מיליוני מסעים מתוך כ80,000 משחקי שחמט בטורנירים. איכותם של מהלכי אמצע המשחק – השלב בו נדרש השחקן לתחבולנות ומקוריות נבדקה באמצעות תוכנה שרמת המשחק שלה מקבילה לציון מד כושר 3,100 (גבוה בהרבה מכל שחקן אנושי). מתברר שאיכות המשחק של שחקנים גברים לא הושפעה ממין המתחרה אבל נשים שיחקו טוב יותר נגד נשים מאשר נגד גברים. תוצאות הניתוח הראו ששחמטאית המשחקת נגד גבר “מאבדת” מבחינת איכות המסעים כ30 נקודות במד הכושר שלה לעומת משחק נגד אישה. החוקרים מציעים כמה הסברים לתופעה המוזרה, אחד מהם קושר את ירידת הביצועים לצורך להתמודד מול סטראוטיפ שלילי. תופעה זו של סטראוטיפ הפועל כנבואה המגשימה את עצמה נצפתה גם בתחומים אחרים והיא נובעת כנראה מהפעלת יתר של התפקוד הרגשי של המוח המלווה בירידה בביצועי “זכרון העבודה” (working memory) כלומר ביכולת הריכוז ואגירת מידע בזכרון קצר הטווח. במשחק שחמט הזיכרון הזה חיוני לחישוב תוצאות שונות בעקבות כל צעד. רוב משחקי השח ברמות הגבוהות לא מוכרעים בשחמט אלא בכניעה לנוכח מצב הנתפס כחסר תקווה. נמצא כי שחקנים גברים ייכנעו ב 3-4 מסעים מוקדם יותר לגבר מאשר לאישה כאשר מצבם נחות כלומר לשחקנית במשחקים כאלו יש יותר סיכוי לשמוט יתרון מבטיח מאשר לגבר.   

אבל יש מי ששולל בכלל או כמעט בכלל את ההסברים השכליים או הרגשיים. שחקני שחמט ברמות הגבוהות הם יחידי סגולה בקרב אוכלוסייה מוגדרת מאוד: אנשים שבחרו בגיל צעיר להקדיש את חייהם להזזת כלים על לוח משובץ ככל שיש יותר שחקנים עולה הסיכוי למצוא ביניהם אלוף. מחקר שבחן התפלגות יכולת בקרב 100 השחמטאים המובילים ו100 השחמטאיות המובילות בגרמניה העלה כי ניתן להסביר 96% מפער המינים בשחמט ביתרון המספרי של הגברים בקרב כלל השחקנים.

חיזוק להנחה זו של כמות ההופכת איכות ניתן למצוא בבחינת יכולת השחמט של העם הנבחר. די לראות את ההבדל הגדול בין אלופי השחמט שהעמידו אבותינו במזרח אירופה ליכולת צאצאיהם הצברים כדי להבין את חשיבות התרבות בהצמחת אלופי שחמט. בקרב הקהילות היהודיות של מזרח אירופה תפס השחמט מקום דומה לזה שתופס הכדורגל בדרום אמריקה. עיתון היידיש של העיר לודז’ התהדר בטור שחמט שנכתב ע”י עקיבא רובינשטיין, מגדולי השחקנים של ראשית המאה ה20 (דמיינו את מסי כותב טור פרשנות כדורגל למקומון בנתניה..). הלוח המשובץ היה חלק בלתי נפרד מכל מועדון או התכנסות, תיירים ועיתונאים שתארו את הווי היום יום בעיירות ושכונות יהודיות מדווחים על משחקי שחמט כמעט בכל קרן רחוב ובית קפה. באווירה שכזו נמצאו המוכשרים שהקדישו את זמן התרגול האינסופי הנדרש לפחות כמו הכישרון.

ובכל זאת, מחקרים מראים כי למרות שהצלחה בשחמט אינה מעידה דווקא על אינטליגנציה גבוהה הרי שמשחק השחמט מפתח את האינטליגנציה של השחקן  גם אם אין הדבר מתבטא בהצלחה בשחמט תחרותי. מחקרים שבדקו הישגי תלמידים  הראו שעיסוק בשחמט כתחביב מפתח את התפיסה המרחבית, היכולת המתמטית והלוגית ואת ההישגים בבית הספר. יתכן שלא הגאונות היהודית גרמה להצלחתנו בשחמט אלא דווקא משחקי השחמט סייעו לפתח את הגניוס היהודי.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

• הגנטיקה של הגניוס היהודי
• ישראלים, יהודים וזכייה בפרסים בינלאומיים
• “רשתות הנוירונים העמוקות יהיו במאה ה-21 מה שהיה החשמל במאה ה-20”