סיקור מקיף

גת, עיר הפלשתים, בגדולתה

חוקרים חופרים מזה 25 שנה ומגלים את סודותיה של העיר התחתית של תל צפית / גת בתקופת הברזל

צוות המחקר של פרופ’ אהרן מאיר מאוניברסיטת בר אילן בעבודה באתר "העיר התחתית" של גת פלישתים.
צוות המחקר של פרופ’ אהרן מאיר מאוניברסיטת בר אילן בעבודה באתר "העיר התחתית" של העיר הפלישתית גת

מזה כ-25 שנה חופר פרופ’ אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע”ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן באתר תל צפית, המזוהה כ”גת פלשתים” והמצוי ליד כפר מנחם שבשפלה המערבית. היתה זו אחת מהערים הקדומות הגדולות והחשובות בארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל. התל עצמו נחקר כבר למן סוף המאה ה-19, אך רק בתקופה האחרונה החלו פרופ’ מאיר וצוותו להתמקד בעיר התחתית הגדולה שמסביב לתל.

שרידים מרשימים מתקופת הברזל (המאה ה-12 לפני הספירה)

ככל שהתקדמו החקירות התברר שהעיר התחתית של גת פלשתים בתקופת הברזל  – כלומר החל מהמאה ה-12 לפנה”ס –  גדולה מאוד, וכן שהודות לצירוף מקרים היסטורי היא קלה לחקירה הרבה יותר מהתל שמעליה. בעקבות חורבן העיר בערך בשנת 830 לפנה”ס בידי חזאל מלך ארם (שמוזכר בספר מלכים ב’ י”ב, 18), יושבה העיר העליונה מחדש פעמים רבות – עד העידן המודרני – בעוד שהעיר התחתית נעזבה לחלוטין, כך שגם חפירה שטחית באזור חושפת את שרידי העיר של תקופת הברזל. עובדה זו הקלה על  פרופ’ מאיר וצוותו לחשוף תגליות רבות וחשובות בגת פלשתים ערב החורבן מידי הארמים: מקדש, שער עם באר סמוכה שכנראה שימש כשער המים של העיר, ביצורים מסיביים וכן שכונות מגורים ושרידים של תעשייה חקלאית ואף תעשיית מתכת. אחת מהתגליות הבולטות היתה ריכוז של מתקנים לייצור שמן זית בכמות גדולה, שהיה כנראה אחת הסיבות לגודלה ולחשיבותה של גת פלשתים;

לאחר החורבן בידי חזאל, שנחשב לאחד האירועים החשובים של התקופה, החליפה עקרון את גת פלשתים כמוקד ייצור שמן זית (ולכן כמרכז כלכלי) באזור פלשת. ליד המקדש התגלו שרידים של בית מלאכה לייצור חפצי מתכת (ברונזה וברזל), ששופכים אור על המחקר המודרני בנוגע לייצור הברזל באותה תקופה, שבניגוד להשערה המסורתית (שמקורה בטקסט המקראי) לא היה בגדר מונופול פלשתי באותה עת. הסמיכות של אזור ייצור המתכת לבתי המקדש מעידה על מאפיין חשוב של מקדשים עתיקים מהמזרח הקרוב: הקשר ההדוק בין פעילות פולחנית לייצור חפצי אמנות והתפקיד הכלכלי המרכזי שהמקדשים מילאו בכלכלת העיר או המדינה.

הקשר בין גודלו של גולית למבנים הגדולים של גת

אחד ההיבטים המעניינים של התגליות בעיר התחתית הוא גודלם המרשים של השרידים ושל האבנים שמהן הם בנויים. פרופ’ מאיר מעריך שמאפיין זה תרם במידה משמעותית למיתוס המפורסם בדבר גודלם הפיזי של הפלשתים, המתבטא בין השאר בתיאורו של גוליית בתנ”ך כאדם גדול ממדים ובפסוק מספר יהושע המתאר את תושבי ערי פלשת (ובהן גת) כ”ענקים”; אלה שצפו בשרידי העיר, שבלטו בתקופה שלאחר חורבן העיר, מן הסתם הסיקו שיושביה היו גדולים או אפילו ענקים. יש לכך מקבילה מעניינת בעולם היווני: ישנם שרידים ביוון מתקופת הברונזה הבנויים מאבנים גדולות שכונו מאות שנים לאחר מכן (בתקופה הקלאסית) “קיקלופיות”, על שם הענקים בעלי העין האחת מהמיתולוגיה היוונית, שנראה היה שרק אנשים גדולים כמותם יכלו להרים ולסחוב אבנים מסוג זה. הפלשתים, כך סבורים החוקרים כיום, הם למעשה מעין שילוב של קהילות שהגיעו ממזרח וממרכז הים התיכון בראשית תקופת הברזל יחד עם אוכלוסייה כנענית מקומית, והתרבות שיצרו – שבאה לידי ביטוי בגת פלשתים – משלבת, או שוזרת יחדיו, יסודות אגאיים וכנעניים.

האזור של העיר התחתית רחב מאוד ומשתרע על יותר מ-200 דונם, כך שאין אפשרות לחפור ולחקור מקרוב נתח משמעותי ממנו. לפיכך, בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, שילבו פרופ’ מאיר וצוותו בין חפירות מסורתיות וטכנולוגיות חדישות של חישה מרחוק, כמו שימוש במכ”ם חודר קרקע, בדיקות מגנומטריה וחיישני ליידר, שאיפשרו לחוקרים למפות את מה שנמצא מתחת לפני השטח, כלומר את שרידי תקופת הברזל. תוצאות החישה מרחוק רמזו לחוקרים היכן כדאי להם לחפור וגם איפשרו להם לקשר בין אזורי החפירה השונים ולחשוף רצפים של בתים או של רחובות שסיפקו תמונה יותר שלמה של תוכנית העיר.

פרופ’ אהרן מאיר. צילום באדיבותו.

החיים עצמם:

פרופ’ אהרן מאיר הוא סבא פעיל עם נכדיו, אוהב לרוץ, לעסוק בצפרות ולטייל ברגל, חובב נסיעות למקומות מרוחקים ויוצאי דופן (יש לו קשר מיוחד עם פפואה גיניאה החדשה באוקיינוס השקט), ובזמנו הפנוי הוא קורא בשקיקה מכל הבא ליד.

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן